תנ"ך מבואר

ספר יחזקאל פרק כו

1 וַיְהִי בְּעַשְׁתֵּי־עֶשְׂרֵה שָׁנָה בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ; הָיָה דְבַר־יהוה אֵלַי לֵאמֹר׃ 2 בֶּן־אָדָם, יַעַן אֲשֶׁר־אָמְרָה צֹּר עַל־יְרוּשָׁלָיִם הֶאָח, נִשְׁבְּרָה דַּלְתוֹת הָעַמִּים נָסֵבָּה אֵלָי; אִמָּלְאָה הָחֳרָבָה׃ 3 לָכֵן, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, הִנְנִי עָלַיִךְ צֹר; וְהַעֲלֵיתִי עָלַיִךְ גּוֹיִם רַבִּים, כְּהַעֲלוֹת הַיָּם לְגַלָּיו׃ 4 וְשִׁחֲתוּ חֹמוֹת צֹר, וְהָרְסוּ מִגְדָּלֶיהָ, וְסִחֵיתִי עֲפָרָהּ מִמֶּנָּה; וְנָתַתִּי אוֹתָהּ לִצְחִיחַ סָלַע׃ 5 מִשְׁטַח חֲרָמִים תִּהְיֶה בְּתוֹךְ הַיָּם, כִּי אֲנִי דִבַּרְתִּי, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה; וְהָיְתָה לְבַז לַגּוֹיִם׃ 6 וּבְנוֹתֶיהָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה, בַּחֶרֶב תֵּהָרַגְנָה; וְיָדְעוּ כִּי־אֲנִי יהוה׃ {פ}

7 כִּי כֹה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, הִנְנִי מֵבִיא אֶל־צֹר, נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ־בָּבֶל מִצָּפוֹן מֶלֶךְ מְלָכִים; בְּסוּס וּבְרֶכֶב וּבְפָרָשִׁים וְקָהָל וְעַם־רָב׃ 8 בְּנוֹתַיִךְ בַּשָּׂדֶה בַּחֶרֶב יַהֲרֹג; וְנָתַן עָלַיִךְ דָּיֵק, וְשָׁפַךְ עָלַיִךְ סֹלְלָה, וְהֵקִים עָלַיִךְ צִנָּה׃ 9 וּמְחִי קָבָלּוֹ, יִתֵּן בְּחֹמוֹתָיִךְ; וּמִגְדְּלֹתַיִךְ, יִתֹּץ בְּחַרְבוֹתָיו׃ 10 מִשִּׁפְעַת סוּסָיו יְכַסֵּךְ אֲבָקָם; מִקּוֹל פָּרַשׁ וְגַלְגַּל וָרֶכֶב, תִּרְעַשְׁנָה חוֹמוֹתַיִךְ, בְּבֹאוֹ בִּשְׁעָרַיִךְ, כִּמְבוֹאֵי עִיר מְבֻקָּעָה׃ 11 בְּפַרְסוֹת סוּסָיו, יִרְמֹס אֶת־כָּל־חוּצוֹתָיִךְ; עַמֵּךְ בַּחֶרֶב יַהֲרֹג, וּמַצְּבוֹת עֻזֵּךְ לָאָרֶץ תֵּרֵד׃ 12 וְשָׁלְלוּ חֵילֵךְ, וּבָזְזוּ רְכֻלָּתֵךְ, וְהָרְסוּ חוֹמוֹתַיִךְ, וּבָתֵּי חֶמְדָּתֵךְ יִתֹּצוּ; וַאֲבָנַיִךְ וְעֵצַיִךְ וַעֲפָרֵךְ, בְּתוֹךְ מַיִם יָשִׂימוּ׃ 13 וְהִשְׁבַּתִּי הֲמוֹן שִׁירָיִךְ; וְקוֹל כִּנּוֹרַיִךְ, לֹא יִשָּׁמַע עוֹד׃ 14 וּנְתַתִּיךְ לִצְחִיחַ סֶלַע, מִשְׁטַח חֲרָמִים תִּהְיֶה, לֹא תִבָּנֶה עוֹד; כִּי אֲנִי יהוה דִּבַּרְתִּי, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה׃ {ס}


15 כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה לְצוֹר; הֲלֹא מִקּוֹל מַפַּלְתֵּךְ, בֶּאֱנֹק חָלָל בֵּהָרֵג הֶרֶג בְּתוֹכֵךְ, יִרְעֲשׁוּ הָאִיִּים׃ 16 וְיָרְדוּ מֵעַל כִּסְאוֹתָם, כֹּל נְשִׂיאֵי הַיָּם, וְהֵסִירוּ אֶת־מְעִילֵיהֶם, וְאֶת־בִּגְדֵי רִקְמָתָם יִפְשֹׁטוּ; חֲרָדוֹת יִלְבָּשׁוּ עַל־הָאָרֶץ יֵשֵׁבוּ, וְחָרְדוּ לִרְגָעִים, וְשָׁמְמוּ עָלָיִךְ׃
17 וְנָשְׂאוּ עָלַיִךְ קִינָה וְאָמְרוּ לָךְ, אֵיךְ אָבַדְתְּ, נוֹשֶׁבֶת מִיַּמִּים; הָעִיר הַהֻלָּלָה, אֲשֶׁר הָיְתָה חֲזָקָה בַיָּם הִיא וְיֹשְׁבֶיהָ, אֲשֶׁר־נָתְנוּ חִתִּיתָם לְכָל־יוֹשְׁבֶיהָ׃

