תנ"ך מבואר

ספר יחזקאל פרק יג

1 וַיְהִי דְבַר־יהוה אֵלַי לֵאמֹר׃ 2 בֶּן־אָדָם הִנָּבֵא אֶל־נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל הַנִּבָּאִים; וְאָמַרְתָּ לִנְבִיאֵי מִלִּבָּם, שִׁמְעוּ דְּבַר־יהוה׃ 3 כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, הוֹי עַל־הַנְּבִיאִים הַנְּבָלִים; אֲשֶׁר הֹלְכִים אַחַר רוּחָם וּלְבִלְתִּי רָאוּ׃ 4 כְּשֻׁעָלִים בָּחֳרָבוֹת; נְבִיאֶיךָ יִשְׂרָאֵל הָיוּ׃ 5 לֹא עֲלִיתֶם בַּפְּרָצוֹת, וַתִּגְדְּרוּ גָדֵר עַל־בֵּית יִשְׂרָאֵל; לַעֲמֹד בַּמִּלְחָמָה בְּיוֹם יהוה׃ 6 חָזוּ שָׁוְא וְקֶסֶם כָּזָב, הָאֹמְרִים נְאֻם־יהוה, וַיהוה לֹא שְׁלָחָם; וְיִחֲלוּ לְקַיֵּם דָּבָר׃ 7 הֲלוֹא מַחֲזֵה־שָׁוְא חֲזִיתֶם, וּמִקְסַם כָּזָב אֲמַרְתֶּם; וְאֹמְרִים נְאֻם־יהוה, וַאֲנִי לֹא דִבַּרְתִּי׃ {ס}

8 לָכֵן, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, יַעַן דַּבֶּרְכֶם שָׁוְא, וַחֲזִיתֶם כָּזָב; לָכֵן הִנְנִי אֲלֵיכֶם, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה׃ 9 וְהָיְתָה יָדִי, אֶל־הַנְּבִיאִים הַחֹזִים שָׁוְא וְהַקֹּסְמִים כָּזָב, בְּסוֹד עַמִּי לֹא־יִהְיוּ, וּבִכְתָב בֵּית־יִשְׂרָאֵל לֹא יִכָּתֵבוּ, וְאֶל־אַדְמַת יִשְׂרָאֵל לֹא יָבֹאוּ; וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי אֲדֹנָי יְהוִה׃ 10 יַעַן וּבְיַעַן הִטְעוּ אֶת־עַמִּי לֵאמֹר שָׁלוֹם וְאֵין שָׁלוֹם; וְהוּא בֹּנֶה חַיִץ, וְהִנָּם טָחִים אֹתוֹ תָּפֵל׃ 11 אֱמֹר אֶל־טָחֵי תָפֵל וְיִפֹּל; הָיָה גֶּשֶׁם שׁוֹטֵף, וְאַתֵּנָה אַבְנֵי אֶלְגָּבִישׁ תִּפֹּלְנָה, וְרוּחַ סְעָרוֹת תְּבַקֵּעַ׃ 12 וְהִנֵּה נָפַל הַקִּיר; הֲלוֹא יֵאָמֵר אֲלֵיכֶם, אַיֵּה הַטִּיחַ אֲשֶׁר טַחְתֶּם׃ {ס}

13 לָכֵן, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, וּבִקַּעְתִּי רוּחַ־סְעָרוֹת בַּחֲמָתִי; וְגֶשֶׁם שֹׁטֵף בְּאַפִּי יִהְיֶה, וְאַבְנֵי אֶלְגָּבִישׁ בְּחֵמָה לְכָלָה׃ 14 וְהָרַסְתִּי אֶת־הַקִּיר אֲשֶׁר־טַחְתֶּם תָּפֵל וְהִגַּעְתִּיהוּ אֶל־הָאָרֶץ וְנִגְלָה יְסֹדוֹ; וְנָפְלָה וּכְלִיתֶם בְּתוֹכָהּ, וִידַעְתֶּם כִּי־אֲנִי יהוה׃ 15 וְכִלֵּיתִי אֶת־חֲמָתִי בַּקִּיר, וּבַטָּחִים אֹתוֹ תָּפֵל; וְאֹמַר לָכֶם אֵין הַקִּיר, וְאֵין הַטָּחִים אֹתוֹ׃ 16 נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל, הַנִבְּאִים אֶל־יְרוּשָׁלָיִם, וְהַחֹזִים לָהּ חֲזוֹן שָׁלֹם; וְאֵין שָׁלֹם, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִֹה׃ {פ}
