תנ"ך מבואר

ספר יחזקאל פרק מה

1 וּבְהַפִּילְכֶם אֶת־הָאָרֶץ בְּנַחֲלָה, תָּרִימוּ תְרוּמָה לַיהוָה קֹדֶשׁ מִן־הָאָרֶץ, אֹרֶךְ, חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף אֹרֶךְ, וְרֹחַב עֲשָׂרָה אָלֶף; קֹדֶשׁ־הוּא בְכָל־גְּבוּלָהּ סָבִיב׃ 2 יִהְיֶה מִזֶּה אֶל־הַקֹּדֶשׁ, חֲמֵשׁ מֵאוֹת בַּחֲמֵשׁ מֵאוֹת מְרֻבָּע סָבִיב; וַחֲמִשִּׁים אַמָּה, מִגְרָשׁ לוֹ סָבִיב׃ 3 וּמִן־הַמִּדָּה הַזֹּאת תָּמוֹד, אֹרֶךְ, חמש (חֲמִשָּׁה) וְעֶשְׂרִים אֶלֶף, וְרֹחַב עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים; וּבוֹ־יִהְיֶה הַמִּקְדָּשׁ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים׃ 4 קֹדֶשׁ מִן־הָאָרֶץ הוּא, לַכֹּהֲנִים מְשָׁרְתֵי הַמִּקְדָּשׁ יִהְיֶה, הַקְּרֵבִים לְשָׁרֵת אֶת־יהוה; וְהָיָה לָהֶם מָקוֹם לְבָתִּים, וּמִקְדָּשׁ לַמִּקְדָּשׁ׃ 5 וַחֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף אֹרֶךְ, וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים רֹחַב; יהיה (וְהָיָה) לַלְוִיִּם מְשָׁרְתֵי הַבַּיִת לָהֶם לַאֲחֻזָּה עֶשְׂרִים לְשָׁכֹת׃ 6 וַאֲחֻזַּת הָעִיר תִּתְּנוּ, חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים רֹחַב, וְאֹרֶךְ, חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף, לְעֻמַּת תְּרוּמַת הַקֹּדֶשׁ; לְכָל־בֵּית יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה׃

7 וְלַנָּשִׂיא מִזֶּה וּמִזֶּה לִתְרוּמַת הַקֹּדֶשׁ וְלַאֲחֻזַּת הָעִיר, אֶל־פְּנֵי תְרוּמַת־הַקֹּדֶשׁ וְאֶל־פְּנֵי אֲחֻזַּת הָעִיר, מִפְּאַת־יָם יָמָּה, וּמִפְּאַת־קֵדְמָה קָדִימָה; וְאֹרֶךְ, לְעֻמּוֹת אַחַד הַחֲלָקִים, מִגְּבוּל יָם אֶל־גְּבוּל קָדִימָה׃ 8 לָאָרֶץ יִהְיֶה־לּוֹ לַאֲחֻזָּה בְּיִשְׂרָאֵל; וְלֹא־יוֹנוּ עוֹד נְשִׂיאַי אֶת־עַמִּי, וְהָאָרֶץ יִתְּנוּ לְבֵית־יִשְׂרָאֵל לְשִׁבְטֵיהֶם׃ {ס}
9 כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, רַב־לָכֶם נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל, חָמָס וָשֹׁד הָסִירוּ, וּמִשְׁפָּט וּצְדָקָה עֲשׂוּ; הָרִימוּ גְרֻשֹׁתֵיכֶם מֵעַל עַמִּי, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה׃
10 מֹאזְנֵי־צֶדֶק וְאֵיפַת־צֶדֶק וּבַת־צֶדֶק יְהִי לָכֶם׃ 11 הָאֵיפָה וְהַבַּת, תֹּכֶן אֶחָד יִהְיֶה, לָשֵׂאת מַעְשַׂר הַחֹמֶר הַבָּת; וַעֲשִׂירִת הַחֹמֶר הָאֵיפָה, אֶל־הַחֹמֶר יִהְיֶה מַתְכֻּנְתּוֹ׃ 12 וְהַשֶּׁקֶל עֶשְׂרִים גֵּרָה; עֶשְׂרִים שְׁקָלִים חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים שְׁקָלִים, עֲשָׂרָה וַחֲמִשָּׁה שֶׁקֶל, הַמָּנֶה יִהְיֶה לָכֶם׃


