תנ"ך מבואר

ספר יחזקאל פרק כג

1 וַיְהִי דְבַר־יהוה אֵלַי לֵאמֹר׃ 2 בֶּן־אָדָם; שְׁתַּיִם נָשִׁים, בְּנוֹת אֵם־אַחַת הָיוּ׃ 3 וַתִּזְנֶינָה בְמִצְרַיִם, בִּנְעוּרֵיהֶן זָנוּ; שָׁמָּה מֹעֲכוּ שְׁדֵיהֶן, וְשָׁם עִשּׂוּ, דַּדֵּי בְּתוּלֵיהֶן׃ 4 וּשְׁמוֹתָן, אָהֳלָה הַגְּדוֹלָה וְאָהֳלִיבָה אֲחוֹתָהּ, וַתִּהְיֶינָה לִי, וַתֵּלַדְנָה בָּנִים וּבָנוֹת; וּשְׁמוֹתָן שֹׁמְרוֹן אָהֳלָה, וִירוּשָׁלָיִם אָהֳלִיבָה׃ 5 וַתִּזֶן אָהֳלָה תַּחְתָּי; וַתַּעְגַּב עַל־מְאַהֲבֶיהָ, אֶל־אַשּׁוּר קְרוֹבִים׃ 6 לְבֻשֵׁי תְכֵלֶת פַּחוֹת וּסְגָנִים, בַּחוּרֵי חֶמֶד כֻּלָּם; פָּרָשִׁים רֹכְבֵי סוּסִים׃ 7 וַתִּתֵּן תַּזְנוּתֶיהָ עֲלֵיהֶם, מִבְחַר בְּנֵי־אַשּׁוּר כֻּלָּם; וּבְכֹל אֲשֶׁר־עָגְבָה בְּכָל־גִּלּוּלֵיהֶם נִטְמָאָה׃ 8 וְאֶת־תַּזְנוּתֶיהָ מִמִּצְרַיִם לֹא עָזָבָה, כִּי אוֹתָהּ שָׁכְבוּ בִנְעוּרֶיהָ, וְהֵמָּה עִשּׂוּ דַּדֵּי בְתוּלֶיהָ; וַיִּשְׁפְּכוּ תַזְנוּתָם עָלֶיהָ׃ 9 לָכֵן נְתַתִּיהָ בְּיַד־מְאַהֲבֶיהָ; בְּיַד בְּנֵי אַשּׁוּר, אֲשֶׁר עָגְבָה עֲלֵיהֶם׃ 10 הֵמָּה גִּלּוּ עֶרְוָתָהּ, בָּנֶיהָ וּבְנוֹתֶיהָ לָקָחוּ, וְאוֹתָהּ בַּחֶרֶב הָרָגוּ; וַתְּהִי־שֵׁם לַנָּשִׁים, וּשְׁפוּטִים עָשׂוּ בָהּ׃ {ס}


11 וַתֵּרֶא אֲחוֹתָהּ אָהֳלִיבָה, וַתַּשְׁחֵת עַגְבָתָהּ מִמֶּנָּה; וְאֶת־תַּזְנוּתֶיהָ, מִזְּנוּנֵי אֲחוֹתָהּ׃ 12 אֶל־בְּנֵי אַשּׁוּר עָגָבָה פַּחוֹת וּסְגָנִים קְרֹבִים לְבֻשֵׁי מִכְלוֹל, פָּרָשִׁים רֹכְבֵי סוּסִים; בַּחוּרֵי חֶמֶד כֻּלָּם׃ 13 וָאֵרֶא כִּי נִטְמָאָה; דֶּרֶךְ אֶחָד לִשְׁתֵּיהֶן׃ 14 וַתּוֹסֶף אֶל־תַּזְנוּתֶיהָ; וַתֵּרֶא, אַנְשֵׁי מְחֻקֶּה עַל־הַקִּיר, צַלְמֵי כשדיים (כַשְׂדִּים), חֲקֻקִים בַּשָּׁשַׁר׃ 15 חֲגוֹרֵי אֵזוֹר בְּמָתְנֵיהֶם, סְרוּחֵי טְבוּלִים בְּרָאשֵׁיהֶם, מַרְאֵה שָׁלִשִׁים כֻּלָּם; דְּמוּת בְּנֵי־בָבֶל כַּשְׂדִּים, אֶרֶץ מוֹלַדְתָּם׃ 16 ותעגב (וַתַּעְגְּבָה) עֲלֵיהֶם לְמַרְאֵה עֵינֶיהָ; וַתִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֲלֵיהֶם כַּשְׂדִּימָה׃ 17 וַיָּבֹאוּ אֵלֶיהָ בְנֵי־בָבֶל לְמִשְׁכַּב דֹּדִים, וַיְטַמְּאוּ אוֹתָהּ בְּתַזְנוּתָם; וַתִּטְמָא־בָם, וַתֵּקַע נַפְשָׁהּ מֵהֶם׃ 18 וַתְּגַל תַּזְנוּתֶיהָ, וַתְּגַל אֶת־עֶרְוָתָהּ; וַתֵּקַע נַפְשִׁי מֵעָלֶיהָ, כַּאֲשֶׁר