תנ"ך מבואר

ספר יחזקאל פרק ל

1 וַיְהִי דְבַר־יהוה אֵלַי לֵאמֹר׃ 2 בֶּן־אָדָם הִנָּבֵא וְאָמַרְתָּ, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה; הֵילִילוּ הָהּ לַיּוֹם׃ 3 כִּי־קָרוֹב יוֹם, וְקָרוֹב יוֹם לַיהוָה; יוֹם עָנָן, עֵת גּוֹיִם יִהְיֶה׃

4 וּבָאָה חֶרֶב בְּמִצְרַיִם, וְהָיְתָה חַלְחָלָה בְּכוּשׁ, בִּנְפֹל חָלָל בְּמִצְרָיִם; וְלָקְחוּ הֲמוֹנָהּ, וְנֶהֶרְסוּ יְסוֹדֹתֶיהָ׃
5 כּוּשׁ וּפוּט וְלוּד וְכָל־הָעֶרֶב וְכוּב, וּבְנֵי אֶרֶץ הַבְּרִית; אִתָּם בַּחֶרֶב יִפֹּלוּ׃ {פ}
6 כֹּה אָמַר יהוה, וְנָפְלוּ סֹמְכֵי מִצְרַיִם, וְיָרַד גְּאוֹן עֻזָּהּ; מִמִּגְדֹּל סְוֵנֵה, בַּחֶרֶב יִפְּלוּ־בָהּ, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה׃
7 וְנָשַׁמּוּ בְּתוֹךְ אֲרָצוֹת נְשַׁמּוֹת; וְעָרָיו בְּתוֹךְ־עָרִים נַחֲרָבוֹת תִּהְיֶינָה׃
8 וְיָדְעוּ כִּי־אֲנִי יהוה; בְּתִתִּי־אֵשׁ בְּמִצְרַיִם, וְנִשְׁבְּרוּ כָּל־עֹזְרֶיהָ׃
9 בַּיּוֹם הַהוּא, יֵצְאוּ מַלְאָכִים מִלְּפָנַי בַּצִּים, לְהַחֲרִיד אֶת־כּוּשׁ בֶּטַח; וְהָיְתָה חַלְחָלָה בָהֶם בְּיוֹם מִצְרַיִם, כִּי הִנֵּה בָּאָה׃ {ס}
10 כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה; וְהִשְׁבַּתִּי אֶת־הֲמוֹן מִצְרַיִם, בְּיַד נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ־בָּבֶל׃
11 הוּא וְעַמּוֹ אִתּוֹ עָרִיצֵי גוֹיִם, מוּבָאִים לְשַׁחֵת הָאָרֶץ; וְהֵרִיקוּ חַרְבוֹתָם עַל־מִצְרַיִם, וּמָלְאוּ אֶת־הָאָרֶץ חָלָל׃

12 וְנָתַתִּי יְאֹרִים חָרָבָה, וּמָכַרְתִּי אֶת־הָאָרֶץ בְּיַד־רָעִים; וַהֲשִׁמֹּתִי אֶרֶץ וּמְלֹאָהּ בְּיַד־זָרִים, אֲנִי יהוה דִּבַּרְתִּי׃ {ס}

13 כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, וְהַאֲבַדְתִּי גִלּוּלִים וְהִשְׁבַּתִּי אֱלִילִים מִנֹּף, וְנָשִׂיא מֵאֶרֶץ־מִצְרַיִם לֹא יִהְיֶה־עוֹד; וְנָתַתִּי יִרְאָה בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם׃
14 וַהֲשִׁמֹּתִי אֶת־פַּתְרוֹס, וְנָתַתִּי אֵשׁ בְּצֹעַן; וְעָשִׂיתִי שְׁפָטִים בְּנֹא׃
15 וְשָׁפַכְתִּי חֲמָתִי, עַל־סִין מָעוֹז מִצְרָיִם; וְהִכְרַתִּי אֶת־הֲמוֹן נֹא׃
16 וְנָתַתִּי אֵשׁ בְּמִצְרַיִם, חוּל תחיל (תָּחוּל) סִין, וְנֹא תִּהְיֶה לְהִבָּקֵעַ; וְנֹף צָרֵי יוֹמָם׃
17 בַּחוּרֵי אָוֶן וּפִי־בֶסֶת בַּחֶרֶב יִפֹּלוּ; וְהֵנָּה בַּשְּׁבִי תֵלַכְנָה׃
18 וּבִתְחַפְנְחֵס חָשַׂךְ הַיּוֹם, בְּשִׁבְרִי־שָׁם אֶת־מֹטוֹת מִצְרַיִם, וְנִשְׁבַּת־בָּהּ גְּאוֹן עֻזָּהּ; הִיא עָנָן יְכַסֶּנָּה, וּבְנוֹתֶיהָ בַּשְּׁבִי תֵלַכְנָה׃
19 וְעָשִׂיתִי שְׁפָטִים בְּמִצְרָיִם; וְיָדְעוּ כִּי־אֲנִי יהוה׃ {פ}

