תנ"ך מבואר

ספר יחזקאל פרק ח

1 וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית, בַּשִּׁשִּׁי בַּחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ, אֲנִי יוֹשֵׁב בְּבֵיתִי, וְזִקְנֵי יְהוּדָה יוֹשְׁבִים לְפָנָי; וַתִּפֹּל עָלַי שָׁם, יַד אֲדֹנָי יְהוִֹה׃ 2 וָאֶרְאֶה, וְהִנֵּה דְמוּת כְּמַרְאֵה־אֵשׁ, מִמַּרְאֵה מָתְנָיו וּלְמַטָּה אֵשׁ; וּמִמָּתְנָיו וּלְמַעְלָה, כְּמַרְאֵה־זֹהַר כְּעֵין הַחַשְׁמַלָה׃ 3 וַיִּשְׁלַח תַּבְנִית יָד, וַיִּקָּחֵנִי בְּצִיצִת רֹאשִׁי; וַתִּשָּׂא אֹתִי רוּחַ בֵּין־הָאָרֶץ וּבֵין הַשָּׁמַיִם וַתָּבֵא אֹתִי יְרוּשָׁלְַמָה בְּמַרְאוֹת אֱלֹהִים, אֶל־פֶּתַח שַׁעַר הַפְּנִימִית הַפּוֹנֶה צָפוֹנָה, אֲשֶׁר־שָׁם מוֹשַׁב, סֵמֶל הַקִּנְאָה הַמַּקְנֶה׃ 4 וְהִנֵּה־שָׁם, כְּבוֹד אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל; כַּמַּרְאֶה אֲשֶׁר רָאִיתִי בַּבִּקְעָה׃
5 וַיֹּאמֶר אֵלַי, בֶּן־אָדָם שָׂא־נָא עֵינֶיךָ דֶּרֶךְ צָפוֹנָה; וָאֶשָּׂא עֵינַי דֶּרֶךְ צָפוֹנָה, וְהִנֵּה מִצָּפוֹן לְשַׁעַר הַמִּזְבֵּחַ, סֵמֶל הַקִּנְאָה הַזֶּה בַּבִּאָה׃ 6 וַיֹּאמֶר אֵלַי, בֶּן־אָדָם הֲרֹאֶה אַתָּה מהם (מָה הֵם) עֹשִׂים; תּוֹעֵבוֹת גְּדֹלוֹת אֲשֶׁר בֵּית־יִשְׂרָאֵל עֹשִׂים פֹּה, לְרָחֳקָה מֵעַל מִקְדָּשִׁי, וְעוֹד תָּשׁוּב תִּרְאֶה, תּוֹעֵבוֹת גְּדֹלוֹת׃ {ס}
7 וַיָּבֵא אֹתִי אֶל־פֶּתַח הֶחָצֵר; וָאֶרְאֶה וְהִנֵּה חֹר־אֶחָד בַּקִּיר׃ 8 וַיֹּאמֶר אֵלַי, בֶּן־אָדָם חֲתָר־נָא בַקִּיר; וָאֶחְתֹּר בַּקִּיר, וְהִנֵּה פֶּתַח אֶחָד׃ 9 וַיֹּאמֶר אֵלָי; בֹּא וּרְאֵה אֶת־הַתּוֹעֵבוֹת הָרָעוֹת, אֲשֶׁר הֵם עֹשִׂים פֹּה׃ 10 וָאָבוֹא וָאֶרְאֶה, וְהִנֵּה כָל־תַּבְנִית רֶמֶשׂ וּבְהֵמָה שֶׁקֶץ, וְכָל־גִּלּוּלֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל; מְחֻקֶּה עַל־הַקִּיר סָבִיב סָבִיב׃ 11 וְשִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי בֵית־יִשְׂרָאֵל וְיַאֲזַנְיָהוּ בֶן־שָׁפָן עֹמֵד בְּתוֹכָם עֹמְדִים לִפְנֵיהֶם, וְאִישׁ מִקְטַרְתּוֹ בְּיָדוֹ; וַעֲתַר עֲנַן־הַקְּטֹרֶת עֹלֶה׃ 12 וַיֹּאמֶר אֵלַי הֲרָאִיתָ בֶן־אָדָם, אֲשֶׁר זִקְנֵי בֵית־יִשְׂרָאֵל עֹשִׂים בַּחֹשֶׁךְ, אִישׁ בְּחַדְרֵי מַשְׂכִּיתוֹ; כִּי אֹמְרִים, אֵין יהוה רֹאֶה אֹתָנוּ, עָזַב יהוה אֶת־הָאָרֶץ׃ 13 וַיֹּאמֶר אֵלָי; עוֹד תָּשׁוּב תִּרְאֶה תּוֹעֵבוֹת גְּדֹלוֹת אֲשֶׁר־הֵמָּה עֹשִׂים׃

