תנ"ך מבואר

ספר יחזקאל פרק טו

1 וַיְהִי דְבַר־יהוה אֵלַי לֵאמֹר׃ 2 בֶּן־אָדָם מַה־יִּהְיֶה עֵץ־הַגֶּפֶן מִכָּל־עֵץ; הַזְּמוֹרָה אֲשֶׁר הָיָה בַּעֲצֵי הַיָּעַר׃ 3 הֲיֻקַּח מִמֶּנּוּ עֵץ, לַעֲשׂוֹת לִמְלָאכָה; אִם־יִקְחוּ מִמֶּנּוּ יָתֵד, לִתְלוֹת עָלָיו כָּל־כֶּלִי׃ 4 הִנֵּה לָאֵשׁ נִתַּן לְאָכְלָה; אֵת שְׁנֵי קְצוֹתָיו אָכְלָה הָאֵשׁ וְתוֹכוֹ נָחָר, הֲיִצְלַח לִמְלָאכָה׃ 5 הִנֵּה בִּהְיוֹתוֹ תָמִים, לֹא יֵעָשֶׂה לִמְלָאכָה; אַף כִּי־אֵשׁ אֲכָלַתְהוּ וַיֵּחָר, וְנַעֲשָׂה עוֹד לִמְלָאכָה׃ {ס}
6 לָכֵן, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, כַּאֲשֶׁר עֵץ־הַגֶּפֶן בְּעֵץ הַיַּעַר, אֲשֶׁר־נְתַתִּיו לָאֵשׁ לְאָכְלָה; כֵּן נָתַתִּי, אֶת־יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלָיִם׃ 7 וְנָתַתִּי אֶת־פָּנַי בָּהֶם, מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ, וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם; וִידַעְתֶּם כִּי־אֲנִי יהוה, בְּשׂוּמִי אֶת־פָּנַי בָּהֶם׃ 8 וְנָתַתִּי אֶת־הָאָרֶץ שְׁמָמָה; יַעַן מָעֲלוּ מַעַל, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה׃ {פ}
הגפן
1 ה' אמר לי: 2 "בן אדם, במה עדיף עץ הגפן על כל עץ אחר? האם הענף שלו טוב מעצי היער? 3 האם אפשר לעשות ממנו חפץ כלשהו? האם אפשר לעשות ממנו קולב כדי לתלות עליו דבר כלשהו? 4 אחרי שהוא מושלך לאש ושני הקצוות שלו נשרפים וחלקו הפנימי יבש, האם ניתן לעשות ממנו חפץ כלשהו? 5 אם כשהיה שלם לא היה אפשר לעשות ממנו חפץ כלשהו, עכשיו כשנשרף והתייבש בוודאי שאי אפשר לעשות ממנו דבר".
6 לכן כך אמר אדוני ה': "כמו עץ הגפן מבין עצי היער, שנתתי לו להישרף באש, כך אתן שיקרה לתושבי ירושלים. 7 אכעס עליהם. הם ניצלו מהאש אבל האש תשרוף אותם. אתם תדעו שאני ה' כאשר אכעס עליהם. 8 אהפוך את הארץ לשממה כי הם בגדו", אמר אדוני ה'.