תנ"ך מבואר

ספר בראשית פרק כ

1 וַיִּסַּע מִשָּׁם אַבְרָהָם אַרְצָה הַנֶּגֶב, וַיֵּשֶׁב בֵּין־קָדֵשׁ וּבֵין שׁוּר; וַיָּגָר בִּגְרָר׃ 2 וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל־שָׂרָה אִשְׁתּוֹ אֲחֹתִי הִוא; וַיִּשְׁלַח, אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ גְּרָר, וַיִּקַּח אֶת־שָׂרָה׃ 3 וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל־אֲבִימֶלֶךְ בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה; וַיֹּאמֶר לוֹ, הִנְּךָ מֵת עַל־הָאִשָּׁה אֲשֶׁר־לָקַחְתָּ, וְהִוא בְּעֻלַת בָּעַל׃
4 וַאֲבִימֶלֶךְ לֹא קָרַב אֵלֶיהָ; וַיֹּאמַר אֲדֹנָי הֲגוֹי גַּם־צַדִּיק תַּהֲרֹג׃ 5 הֲלֹא הוּא אָמַר־לִי אֲחֹתִי הִוא, וְהִיא־גַם־הִוא אָמְרָה אָחִי הוּא; בְּתָם־לְבָבִי וּבְנִקְיֹן כַּפַּי עָשִׂיתִי זֹאת׃
6 וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאֱלֹהִים בַּחֲלֹם, גַּם אָנֹכִי יָדַעְתִּי כִּי בְתָם־לְבָבְךָ עָשִׂיתָ זֹּאת, וָאֶחְשֹׂךְ גַּם־אָנֹכִי אוֹתְךָ מֵחֲטוֹ־לִי; עַל־כֵּן לֹא־נְתַתִּיךָ לִנְגֹּעַ אֵלֶיהָ׃ 7 וְעַתָּה, הָשֵׁב אֵשֶׁת־הָאִישׁ כִּי־נָבִיא הוּא, וְיִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ וֶחְיֵה; וְאִם־אֵינְךָ מֵשִׁיב, דַּע כִּי־מוֹת תָּמוּת, אַתָּה וְכָל־אֲשֶׁר־לָךְ׃
8 וַיַּשְׁכֵּם אֲבִימֶלֶךְ בַּבֹּקֶר, וַיִּקְרָא לְכָל־עֲבָדָיו, וַיְדַבֵּר אֶת־כָּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּאָזְנֵיהֶם; וַיִּירְאוּ הָאֲנָשִׁים מְאֹד׃ 9 וַיִּקְרָא אֲבִימֶלֶךְ לְאַבְרָהָם, וַיֹּאמֶר לוֹ מֶה־עָשִׂיתָ לָּנוּ וּמֶה־חָטָאתִי לָךְ, כִּי־הֵבֵאתָ עָלַי וְעַל־מַמְלַכְתִּי חֲטָאָה גְדֹלָה; מַעֲשִׂים אֲשֶׁר לֹא־יֵעָשׂוּ, עָשִׂיתָ עִמָּדִי׃ 10 וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ אֶל־אַבְרָהָם; מָה רָאִיתָ, כִּי עָשִׂיתָ אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה׃
11 וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם, כִּי אָמַרְתִּי, רַק אֵין־יִרְאַת אֱלֹהִים, בַּמָּקוֹם הַזֶּה; וַהֲרָגוּנִי עַל־דְּבַר אִשְׁתִּי׃ 12 וְגַם־אָמְנָה, אֲחֹתִי בַת־אָבִי הִוא, אַךְ לֹא בַת־אִמִּי; וַתְּהִי־לִי לְאִשָּׁה׃ 13 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִתְעוּ אֹתִי, אֱלֹהִים מִבֵּית אָבִי, וָאֹמַר לָהּ, זֶה חַסְדֵּךְ, אֲשֶׁר תַּעֲשִׂי עִמָּדִי; אֶל כָּל־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נָבוֹא שָׁמָּה, אִמְרִי־לִי אָחִי הוּא׃
