תנ"ך מבואר

ספר בראשית פרק טז

1 וְשָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם, לֹא יָלְדָה לוֹ; וְלָהּ שִׁפְחָה מִצְרִית וּשְׁמָהּ הָגָר׃ 2 וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל־אַבְרָם, הִנֵּה־נָא עֲצָרַנִי יהוה מִלֶּדֶת, בֹּא־נָא אֶל־שִׁפְחָתִי, אוּלַי אִבָּנֶה מִמֵּנָּה;
וַיִּשְׁמַע אַבְרָם לְקוֹל שָׂרָי׃ 3 וַתִּקַּח שָׂרַי אֵשֶׁת־אַבְרָם, אֶת־הָגָר הַמִּצְרִית שִׁפְחָתָהּ, מִקֵּץ עֶשֶׂר שָׁנִים, לְשֶׁבֶת אַבְרָם בְּאֶרֶץ כְּנָעַן; וַתִּתֵּן אֹתָהּ לְאַבְרָם אִישָׁהּ לוֹ לְאִשָּׁה׃ 4 וַיָּבֹא אֶל־הָגָר וַתַּהַר; וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה, וַתֵּקַל גְּבִרְתָּהּ בְּעֵינֶיהָ׃ 5 וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל־אַבְרָם חֲמָסִי עָלֶיךָ, אָנֹכִי, נָתַתִּי שִׁפְחָתִי בְּחֵיקֶךָ, וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה, וָאֵקַל בְּעֵינֶיהָ; יִשְׁפֹּט יהוה בֵּינִי וּבֵינֶיךָ׃
6 וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל־שָׂרַי, הִנֵּה שִׁפְחָתֵךְ בְּיָדֵךְ, עֲשִׂי־לָהּ הַטּוֹב בְּעֵינָיִךְ;
וַתְּעַנֶּהָ שָׂרַי, וַתִּבְרַח מִפָּנֶיהָ׃ 7 וַיִּמְצָאָהּ מַלְאַךְ יהוה עַל־עֵין הַמַּיִם בַּמִּדְבָּר; עַל־הָעַיִן בְּדֶרֶךְ שׁוּר׃
8 וַיֹּאמַר, הָגָר שִׁפְחַת שָׂרַי אֵי־מִזֶּה בָאת וְאָנָה תֵלֵכִי;
וַתֹּאמֶר מִפְּנֵי שָׂרַי גְּבִרְתִּי, אָנֹכִי בֹּרַחַת׃
9 וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ יהוה, שׁוּבִי אֶל־גְּבִרְתֵּךְ; וְהִתְעַנִּי תַּחַת יָדֶיהָ׃ 10 וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ יהוה, הַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת־זַרְעֵךְ; וְלֹא יִסָּפֵר מֵרֹב׃ 11 וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ יהוה, הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן; וְקָרָאת שְׁמוֹ יִשְׁמָעֵאל, כִּי־שָׁמַע יהוה אֶל־עָנְיֵךְ׃ 12 וְהוּא יִהְיֶה פֶּרֶא אָדָם, יָדוֹ בַכֹּל, וְיַד כֹּל בּוֹ; וְעַל־פְּנֵי כָל־אֶחָיו יִשְׁכֹּן׃
13 וַתִּקְרָא שֵׁם־יהוה הַדֹּבֵר אֵלֶיהָ, אַתָּה אֵל רֳאִי; כִּי אָמְרָה, הֲגַם הֲלֹם רָאִיתִי אַחֲרֵי רֹאִי׃ 14 עַל־כֵּן קָרָא לַבְּאֵר, בְּאֵר לַחַי רֹאִי; הִנֵּה בֵין־קָדֵשׁ וּבֵין בָּרֶד׃ 15 וַתֵּלֶד הָגָר לְאַבְרָם בֵּן; וַיִּקְרָא אַבְרָם שֶׁם־בְּנוֹ אֲשֶׁר־יָלְדָה הָגָר יִשְׁמָעֵאל׃ 16 וְאַבְרָם בֶּן־שְׁמֹנִים שָׁנָה וְשֵׁשׁ שָׁנִים; בְּלֶדֶת־הָגָר אֶת־יִשְׁמָעֵאל לְאַבְרָם׃ {ס}
הגר וישמעאל
1 שרַי אשת אברם לא ילדה לו ילדים. הייתה לה שפחה מצרית ששמה הָגָר. 2 שרי אמרה לאברם: "ה' מנע ממני ללדת. שְכב עם שפחתי, אולי יהיה לי בן ממנה".
אברם הסכים. עשר שנים אחרי שהגיע אברם לכנען 3 לקחה שרי את שפחתה, הגר המצרית, ונתנה לו אותה לאישה. 4 אברם שכב עם הגר והיא הרתה. כשהבינה שהרתה החלה לזלזל בשרַי גבִרתה. 5 שרי התלוננה בפני אברם: "אתה אשם בעוול שנגרם לי! נתתי לך את שפחתי והיא, אחרי שהרתה, התחילה לזלזל בי. ה' ישפוט ביני לבינך".
6 השיב אברם לשרי: "שפחתך בידך, עשי בה כרצונך".
שרי הציקה להגר עד שהגר ברחה מפניה. 7 מלאך ה' מצא את הגר על יד מעיין במדבר, בדרך לשׁוּר.
8 "הגר שפחת שרי", אמר לה המלאך, "מאין באת ולאן את הולכת?".
"אני בורחת מפני שרי גבִרתי", השיבה הגר.
9 "שובי אל גבִרתך וסִבלי את הצקותיה", אמר לה מלאך ה'. 10 "אַרבה מאוד את צאצאייך עד שלא יהיה אפשר לספור אותם. 11 את הרה ובקרוב תלדי בן. קִראי לו יִשְׁמָעֵאל כי אלוהים שמע את אנחות הכאב שלך. 12 בנך יהיה פרא אדם. הוא ילחם בכולם וכולם ילחמו בו. הוא יגור בקרבת כל אֶחיו".
13 הגר קראה לה' שדיבר אליה "אתה אֵל רוֹאִי" כי אמרה: "האם באמת ראיתי כאן את עקבות רואי?". 14 לכן נקראה הבאר שבין קָדֵשׁ לבין בֶּרֶד, בְּאֵר לַחַי רוֹאִי. 15 הגר ילדה בן לאברם ואברם קרא לו ישמעאל. 16 אברם היה בן שמונים ושש כשילדה לו הגר את ישמעאל.