תנ"ך מבואר

ספר יחזקאל פרק יב

1 וַיְהִי דְבַר־יהוה אֵלַי לֵאמֹר׃ 2 בֶּן־אָדָם בְּתוֹךְ בֵּית־הַמֶּרִי אַתָּה יֹשֵׁב; אֲשֶׁר עֵינַיִם לָהֶם לִרְאוֹת וְלֹא רָאוּ, אָזְנַיִם לָהֶם לִשְׁמֹעַ וְלֹא שָׁמֵעוּ, כִּי בֵּית מְרִי הֵם׃ 3 וְאַתָּה בֶן־אָדָם, עֲשֵׂה לְךָ כְּלֵי גוֹלָה, וּגְלֵה יוֹמָם לְעֵינֵיהֶם; וְגָלִיתָ מִמְּקוֹמְךָ אֶל־מָקוֹם אַחֵר לְעֵינֵיהֶם, אוּלַי יִרְאוּ, כִּי בֵּית מְרִי הֵמָּה׃ 4 וְהוֹצֵאתָ כֵלֶיךָ כִּכְלֵי גוֹלָה יוֹמָם לְעֵינֵיהֶם; וְאַתָּה, תֵּצֵא בָעֶרֶב לְעֵינֵיהֶם, כְּמוֹצָאֵי גּוֹלָה׃ 5 לְעֵינֵיהֶם חֲתָר־לְךָ בַקִּיר; וְהוֹצֵאתָ בּוֹ׃ 6 לְעֵינֵיהֶם עַל־כָּתֵף תִּשָּׂא בָּעֲלָטָה תוֹצִיא, פָּנֶיךָ תְכַסֶּה, וְלֹא תִרְאֶה אֶת־הָאָרֶץ; כִּי־מוֹפֵת נְתַתִּיךָ לְבֵית יִשְׂרָאֵל׃ 7 וָאַעַשׂ כֵּן כַּאֲשֶׁר צֻוֵּיתִי, כֵּלַי הוֹצֵאתִי כִּכְלֵי גוֹלָה יוֹמָם, וּבָעֶרֶב חָתַרְתִּי־לִי בַקִּיר בְּיָד; בָּעֲלָטָה הוֹצֵאתִי עַל־כָּתֵף נָשָׂאתִי לְעֵינֵיהֶם׃ {פ}

8 וַיְהִי דְבַר־יהוה אֵלַי בַּבֹּקֶר לֵאמֹר׃ 9 בֶּן־אָדָם הֲלֹא אָמְרוּ אֵלֶיךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל בֵּית הַמֶּרִי; מָה אַתָּה עֹשֶׂה׃ 10 אֱמֹר אֲלֵיהֶם, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִֹה; הַנָּשִׂיא הַמַּשָּׂא הַזֶּה בִּירוּשָׁלָיִם, וְכָל־בֵּית יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר־הֵמָּה בְתוֹכָם׃ 11 אֱמֹר אֲנִי מוֹפֶתְכֶם; כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי, כֵּן יֵעָשֶׂה לָהֶם, בַּגּוֹלָה בַשְּׁבִי יֵלֵכוּ׃ 12 וְהַנָּשִׂיא אֲשֶׁר־בְּתוֹכָם אֶל־כָּתֵף יִשָּׂא בָּעֲלָטָה וְיֵצֵא, בַּקִּיר יַחְתְּרוּ לְהוֹצִיא בוֹ; פָּנָיו יְכַסֶּה, יַעַן, אֲשֶׁר לֹא־יִרְאֶה לַעַיִן הוּא אֶת־הָאָרֶץ׃ 13 וּפָרַשְׂתִּי אֶת־רִשְׁתִּי עָלָיו, וְנִתְפַּשׂ בִּמְצוּדָתִי; וְהֵבֵאתִי אֹתוֹ בָבֶלָה אֶרֶץ כַּשְׂדִּים, וְאוֹתָהּ לֹא־יִרְאֶה וְשָׁם יָמוּת׃ 14 וְכֹל אֲשֶׁר סְבִיבֹתָיו עזרה (עֶזְרוֹ) וְכָל־אֲגַפָּיו אֱזָרֶה לְכָל־רוּחַ; וְחֶרֶב אָרִיק אַחֲרֵיהֶם׃ 15 וְיָדְעוּ כִּי־אֲנִי יהוה; בַּהֲפִיצִי אוֹתָם בַּגּוֹיִם, וְזֵרִיתִי אוֹתָם בָּאֲרָצוֹת׃ 16 וְהוֹתַרְתִּי מֵהֶם אַנְשֵׁי מִסְפָּר, מֵחֶרֶב מֵרָעָב וּמִדָּבֶר; לְמַעַן יְסַפְּרוּ אֶת־כָּל־תּוֹעֲבוֹתֵיהֶם, בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר־בָּאוּ שָׁם, וְיָדְעוּ כִּי־אֲנִי יהוה׃ {פ}