נָקְעָה נַפְשִׁי מֵעַל אֲחוֹתָהּ׃ 19 וַתַּרְבֶּה אֶת־תַּזְנוּתֶיהָ; לִזְכֹּר אֶת־יְמֵי נְעוּרֶיהָ, אֲשֶׁר זָנְתָה בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם׃ 20 וַתַּעְגְּבָה, עַל פִּלַגְשֵׁיהֶם; אֲשֶׁר בְּשַׂר־חֲמוֹרִים בְּשָׂרָם, וְזִרְמַת סוּסִים זִרְמָתָם׃ 21 וַתִּפְקְדִי, אֵת זִמַּת נְעוּרָיִךְ; בַּעְשׂוֹת מִמִּצְרַיִם דַּדַּיִךְ, לְמַעַן שְׁדֵי נְעוּרָיִךְ׃ {ס}


22 לָכֵן אָהֳלִיבָה, כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, הִנְנִי מֵעִיר אֶת־מְאַהֲבַיִךְ עָלַיִךְ, אֵת אֲשֶׁר־נָקְעָה נַפְשֵׁךְ מֵהֶם; וַהֲבֵאתִים עָלַיִךְ מִסָּבִיב׃ 23 בְּנֵי בָבֶל וְכָל־כַּשְׂדִּים, פְּקוֹד וְשׁוֹעַ וְקוֹעַ, כָּל־בְּנֵי אַשּׁוּר אוֹתָם; בַּחוּרֵי חֶמֶד פַּחוֹת וּסְגָנִים כֻּלָּם, שָׁלִשִׁים וּקְרוּאִים, רֹכְבֵי סוּסִים כֻּלָּם׃ 24 וּבָאוּ עָלַיִךְ הֹצֶן רֶכֶב וְגַלְגַּל וּבִקְהַל עַמִּים, צִנָּה וּמָגֵן וְקוֹבַע, יָשִׂימוּ עָלַיִךְ סָבִיב; וְנָתַתִּי לִפְנֵיהֶם מִשְׁפָּט, וּשְׁפָטוּךְ בְּמִשְׁפְּטֵיהֶם׃ 25 וְנָתַתִּי קִנְאָתִי בָּךְ, וְעָשׂוּ אוֹתָךְ בְּחֵמָה, אַפֵּךְ וְאָזְנַיִךְ יָסִירוּ, וְאַחֲרִיתֵךְ בַּחֶרֶב תִּפּוֹל; הֵמָּה, בָּנַיִךְ וּבְנוֹתַיִךְ יִקָּחוּ, וְאַחֲרִיתֵךְ תֵּאָכֵל בָּאֵשׁ׃ 26 וְהִפְשִׁיטוּךְ אֶת־בְּגָדָיִךְ; וְלָקְחוּ כְּלֵי תִפְאַרְתֵּךְ׃ 27 וְהִשְׁבַּתִּי זִמָּתֵךְ מִמֵּךְ, וְאֶת־זְנוּתֵךְ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם; וְלֹא־תִשְׂאִי עֵינַיִךְ אֲלֵיהֶם, וּמִצְרַיִם לֹא תִזְכְּרִי־עוֹד׃ {ס}

28 כִּי כֹה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, הִנְנִי נֹתְנָךְ, בְּיַד אֲשֶׁר שָׂנֵאת; בְּיַד אֲשֶׁר־נָקְעָה נַפְשֵׁךְ מֵהֶם׃ 29 וְעָשׂוּ אוֹתָךְ בְּשִׂנְאָה, וְלָקְחוּ כָּל־יְגִיעֵךְ, וַעֲזָבוּךְ עֵירֹם וְעֶרְיָה; וְנִגְלָה עֶרְוַת זְנוּנַיִךְ, וְזִמָּתֵךְ וְתַזְנוּתָיִךְ׃ 30 עָשֹׂה אֵלֶּה לָךְ; בִּזְנוֹתֵךְ אַחֲרֵי גוֹיִם, עַל אֲשֶׁר־נִטְמֵאת בְּגִלּוּלֵיהֶם׃ 31 בְּדֶרֶךְ אֲחוֹתֵךְ הָלָכְתְּ; וְנָתַתִּי כוֹסָהּ בְּיָדֵךְ׃ {ס}
