תנ"ך מבואר

ספר בראשית פרק ט

1 וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים, אֶת־נֹחַ וְאֶת־בָּנָיו; וַיֹּאמֶר לָהֶם פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת־הָאָרֶץ׃ 2 וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם יִהְיֶה, עַל כָּל־חַיַּת הָאָרֶץ, וְעַל כָּל־עוֹף הַשָּׁמָיִם; בְּכֹל אֲשֶׁר תִּרְמֹשׂ הָאֲדָמָה וּבְכָל־דְּגֵי הַיָּם בְּיֶדְכֶם נִתָּנוּ׃ 3 כָּל־רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא־חַי, לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה; כְּיֶרֶק עֵשֶׂב, נָתַתִּי לָכֶם אֶת־כֹּל׃ 4 אַךְ־בָּשָׂר בְּנַפְשׁוֹ דָמוֹ לֹא תֹאכֵלוּ׃ 5 וְאַךְ אֶת־דִּמְכֶם לְנַפְשֹׁתֵיכֶם אֶדְרֹשׁ, מִיַּד כָּל־חַיָּה אֶדְרְשֶׁנּוּ; וּמִיַּד הָאָדָם, מִיַּד אִישׁ אָחִיו, אֶדְרֹשׁ אֶת־נֶפֶשׁ הָאָדָם׃ 6 שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם, בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ; כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים, עָשָׂה אֶת־הָאָדָם׃ 7 וְאַתֶּם פְּרוּ וּרְבוּ; שִׁרְצוּ בָאָרֶץ וּרְבוּ־בָהּ׃ {ס}
8 וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל־נֹחַ, וְאֶל־בָּנָיו אִתּוֹ לֵאמֹר׃ 9 וַאֲנִי הִנְנִי מֵקִים אֶת־בְּרִיתִי אִתְּכֶם; וְאֶת־זַרְעֲכֶם אַחֲרֵיכֶם׃ 10 וְאֵת כָּל־נֶפֶשׁ הַחַיָּה אֲשֶׁר אִתְּכֶם, בָּעוֹף בַּבְּהֵמָה וּבְכָל־חַיַּת הָאָרֶץ אִתְּכֶם; מִכֹּל יֹצְאֵי הַתֵּבָה, לְכֹל חַיַּת הָאָרֶץ׃ 11 וַהֲקִמֹתִי אֶת־בְּרִיתִי אִתְּכֶם, וְלֹא־יִכָּרֵת כָּל־בָּשָׂר עוֹד מִמֵּי הַמַּבּוּל; וְלֹא־יִהְיֶה עוֹד מַבּוּל לְשַׁחֵת הָאָרֶץ׃ 12 וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, זֹאת אוֹת־הַבְּרִית אֲשֶׁר־אֲנִי נֹתֵן, בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם, וּבֵין כָּל־נֶפֶשׁ חַיָּה אֲשֶׁר אִתְּכֶם; לְדֹרֹת עוֹלָם׃ 13 אֶת־קַשְׁתִּי נָתַתִּי בֶּעָנָן; וְהָיְתָה לְאוֹת בְּרִית, בֵּינִי וּבֵין הָאָרֶץ׃ 14 וְהָיָה בְּעַנְנִי עָנָן עַל־הָאָרֶץ; וְנִרְאֲתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן׃ 15 וְזָכַרְתִּי אֶת־בְּרִיתִי, אֲשֶׁר בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם, וּבֵין כָּל־נֶפֶשׁ חַיָּה בְּכָל־בָּשָׂר; וְלֹא־יִהְיֶה עוֹד הַמַּיִם לְמַבּוּל, לְשַׁחֵת כָּל־בָּשָׂר׃ 16 וְהָיְתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן; וּרְאִיתִיהָ, לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם, בֵּין אֱלֹהִים, וּבֵין כָּל־נֶפֶשׁ חַיָּה, בְּכָל־בָּשָׂר אֲשֶׁר עַל־הָאָרֶץ׃ 17 וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל־נֹחַ; זֹאת אוֹת־הַבְּרִית אֲשֶׁר הֲקִמֹתִי, בֵּינִי וּבֵין כָּל־בָּשָׂר אֲשֶׁר עַל־הָאָרֶץ׃ {פ}