17 וַיְהִי דְבַר־יהוה אֵלַי לֵאמֹר׃ 18 בֶּן־אָדָם לַחְמְךָ בְּרַעַשׁ תֹּאכֵל; וּמֵימֶיךָ בְּרָגְזָה וּבִדְאָגָה תִּשְׁתֶּה׃ 19 וְאָמַרְתָּ אֶל־עַם הָאָרֶץ כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה לְיוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלָיִם אֶל־אַדְמַת יִשְׂרָאֵל, לַחְמָם בִּדְאָגָה יֹאכֵלוּ, וּמֵימֵיהֶם בְּשִׁמָּמוֹן יִשְׁתּוּ; לְמַעַן תֵּשַׁם אַרְצָהּ מִמְּלֹאָהּ, מֵחֲמַס כָּל־הַיֹּשְׁבִים בָּהּ׃ 20 וְהֶעָרִים הַנּוֹשָׁבוֹת תֶּחֱרַבְנָה, וְהָאָרֶץ שְׁמָמָה תִהְיֶה; וִידַעְתֶּם כִּי־אֲנִי יהוה׃ {פ}
21 וַיְהִי דְבַר־יהוה אֵלַי לֵאמֹר׃ 22 בֶּן־אָדָם, מָה־הַמָּשָׁל הַזֶּה לָכֶם, עַל־אַדְמַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר; יַאַרְכוּ הַיָּמִים, וְאָבַד כָּל־חָזוֹן׃ 23 לָכֵן אֱמֹר אֲלֵיהֶם, כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, הִשְׁבַּתִּי אֶת־הַמָּשָׁל הַזֶּה, וְלֹא־יִמְשְׁלוּ אֹתוֹ עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל; כִּי אִם־דַּבֵּר אֲלֵיהֶם, קָרְבוּ הַיָּמִים, וּדְבַר כָּל־חָזוֹן׃ 24 כִּי לֹא יִהְיֶה עוֹד כָּל־חֲזוֹן שָׁוְא וּמִקְסַם חָלָק; בְּתוֹךְ בֵּית יִשְׂרָאֵל׃ 25 כִּי אֲנִי יהוה, אֲדַבֵּר אֵת אֲשֶׁר אֲדַבֵּר דָּבָר וְיֵעָשֶׂה, לֹא תִמָּשֵׁךְ עוֹד; כִּי בִימֵיכֶם בֵּית הַמֶּרִי, אֲדַבֵּר דָּבָר וַעֲשִׂיתִיו, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה׃ {פ}
26 וַיְהִי דְבַר־יהוה אֵלַי לֵאמֹר׃ 27 בֶּן־אָדָם, הִנֵּה בֵית־יִשְׂרָאֵל אֹמְרִים, הֶחָזוֹן אֲשֶׁר־הוּא חֹזֶה לְיָמִים רַבִּים; וּלְעִתִּים רְחוֹקוֹת הוּא נִבָּא׃ 28 לָכֵן אֱמֹר אֲלֵיהֶם, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, לֹא־תִמָּשֵׁךְ עוֹד כָּל־דְּבָרָי; אֲשֶׁר אֲדַבֵּר דָּבָר וְיֵעָשֶׂה, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה׃ {ס}
דוגמה לעם ישראל
1 ה' אמר לי: 2 "בן אדם, אתה חי בין בני עם מורד. יש להם עיניים לראות אבל הם אינם רואים, יש להם אוזניים לשמוע אבל הם אינם שומעים כי הם עם מורד. 3 ואתה, בן אדם, הכן לך ציוד לגולה ובאותו יום צא לגולה לעיניהם. לך לעיניהם ממקום מגוריך למקום אחר, אולי יבינו על אף שהם עם מורד. 4 הוצא לעיניהם ביום את הציוד שלך כמו שמוציאים ציוד לגולה, וצא לעיניהם בערב כפי שיוצאים לגולה. 5 חפור לעיניהם בקיר והוצא דרכו את הציוד, 6 שא אותו לעיניהם על כתפיך והוצא אותו בחשֵכה. כסה את פניך כך שלא תראה את הארץ כי אני רוצה שתשמש דוגמה לעם ישראל". 7 עשיתי מה שציווה עליי ה'. הוצאתי ביום את הציוד שלי כמו שמוציאים ציוד לגולה, ובערב חפרתי בקיר ביד, הוצאתי בחשֵכה את הציוד ונשאתי אותו על כתפיי לעיניהם.
