תנ"ך מבואר

ספר בראשית פרק מ

1 וַיְהִי, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, חָטְאוּ מַשְׁקֵה מֶלֶךְ־מִצְרַיִם וְהָאֹפֶה; לַאֲדֹנֵיהֶם לְמֶלֶךְ מִצְרָיִם׃ 2 וַיִּקְצֹף פַּרְעֹה, עַל שְׁנֵי סָרִיסָיו; עַל שַׂר הַמַּשְׁקִים, וְעַל שַׂר הָאוֹפִים׃ 3 וַיִּתֵּן אֹתָם בְּמִשְׁמַר, בֵּית שַׂר הַטַבָּחִים אֶל־בֵּית הַסֹּהַר; מְקוֹם אֲשֶׁר יוֹסֵף אָסוּר שָׁם׃ 4 וַיִּפְקֹד שַׂר הַטַּבָּחִים אֶת־יוֹסֵף אִתָּם וַיְשָׁרֶת אֹתָם; וַיִּהְיוּ יָמִים בְּמִשְׁמָר׃ 5 וַיַּחַלְמוּ חֲלוֹם שְׁנֵיהֶם אִישׁ חֲלֹמוֹ בְּלַיְלָה אֶחָד, אִישׁ כְּפִתְרוֹן חֲלֹמוֹ; הַמַּשְׁקֶה וְהָאֹפֶה, אֲשֶׁר לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם, אֲשֶׁר אֲסוּרִים בְּבֵית הַסֹּהַר׃ 6 וַיָּבֹא אֲלֵיהֶם יוֹסֵף בַּבֹּקֶר; וַיַּרְא אֹתָם, וְהִנָּם זֹעֲפִים׃
7 וַיִּשְׁאַל אֶת־סְרִיסֵי פַרְעֹה, אֲשֶׁר אִתּוֹ בְמִשְׁמַר בֵּית אֲדֹנָיו לֵאמֹר; מַדּוּעַ פְּנֵיכֶם רָעִים הַיּוֹם׃
8 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו, חֲלוֹם חָלַמְנוּ, וּפֹתֵר אֵין אֹתוֹ;
וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף, הֲלוֹא לֵאלֹהִים פִּתְרֹנִים, סַפְּרוּ־נָא לִי׃
9 וַיְסַפֵּר שַׂר־הַמַּשְׁקִים אֶת־חֲלֹמוֹ לְיוֹסֵף; וַיֹּאמֶר לוֹ, בַּחֲלוֹמִי וְהִנֵּה־גֶפֶן לְפָנָי׃ 10 וּבַגֶּפֶן שְׁלֹשָׁה שָׂרִיגִם; וְהִיא כְפֹרַחַת עָלְתָה נִצָּהּ, הִבְשִׁילוּ אַשְׁכְּלֹתֶיהָ עֲנָבִים׃ 11 וְכוֹס פַּרְעֹה בְּיָדִי; וָאֶקַּח אֶת־הָעֲנָבִים, וָאֶשְׂחַט אֹתָם אֶל־כּוֹס פַּרְעֹה, וָאֶתֵּן אֶת־הַכּוֹס עַל־כַּף פַּרְעֹה׃
12 וַיֹּאמֶר לוֹ יוֹסֵף, זֶה פִּתְרֹנוֹ; שְׁלֹשֶׁת הַשָּׂרִגִים, שְׁלֹשֶׁת יָמִים הֵם׃ 13 בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים, יִשָּׂא פַרְעֹה אֶת־רֹאשֶׁךָ, וַהֲשִׁיבְךָ עַל־כַּנֶּךָ; וְנָתַתָּ כוֹס־פַּרְעֹה בְּיָדוֹ, כַּמִּשְׁפָּט הָרִאשׁוֹן, אֲשֶׁר הָיִיתָ מַשְׁקֵהוּ׃ 14 כִּי אִם־זְכַרְתַּנִי אִתְּךָ, כַּאֲשֶׁר יִיטַב לָךְ, וְעָשִׂיתָ־נָּא עִמָּדִי חָסֶד; וְהִזְכַּרְתַּנִי אֶל־פַּרְעֹה, וְהוֹצֵאתַנִי מִן־הַבַּיִת הַזֶּה׃ 15 כִּי־גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי, מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים; וְגַם־פֹּה לֹא־עָשִׂיתִי מְאוּמָה, כִּי־שָׂמוּ אֹתִי בַּבּוֹר׃
16 וַיַּרְא שַׂר־הָאֹפִים כִּי טוֹב פָּתָר; וַיֹּאמֶר אֶל־יוֹסֵף, אַף־אֲנִי בַּחֲלוֹמִי, וְהִנֵּה, שְׁלֹשָׁה סַלֵּי חֹרִי עַל־רֹאשִׁי׃ 17 וּבַסַּל הָעֶלְיוֹן, מִכֹּל מַאֲכַל פַּרְעֹה מַעֲשֵׂה אֹפֶה; וְהָעוֹף, אֹכֵל אֹתָם מִן־הַסַּל מֵעַל רֹאשִׁי׃
