ספר בראשית פרק מב
וַיַּרְא יַעֲקֹב, כִּי יֶשׁ־שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם; וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְבָנָיו, לָמָּה תִּתְרָאוּ׃ 2 וַיֹּאמֶר הִנֵּה שָׁמַעְתִּי, כִּי יֶשׁ־שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם; רְדוּ־שָׁמָּה וְשִׁבְרוּ־לָנוּ מִשָּׁם, וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת׃ 3 וַיֵּרְדוּ אֲחֵי־יוֹסֵף עֲשָׂרָה; לִשְׁבֹּר בָּר מִמִּצְרָיִם׃ 4 וְאֶת־בִּנְיָמִין אֲחִי יוֹסֵף, לֹא־שָׁלַח יַעֲקֹב אֶת־אֶחָיו; כִּי אָמַר, פֶּן־יִקְרָאֶנּוּ אָסוֹן׃
5 וַיָּבֹאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לִשְׁבֹּר בְּתוֹךְ הַבָּאִים; כִּי־הָיָה הָרָעָב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן׃ 6 וְיוֹסֵף, הוּא הַשַּׁלִּיט עַל־הָאָרֶץ, הוּא הַמַּשְׁבִּיר לְכָל־עַם הָאָרֶץ; וַיָּבֹאוּ אֲחֵי יוֹסֵף, וַיִּשְׁתַּחֲווּ־לוֹ אַפַּיִם אָרְצָה׃ 7 וַיַּרְא יוֹסֵף אֶת־אֶחָיו וַיַּכִּרֵם; וַיִּתְנַכֵּר אֲלֵיהֶם וַיְדַבֵּר אִתָּם קָשׁוֹת,
וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מֵאַיִן בָּאתֶם,
וַיֹּאמְרוּ, מֵאֶרֶץ כְּנַעַן לִשְׁבָּר־אֹכֶל׃
8 וַיַּכֵּר יוֹסֵף אֶת־אֶחָיו; וְהֵם לֹא הִכִּרֻהוּ׃ 9 וַיִּזְכֹּר יוֹסֵף, אֵת הַחֲלֹמוֹת, אֲשֶׁר חָלַם לָהֶם;
וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מְרַגְּלִים אַתֶּם, לִרְאוֹת אֶת־עֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאתֶם׃
10 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו לֹא אֲדֹנִי; וַעֲבָדֶיךָ בָּאוּ לִשְׁבָּר־אֹכֶל׃ 11 כֻּלָּנוּ בְּנֵי אִישׁ־אֶחָד נָחְנוּ; כֵּנִים אֲנַחְנוּ, לֹא־הָיוּ עֲבָדֶיךָ מְרַגְּלִים׃
12 וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם; לֹא כִּי־עֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאתֶם לִרְאוֹת׃
13 וַיֹּאמְרוּ, שְׁנֵים עָשָׂר עֲבָדֶיךָ אַחִים אֲנַחְנוּ בְּנֵי אִישׁ־אֶחָד בְּאֶרֶץ כְּנָעַן; וְהִנֵּה הַקָּטֹן אֶת־אָבִינוּ הַיּוֹם, וְהָאֶחָד אֵינֶנּוּ׃
14 וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף; הוּא, אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֲלֵכֶם לֵאמֹר מְרַגְּלִים אַתֶּם׃ 15 בְּזֹאת תִּבָּחֵנוּ; חֵי פַרְעֹה אִם־תֵּצְאוּ מִזֶּה, כִּי אִם־בְּבוֹא אֲחִיכֶם הַקָּטֹן הֵנָּה׃ 16 שִׁלְחוּ מִכֶּם אֶחָד וְיִקַּח אֶת־אֲחִיכֶם, וְאַתֶּם הֵאָסְרוּ, וְיִבָּחֲנוּ דִּבְרֵיכֶם, הַאֱמֶת אִתְּכֶם; וְאִם־לֹא חֵי פַרְעֹה, כִּי מְרַגְּלִים אַתֶּם׃ 17 וַיֶּאֱסֹף אֹתָם אֶל־מִשְׁמָר שְׁלֹשֶׁת יָמִים׃
18 וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, זֹאת עֲשׂוּ וִחְיוּ; אֶת־הָאֱלֹהִים אֲנִי יָרֵא׃ 19 אִם־כֵּנִים אַתֶּם, אֲחִיכֶם אֶחָד, יֵאָסֵר בְּבֵית מִשְׁמַרְכֶם; וְאַתֶּם לְכוּ הָבִיאוּ, שֶׁבֶר רַעֲבוֹן בָּתֵּיכֶם׃ 20 וְאֶת־אֲחִיכֶם הַקָּטֹן תָּבִיאוּ אֵלַי, וְיֵאָמְנוּ דִבְרֵיכֶם וְלֹא תָמוּתוּ; וַיַּעֲשׂוּ־כֵן׃
