תנ"ך מבואר

ספר בראשית פרק יא

1 וַיְהִי כָל־הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת; וּדְבָרִים אֲחָדִים׃ 2 וַיְהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם; וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר וַיֵּשְׁבוּ שָׁם׃ 3 וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ, הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים, וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה;
וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן, וְהַחֵמָר, הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר׃ 4 וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה־לָּנוּ עִיר, וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם, וְנַעֲשֶׂה־לָּנוּ שֵׁם; פֶּן־נָפוּץ עַל־פְּנֵי כָל־הָאָרֶץ׃

5 וַיֵּרֶד יהוה, לִרְאֹת אֶת־הָעִיר וְאֶת־הַמִּגְדָּל; אֲשֶׁר בָּנוּ בְּנֵי הָאָדָם׃ 6 וַיֹּאמֶר יהוה, הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם, וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת; וְעַתָּה לֹא־יִבָּצֵר מֵהֶם, כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת׃ 7 הָבָה נֵרְדָה, וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם; אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ, אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ׃
8 וַיָּפֶץ יהוה אֹתָם מִשָּׁם עַל־פְּנֵי כָל־הָאָרֶץ; וַיַּחְדְּלוּ לִבְנֹת הָעִיר׃ 9 עַל־כֵּן קָרָא שְׁמָהּ בָּבֶל, כִּי־שָׁם בָּלַל יהוה שְׂפַת כָּל־הָאָרֶץ; וּמִשָּׁם הֱפִיצָם יהוה, עַל־פְּנֵי כָּל־הָאָרֶץ׃ {פ}



10 אֵלֶּה תּוֹלְדֹת שֵׁם, שֵׁם בֶּן־מְאַת שָׁנָה, וַיּוֹלֶד אֶת־אַרְפַּכְשָׁד; שְׁנָתַיִם אַחַר הַמַּבּוּל׃ 11 וַיְחִי־שֵׁם, אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת־אַרְפַּכְשָׁד, חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה; וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת׃ {ס}
12 וְאַרְפַּכְשַׁד חַי, חָמֵשׁ וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה; וַיּוֹלֶד אֶת־שָׁלַח׃ 13 וַיְחִי אַרְפַּכְשַׁד, אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת־שֶׁלַח, שָׁלֹשׁ שָׁנִים, וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה; וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת׃ {ס}

14 וְשֶׁלַח חַי שְׁלֹשִׁים שָׁנָה; וַיּוֹלֶד אֶת־עֵבֶר׃ 15 וַיְחִי־שֶׁלַח, אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת־עֵבֶר, שָׁלֹשׁ שָׁנִים, וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה; וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת׃ {ס}

16 וַיְחִי־עֵבֶר אַרְבַּע וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה; וַיּוֹלֶד אֶת־פָּלֶג׃ 17 וַיְחִי־עֵבֶר, אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת־פֶּלֶג, שְׁלֹשִׁים שָׁנָה, וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה; וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת׃ {ס}

18 וַיְחִי־פֶלֶג שְׁלֹשִׁים שָׁנָה; וַיּוֹלֶד אֶת־רְעוּ׃ 19 וַיְחִי־פֶלֶג, אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת־רְעוּ, תֵּשַׁע שָׁנִים וּמָאתַיִם שָׁנָה; וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת׃ {ס}

20 וַיְחִי רְעוּ, שְׁתַּיִם וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה; וַיּוֹלֶד אֶת־שְׂרוּג׃ 21 וַיְחִי רְעוּ, אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת־שְׂרוּג, שֶׁבַע שָׁנִים וּמָאתַיִם שָׁנָה; וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת׃ {ס}

22 וַיְחִי שְׂרוּג שְׁלֹשִׁים שָׁנָה; וַיּוֹלֶד אֶת־נָחוֹר׃ 23 וַיְחִי שְׂרוּג, אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת־נָחוֹר מָאתַיִם שָׁנָה; וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת׃ {ס}
24 וַיְחִי נָחוֹר, תֵּשַׁע וְעֶשְׂרִים שָׁנָה; וַיּוֹלֶד אֶת־תָּרַח׃ 25 וַיְחִי נָחוֹר, אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת־תֶּרַח, תְּשַׁע־עֶשְׂרֵה שָׁנָה וּמְאַת שָׁנָה; וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת׃ {ס}

26 וַיְחִי־תֶרַח שִׁבְעִים שָׁנָה; וַיּוֹֽלֶד אֶת־אַבְרָם, אֶת־נָחוֹר וְאֶת־הָרָן׃
27 וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת תֶּרַח, תֶּרַח הוֹלִיד אֶת־אַבְרָם, אֶת־נָחוֹר וְאֶת־הָרָן; וְהָרָן הוֹלִיד אֶת־לוֹט׃ 28 וַיָּמָת הָרָן, עַל־פְּנֵי תֶּרַח אָבִיו; בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ בְּאוּר כַּשְׂדִּים׃