32 כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִֹה, כּוֹס אֲחוֹתֵךְ תִּשְׁתִּי, הָעֲמֻקָּה וְהָרְחָבָה; תִּהְיֶה לִצְחֹק וּלְלַעַג מִרְבָּה לְהָכִיל׃ 33 שִׁכָּרוֹן וְיָגוֹן תִּמָּלֵאִי; כּוֹס שַׁמָּה וּשְׁמָמָה, כּוֹס אֲחוֹתֵךְ שֹׁמְרוֹן׃ 34 וְשָׁתִית אוֹתָהּ וּמָצִית, וְאֶת־חֲרָשֶׂיהָ תְּגָרֵמִי וְשָׁדַיִךְ תְּנַתֵּקִי; כִּי אֲנִי דִבַּרְתִּי, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה׃ {ס}
35 לָכֵן, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, יַעַן שָׁכַחַתְּ אוֹתִי, וַתַּשְׁלִיכִי אוֹתִי אַחֲרֵי גַוֵּךְ; וְגַם־אַתְּ שְׂאִי זִמָּתֵךְ וְאֶת־תַּזְנוּתָיִךְ׃ {ס}
36 וַיֹּאמֶר יהוה אֵלַי, בֶּן־אָדָם הֲתִשְׁפּוֹט אֶת־אָהֳלָה וְאֶת־אָהֳלִיבָה; וְהַגֵּד לָהֶן, אֵת תוֹעֲבוֹתֵיהֶן׃ 37 כִּי נִאֵפוּ, וְדָם בִּידֵיהֶן, וְאֶת־גִּלּוּלֵיהֶן נִאֵפוּ; וְגַם אֶת־בְּנֵיהֶן אֲשֶׁר יָלְדוּ־לִי, הֶעֱבִירוּ לָהֶם לְאָכְלָה׃ 38 עוֹד זֹאת עָשׂוּ לִי; טִמְּאוּ אֶת־מִקְדָּשִׁי בַּיּוֹם הַהוּא, וְאֶת־שַׁבְּתוֹתַי חִלֵּלוּ׃ 39 וּבְשַׁחֲטָם אֶת־בְּנֵיהֶם לְגִלּוּלֵיהֶם, וַיָּבֹאוּ אֶל־מִקְדָּשִׁי בַּיּוֹם הַהוּא לְחַלְּלוֹ; וְהִנֵּה־כֹה עָשׂוּ בְּתוֹךְ בֵּיתִי׃
40 וְאַף, כִּי תִשְׁלַחְנָה לַאֲנָשִׁים, בָּאִים מִמֶּרְחָק; אֲשֶׁר מַלְאָךְ שָׁלוּחַ אֲלֵיהֶם וְהִנֵּה־בָאוּ, לַאֲשֶׁר רָחַצְתְּ כָּחַלְתְּ עֵינַיִךְ וְעָדִית עֶדִי׃ 41 וְיָשַׁבְתְּ עַל־מִטָּה כְבוּדָּה, וְשֻׁלְחָן עָרוּךְ לְפָנֶיהָ; וּקְטָרְתִּי וְשַׁמְנִי שַׂמְתְּ עָלֶיהָ׃ 42 וְקוֹל הָמוֹן שָׁלֵו בָהּ, וְאֶל־אֲנָשִׁים מֵרֹב אָדָם, מוּבָאִים סובאים (סָבָאִים) מִמִּדְבָּר; וַיִּתְּנוּ צְמִידִים אֶל־יְדֵיהֶן, וַעֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת עַל־רָאשֵׁיהֶן׃ 43 וָאֹמַר לַבָּלָה נִאוּפִים; עת (עַתָּה) יזנה (יִזְנוּ) תַזְנוּתֶהָ וָהִיא׃ 44 וַיָּבוֹא אֵלֶיהָ, כְּבוֹא אֶל־אִשָּׁה זוֹנָה; כֵּן בָּאוּ, אֶל־אָהֳלָה וְאֶל־אָהֳלִיבָה, אִשֹּׁת הַזִּמָּה׃ 45 וַאֲנָשִׁים צַדִּיקִם, הֵמָּה יִשְׁפְּטוּ אוֹתְהֶם, מִשְׁפַּט נֹאֲפוֹת, וּמִשְׁפַּט שֹׁפְכוֹת דָּם; כִּי נֹאֲפֹת הֵנָּה, וְדָם בִּידֵיהֶן׃ {ס}
46 כִּי כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה; הַעֲלֵה עֲלֵיהֶם קָהָל, וְנָתֹן אֶתְהֶן לְזַעֲוָה וְלָבַז׃ 47 וְרָגְמוּ עֲלֵיהֶן אֶבֶן קָהָל, וּבָרֵא אוֹתְהֶן בְּחַרְבוֹתָם; בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם יַהֲרֹגוּ, וּבָתֵּיהֶן בָּאֵשׁ יִשְׂרֹפוּ׃ 48 וְהִשְׁבַּתִּי זִמָּה מִן־הָאָרֶץ; וְנִוַּסְּרוּ כָּל־הַנָּשִׁים, וְלֹא תַעֲשֶׂינָה כְּזִמַּתְכֶנָה׃ 49 וְנָתְנוּ זִמַּתְכֶנָה עֲלֵיכֶן, וַחֲטָאֵי גִלּוּלֵיכֶן תִּשֶּׂאינָה; וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי אֲדֹנָי יְהוִה׃ {פ}