18 עַתָּה יֶחְרְדוּ הָאִיִּן, יוֹם מַפַּלְתֵּךְ; וְנִבְהֲלוּ הָאִיִּים אֲשֶׁר־בַּיָּם מִצֵּאתֵךְ׃ {ס}

19 כִּי כֹה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, בְּתִתִּי אֹתָךְ עִיר נֶחֱרֶבֶת, כֶּעָרִים אֲשֶׁר לֹא־נוֹשָׁבוּ; בְּהַעֲלוֹת עָלַיִךְ אֶת־תְּהוֹם, וְכִסּוּךְ הַמַּיִם הָרַבִּים׃ 20 וְהוֹרַדְתִּיךְ אֶת־יוֹרְדֵי בוֹר אֶל־עַם עוֹלָם, וְהוֹשַׁבְתִּיךְ בְּאֶרֶץ תַּחְתִּיּוֹת כָּחֳרָבוֹת מֵעוֹלָם אֶת־יוֹרְדֵי בוֹר, לְמַעַן לֹא תֵשֵׁבִי; וְנָתַתִּי צְבִי בְּאֶרֶץ חַיִּים׃ 21 בַּלָּהוֹת אֶתְּנֵךְ וְאֵינֵךְ; וּתְבֻקְשִׁי, וְלֹא־תִמָּצְאִי עוֹד לְעוֹלָם, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִֹה׃ {ס}
נבואות על צור
מפלת צור
1 בשנה האחת עשרה, באחד לחודש, אמר לי ה': 2 "בן אדם, צוֹר קראה קריאות שמחה ואמרה על ירושלים, 'העיר שהייתה מרכז המסחר של העמים נשברה, המסחר שלה יעבור אליי, היא נחרבה ואני אתעשר'. 3 לכן כך אמר אדוני ה', 'אני יוצא נגדך, צור, ואביא עמים רבים שיעלו להילחם בך כמו שהים מעלה את גליו. 4 הם ישברו את חומות צור ויהרסו את מגדליה ואני אסחוף ממנה את העפר שלה ואהפוך אותה לסלע חשוף. 5 היא תהיה משטח ליבוש רשתות דיג בים, כי אני אמרתי זאת', אמר אדוני ה'. 'העמים ישדדו אותה. 6 תושבי העיירות שלה שעל היבשה יֵהרגו במלחמה, אז יֵדעו שאני ה' ' ".
7 כך אמר אדוני ה': "אביא על צור מצָפון את נְבוּכַדְרֶאצַר מלך בבל, מלכם של מלכים, שיבוא עם סוסים, מרכבות ופרשים, צבא גדול ואנשים רבים. 8 הוא יהרוג במלחמה את תושבי העיירות שלך, צור. הוא יבנה סביבך מגדלי תצפית, ישפוך סוללת עפר ויביא נגדך לוחמים עם מגינים גדולים. 9 הכלי שלו לניפוץ חומות יכה בחומותייך, את מגדלייך ינפץ בכלי הנשק שלו. 10 האבק שיעלה מהמון סוסיו יכסה אותך וקול הפרשים, העגלות והמרכבות ירעיד את חומותייך כאשר יכנס נבוכדראצר לשערייך כמו שנכנסים לעיר שנפרצה. 11 בפרסות סוסיו ירמוס את כל רחובותייך, את עמך יהרוג והעמודים החזקים שלך יפלו ארצה. 12 את רכושך יקחו שלל ואת סחורתך ישדדו ואת חומותייך יהרסו ואת בתייך היקרים ינפצו ואת האבנים והעצים והעפר שלך ישליכו למים. 13 אשים סוף לקול שירייך, וקול כינורותייך לא ישָמע עוד. 14 אהפוך אותך לסלע חשוף, תהיי משטח ליבוש רשתות דיג, לא תיבָּני שוב כי אני, ה', אמרתי זאת", אמר אדוני ה'.
15 כך אמר אדוני ה' לצור: "מקול המפלה שלך, מאנחות הפצועים והרג ההרוגים שבתוכך ירעדו ארצות רחוקות. 16 כל המושלים של ערי החוף יֵרדו מכיסאותיהם, יסירו את הגלימות שלהם ויפשטו את בגדיהם הרקומים. הם ילבשו חרדה, ישבו על הארץ, ירעדו בלי הפסקה ויזדעזעו בגללך.
17 הם ישמיעו עלייך שיר אבל ויאמרו לך: 'איך נהרסת! העיר המהוללת, המיושבת מימי קדם, שהייתה חזקה בים, היא ותושביה הטילו פחד על כל תושביה'.
18 עכשיו יפחדו תושבי ארצות רחוקות ביום המפלה שלך, תושבי הארצות הרחוקות שליד הים יבהלו כשתצאי לגלוּת".
19 כי כך אמר אדוני ה': "כאשר אהפוך אותך לעיר הרוסה כמו ערים שאינן מיושבות, כאשר המים העמוקים יעלו עלייך והמים הרבים יכסו אותך, 20 אוריד אותך עם היורדים לקבר, היושבים שם מעולם, ואושיב אותך בתחתיות הארץ עם היורדים לקבר, בחורבות שהיו מעולם, כדי שלא תמשיכי להיות בארץ החיים ולהקרין מיופייך. 21 הגורל שאביא עלייך יעורר בהלה ותיעלמי. יחפשו אותך ולא ימצאו אותך עוד לעולם", אמר אדוני ה'.