18 וַיַּעַן יוֹסֵף וַיֹּאמֶר, זֶה פִּתְרֹנוֹ; שְׁלֹשֶׁת הַסַּלִּים, שְׁלֹשֶׁת יָמִים הֵם׃ 19 בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים, יִשָּׂא פַרְעֹה אֶת־רֹאשְׁךָ מֵעָלֶיךָ, וְתָלָה אוֹתְךָ עַל־עֵץ; וְאָכַל הָעוֹף אֶת־בְּשָׂרְךָ מֵעָלֶיךָ׃
20 וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, יוֹם הֻלֶּדֶת אֶת־פַּרְעֹה, וַיַּעַשׂ מִשְׁתֶּה לְכָל־עֲבָדָיו; וַיִּשָּׂא אֶת־רֹאשׁ שַׂר הַמַּשְׁקִים, וְאֶת־רֹאשׁ שַׂר הָאֹפִים בְּתוֹךְ עֲבָדָיו׃ 21 וַיָּשֶׁב אֶת־שַׂר הַמַּשְׁקִים עַל־מַשְׁקֵהוּ; וַיִּתֵּן הַכּוֹס עַל־כַּף פַּרְעֹה׃ 22 וְאֵת שַׂר הָאֹפִים תָּלָה; כַּאֲשֶׁר פָּתַר לָהֶם יוֹסֵף׃ 23 וְלֹא־זָכַר שַׂר־הַמַּשְׁקִים אֶת־יוֹסֵף וַיִּשְׁכָּחֵהוּ׃ {פ}
1 כעבור זמן מה חטאו שר המשקאות ושר האופים של מלך מצריים כלפי אדונם, מלך מצריים. 2 פרעה כעס מאוד על שני שריו, על שר המשקאות ועל שר האופים. 3 הוא שלח אותם לבית הסוהר שבבית מפקד המשמר, לאותו מקום שיוסף היה אסור בו. 4 מפקד המשמר מינה את יוסף לשרת את השניים שהיו זמן מה במאסר. 5 לילה אחד חלמו שר המשקאות ושר האופים. לכל חלום היה פתרון משלו. 6 בבוקר בא יוסף וראה שהם מודאגים.
7 "מדוע אתם נראים מודאגים היום?", שאל את שרי פרעה.
8 "חלמנו ואין מי שיפתור את החלום", השיבו.
"הלוא לאלוהים יש פתרונות", אמר יוסף. "סַפרו לי בבקשה מה חלמתם".
9 שר המשקאות סיפר את חלומו ליוסף: "בחלומי ראיתי גפן 10 ולה שלושה ענפים. הגפן פרחה ומניצניה יצאו אשכולות ענבים בשלים. 11 כוס פרעה הייתה בידי. לקחתי את הענבים, סחטתי אותם אל כוס פרעה ושמתי אותה בידו".
12 "זה הפתרון", אמר יוסף, "שלושת הענפים הם שלושה ימים. 13 בעוד שלושה ימים יעניק לך פרעה כבוד ויחזיר אותך לתפקידך. אתה תשוב להגיש לפרעה את כוסו כפי שעשית קודם, כשהיית שר המשקאות שלו. 14 כאשר יוטב לך, אני מבקש שתיטיב אתי ותזכור אותי. סַפר עליי לפרעה כדי שיוציא אותי מהבית הזה, 15 כי נגנבתי מארץ העברים, וגם פה במצריים לא עשיתי דבר, ובכל זאת שמו אותי בבית הסוהר".
16 שר האופים ראה שיוסף פתר את החלום לטובת שר המשקאות ואמר: "גם אני חלמתי, ובחלומי היו שלושה סלים על ראשי. 17 בסל העליון היו דברי מאפה מכל סוג שהמלך נוהג לאכול. לפתע באו עופות ואכלו מהסל שעל ראשי".
18 "זה הפתרון", אמר יוסף, "שלושת הסלים הם שלושה ימים. 19 בעוד שלושה ימים יסיר פרעה את ראשך מעליך, יתלה אותך על עץ והעופות יאכלו את בשרך".
20 כעבור שלושה ימים חגג פרעה את יום הולדתו וערך סעודה חגיגית לכל שריו. בין המוזמנים היו גם שר המשקאות ושר האופים. 21 את שר המשקאות החזיר לתפקידו והוא הגיש שוב את הכוס לפרעה, 22 ואת שר האופים תלה, כפי שאמר יוסף. 23 אבל שר המשקאות לא זכר את יוסף.