17 וְאַתָּה בֶן־אָדָם, שִׂים פָּנֶיךָ אֶל־בְּנוֹת עַמְּךָ, הַמִּתְנַבְּאוֹת מִלִּבְּהֶן; וְהִנָּבֵא עֲלֵיהֶן׃ 18 וְאָמַרְתָּ כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, הוֹי לִמְתַפְּרוֹת כְּסָתוֹת עַל כָּל־אַצִּילֵי יָדַי, וְעֹשׂוֹת הַמִּסְפָּחוֹת עַל־רֹאשׁ כָּל־קוֹמָה לְצוֹדֵד נְפָשׁוֹת; הַנְּפָשׁוֹת תְּצוֹדֵדְנָה לְעַמִּי, וּנְפָשׁוֹת לָכֶנָה תְחַיֶּינָה׃ 19 וַתְּחַלֶּלְנָה אֹתִי אֶל־עַמִּי, בְּשַׁעֲלֵי שְׂעֹרִים וּבִפְתוֹתֵי לֶחֶם, לְהָמִית נְפָשׁוֹת אֲשֶׁר לֹא־תְמוּתֶנָה, וּלְחַיּוֹת נְפָשׁוֹת אֲשֶׁר לֹא־תִחְיֶינָה; בְּכַזֶּבְכֶם, לְעַמִּי שֹׁמְעֵי כָזָב׃ {ס} 20 לָכֵן כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, הִנְנִי אֶל־כִּסְּתוֹתֵיכֶנָה אֲשֶׁר אַתֵּנָה מְצֹדְדוֹת שָׁם אֶת־הַנְּפָשׁוֹת לְפֹרְחוֹת, וְקָרַעְתִּי אֹתָם, מֵעַל זְרוֹעֹתֵיכֶם; וְשִׁלַּחְתִּי אֶת־הַנְּפָשׁוֹת, אֲשֶׁר אַתֶּם מְצֹדְדוֹת אֶת־נְפָשִׁים לְפֹרְחֹת׃ 21 וְקָרַעְתִּי אֶת־מִסְפְּחֹתֵיכֶם, וְהִצַּלְתִּי אֶת־עַמִּי מִיֶּדְכֶן, וְלֹא־יִהְיוּ עוֹד בְּיֶדְכֶן לִמְצוּדָה; וִידַעְתֶּן כִּי־אֲנִי יהוה׃ 22 יַעַן הַכְאוֹת לֵב־צַדִּיק שֶׁקֶר, וַאֲנִי לֹא הִכְאַבְתִּיו; וּלְחַזֵּק יְדֵי רָשָׁע, לְבִלְתִּי־שׁוּב מִדַּרְכּוֹ הָרָע לְהַחֲיֹתוֹ׃ 23 לָכֵן, שָׁוְא לֹא תֶחֱזֶינָה, וְקֶסֶם לֹא־תִקְסַמְנָה עוֹד; וְהִצַּלְתִּי אֶת־עַמִּי מִיֶּדְכֶן, וִידַעְתֶּן כִּי־אֲנִי יהוה׃
אל נביאי השקר
1 ה' אמר לי: 2 "בן אדם, נבא על נביאי ישראל המנבאים ואמור לאלה המנבאים מלבם, 'שִמעו את דבר ה'. 3 כך אמר אדוני ה': "אוי לנביאים הרשעים המדברים מלבם אבל לא ראו דבר. 4 ישראל, נביאיך דומים לשועלים בחורבות. 5 הם לא חסמו בגופם את הפרצות בחומה ולא הגנו על עם ישראל במלחמה, ביום ה'. 6 הם חזו חזונות שווא, ניבאו נבואות שקר. הם אומרים, 'כך אמר ה' ', אבל ה' לא שלח אותם, ומקווים שדברם יתקיים. 7 הלוא הם חזו חזונות שווא, ניבאו נבואות שקר. הם אומרים, 'כך אמר ה' ', אבל אני לא דיברתי" ' ".