8 בבוקר אמר לי ה': 9 "בן אדם, האם בני ישראל, העם המורד, לא שאלו אותך מה אתה עושה? 10 אמור להם שכך אמר אדוני ה', 'זו נבואה על המושל בירושלים ועל כל בני ישראל שבתוכה'. 11 אמור, 'אני משמש לכם דוגמה'. מה שעשיתי יֵעשה להם. הם יֵצאו בשבי לגולה 12 והמושל שלהם ישא בעצמו את הציוד שלו על כתפיו ויֵצא בחושך. יחפרו בקיר כדי להוציא אותו. הוא יכסה את פניו כדי שלא יראה בעיניו את הארץ. 13 אפרוש עליו את הרשת שלי והוא יִתפס במלכודת שלי ואביא אותו לבבל, לארץ הבבלים, אבל הוא לא יראה אותה. הוא ימות שם. 14 את כל מי שמסביבו, את עוזריו ואת גדודי הצבא שלו, אפזר לכל עבר וארדוף אחריהם עם חרב. 15 הם יֵדעו שאני ה' כשאפיץ אותם בין העמים ואפזר אותם בין הארצות. 16 אבל אשאיר מהם מעטים שינצלו מהמלחמה, מהרעב ומהמגֵפה כדי שיספרו על מעשיהם המתועבים בין העמים שיבואו לארצם, ואז יֵדעו שאני ה' ".
17 ה' אמר לי: 18 "בן אדם, אכול את הלחם שלך ברעד ושתה את המים שלך בפחד ובדאגה. 19 אמור לעם שכך אמר אדוני ה' על תושבי ירושלים שעל אדמת ישראל, 'הם יאכלו את הלחם שלהם בדאגה ואת המים שלהם ישתו בפחד כי ארצם תהיה שוממה מכל הטוב שבה בגלל רשעות תושביה, 20 והערים המיושבות יֵהרסו והארץ תהפוך לשממה. אז תדעו שאני ה' ' ".
21 ה' אמר לי: 22 "בן אדם, מה הפתגם הזה שאתם נוהגים לומר על אדמת ישראל, 'ימים רבים עוברים וכל הנבואות אינן מתגשמות'? 23 אמור להם שכך אמר אדוני ה', 'אבטל את הפתגם הזה ולא ישתמשו בו שוב בישראל'. להפך, אמור להם שקרובים הימים שכל הנבואות יתגשמו. 24 לא יהיו עוד בעם ישראל חזונות שווא או נבואות שקר. 25 אני, ה', אדבר ומה שאומַר יֵעשה ולא ידָחה עוד. בימיכם, עם מורד, אעשה כל דבר שאומַר' ", אמר אדוני ה'.
26 ה' אמר לי: 27 "בן אדם, בני ישראל אומרים, 'הנבואה שהוא מנבא מתייחסת לעתיד הרחוק. הוא מנבא על זמנים רחוקים'. 28 לכן אמור להם שכך אמר ה', 'דבריי לא ידָחו עוד. מה שאומַר יֵעשה' ", אמר אדוני ה'.