13 זֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תָּרִימוּ; שִׁשִּׁית הָאֵיפָה מֵחֹמֶר הַחִטִּים, וְשִׁשִּׁיתֶם הָאֵיפָה, מֵחֹמֶר הַשְּׂעֹרִים׃ 14 וְחֹק הַשֶּׁמֶן הַבַּת הַשֶּׁמֶן, מַעְשַׂר הַבַּת מִן־הַכֹּר, עֲשֶׂרֶת הַבַּתִּים חֹמֶר; כִּי־עֲשֶׂרֶת הַבַּתִּים חֹמֶר׃ 15 וְשֶׂה־אַחַת מִן־הַצֹּאן מִן־הַמָּאתַיִם מִמַּשְׁקֵה יִשְׂרָאֵל, לְמִנְחָה וּלְעוֹלָה וְלִשְׁלָמִים; לְכַפֵּר עֲלֵיהֶם, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה׃
16 כֹּל הָעָם הָאָרֶץ, יִהְיוּ אֶל־הַתְּרוּמָה הַזֹּאת; לַנָּשִׂיא בְּיִשְׂרָאֵל׃ 17 וְעַל־הַנָּשִׂיא יִהְיֶה, הָעוֹלוֹת וְהַמִּנְחָה וְהַנֵּסֶךְ, בַּחַגִּים וּבֶחֳדָשִׁים וּבַשַּׁבָּתוֹת, בְּכָל־מוֹעֲדֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל; הוּא־יַעֲשֶׂה אֶת־הַחַטָּאת וְאֶת־הַמִּנְחָה, וְאֶת־הָעוֹלָה וְאֶת־הַשְּׁלָמִים, לְכַפֵּר בְּעַד בֵּית־יִשְׂרָאֵל׃ {ס}