20 וַיְהִי, בְּאַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה, בָּרִאשׁוֹן בְּשִׁבְעָה לַחֹדֶשׁ; הָיָה דְבַר־יהוה אֵלַי לֵאמֹר׃
21 בֶּן־אָדָם אֶת־זְרוֹעַ פַּרְעֹה מֶלֶךְ־מִצְרַיִם שָׁבָרְתִּי; וְהִנֵּה לֹא־חֻבְּשָׁה לָתֵת רְפֻאוֹת לָשׂוּם חִתּוּל לְחָבְשָׁהּ לְחָזְקָהּ לִתְפֹּשׂ בֶּחָרֶב׃ {ס}
22 לָכֵן כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִֹה, הִנְנִי אֶל־פַּרְעֹה מֶלֶךְ־מִצְרַיִם, וְשָׁבַרְתִּי אֶת־זְרֹעֹתָיו, אֶת־הַחֲזָקָה וְאֶת־הַנִּשְׁבָּרֶת; וְהִפַּלְתִּי אֶת־הַחֶרֶב מִיָּדוֹ׃
23 וַהֲפִצוֹתִי אֶת־מִצְרַיִם בַּגּוֹיִם; וְזֵרִיתִם בָּאֲרָצוֹת׃
24 וְחִזַּקְתִּי, אֶת־זְרֹעוֹת מֶלֶךְ בָּבֶל, וְנָתַתִּי אֶת־חַרְבִּי בְּיָדוֹ; וְשָׁבַרְתִּי אֶת־זְרֹעוֹת פַּרְעֹה, וְנָאַק נַאֲקוֹת חָלָל לְפָנָיו׃
25 וְהַחֲזַקְתִּי, אֶת־זְרֹעוֹת מֶלֶךְ בָּבֶל, וּזְרֹעוֹת פַּרְעֹה תִּפֹּלְנָה; וְיָדְעוּ כִּי־אֲנִי יהוה, בְּתִתִּי חַרְבִּי בְּיַד מֶלֶךְ־בָּבֶל, וְנָטָה אוֹתָהּ אֶל־אֶרֶץ מִצְרָיִם׃
26 וַהֲפִצוֹתִי אֶת־מִצְרַיִם בַּגּוֹיִם, וְזֵרִיתִי אוֹתָם בָּאֲרָצוֹת; וְיָדְעוּ כִּי־אֲנִי יהוה׃ {ס}
נבואה שלישית
1 ה' אמר לי: 2 "בן אדם, נבא ואמור שכך אמר אדוני ה', 'יַללו ואִמרו "אוי" בגלל היום 3 כי קרוב היום, קרוב יום ה'. יום קודר, הזמן שבו יֵענשו העמים.
4 מלחמה תפרוץ במצריים, רעד יתקוף את כּוּשׁ כשיפלו ההרוגים במצריים, כשיקחו את עושרה ויהרסו את יסודותיה.
5 בני כּוּש, פּוּט, לוּד, כּוּב, עמים שונים ובני הארץ שכרתה ברית עם מצריים יֵהרגו עם המצרים במלחמה' ".
6 כך אמר ה': "תומכי מצריים יֵהרגו ומקור הגאווה והביטחון שלה יושמד. ממִגדוֹל ועד סְוֵונֵה הם יֵהרגו במלחמה", אמר אדוני ה'.
7 "הם יהיו לשממה בין הארצות השוממות ועריהם יהיו בין הערים החרֵבות.
8 הם יֵדעו שאני ה' כשאצית אש במצריים וכל עוזריה ימותו.
9 ביום ההוא יצאו באניות שליחים בשמי להפחיד את תושבי כוש החיים בביטחון. רעד יתקוף אותם כמו ביום שנענשה מצריים, כי הנה זה קורה".
10 כך אמר אדוני ה': "אשמיד באמצעות נבוכדראצר מלך בבל את המוני המצרים.
11 הוא והצבא שאִתו, האכזרים שבעמים, יובאו להרוס את הארץ. הם ישלפו את החרבות שלהם על מצריים וימלאו את הארץ הרוגים.
12 אני אייבש את התעלות, אמסור את הארץ לידי אנשים רעים, אגרום לזרים להפוך לשממה את הארץ ואת כל מה שבה. אני ה' אמרתי זאת".
13 כך אמר אדוני ה': "אשמיד את האלילים הבזויים, אסלק את האלילים מנוֹף, ומושל מארץ מצריים לא יהיה עוד. אפיל פחד על ארץ מצריים.
14 אהפוך את פַּתְרוֹס לשממה, אצית אש בצוֹעַן ואעניש את נוֹא.
15 אשפוך את כעסי על סִין, עיר המבצר של מצריים, ואשמיד את המון העם בנוא.
16 אצית אש במצריים, סין תרעד, חומת נוא תיפרץ והאויב יתקוף את נוף בַּיוֹם.
17 בחורי אָוֶון ופי-בֶסֶת יֵהרגו במלחמה ושאר התושבים ילקחו בשבי.
18 בתַחְפַּנְחֵס יחשך היום כאשר אשבור שם את שלטון מצריים ומקור הגאווה והביטחון שלה ישבר. היום יהיה קודר. תושבי העיירות שמסביבה ילקחו בשבי.
19 אעניש את מצריים ואז יֵדעו שאני ה' ". נבואה רביעית
20 בשנה האחת עשרה, בשבעה בניסן, אמר לי ה':
21 "בן אדם, אשבור את זרוע פרעה מלך מצריים. לא יחבשו אותה כדי שתירפא, לא יקשרו אותה בתחבושת ולא יחזקו אותה כדי שתוכל להחזיק בחרב".
22 כך אמר אדוני ה': "אני יוצא נגד פרעה מלך מצריים. אשבור את זרועותיו, את הזרוע הבריאה ואת השבורה, ואפיל את החרב מידו.
23 אפיץ את המצרים בין העמים ואפזר אותם בארצות.
24 אבל את זרועות מלך בבל אחזק, אתן את חרבי בידו. אשבור את זרועות פרעה והוא יאנח אנחות מוות לפני מלך בבל.
25 אחזק את זרועות מלך בבל וזרועות פרעה יחלשו. הם יֵדעו שאני ה', כשאתן את חרבי למלך בבל והוא ירים אותה על ארץ מצריים.
26 אפיץ את תושבי מצריים בין העמים ואפזר אותם בארצות, אז יֵדעו שאני ה' ".