שתי האחיות
1 ה' אמר לי: 2 "בן אדם, שתי נשים היו בנות לאם אחת. 3 הן עשו מעשי זנות במצריים, כשהיו נערות עסקו בזנות. שם מעכו את השדיים שלהן, שם מיששו את השדיים הצעירים שלהן. 4 ואלו שמותיהן: אָהֳלָה הבוגרת ואחותה אָהֳלִיבָה. הן היו שלי וילדו בנים ובנות. ואלו שמותיהן: שומרון היא אהלה וירושלים היא אהליבה. 5 אהלה עסקה בזנות כשהייתה נשואה לי. היא חשקה במאהבים שלה, אנשי צבא אשור, 6 מושלים ושרים הלבושים בגדי תכלת, כולם בחורים נאים, פרשים ורוכבי סוסים. 7 היא עשתה אתם מעשי זנות, עם כל בני אשור המובחרים. היא נטמאה באלילים הבזויים של כל אלה שחשקה בהם. 8 אבל את מעשי הזנות שלה עם מצריים היא לא עזבה כי המצרים שכבו אתה בנעוריה, מיששו את השדיים הצעירים שלה ושפכו עליה את תאוותם. 9 לכן נתתי אותה בידי המאהבים שלה, בידי בני אשור, שבהם חשקה. 10 הם קיימו אתה יחסי מין, את בניה ובנותיה לקחו ואותה הרגו. היא שימשה דוגמה לנשים ונענשה.
11 "אחותה אהליבה ראתה זאת ותאוותה הייתה גדולה משלה, ומעשי הזנות שלה היו חמוּרים ממעשי הזנות של אחותה. 12 היא חשקה בבני אשור, במושלים, בשרים ובאנשי הצבא, לבושים בגדי פאר, פרשים ורוכבי סוסים, כולם בחורים נאים. 13 ראיתי שהיא נטמאה, ששתיהן מתנהגות באותה צורה, 14 אבל אהליבה הוסיפה על מעשי הזנות של אחותה. היא ראתה את האנשים החקוקים על הקיר, את דמויות הבבלים החקוקות והצבועות באדום 15 שחגורות למותניהם, מִטפחות ארוכות לראשיהם, כולם מפקדים. הדמויות היו של תושבי בבל, שבבל היא ארצם. 16 היא חשקה בהם כשראתה אותם ושלחה אליהם שליחים לבבל. 17 תושבי בבל באו לשכב אתה וטימאו אותה במעשי הזנות שלהם. אהליבה נטמאה על ידם ואחר כך דחתה אותם מעליה. 18 היא עשתה מעשי זנות וקיימה יחסי מין עד שדחיתי אותה מעליי כפי שדחיתי את אחותה. 19 אהליבה זכרה את נעוריה, את הימים שבהם זנתה במצריים, ועשתה מעשי זנות רבים. 20 היא חשקה בַּמצרים והייתה אחת מפילגשי המצרים, שאבר המין שלהם דומה לזה של חמורים וזרם הזרע שלהם דומה לזרם של זרע סוסים. 21 היא נזכרה במעשי הנעורים הטמאים שלה כשהמצרים מיששו את שדיה, את שדיה הצעירים.
