תנ"ך מבואר

ספר יחזקאל פרק ה

1 וְאַתָּה בֶן־אָדָם קַח־לְךָ חֶרֶב חַדָּה, תַּעַר הַגַּלָּבִים תִּקָּחֶנָּה לָּךְ, וְהַעֲבַרְתָּ עַל־רֹאשְׁךָ וְעַל־זְקָנֶךָ; וְלָקַחְתָּ לְךָ מֹאזְנֵי מִשְׁקָל וְחִלַּקְתָּם׃ 2 שְׁלִשִׁית, בָּאוּר תַּבְעִיר בְּתוֹךְ הָעִיר, כִּמְלֹאת יְמֵי הַמָּצוֹר; וְלָקַחְתָּ אֶת־הַשְּׁלִשִׁית, תַּכֶּה בַחֶרֶב סְבִיבוֹתֶיהָ, וְהַשְּׁלִשִׁית תִּזְרֶה לָרוּחַ, וְחֶרֶב אָרִיק אַחֲרֵיהֶם׃ 3 וְלָקַחְתָּ מִשָּׁם מְעַט בְּמִסְפָּר; וְצַרְתָּ אוֹתָם בִּכְנָפֶיךָ׃ 4 וּמֵהֶם עוֹד תִּקָּח, וְהִשְׁלַכְתָּ אוֹתָם אֶל־תּוֹךְ הָאֵשׁ, וְשָׂרַפְתָּ אֹתָם בָּאֵשׁ; מִמֶּנּוּ תֵצֵא־אֵשׁ אֶל־כָּל־בֵּית יִשְׂרָאֵל׃ {פ}
5 כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִֹה, זֹאת יְרוּשָׁלָיִם, בְּתוֹךְ הַגּוֹיִם שַׂמְתִּיהָ; וּסְבִיבוֹתֶיהָ אֲרָצוֹת׃ 6 וַתֶּמֶר אֶת־מִשְׁפָּטַי לְרִשְׁעָה מִן־הַגּוֹיִם, וְאֶת־חֻקּוֹתַי, מִן־הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֶיהָ; כִּי בְמִשְׁפָּטַי מָאָסוּ, וְחֻקּוֹתַי לֹא־הָלְכוּ בָהֶם׃ {ס}
7 לָכֵן כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, יַעַן הֲמָנְכֶם מִן־הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיכֶם, בְּחֻקּוֹתַי לֹא הֲלַכְתֶּם, וְאֶת־מִשְׁפָּטַי לֹא עֲשִׂיתֶם; וּכְמִשְׁפְּטֵי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיכֶם לֹא עֲשִׂיתֶם׃ {ס} 8 לָכֵן, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, הִנְנִי עָלַיִךְ גַּם־אָנִי; וְעָשִׂיתִי בְתוֹכֵךְ מִשְׁפָּטִים לְעֵינֵי הַגּוֹיִם׃ 9 וְעָשִׂיתִי בָךְ, אֵת אֲשֶׁר לֹא־עָשִׂיתִי, וְאֵת אֲשֶׁר־לֹא־אֶעֱשֶׂה כָמֹהוּ עוֹד; יַעַן כָּל־תּוֹעֲבֹתָיִךְ׃ {ס} 10 לָכֵן, אָבוֹת יֹאכְלוּ בָנִים בְּתוֹכֵךְ, וּבָנִים יֹאכְלוּ אֲבוֹתָם; וְעָשִׂיתִי בָךְ שְׁפָטִים, וְזֵרִיתִי אֶת־כָּל־שְׁאֵרִיתֵךְ לְכָל־רוּחַ׃ {פ}
11 לָכֵן חַי־אָנִי, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה, אִם־לֹא, יַעַן אֶת־מִקְדָּשִׁי טִמֵּאת, בְּכָל־שִׁקּוּצַיִךְ וּבְכָל־תּוֹעֲבֹתָיִךְ; וְגַם־אֲנִי אֶגְרַע וְלֹא־תָחוֹס עֵינִי, וְגַם־אֲנִי לֹא אֶחְמוֹל׃ 12 שְׁלִשִׁתֵיךְ בַּדֶּבֶר יָמוּתוּ, וּבָרָעָב יִכְלוּ בְתוֹכֵךְ, וְהַשְּׁלִשִׁית, בַּחֶרֶב יִפְּלוּ סְבִיבוֹתָיִךְ; וְהַשְּׁלִישִׁית לְכָל־רוּחַ אֱזָרֶה, וְחֶרֶב אָרִיק אַחֲרֵיהֶם׃ 13 וְכָלָה אַפִּי, וַהֲנִחוֹתִי חֲמָתִי בָּם וְהִנֶּחָמְתִּי; וְיָדְעוּ כִּי־אֲנִי יהוה, דִּבַּרְתִּי בְּקִנְאָתִי, בְּכַלּוֹתִי חֲמָתִי בָּם׃ 14 וְאֶתְּנֵךְ לְחָרְבָּה