21 וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל־אָחִיו, אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל־אָחִינוּ, אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ וְלֹא שָׁמָעְנוּ; עַל־כֵּן בָּאָה אֵלֵינוּ, הַצָּרָה הַזֹּאת׃
22 וַיַּעַן רְאוּבֵן אֹתָם לֵאמֹר, הֲלוֹא אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם לֵאמֹר אַל־תֶּחֶטְאוּ בַיֶּלֶד וְלֹא שְׁמַעְתֶּם; וְגַם־דָּמוֹ הִנֵּה נִדְרָשׁ׃
23 וְהֵם לֹא יָדְעוּ, כִּי שֹׁמֵעַ יוֹסֵף; כִּי הַמֵּלִיץ בֵּינֹתָם׃ 24 וַיִּסֹּב מֵעֲלֵיהֶם וַיֵּבְךְּ; וַיָּשָׁב אֲלֵהֶם וַיְדַבֵּר אֲלֵהֶם, וַיִּקַּח מֵאִתָּם אֶת־שִׁמְעוֹן, וַיֶּאֱסֹר אֹתוֹ לְעֵינֵיהֶם׃ 25 וַיְצַו יוֹסֵף, וַיְמַלְאוּ אֶת־כְּלֵיהֶם בָּר, וּלְהָשִׁיב כַּסְפֵּיהֶם אִישׁ אֶל־שַׂקּוֹ, וְלָתֵת לָהֶם צֵדָה לַדָּרֶךְ; וַיַּעַשׂ לָהֶם כֵּן׃ 26 וַיִּשְׂאוּ אֶת־שִׁבְרָם עַל־חֲמֹרֵיהֶם; וַיֵּלְכוּ מִשָּׁם׃ 27 וַיִּפְתַּח הָאֶחָד אֶת־שַׂקּוֹ, לָתֵת מִסְפּוֹא לַחֲמֹרוֹ בַּמָּלוֹן; וַיַּרְא אֶת־כַּסְפּוֹ, וְהִנֵּה־הוּא בְּפִי אַמְתַּחְתּוֹ׃
28 וַיֹּאמֶר אֶל־אֶחָיו הוּשַׁב כַּסְפִּי, וְגַם הִנֵּה בְאַמְתַּחְתִּי;
וַיֵּצֵא לִבָּם, וַיֶּחֶרְדוּ אִישׁ אֶל־אָחִיו לֵאמֹר, מַה־זֹּאת עָשָׂה אֱלֹהִים לָנוּ׃
29 וַיָּבֹאוּ אֶל־יַעֲקֹב אֲבִיהֶם אַרְצָה כְּנָעַן; וַיַּגִּידוּ לוֹ, אֵת כָּל־הַקֹּרֹת אֹתָם לֵאמֹר׃ 30 דִּבֶּר הָאִישׁ אֲדֹנֵי הָאָרֶץ אִתָּנוּ קָשׁוֹת; וַיִּתֵּן אֹתָנוּ, כִּמְרַגְּלִים אֶת־הָאָרֶץ׃ 31 וַנֹּאמֶר אֵלָיו כֵּנִים אֲנָחְנוּ; לֹא הָיִינוּ מְרַגְּלִים׃ 32 שְׁנֵים־עָשָׂר אֲנַחְנוּ אַחִים בְּנֵי אָבִינוּ; הָאֶחָד אֵינֶנּוּ, וְהַקָּטֹן הַיּוֹם אֶת־אָבִינוּ בְּאֶרֶץ כְּנָעַן׃ 33 וַיֹּאמֶר אֵלֵינוּ, הָאִישׁ אֲדֹנֵי הָאָרֶץ, בְּזֹאת אֵדַע, כִּי כֵנִים אַתֶּם; אֲחִיכֶם הָאֶחָד הַנִּיחוּ אִתִּי, וְאֶת־רַעֲבוֹן בָּתֵּיכֶם קְחוּ וָלֵכוּ׃ 34 וְהָבִיאוּ אֶת־אֲחִיכֶם הַקָּטֹן אֵלַי, וְאֵדְעָה, כִּי לֹא מְרַגְּלִים אַתֶּם, כִּי כֵנִים אַתֶּם; אֶת־אֲחִיכֶם אֶתֵּן לָכֶם, וְאֶת־הָאָרֶץ תִּסְחָרוּ׃
35 וַיְהִי, הֵם מְרִיקִים שַׂקֵּיהֶם, וְהִנֵּה־אִישׁ צְרוֹר־כַּסְפּוֹ בְּשַׂקּוֹ; וַיִּרְאוּ אֶת־צְרֹרוֹת כַּסְפֵּיהֶם הֵמָּה וַאֲבִיהֶם וַיִּירָאוּ׃
36 וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יַעֲקֹב אֲבִיהֶם, אֹתִי שִׁכַּלְתֶּם; יוֹסֵף אֵינֶנּוּ וְשִׁמְעוֹן אֵינֶנּוּ, וְאֶת־בִּנְיָמִן תִּקָּחוּ, עָלַי הָיוּ כֻלָּנָה׃
37 וַיֹּאמֶר רְאוּבֵן אֶל־אָבִיו לֵאמֹר, אֶת־שְׁנֵי בָנַי תָּמִית, אִם־לֹא אֲבִיאֶנּוּ אֵלֶיךָ; תְּנָה אֹתוֹ עַל־יָדִי, וַאֲנִי אֲשִׁיבֶנּוּ אֵלֶיךָ׃
38 וַיֹּאמֶר לֹא־יֵרֵד בְּנִי עִמָּכֶם; כִּי־אָחִיו מֵת וְהוּא לְבַדּוֹ נִשְׁאָר, וּקְרָאָהוּ אָסוֹן בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר תֵּלְכוּ־בָהּ, וְהוֹרַדְתֶּם אֶת־שֵׂיבָתִי בְּיָגוֹן שְׁאוֹלָה׃