14 וַיָּבֵא אֹתִי, אֶל־פֶּתַח שַׁעַר בֵּית־יהוה, אֲשֶׁר אֶל־הַצָּפוֹנָה; וְהִנֵּה־שָׁם הַנָּשִׁים יֹשְׁבוֹת, מְבַכּוֹת אֶת־הַתַּמּוּז׃ {ס} 15 וַיֹּאמֶר אֵלַי הֲרָאִיתָ בֶן־אָדָם; עוֹד תָּשׁוּב תִּרְאֶה תּוֹעֵבוֹת גְּדֹלוֹת מֵאֵלֶּה׃
16 וַיָּבֵא אֹתִי, אֶל־חֲצַר בֵּית־יהוה הַפְּנִימִית, וְהִנֵּה־פֶתַח הֵיכַל יהוה, בֵּין הָאוּלָם וּבֵין הַמִּזְבֵּחַ, כְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה אִישׁ; אֲחֹרֵיהֶם אֶל־הֵיכַל יהוה וּפְנֵיהֶם קֵדְמָה, וְהֵמָּה מִשְׁתַּחֲוִיתֶם קֵדְמָה לַשָּׁמֶשׁ׃ 17 וַיֹּאמֶר אֵלַי הֲרָאִיתָ בֶן־אָדָם, הֲנָקֵל לְבֵית יְהוּדָה, מֵעֲשׂוֹת אֶת־הַתּוֹעֵבוֹת אֲשֶׁר עָשׂוּ־פֹה; כִּי־מָלְאוּ אֶת־הָאָרֶץ חָמָס, וַיָּשֻׁבוּ לְהַכְעִיסֵנִי, וְהִנָּם שֹׁלְחִים אֶת־הַזְּמוֹרָה אֶל־אַפָּם׃ 18 וְגַם־אֲנִי אֶעֱשֶׂה בְחֵמָה, לֹא־תָחוֹס עֵינִי וְלֹא אֶחְמֹל; וְקָרְאוּ בְאָזְנַי קוֹל גָּדוֹל, וְלֹא אֶשְׁמַע אוֹתָם׃
עבודת אלילים במקדש
1 בשנה השישית, בחמישה באֱלוּל, כשישבתי בביתי וזקני יהודה ישבו לפניי, נחה עליי שם יד אדוני ה' 2 וראיתי דמות אדם שנראה כמו אש. ממתניו ומטה הוא נראה כמו אש וממתניו ומעלה הוא נראה כמו אור זוהר, זוהר מאוד. 3 הוא שלח משהו דומה ליד ותפס אותי בקצוות שער ראשי. רוח נשאה אותי בין הארץ לבין השמים והביאה אותי לירושלים בחזון מאלוהים, אל השער הצפוני של החצר הפנימית, שם עמד פסל הקנאה המעורר קנאה. 4 ראיתי שם את כבוד אלוהי ישראל כמו בחזון שראיתי בבקעה.
5 הוא אמר לי: "בן אדם, הבט לכיוון צפון". הבטתי לכיוון צפון וראיתי מצפון לשער המזבח את פסל הקנאה הזה בכניסה. 6 הוא אמר לי: "בן אדם, האם אתה רואה מה הם עושים, את המעשים המתועבים מאוד שבני ישראל עושים פה ומרחיקים אותי ממקדשי? עוד תראה מעשים מתועבים יותר!".
7 הוא הביא אותי אל פתח החצר וראיתי חור בקיר. 8 "בן אדם, חפור בקיר", הוא אמר לי. חפרתי בקיר וראיתי פתח. 9 הוא אמר לי: "היכנס וראה את המעשים המתועבים והרעים שהם עושים פה". 10 נכנסתי וראיתי דמויות של זוחלים ובהמות, של יצורים טמאים ושל כל האלילים הבזויים של עם ישראל, חקוקים על הקיר סביב סביב. 11 שבעים איש מזקני עם ישראל, יַאֲזַנְיָהוּ בן שָׁפָן ביניהם, עמדו לפני הדמויות, כל אחד החזיק את כלי הקטורת שלו וענן כבד של קטורת עלה מהכלים. 12 הוא אמר לי: "בן אדם, האם ראית מה זקני עם ישראל עושים בחושך, כל אחד בחדרו המקושט בדמויות אליליות? הם חושבים, 'ה' אינו רואה אותנו, ה' עזב את הארץ' ". 13 הוא אמר לי: "עוד תראה שהם עושים מעשים מתועבים יותר!".
14 הוא הביא אותי אל פתח שער בית ה' שמצפון. ראיתי שם נשים שישבו ובכו על האליל תַמוּז. 15 הוא אמר לי: "האם ראית, בן אדם? עוד תראה מעשים מתועבים גדולים יותר!".
16 אחר כך הוא הביא אותי אל החצר הפנימית של בית ה' וראיתי בפתח היכל ה', בין האולם לבין המזבח, כעשרים וחמישה איש, אחוריהם מופנים להיכל ה' ופניהם למזרח. הם השתחוו לכיוון מזרח, לשמש. 17 הוא אמר לי: "האם ראית, בן אדם? לא די לאנשי יהודה במעשים המתועבים שעשו פה, הם גם ממלאים את הארץ אלימות וממשיכים להכעיס אותי. הם דוחפים ענף גפן אל תוך אפם. 18 ואני אנהג בהם בזעם, לא ארחם ולא אצטער. גם אם יזעקו אליי בקול גדול לא אשמע אותם".