וּלְחֶרְפָּה, בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבוֹתָיִךְ; לְעֵינֵי כָּל־עוֹבֵר׃ 15 וְהָיְתָה חֶרְפָּה וּגְדוּפָה מוּסָר וּמְשַׁמָּה, לַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבוֹתָיִךְ; בַּעֲשׂוֹתִי בָךְ שְׁפָטִים בְּאַף וּבְחֵמָה וּבְתֹכְחוֹת חֵמָה, אֲנִי יהוה דִּבַּרְתִּי׃ 16 בְּשַׁלְּחִי אֶת־חִצֵּי הָרָעָב הָרָעִים בָּהֶם אֲשֶׁר הָיוּ לְמַשְׁחִית, אֲשֶׁר־אֲשַׁלַּח אוֹתָם לְשַׁחֶתְכֶם; וְרָעָב אֹסֵף עֲלֵיכֶם, וְשָׁבַרְתִּי לָכֶם מַטֵּה־לָחֶם׃ 17 וְשִׁלַּחְתִּי עֲלֵיכֶם רָעָב וְחַיָּה רָעָה וְשִׁכְּלֻךְ, וְדֶבֶר וָדָם יַעֲבָר־בָּךְ; וְחֶרֶב אָבִיא עָלַיִךְ, אֲנִי יהוה דִּבַּרְתִּי׃ {פ}
1 "ואתה, בן אדם, קח סכין חדה, סכין של סַפָּרים, וגלח את ראשך ואת זקנך. קח מאזניים וחלק את השערות. 2 שליש תשרוף בתוך העיר אחרי ימי המצור, קח עוד שליש וחתוך אותו סביב העיר בסכין, ושליש פזר ברוח. ארדוף אחריו עם חרב. 3 קח מעט מהשערות וקשור אותן בקצה בגדך, 4 קח מהן עוד מעט והשלך אותן לתוך האש ושרוף אותן. משם תתפשט אש בכל עם ישראל".
5 כך אמר אדוני ה': "זאת ירושלים. שמתי אותה במרכז העמים והקפתי אותה בארצות. 6 היא הֵפרה את מצוותיי עד כדי כך שהייתה רעה מהעמים. את חוקיי הֵפרה יותר מתושבי הארצות שסביבה כי היא דחתה את מצוותיי ולא נהגה על פי חוקיי".
7 לכן כך אמר אדוני ה': "אתם משתוללים יותר מהעמים שסביבכם: אינכם נוהגים על פי חוקיי, אינכם מקיימים את מצוותיי וגם את חוקי העמים שסביבכם אינכם שומרים, 8 לכן אמר ה', גם אני יוצא נגדךְ, ירושלים, ואעניש אותָך לעיני העמים, 9 בגלל כל מעשייך המתועבים אעשה בך את מה שלא עשיתי עד עכשיו ואת מה שלא אעשה שוב. 10 אבות יאכלו את בניהם ובנים יאכלו את אבותיהם. אעניש אותך ואפזר את השארית שלך לכל כיוון.
11 "אני נשבע בי", אמר ה', "שכיוון שטימאת את מקדשי באלילים המתועבים שלך ובכל מעשייך המתועבים, אשמיד אותך, ירושלים. לא ארחם ולא אצטער. 12 שליש מתושבייך ימותו בתוכך מרעב וממגֵפה, שליש יפלו סביבך במלחמה, ושליש אפזר לכל כיוון וארדוף אחריהם עם חרב. 13 אוציא עליהם את כל כעסי ואת כל זעמי עד שאשקוט ואירגע. אז, כשאוציא עליהם את כל כעסי, הם יֵדעו שאני, ה', דיברתי בקנאתי. 14 אחריב ואבייש אותך בעיני העמים שסביבך ולעיני כל מי שעובר לידך. 15 תהיי נלעגת ומושפלת, אות אזהרה וסיבה להשתוממות לכל העמים הסובבים אותך כאשר אעניש אותך בכעס ואנקום בך בזעם. אני, ה', אמרתי זאת! 16 אשלח לעברכם חצים רעים, חצי רעב והרס, כדי להרוס אתכם. אכביד את הרעב ואמנע מכם מזון. 17 אביא עליכם רעב וחיות טרף שיהרגו את בניכם. מגֵפה ומוות יתפשטו בעיר. אביא עליכם מלחמה. אני, ה', אמרתי זאת".