תנ"ך מבואר

ספר יחזקאל פרק כח

1 וַיְהִי דְבַר־יהוה אֵלַי לֵאמֹר׃ 2 בֶּן־אָדָם אֱמֹר לִנְגִיד צֹר כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִֹה, יַעַן גָּבַהּ לִבְּךָ וַתֹּאמֶר אֵל אָנִי, מוֹשַׁב אֱלֹהִים יָשַׁבְתִּי בְּלֵב יַמִּים; וְאַתָּה אָדָם וְלֹא־אֵל, וַתִּתֵּן לִבְּךָ כְּלֵב אֱלֹהִים׃ 3 הִנֵּה חָכָם אַתָּה מדנאל (מִדָּנִיאֵל); כָּל־סָתוּם לֹא עֲמָמוּךָ׃ 4 בְּחָכְמָתְךָ וּבִתְבוּנָתְךָ, עָשִׂיתָ לְּךָ חָיִל; וַתַּעַשׂ זָהָב וָכֶסֶף בְּאוֹצְרוֹתֶיךָ׃ 5 בְּרֹב חָכְמָתְךָ בִּרְכֻלָּתְךָ הִרְבִּיתָ חֵילֶךָ; וַיִּגְבַּהּ לְבָבְךָ בְּחֵילֶךָ׃ {ס}
6 לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה; יַעַן תִּתְּךָ אֶת־לְבָבְךָ כְּלֵב אֱלֹהִים׃ 7 לָכֵן, הִנְנִי מֵבִיא עָלֶיךָ זָרִים, עָרִיצֵי גּוֹיִם; וְהֵרִיקוּ חַרְבוֹתָם עַל־יְפִי חָכְמָתֶךָ, וְחִלְּלוּ יִפְעָתֶךָ׃ 8 לַשַּׁחַת יוֹרִדוּךָ; וָמַתָּה מְמוֹתֵי חָלָל בְּלֵב יַמִּים׃ 9 הֶאָמֹר תֹּאמַר אֱלֹהִים אָנִי, לִפְנֵי הֹרְגֶךָ; וְאַתָּה אָדָם וְלֹא־אֵל בְּיַד מְחַלְלֶיךָ׃ 10 מוֹתֵי עֲרֵלִים תָּמוּת בְּיַד־זָרִים; כִּי אֲנִי דִבַּרְתִּי, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה׃ {ס}
11 וַיְהִי דְבַר־יהוה אֵלַי לֵאמֹר׃ 12 בֶּן־אָדָם שָׂא קִינָה עַל־מֶלֶךְ צוֹר; וְאָמַרְתָּ לּוֹ, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, אַתָּה חוֹתֵם תָּכְנִית, מָלֵא חָכְמָה וּכְלִיל יֹפִי׃
13 בְּעֵדֶן גַּן־אֱלֹהִים הָיִיתָ, כָּל־אֶבֶן יְקָרָה מְסֻכָתֶךָ אֹדֶם פִּטְדָה וְיָהֲלֹם, תַּרְשִׁישׁ שֹׁהַם וְיָשְׁפֵה, סַפִּיר נֹפֶךְ, וּבָרְקַת וְזָהָב; מְלֶאכֶת תֻּפֶּיךָ וּנְקָבֶיךָ בָּךְ, בְּיוֹם הִבָּרַאֲךָ כּוֹנָנוּ׃
14 אַתְּ־כְּרוּב, מִמְשַׁח הַסּוֹכֵךְ; וּנְתַתִּיךָ, בְּהַר קֹדֶשׁ אֱלֹהִים הָיִיתָ, בְּתוֹךְ אַבְנֵי־אֵשׁ הִתְהַלָּכְתָּ׃
15 תָּמִים אַתָּה בִּדְרָכֶיךָ, מִיּוֹם הִבָּרְאָךְ; עַד־נִמְצָא עַוְלָתָה בָּךְ׃
16 בְּרֹב רְכֻלָּתְךָ, מָלוּ תוֹכְךָ חָמָס וַתֶּחֱטָא; וָאֶחַלֶּלְךָ מֵהַר אֱלֹהִים וָאַבֶּדְךָ כְּרוּב הַסֹּכֵךְ, מִתּוֹךְ אַבְנֵי־אֵשׁ׃