29 וַיִּקַּח אַבְרָם וְנָחוֹר לָהֶם נָשִׁים; שֵׁם אֵשֶׁת־אַבְרָם שָׂרָי, וְשֵׁם אֵשֶׁת־נָחוֹר מִלְכָּה, בַּת־הָרָן אֲבִי־מִלְכָּה וַאֲבִי יִסְכָּה׃ 30 וַתְּהִי שָׂרַי עֲקָרָה; אֵין לָהּ וָלָד׃
31 וַיִּקַּח תֶּרַח אֶת־אַבְרָם בְּנוֹ, וְאֶת־לוֹט בֶּן־הָרָן בֶּן־בְּנוֹ, וְאֵת שָׂרַי כַּלָּתוֹ, אֵשֶׁת אַבְרָם בְּנוֹ; וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים, לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן, וַיָּבֹאוּ עַד־חָרָן וַיֵּשְׁבוּ שָׁם׃ 32 וַיִּהְיוּ יְמֵי־תֶרַח, חָמֵשׁ שָׁנִים וּמָאתַיִם שָׁנָה; וַיָּמָת תֶּרַח בְּחָרָן׃ {ס}
מגדל בבל
1 בכל העולם דיברו בשפה אחת. 2 אנשים שנדדו מהמזרח מצאו בִּקעה בארץ שִׁנְעָר והתיישבו בה. 3 הם אמרו זה לזה: "בואו נעשה לְבֵנִים ונשרוף אותן".
הם השתמשו בלבנים במקום אבנים, ובזפת במקום חומר*. [*יא 3 חומר – מה שאנחנו מכנים בטעות "חימר"] 4 אחר כך אמרו: "בואו נבנה לנו עיר ומגדל שראשו מגיע לשמים. כך נפרסם את שמנו ולא נתפזר על פני כל הארץ".
5 ה' ירד לראות את העיר ואת המגדל שבנו בני האדם. 6 "זו רק תחילת מעשיהם", אמר ה'. "כל עוד כולם בני עם אחד ומדברים שפה אחת, אין דבר שלא יוכלו לעשות. 7 בואו נרד ונבלבל את שפתם כדי שאיש לא יבין את שפת חברו".
8 ה' פיזר אותם משם על פני כל הארץ והם הפסיקו לבנות את העיר. 9 העיר נקראה בָּבֶל כי שם בִּלבל אלוהים את שפת כל הארץ. משם פיזר ה' את בני האדם על פני כל הארץ.
תולדות שם
שֵׁם
10 אלה תולדות שֵׁם: שנתיים אחרי המבול, כאשר היה שֵׁם בן מאה, הוא הוליד את אַרְפַּכְשַׁד. 11 אחר כך חי שֵׁם עוד חמש מאות שנה, ונולדו לו עוד בנים ובנות.
אַרְפַּכְשַׁד
12 כאשר היה ארפכשד בן שלושים וחמש, הוליד את שֶׁלַח. 13 אחר כך חי ארפכשד עוד ארבע מאות ושלוש שנה, ונולדו לו עוד בנים ובנות.
שֶׁלַח
14 כאשר היה שלח בן שלושים, הוליד את עֵבֶר. 15 אחר כך חי שלח עוד ארבע מאות ושלוש שנה, ונולדו לו עוד בנים ובנות.
עֵבֶר
16 כאשר היה עבר בן שלושים וארבע, הוליד את פֶּלֶג. 17 אחר כך חי עבר עוד ארבע מאות ושלושים שנה, ונולדו לו עוד בנים ובנות.
פֶּלֶג
18 כאשר היה פלג בן שלושים, הוליד את רְעוּ. 19 אחר כך חי פלג עוד מאתיים ותשע שנה, ונולדו לו עוד בנים ובנות.
רְעוּ
20 כאשר היה רעו בן שלושים ושתיים הוא הוליד את שְׂרוּג. 21 אחר כך חי רעו עוד מאתיים ושבע שנה, ונולדו לו עוד בנים ובנות.
שְׂרוּג
22 כאשר היה שרוג בן שלושים, הוליד את נָחוֹר. 23 אחר כך חי שרוג עוד מאתיים שנה, ונולדו לו עוד בנים ובנות.
נָחוֹר
24 כאשר היה נחור בן עשרים ותשע, הוליד את תֶרַח. 25 אחר כך חי נחור עוד מאה ותשע עשרה שנה, ונולדו לו עוד בנים ובנות.
תֶרַח
26 לאחר שהיה תרח בן שבעים, הוליד את אַבְרָם, את נָחוֹר ואת הָרָן.
27 אלה תולדות תרח: תרח הוליד את אברם, את נחור ואת הרן. הרן הוליד את לוט. 28 הרן מת במולדתו אוּר כַּשְׂדִים כשאביו תרח עדיין חי.
אַבְרָם נָחוֹר הָרָן לוֹט
29 אברם ונחור לקחו להם נשים. שם אשת אברם שָׂרַי, ושם אשת נחור מִלְכָּה בת הרן אחות יִסְכָּה. 30 שרי הייתה עקרה, לא היו לה ילדים.
31 תרח לקח את בנו אברם, את נכדו לוט בן הרן ואת שרי כלתו, אשת בנו אברם, ויחד יצאו מאוּר כַּשׂדים כדי ללכת לארץ כנען. הם הגיעו עד חָרָן והתיישבו שם. 32 תרח חי מאתיים וחמש שנה, ומת בחרן.