14 וַיִּקַּח אֲבִימֶלֶךְ צֹאן וּבָקָר, וַעֲבָדִים וּשְׁפָחֹת, וַיִּתֵּן לְאַבְרָהָם; וַיָּשֶׁב לוֹ, אֵת שָׂרָה אִשְׁתּוֹ׃ 15 וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ, הִנֵּה אַרְצִי לְפָנֶיךָ; בַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ שֵׁב׃ 16 וּלְשָׂרָה אָמַר, הִנֵּה נָתַתִּי אֶלֶף כֶּסֶף לְאָחִיךְ, הִנֵּה הוּא־לָךְ כְּסוּת עֵינַיִם, לְכֹל אֲשֶׁר אִתָּךְ; וְאֵת כֹּל וְנֹכָחַת׃
17 וַיִּתְפַּלֵּל אַבְרָהָם אֶל־הָאֱלֹהִים; וַיִּרְפָּא אֱלֹהִים אֶת־אֲבִימֶלֶךְ וְאֶת־אִשְׁתּוֹ וְאַמְהֹתָיו וַיֵּלֵדוּ׃ 18 כִּי־עָצֹר עָצַר יהוה, בְּעַד כָּל־רֶחֶם לְבֵית אֲבִימֶלֶךְ; עַל־דְּבַר שָׂרָה אֵשֶׁת אַבְרָהָם׃ {ס}
שרה ואבימלך
1 אברהם עבר מאלוני ממרא לאזור הנגב והתיישב בגְרָר שבין קָדֵשׁ לבין שׁוּר. 2 הוא סיפר לכולם ששרה אשתו היא אחותו, לכן לקח אותה אֲבִימֶלֶךְ מלך גְרר לאישה. 3 בלילה בא אלוהים אל אבימלך בחלום ואמר לו: "אתה עומד למות בגלל האישה שלקחת, כי יש לה בעל".
4 אבימלך, שעדיין לא נגע בשרה, אמר: "אדונָי, האם אתה הורג גם צדיקים?! 5 הלוא אברהם אמר לי שהיא אחותו, וגם היא אמרה שהוא אחיה. עשיתי זאת בתמימות".
6 אלוהים השיב לו בחלום: "אני יודע שעשית זאת בתמימות. לכן מנעתי ממך לחטוא לי ולא הנחתי לך אפילו לגעת בה. 7 עכשיו עליך להשיב את האישה לבעלה כי הוא נביא. הוא יתפלל בעדך ואז תינצל. אם לא תשיב אותה, דע לך שאתה וכל בני ביתך תמותו".
8 השכם בבוקר קם אבימלך וקרא לכל שריו. כשסיפר להם את כל מה שקרה הם פחדו מאוד. 9 אבימלך קרא לאברהם ואמר לו: "מה עשית לנו? במה חטאתי לך שהבאת עליי ועל ממלכתי את הרעה הגדולה הזאת? עשית לי מעשים שלא יֵעשו. 10 למה עשית זאת?".
11 אברהם השיב: "כי אמרתי לעצמי שלא מכבדים את אלוהים במקום הזה, והתושבים עלולים להרוג אותי בגלל אשתי. 12 מלבד זאת היא באמת אחותי מצד אבי אך לא מצד אמי, והיא גם אשתי. 13 כאשר הוציא אותי אלוהים מבית אבי אמרתי לה, 'כך תיטיבי אתי: בכל מקום שנבוא אליו, אִמרי שאני אחיך' ".
14 אבימלך נתן לאברהם צאן, בקר, עבדים ושפחות והשיב לו את שרה אשתו. 15 אחר כך אמר לו: "הנה ארצי לפניך, התיישב היכן שאתה רוצה". 16 לשרה אמר: "נתתי לאחיך אלף שקלי כסף [אלף שקלי כסף – כאחד עשר קילוגרם] כדי לפצות אותך על העוול שנעשה לך לעיני כולם. כך אעשה אתך צדק".
18-17 אברהם התפלל לאלוהים, שסגר את הרחם של כל הנשים בבית אבימלך בגלל מה שקרה עם שרה אשת אברהם. אלוהים ריפא את אבימלך ואת אשתו ופילגשיו, והן יכלו ללדת.