17 גָּבַהּ לִבְּךָ בְּיָפְיֶךָ, שִׁחַתָּ חָכְמָתְךָ עַל־יִפְעָתֶךָ; עַל־אֶרֶץ הִשְׁלַכְתִּיךָ, לִפְנֵי מְלָכִים נְתַתִּיךָ לְרַאֲוָה בָךְ׃

18 מֵרֹב עֲוֹנֶיךָ, בְּעֶוֶל רְכֻלָּתְךָ, חִלַּלְתָּ מִקְדָּשֶׁיךָ; וָאוֹצִא־אֵשׁ מִתּוֹכְךָ הִיא אֲכָלַתְךָ, וָאֶתֶּנְךָ לְאֵפֶר עַל־הָאָרֶץ, לְעֵינֵי כָּל־רֹאֶיךָ׃
19 כָּל־יוֹדְעֶיךָ בָּעַמִּים, שָׁמְמוּ עָלֶיךָ; בַּלָּהוֹת הָיִיתָ, וְאֵינְךָ עַד־עוֹלָם׃ {פ}

20 וַיְהִי דְבַר־יהוה אֵלַי לֵאמֹר׃ 21 בֶּן־אָדָם שִׂים פָּנֶיךָ אֶל־צִידוֹן; וְהִנָּבֵא עָלֶיהָ׃ 22 וְאָמַרְתָּ, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, הִנְנִי עָלַיִךְ צִידוֹן, וְנִכְבַּדְתִּי בְּתוֹכֵךְ; וְיָדְעוּ כִּי־אֲנִי יהוה, בַּעֲשׂוֹתִי בָהּ שְׁפָטִים וְנִקְדַּשְׁתִּי בָהּ׃ 23 וְשִׁלַּחְתִּי־בָהּ דֶּבֶר וָדָם בְּחוּצוֹתֶיהָ, וְנִפְלַל חָלָל בְּתוֹכָהּ, בְּחֶרֶב עָלֶיהָ מִסָּבִיב; וְיָדְעוּ כִּי־אֲנִי יהוה׃ 24 וְלֹא־יִהְיֶה עוֹד לְבֵית יִשְׂרָאֵל, סִלּוֹן מַמְאִיר וְקוֹץ מַכְאִב, מִכֹּל סְבִיבֹתָם, הַשָּׁאטִים אוֹתָם; וְיָדְעוּ, כִּי אֲנִי אֲדֹנָי יְהוִה׃ {ס}

