תנ"ך מבואר

ספר יחזקאל פרק לא

1 וַיְהִי, בְּאַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה, בַּשְּׁלִישִׁי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ; הָיָה דְבַר־יהוה אֵלַי לֵאמֹר׃ 2 בֶּן־אָדָם אֱמֹר אֶל־פַּרְעֹה מֶלֶךְ־מִצְרַיִם וְאֶל־הֲמוֹנוֹ; אֶל־מִי דָּמִיתָ בְגָדְלֶךָ׃ 3 הִנֵּה אַשּׁוּר אֶרֶז בַּלְּבָנוֹן, יְפֵה עָנָף וְחֹרֶשׁ מֵצַל וּגְבַהּ קוֹמָה; וּבֵין עֲבֹתִים, הָיְתָה צַמַּרְתּוֹ׃ 4 מַיִם גִּדְּלוּהוּ, תְּהוֹם רֹמְמָתְהוּ; אֶת־נַהֲרֹתֶיהָ, הֹלֵךְ סְבִיבוֹת מַטָּעָהּ, וְאֶת־תְּעָלֹתֶיהָ שִׁלְחָה, אֶל כָּל־עֲצֵי הַשָּׂדֶה׃ 5 עַל־כֵּן גָּבְהָא קֹמָתוֹ, מִכֹּל עֲצֵי הַשָּׂדֶה; וַתִּרְבֶּינָה סַרְעַפֹּתָיו וַתֶּאֱרַכְנָה פארתו (פֹארֹתָיו) מִמַּיִם רַבִּים בְּשַׁלְּחוֹ׃
6 בִּסְעַפֹּתָיו קִנְנוּ כָּל־עוֹף הַשָּׁמַיִם, וְתַחַת פֹּארֹתָיו יָלְדוּ, כֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה; וּבְצִלּוֹ יֵשְׁבוּ, כֹּל גּוֹיִם רַבִּים׃
7 וַיְּיִף בְּגָדְלוֹ, בְּאֹרֶךְ דָּלִיּוֹתָיו; כִּי־הָיָה שָׁרְשׁוֹ אֶל־מַיִם רַבִּים׃
8 אֲרָזִים לֹא־עֲמָמֻהוּ בְּגַן־אֱלֹהִים, בְּרוֹשִׁים, לֹא דָמוּ אֶל־סְעַפֹּתָיו, וְעַרְמֹנִים לֹא־הָיוּ כְּפֹארֹתָיו; כָּל־עֵץ בְּגַן־אֱלֹהִים, לֹא־דָמָה אֵלָיו בְּיָפְיוֹ׃
9 יָפֶה עֲשִׂיתִיו, בְּרֹב דָּלִיּוֹתָיו; וַיְקַנְאֻהוּ כָּל־עֲצֵי־עֵדֶן, אֲשֶׁר בְּגַן הָאֱלֹהִים׃ {ס}
10 לָכֵן, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, יַעַן אֲשֶׁר גָּבַהְתָּ בְּקוֹמָה; וַיִּתֵּן צַמַּרְתּוֹ אֶל־בֵּין עֲבוֹתִים, וְרָם לְבָבוֹ בְּגָבְהוֹ׃ 11 וְאֶתְּנֵהוּ, בְּיַד אֵיל גּוֹיִם; עָשׂוֹ יַעֲשֶׂה לוֹ, כְּרִשְׁעוֹ גֵּרַשְׁתִּהוּ׃ 12 וַיִּכְרְתֻהוּ זָרִים עָרִיצֵי גוֹיִם וַיִּטְּשֻׁהוּ; אֶל־הֶהָרִים וּבְכָל־גֵּאָיוֹת נָפְלוּ דָלִיּוֹתָיו, וַתִּשָּׁבַרְנָה פֹארֹתָיו בְּכֹל אֲפִיקֵי הָאָרֶץ, וַיֵּרְדוּ מִצִּלּוֹ כָּל־עַמֵּי הָאָרֶץ וַיִּטְּשֻׁהוּ׃ 13 עַל־מַפַּלְתּוֹ יִשְׁכְּנוּ כָּל־עוֹף הַשָּׁמָיִם; וְאֶל־פֹּארֹתָיו הָיוּ, כֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה׃ 14 לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא־יִגְבְּהוּ בְקוֹמָתָם כָּל־עֲצֵי־מַיִם, וְלֹא־יִתְּנוּ אֶת־צַמַּרְתָּם אֶל־בֵּין עֲבֹתִים, וְלֹא־יַעַמְדוּ אֵלֵיהֶם בְּגָבְהָם כָּל־שֹׁתֵי מָיִם; כִּי־כֻלָּם נִתְּנוּ לַמָּוֶת אֶל־אֶרֶץ תַּחְתִּית, בְּתוֹךְ בְּנֵי אָדָם אֶל־יוֹרְדֵי בוֹר׃ {ס}