18 כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, בָּרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, תִּקַּח פַּר־בֶּן־בָּקָר תָּמִים; וְחִטֵּאתָ אֶת־הַמִּקְדָּשׁ׃ 19 וְלָקַח הַכֹּהֵן מִדַּם הַחַטָּאת, וְנָתַן אֶל־מְזוּזַת הַבַּיִת, וְאֶל־אַרְבַּע פִּנּוֹת הָעֲזָרָה לַמִּזְבֵּחַ; וְעַל־מְזוּזַת, שַׁעַר הֶחָצֵר הַפְּנִימִית׃ 20 וְכֵן תַּעֲשֶׂה בְּשִׁבְעָה בַחֹדֶשׁ, מֵאִישׁ שֹׁגֶה וּמִפֶּתִי; וְכִפַּרְתֶּם אֶת־הַבָּיִת׃ 21 בָּרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ, יִהְיֶה לָכֶם הַפָּסַח; חָג שְׁבֻעוֹת יָמִים, מַצּוֹת יֵאָכֵל׃ 22 וְעָשָׂה הַנָּשִׂיא בַּיּוֹם הַהוּא, בַּעֲדוֹ וּבְעַד כָּל־עַם הָאָרֶץ; פַּר חַטָּאת׃ 23 וְשִׁבְעַת יְמֵי־הֶחָג יַעֲשֶׂה עוֹלָה לַיהוָה, שִׁבְעַת פָּרִים וְשִׁבְעַת אֵילִים תְּמִימִם לַיּוֹם, שִׁבְעַת הַיָּמִים; וְחַטָּאת שְׂעִיר עִזִּים לַיּוֹם׃ 24 וּמִנְחָה, אֵיפָה לַפָּר וְאֵיפָה לָאַיִל יַעֲשֶׂה; וְשֶׁמֶן הִין לָאֵיפָה׃ 25 בַּשְּׁבִיעִי בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ בֶּחָג, יַעֲשֶׂה כָאֵלֶּה שִׁבְעַת הַיָּמִים; כַּחַטָּאת כָּעֹלָה, וְכַמִּנְחָה וְכַשָּׁמֶן׃ {ס}
תרומה מהארץ
1 "כאשר תחלקו את הארץ לנחלות תנו תרומה מהארץ, חלקה שתוקדש לה'. אורכה יהיה שנים עשר קילומטר וחצי ורוחבה חמישה קילומטרים. החלקה כולה תהיה מוקדשת לה'. 2 בתוכה יהיה שטח מרובע למקדש, שאורכו ורוחבו מאתיים וחמישים מטר. סביבו יהיה שטח פנוי ברוחב עשרים וחמישה מטר. 3 בשטח שתמדוד בתוך החלקה שאורכה שנים עשר קילומטר וחצי ורוחבה חמישה קילומטרים יהיה המקדש, המקום המוקדש לה' באופן מיוחד. 4 השטח הזה מוקדש מהארץ ומיועד לכוהנים המשרתים במקדש, שנכנסים למקדש כדי לשרת את ה'. שם יהיה להם מקום לבתים ומקום המוקדש למקדש. 5 שטח שאורכו שנים עשר קילומטר וחצי ורוחבו חמישה קילומטרים מיועד ללויים המשרתים במקדש. זו הנחלה שלהם. יהיו בה עשרים חדרים. 6 לעיר תיתנו חלקה ברוחב שני קילומטרים וחצי ובאורך שנים עשר קילומטר וחצי, לצד התרומה המוקדשת לה'. חלקת העיר תהיה שייכת לכל עם ישראל.
7 "למושל תיתנו חלקה משני צדי התרומה המוקדשת לה' וחלקת העיר, מהצלע המערבית עד הים ומהצלע המזרחית לכיוון מזרח. אורך הצלע ממערב למזרח יהיה שווה לזה של החלקים האחרים. 8 זה יהיה חלקו של המושל בארץ, הנחלה שלו בישראל. המושלים שלי לא ינצלו עוד את עמי. את יתר הארץ יחלקו לעם ישראל לפי השבטים".
9 כך אמר אדוני ה': "די, מושלי ישראל, הפסיקו את האלימות והשוד, נהגו בצדק וביושר, הפסיקו לכפות על בני עמי לעזוב את אדמותיהם", אמר אדוני ה'.
10 "השתמשו במאזניים מדויקים ובמידות מדויקות לחומרים יבשים ולנוזלים. 11 מידות האֵיפָה והבת* [איפה, בת – איפה היא מידת נפח לחומרים יבשים ובת היא מידת נפח לנוזלים. הן שוות ל-22 ליטר] יהיו שוות. הבת והאיפה שוות לעשירית החוֹמר*, [חומר – מידת נפח לחומרים יבשים] הכמות שלהן תיקבע לפי החומר. 12 השקל* [שקל – אחד עשר גרם] יהיה שווה לעשרים גֵירה*. [גירה – מידת משקל] עשרים שקל ועוד עשרים וחמישה שקל ועוד עשרה שקלים ועוד חמישה שקלים שווים למנֶה*. [מנה – מידת משקל]
13 "זאת התרומה שתיתנו: שישית האיפה מכל חומר חיטה ושישית האיפה מכל חומר שעורה, 14 שמן (שימדד במידת הבת. בת תהיה עשירית הכּוֹר*, [כור – מידת נפח לחומרים יבשים] כלומר עשירית החומר, כי עשר בתים הן חומר אחד), 15 שה אחד מכל מאתיים כבשים משדות מרעה שופעים מים בישראל. כל אלה ישמשו למִנחה ולקרבנות עולה ושלום ויכפרו על העם", אמר אדוני ה'.
16 "כל בני העם בארץ יהיו חייבים לתת את התרומה הזאת למושל בישראל. 17 המושל יהיה חייב להביא קרבנות עולה ומנחה וקרבן שמן בחגים, בראשי חודשים, בשבתות – בכל מועדי עם ישראל. הוא יקריב את הקרבן על חטא, את המנחה, את קרבן העולה ואת קרבנות השלום כדי לכפר בעד עם ישראל". הקרבנות בבית המקדש
18 כך אמר אדוני ה': "באחד בניסן קח פר צעיר ללא פגם וטהר בו את המקדש. 19 הכוהן יקח מדם הקרבן על חטא וימרח על מסגרות הדלתות של המקדש, על ארבע פינות משטח המזבח ועל מסגרת השער של החצר הפנימית. 20 כך תעשה בשבעה לחודש עבור כל איש שחטא בלי כוונה או בחוסר ידע, בדרך זו תכפרו על המקדש. 21 בארבעה עשר בניסן תציינו את הפסח. בשבעת ימי החג אִכלו מצות. 22 המושל יקריב ביום ההוא פר כקרבן על חטא בעד עצמו ובעד כל העם. 23 בשבעת ימי החג יקריב עולה לה' שבעה פרים ושבעה אֵילים ללא פגם מדי יום, במשך שבעה ימים, ותיש כל יום כקרבן על חטא. 24 עליו להקריב כמנחה עשרים ושניים ליטר [קמח חיטה משובח] לכל פר ועשרים ושניים ליטר [קמח חיטה משובח] לכל איִל וארבעה ליטרים שמן לכל עשרים ושניים ליטר [קמח חיטה משובח]. 25 בחמישה עשר בתשרי, בחג, תקריבו במשך שבעה ימים קרבנות כאלה – קרבן על חטא, עולה, מנחה וקרבן שמן".