25 כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, בְּקַבְּצִי אֶת־בֵּית יִשְׂרָאֵל, מִן־הָעַמִּים אֲשֶׁר נָפֹצוּ בָם, וְנִקְדַּשְׁתִּי בָם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם; וְיָשְׁבוּ עַל־אַדְמָתָם, אֲשֶׁר נָתַתִּי לְעַבְדִּי לְיַעֲקֹב׃ 26 וְיָשְׁבוּ עָלֶיהָ לָבֶטַח, וּבָנוּ בָתִּים וְנָטְעוּ כְרָמִים, וְיָשְׁבוּ לָבֶטַח; בַּעֲשׂוֹתִי שְׁפָטִים, בְּכֹל הַשָּׁאטִים אֹתָם מִסְּבִיבוֹתָם, וְיָדְעוּ, כִּי אֲנִי יהוה אֱלֹהֵיהֶם׃ {ס}
נבואה על מלך צור
1 ה' אמר לי: 2 "בן אדם, אמור למלך צור שכך אמר אדוני ה', 'בגאוותך אמרת: "אני אֵל, אני יושב על כיסא האלוהים בלב ים". אבל אתה אדם ולא אֵל וחשבת שאתה אלוהים. 3 אתה אכן חכם מדנאל, אין דבר נעלם שנסתר ממך. 4 בחכמתך ובתבונתך התעשרת, צברת זהב וכסף באוצרותיך. 5 בכישרונך הרב במסחר הגדלת את עושרך והתגאית בעושרך' ".
6 לכן כך אמר אדוני ה': "כיוון שחשבת שאתה אלוהים, 7 אגרום לזרים, לאכזרים שבעמים, לתקוף אותך. הם ישלפו את החרבות שלהם כדי לפגוע בחכמתך היפה ויהרסו את כל הפאר שלך. 8 הם יורידו אותך לקבר ותמות מוות קשה בלב ים. 9 האם תאמר להורגים אותך, 'אני אלוהים'? ההורגים אותך יראו שאתה אדם ולא אֵל. 10 תמות מות ערלים בידי זרים, כי אני אמרתי זאת", אמר אדוני ה'.
11 ה' אמר לי: 12 "בן אדם, הַשמע על מלך צור שיר אֵבל ואמור לו שכך אמר אדוני ה', 'אתה עשוי בצורה מושלמת, מלא חכמה ויופי מושלם.
13 בעֵדן, בגן אלוהים, היית מקושט בכל אבן יקרה: אוֹדֶם, פִּטְדָה ויַהֲלוֹם, תַרְשִׁישׁ, שׁוֹהַם ויָשְׁפֵה, סַפִּיר נוֹפֶךְ ובָרֶקֶת*, [*כ"ח 13 – לא ברור באילו אבנים מדובר]. כולן שובצו בזהב, נעשו ביום שנבראת.
14 אתה מלאך משוח הפורש את כנפיו. אני בחרתי בך. בהר הקדוש של אלוהים היית, התהלכת בין אבני אש.
15 מעשיך היו מושלמים מהיום שנבראת עד שנמצא בך החטא.
16 בעקבות העיסוק הרב שלך במסחר התרבו אצלך מעשי האלימות והחטא. לכן אגרש אותך, המלאך הפורש את כנפיו, מהַר אלוהים ומבין אבני האש, ואשמיד אותך.
17 התגאית ביופי שלך. הפאר שלך השחית את חכמתך. לכן אשליך אותך לארץ, אפיל אותך בנוכחות מלכים והם יראו זאת.
18 מרוב חטאיך, בשיטות המסחר המרושעות שלך, חיללת את המקדשים שלך. לכן אוציא מתוכך אש והיא תשרוף אותך, אהפוך אותך לאפר על הארץ לעיני כל הרואים אותך.
19 כל העמים שמכירים אותך יזדעזעו בגלל מה שיקרה לך, גורלך יעורר בהלה ותיעלם לעולם' ". נבואה על צידון
20 ה' אמר לי: 21 "בן אדם, פנה אל צידון ונבא עליה. 22 אמור שכך אמר אדוני ה', 'אני יוצא נגדךְ, צידון! ואגלה בתוכך את כבודי. כשאעניש אותך אזכה לכבוד. אז יֵדעו שאני ה'. 23 אביא עלייך מגֵפה ומוות לרחובותייך. רבים ימותו בתוכך במלחמה שתפרוץ נגדך ותקיף אותך. אז יֵדעו שאני ה'. 24 לבני ישראל לא יהיו עוד שכנים הבזים להם, פוצעים אותם ומכאיבים להם. אז יֵדעו שאני אדוני ה' ' ". עידוד לישראל
25 כך אמר אדוני ה': "כשאאסוף את בני עם ישראל מן העמים שבהם התפזרו, אזכה לכבוד לעיני העמים בגלל מה שאעשה להם. אז יתיישבו בני ישראל בארצם, בארץ שנתתי לעבדי יעקב. 26 הם יחיו בה בביטחון, יבנו בתים, יטעו כרמים ויחיו בביטחון כשאעניש את כל השכנים הבזים להם. אז יֵדעו שאני ה' אלוהיהם".