15 כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, בְּיוֹם רִדְתּוֹ שְׁאוֹלָה הֶאֱבַלְתִּי כִּסֵּתִי עָלָיו אֶת־תְּהוֹם, וָאֶמְנַע נַהֲרוֹתֶיהָ, וַיִּכָּלְאוּ מַיִם רַבִּים; וָאַקְדִּר עָלָיו לְבָנוֹן, וְכָל־עֲצֵי הַשָּׂדֶה עָלָיו עֻלְפֶּה׃ 16 מִקּוֹל מַפַּלְתּוֹ הִרְעַשְׁתִּי גוֹיִם, בְּהוֹרִדִי אֹתוֹ שְׁאוֹלָה אֶת־יוֹרְדֵי בוֹר; וַיִּנָּחֲמוּ בְּאֶרֶץ תַּחְתִּית כָּל־עֲצֵי־עֵדֶן, מִבְחַר וְטוֹב־לְבָנוֹן כָּל־שֹׁתֵי מָיִם׃ 17 גַּם־הֵם, אִתּוֹ יָרְדוּ שְׁאוֹלָה אֶל־חַלְלֵי־חָרֶב; וּזְרֹעוֹ יָשְׁבוּ בְצִלּוֹ בְּתוֹךְ גּוֹיִם׃ 18 אֶל־מִי דָמִיתָ כָּכָה בְּכָבוֹד וּבְגֹדֶל בַּעֲצֵי־עֵדֶן; וְהוּרַדְתָּ אֶת־עֲצֵי־עֵדֶן אֶל־אֶרֶץ תַּחְתִּית, בְּתוֹךְ עֲרֵלִים תִּשְׁכַּב אֶת־חַלְלֵי־חֶרֶב, הוּא פַרְעֹה וְכָל־הֲמוֹנֹה, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה׃ {ס}
נבואה חמישית
1 בשנה האחת עשרה, באחד בסִיוָון, אמר לי ה': 2 "בן אדם, אמור לפרעה מלך מצריים ולעמו הרב, 'למי אתה דומה בגדולתך? 3 אשור היה כמו ארז בלבנון שענפיו יפים והוא הטיל צל כמו יער שלם. הוא היה גבוה מאוד והצמרת שלו התנשאה מעל העצים הסבוכים. 4 מים גרמו לו לצמוח, מי תהום גרמו לו לגבוה, התהום הזרימה את נהרותיה סביב המטע שבו היה והתעלות שלה הגיעו לכל העצים, 5 לכן הוא היה גבוה מכל העצים והיו לו ענפים רבים וארוכים שהתפשטו בגלל המים הרבים.
6 בענפיו בנו כל העופות את הקִנים שלהם, מתחת לענפיו יָלדו כל בעלי החיים ובצִלו חיו עמים רבים.
7 הוא היה יפה בגלל גודלו, בגלל ענפיו, כי שורשיו הגיעו למים רבים.
8 עצי הארז שבגן אלוהים לא הסתירו אותו, ענפי הברוש לא דמו לענפיו, ענפי הדולֶב לא דמו לענפיו, שום עץ בגן אלוהים לא דמה לו ביופיו.
9 היופי שנתתי לו ניכר בענפיו הרבים, כל עצי גן עדן בגנו של אלוהים קינאו בו' ".
10 לכן כך אמר אדוני ה': "הוא היה גבוה מאוד, הצמרת שלו התנשאה מעל העצים הסבוכים והוא התגאה בגובהו, 11 לכן נתתי אותו בידי החזק שבעמים. הוא נענש בהתאם לרשעותו, גירשתי אותו. 12 זרים, האכזרים שבעמים, כרתו והשליכו אותו. ענפיו נפלו על ההרים ובעמקים ונשברו בכל ערוצי הנחלים בארץ. כל עמי הארץ הסתלקו מצִלו ועזבו אותו. 13 על ענפיו הנפולים שכנו כל העופות, אל ענפיו באו כל בעלי החיים. 14 כך קרה כדי שכל העצים הגדלים ליד מים לא יתגאו בגובהם, הצמרת שלהם לא תתנשא מעל העצים הסבוכים והעצים המושקים היטב לא יהיו גבוהים משאר העצים. כי כולם נמסרו למוות, נשלחו לארץ המתים עם כל בני האדם היורדים לקבר".
15 כך אמר אדוני ה': "ביום שיָרד לַשְאוֹל גרמתי לתהום להתכסות ולהתאבל עליו, עצרתי את נהרותיה והמים הרבים עמדו. הלבנון נעצב בגללו, כל העצים נבלו בגללו. 16 גרמתי לעמים לרעוד מרעש נפילתו. כשהורדתי אותו לשאול אל היורדים לקבר, כל עצי גן עדן ועצי הלבנון המובחרים והטובים שהיו מושקים היטב התנחמו בארץ המתים. 17 גם הם ירדו אתו לַשאול אל הרוגי מלחמה, אל עוזריו מבין העמים שישבו בצלו. 18 למי מעצי גן עדן אתה דומה בכבודך ובגדולתך? אתה תורד עם עצי גן עדן אל ארץ המתים, תשכב בין הבזויים, ליד הרוגי מלחמה. כך יקרה לפרעה ולעמו הרב", אמר אדוני ה'.