8 לכן כך אמר אדוני ה': "כיוון שהם ניבאו נבואת שווא וחזו שקרים, אני יוצא נגדם", אמר אדוני ה'. 9 "אעניש את הנביאים החוזים חזונות שווא ומנבאים נבואות שקר. הם לא ישתייכו לעמי, ברשימות של עם ישראל הם לא יופיעו ואל אדמת ישראל לא יבואו. אז תדעו שאני אדוני ה'. 10 אעשה זאת משום שהם הטעו את עמי ואמרו שיהיה שלום אבל אין שלום. העם בונה קיר והם מטייחים אותו בטיח גרוע. 11 אמור למטייחים בטיח גרוע שהקיר יפול. יבוא גשם שוטף, אשלח גושי ברד שיפלו על הקיר ורוח סערה תמוטט אותו, 12 וכאשר יפול הקיר ישאלו את הנביאים, 'איפה הטיח שטייחתם?' ".
13 לכן כך אמר אדוני ה': "אשלח בזעמי הרב רוח סערה חזקה. אשלח בכעסי גשם שוטף וגושי ברד יפלו בזעם כדי להשמיד לגמרי. 14 אהרוס את הקיר שטייחתם בטיח גרוע ואפיל אותו לארץ עד שיתגלו יסודותיו, העיר תיפול ואתם תישמדו בתוכה. אז תדעו שאני ה'. 15 אוציא את זעמי על הקיר ועל אלה שטייחו אותו בטיח גרוע ואומַר לכם, 'הקיר איננו וגם אלה שטייחו אותו אינם – 16 כל נביאי ישראל שניבאו על ירושלים נבואה של שלום אבל אין שלום' ", אמר אדוני ה'. אל נביאות השקר
17 "ואתה, בן אדם, פנה אל בנות עמך המנבאות מלִבן, נבא עליהן 18 ואמור שכך אמר אדוני ה', 'אוי לנשים התופרות על כל פרקי ידיהן סרטים לכישוף ועושות מטפחות בגדלים שונים לכל ראש כדי לצוד אנשים. אתן צדות את בני עמי ואת עצמכן תצילו? 19 אתן מחללות את כבודי בעיני עמי עבור מעט שעורה ופירורי לחם. כאשר אתן משקרות לעמי המקשיב לשקרים, אתן מנבאות לאלה שאינם ראויים למות שימותו ולאלה שאינם ראויים לחיות שיחיו'. 20 לכן כך אמר אדוני ה', 'אצא נגד סרטי הכישוף שלכן, שאתן צדות בהן את האנשים כמו ציפורים, ואקרע אותם מעל זרועותיכן. אשחרר את האנשים שאתן צדות כמו ציפורים, 21 אקרע את המטפחות שלכן ואציל את עמי מידיכן. הם לא ישמשו עוד בידיכן למלכודת. אז תדעו שאני ה'. 22 הכאבתן בשקרים לצדיק שאני לא הכאבתי לו, ועודדתן את הרשע שלא ישוב מדרכו הרעה כדי שיחיה. 23 לכן לא תחזו עוד חזונות שווא ולא תנבאו עוד נבואות שקר, אציל את עמי מידיכן ואז תדעו שאני ה' ' ".