18 וַיִּהְיוּ בְנֵי־נֹחַ, הַיֹּצְאִים מִן־הַתֵּבָה, שֵׁם וְחָם וָיָפֶת; וְחָם הוּא אֲבִי כְנָעַן׃ 19 שְׁלֹשָׁה אֵלֶּה בְּנֵי־נֹחַ; וּמֵאֵלֶּה נָפְצָה כָל־הָאָרֶץ׃
20 וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה; וַיִּטַּע כָּרֶם׃ 21 וַיֵּשְׁתְּ מִן־הַיַּיִן וַיִּשְׁכָּר; וַיִּתְגַּל בְּתוֹךְ אָהֳלֹה׃ 22 וַיַּרְא, חָם אֲבִי כְנַעַן, אֵת עֶרְוַת אָבִיו; וַיַּגֵּד לִשְׁנֵי־אֶחָיו בַּחוּץ׃ 23 וַיִּקַּח שֵׁם וָיֶפֶת אֶת־הַשִּׂמְלָה, וַיָּשִׂימוּ עַל־שְׁכֶם שְׁנֵיהֶם, וַיֵּלְכוּ אֲחֹרַנִּית, וַיְכַסּוּ אֵת עֶרְוַת אֲבִיהֶם; וּפְנֵיהֶם אֲחֹרַנִּית, וְעֶרְוַת אֲבִיהֶם לֹא רָאוּ׃ 24 וַיִּיקֶץ נֹחַ מִיֵּינוֹ; וַיֵּדַע אֵת אֲשֶׁר־עָשָׂה־לוֹ בְּנוֹ הַקָּטָן׃ 25 וַיֹּאמֶר אָרוּר כְּנָעַן; עֶבֶד עֲבָדִים יִהְיֶה לְאֶחָיו׃ 26 וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ יהוה אֱלֹהֵי שֵׁם; וִיהִי כְנַעַן עֶבֶד לָמוֹ׃ 27 יַפְתְּ אֱלֹהִים לְיֶפֶת, וְיִשְׁכֹּן בְּאָהֳלֵי־שֵׁם; וִיהִי כְנַעַן עֶבֶד לָמוֹ׃
28 וַיְחִי־נֹחַ אַחַר הַמַּבּוּל; שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, וַחֲמִשִּׁים שָׁנָה׃ 29 וַיִּהְיוּ כָּל־יְמֵי־נֹחַ, תְּשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה, וַחֲמִשִּׁים שָׁנָה; וַיָּמֹת׃ {פ}
הקשת בענן
1 אלוהים בירך את נח ואת בניו ואמר: "התרבו ומלאו את הארץ. 2 אתם תשלטו על כל חיות הארץ, על כל העופות, על כל החרקים והזוחלים שעל פני האדמה ועל כל דגי הים. הם יפחדו מפניכם. 3 מותר לכם לאכול מכל בעלי החיים כשם שהרשיתי לכם לאכול מכל הצומח. 4 אך בשר שיש בו דם אסור לכם לאכול. 5 אם תהרגו אדם אעניש אתכם. גם חיה שתהרוג אדם תיענש. אם אדם יהרוג אדם אחר, אעניש אותו על כך. 6 אדם שהורג אדם אחר יהרֵג על ידי בני אדם, כי בראתי את האדם בדמותי. 7 חֲיו בארץ והתרבו בה".
8 אלוהים המשיך לדבר אל נח ואל בניו: 9 "באשר לי, אכרות ברית אִתכם, עם צאצאיכם 10 ועם כל בעלי החיים שהיו אִתכם – העופות, הבהמות וכל חיות הארץ – כל יוצאי התיבה. 11 אקיים את בריתי אִתכם ולא אשמיד שוב במי המבול את כל היצורים החיים. לא יהיה עוד מבול שיהרוס את כל הארץ". 12 אלוהים אמר: "זה האות לברית שביני לביניכם ולבין כל היצורים החיים שאִתכם, לכל הדורות הבאים: 13 אשים את קשתי בענן והיא תהיה אות לברית שביני לבין הארץ. 14 כאשר יכסו עננים את הארץ והקשת תיראה בהם, 15 אזכור את הברית שכרתי ביני לביניכם ולבין כל היצורים החיים. המים לא יגרמו שוב למבול שישמיד כל חי. 16 הקשת בענן תזכיר לי את ברית העולם שבין אלוהים לבין כל היצורים החיים שעל הארץ". 17 אלוהים אמר לנח: "זהו האות לברית שכרתי עם כל היצורים החיים אשר על הארץ". קללת כנען וברכת שם
18 בני נח שיצאו מהתיבה היו שֵׁם, חָם ויֶפֶת. חם היה אביו של כְּנַעַן. 19 אלה שלושת הבנים של נח שמהם נולדו כל בני האדם שנפוצו בעולם.
20 נח, שהיה עובד אדמה, נטע כרם. 21 הוא שתה מהיין והשתכר, וכששכב באוהלו נחשף גופו. 22 חם אבי כנען ראה את אביו עירום ויצא מהאוהל לספר על כך לאֶחיו. 23 שם ויפת לקחו בגד, שמו אותו על כתפיהם והלכו אחורנית כדי לכסות את אביהם העירום. הם הפנו את פניהם לאחור כדי לא לראות את גופו העירום. 24 כשהתעורר נח משכרותו, נודע לו מה עשה בנו הצעיר. 25 "כנען מקולל", אמר נח, "הוא יהיה עבד לאֶחיו. 26 ברוך אלוהי שֵׁם שכנען יהיה לו לעבד. 27 יברך ה' את יפת שיגור באוהלי שֵׁם ושכנען יהיה לו לעבד".
28 נח חי אחרי המבול שלוש מאות וחמישים שנה 29 ומת בהיותו בן תשע מאות וחמישים.