22 "לכן אהליבה, כך אמר אדוני ה', 'אקים נגדך את המאהבים שלך, את אלה שדחית מעלייך אביא כדי שיתקיפו אותך מכל עבר. 23 אביא את בני בבל ואת כל הבבלים, את פְּקוֹד ושׁוֹעַ וקוֹעַ, ואִתם את כל בני אשור, בחורים נאים, כולם מושלים ושרים, מפקדים ונבחרים, כולם רוכבי סוסים. 24 הם יתקיפו אותך עם המון מרכבות ועגלות. המון עמים עם מגינים גדולים וקטנים וקסדות ישימו עלייך מצור. אניח להם לשפוט אותך והם ישפטו אותך על פי כללי המשפט שלהם. 25 אבטא כלפייך את קנאתי. הם יענישו אותך בזעם, יכרתו את אפך ואוזנייך, ואת מי שישאר אחרייך יהרגו. הם יקחו את בנייך ובנותייך, ורכושך ישרף באש. 26 הם יפשיטו את בגדייך ויקחו את תכשיטייך. 27 אשים סוף למעשייך הטמאים ולמעשי הזנות שהתחלת בהם בארץ מצריים. לא תתגעגעי אליהם ואת מצריים לא תזכרי עוד' ".
28 כך אמר אדוני ה': "אתן אותך בידי אלה שאת שונאת, בידי אלה שדחית מעלייך. 29 הם יענישו אותך בשנאה, יקחו את כל פרי עבודתך הקשה ויעזבו אותך ערומה לגמרי. גופך הזונֶה, מעשייך הטמאים ומעשי הזנות שלך יֵחשפו. 30 את כל אלה יעשו לך משום שזנית עם העמים ונטמאת באלילים הבזויים שלהם. 31 התנהגת כמו אחותך לכן נתתי לך את כוס העונש שלה".
32 כך אמר אדוני ה': "את תשתי את כוס העונש של אחותך, הכוס העמוקה והרחבה שהנֶפח שלה גדול, ותהיי לצחוק וללעג. 33 תימלאי שיכרון ועצב מהכוס המלאה שיממון ושממה, הכוס של אחותך שומרון. 34 את תשתי אותה עד הסוף, תשברי את החרס שלה ותפצעי את שדייך. כך אמרתי", אמר אדוני ה'.
35 כך אמר אדוני ה': "שכחת אותי והשלכת אותי מאחורי גבך, לכן תסבלי בשל מעשייך הטמאים ומעשי הזנות שלך".
36 ה' אמר לי: "בן אדם, הלוא תשפוט את אהלה ואת אהליבה? ספר להן על מעשיהן המתועבים. 37 הן נאפו ורצחו, הן נאפו עם האלילים הבזויים שלהן, ואפילו את בניהן שילדו לי הקריבו לאלילים. 38 גם את זאת הן עשו לי: הן טימאו את מקדשי ביום ההוא ואת השבתות שלי חיללו 39 כששחטו את בניהן לכבוד האלילים הבזויים שלהן ובאו אל מקדשי ביום ההוא לחלל אותו. כך עשו בתוך ביתי!
40 "יותר מכך, הזמנתן אנשים לבוא ממרחק, שלחתן שליח להזמין אותם, והאנשים שלכבודם התרחצתן, איפרתן את עיניכן וענדתן תכשיטים אכן באו. 41 ישבתן על מיטה מפוארת ששולחן ערוך לפניה ושמתן עליה את הקטורת והשמָנים שלי. 42 קול נעים ושלֵו היה שם. עם האנשים הרבים באו גם בני סְבָא מהמדבר. הם שמו צמידים על ידיכן וכתרים מפוארים על ראשיכן. 43 אמרתי, 'האם זקֵנה עדיין נואפת? האם ממשיכים לזנות אִתה, להשתתף במעשי הזנות שלה?'. כן! 44 עמים באו אל אהלה ואל אהליבה, הנשים הטמאות, כמו שבאים אל אישה זונה. 45 צדיקים ישפטו אותן כפי ששופטים נואפות ורוצחות כי הן באמת נואפות ורוצחות".
46 כך אמר אדוני ה': "אביא המונים לתקוף אותן ואפקיר אותן לאֵימה ולשוד. 47 ההמונים ירגמו אותן באבנים וישמידו אותן בחרבות שלהם, יהרגו את בניהן ובנותיהן וישרפו את בתיהן. 48 אשים סוף למעשים הטמאים בארץ וכל הנשים ילמדו לקח ולא יעשו מעשים טמאים כמו מעשיהן הטמאים. 49 הן יענשו בגלל מעשיהן הטמאים ויסבלו בגלל החטאים שחטאו עם האלילים הבזויים שלהן. אז יֵדעו שאני אדוני ה' ".