תנ"ך מבואר

ספר בראשית פרק מט

1 וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל־בָּנָיו; וַיֹּאמֶר, הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם, אֵת אֲשֶׁר־יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים׃
2 הִקָּבְצוּ וְשִׁמְעוּ בְּנֵי יַעֲקֹב; וְשִׁמְעוּ אֶל־יִשְׂרָאֵל אֲבִיכֶם׃
3 רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה, כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי; יֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עָז׃ 4 פַּחַז כַּמַּיִם אַל־תּוֹתַר, כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ; אָז חִלַּלְתָּ יְצוּעִי עָלָה׃ {פ}
5 שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים; כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם׃ 6 בְּסֹדָם אַל־תָּבֹא נַפְשִׁי, בִּקְהָלָם אַל־תֵּחַד כְּבֹדִי; כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ, וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ־שׁוֹר׃ 7 אָרוּר אַפָּם כִּי עָז, וְעֶבְרָתָם כִּי קָשָׁתָה; אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב, וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל׃ {ס}
8 יְהוּדָה, אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ, יָדְךָ בְּעֹרֶף אֹיְבֶיךָ; יִשְׁתַּחֲוּוּ לְךָ בְּנֵי אָבִיךָ׃ 9 גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה, מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ; כָּרַע רָבַץ כְּאַרְיֵה וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶנּוּ׃ 10 לֹא־יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה, וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו; עַד כִּי־יָבֹא שילה (שִׁילוֹ), וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים׃ 11 אֹסְרִי לַגֶּפֶן עירה (עִירוֹ), וְלַשֹּׂרֵקָה בְּנִי אֲתֹנוֹ; כִּבֵּס בַּיַּיִן לְבֻשׁוֹ, וּבְדַם־עֲנָבִים סותה (סוּתוֹ)׃ 12 חַכְלִילִי עֵינַיִם מִיָּיִן; וּלְבֶן־שִׁנַּיִם מֵחָלָב׃ {פ}
13 זְבוּלֻן לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן; וְהוּא לְחוֹף אֳנִיּוֹת, וְיַרְכָתוֹ עַל־צִידֹן׃ {ס}
14 יִשָּׂשכָר חֲמֹר גָּרגֶים; רֹבֵץ בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם׃ 15 וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב, וְאֶת־הָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה; וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל, וַיְהִי לְמַס־עֹבֵד׃ {ס}
16 דָּן יָדִין עַמּוֹ; כְּאַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל׃ 17 יְהִי־דָן נָחָשׁ עֲלֵי־דֶרֶךְ, שְׁפִיפֹן עֲלֵי־אֹרַח; הַנֹּשֵׁךְ עִקְּבֵי־סוּס, וַיִּפֹּל רֹכְבוֹ אָחוֹר׃
18 לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יהוה׃
19 גָּד גְּדוּד יְגוּדֶנּוּ; וְהוּא יָגֻד עָקֵב׃ {ס}
20 מֵאָשֵׁר שְׁמֵנָה לַחְמוֹ; וְהוּא יִתֵּן מַעֲדַנֵּי־מֶלֶךְ׃ {ס}
21 נַפְתָּלִי אַיָּלָה שְׁלֻחָה; הַנֹּתֵן אִמְרֵי־שָׁפֶר׃ {ס}
22 בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף, בֵּן פֹּרָת עֲלֵי־עָיִן; בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי־שׁוּר׃ 23 וַיְמָרֲרֻהוּ וָרֹבּוּ; וַיִּשְׂטְמֻהוּ בַּעֲלֵי חִצִּים׃ 24 וַתֵּשֶׁב בְּאֵיתָן קַשְׁתּוֹ, וַיָּפֹזּוּ זְרֹעֵי יָדָיו; מִידֵי אֲבִיר יַעֲקֹב, מִשָּׁם רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל׃ 25 מֵאֵל אָבִיךָ וְיַעְזְרֶךָּ, וְאֵת שַׁדַּי וִיבָרְכֶךָּ, בִּרְכֹת שָׁמַיִם מֵעָל, בִּרְכֹת תְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת; בִּרְכֹת שָׁדַיִם וָרָחַם׃ 26 בִּרְכֹת אָבִיךָ, גָּבְרוּ עַל־בִּרְכֹת הוֹרַי, עַד־תַּאֲוַת גִּבְעֹת עוֹלָם; תִּהְיֶיןָ לְרֹאשׁ יוֹסֵף, וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו׃ {פ}
27 בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף, בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד; וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל׃
28 כָּל־אֵלֶּה שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל שְׁנֵים עָשָׂר; וְזֹאת אֲשֶׁר־דִּבֶּר לָהֶם אֲבִיהֶם וַיְבָרֶךְ אוֹתָם, אִישׁ אֲשֶׁר כְּבִרְכָתוֹ בֵּרַךְ אֹתָם׃
29 וַיְצַו אוֹתָם, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֲנִי נֶאֱסָף אֶל־עַמִּי, קִבְרוּ אֹתִי אֶל־אֲבֹתָי; אֶל־הַמְּעָרָה, אֲשֶׁר בִּשְׂדֵה עֶפְרוֹן הַחִתִּי׃ 30 בַּמְּעָרָה אֲשֶׁר בִּשְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי־מַמְרֵא בְּאֶרֶץ כְּנָעַן; אֲשֶׁר קָנָה אַבְרָהָם אֶת־הַשָּׂדֶה, מֵאֵת עֶפְרֹן הַחִתִּי לַאֲחֻזַּת־קָבֶר׃ 31 שָׁמָּה קָבְרוּ אֶת־אַבְרָהָם, וְאֵת שָׂרָה אִשְׁתּוֹ, שָׁמָּה קָבְרוּ אֶת־יִצְחָק, וְאֵת רִבְקָה אִשְׁתּוֹ; וְשָׁמָּה קָבַרְתִּי אֶת־לֵאָה׃ 32 מִקְנֵה הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר־בּוֹ מֵאֵת בְּנֵי־חֵת׃
33 וַיְכַל יַעֲקֹב לְצַוֹּת אֶת־בָּנָיו, וַיֶּאֱסֹף רַגְלָיו אֶל־הַמִּטָּה; וַיִּגְוַע וַיֵּאָסֶף אֶל־עַמָּיו׃
יעקב נפרד מבניו
1 יעקב קרא לבניו ואמר: "היאספו כדי שאגיד לכם מה יקרה לכם בעתיד.
2 "בנֵי יעקב, היקבצו ושִמעו, הקשיבו לישראל אביכם: 3 "ראובן, אתה בני הבכור, הפרי הראשון של כוחי. היה לך יתרון בכבוד ובכוח. 4 אך כיוון שהיית כמו מים סוערים לא יהיה לך יתרון נוסף, כי שכבת עם אשת אביך וחיללת את נישואיו.
5 "שמעון ולוי אחים הם, חרבָּם משמשת אותם לאלימות ורשע. 6 אינני רוצה להשתייך אליהם, כי בכעסם הרגו בני אדם, וכשרצו הטילו מום בשוורים. 7 מקולל כעסם כי רב הוא, וזעמם כי הוא אכזרי. לכן אחלק אותם בין בני יעקב, אפזר אותם בין בני ישראל.
8 "יהודה, אותך ישבחו אחיך. את אויביך תכניע, ובני אביך ישתחוו לך. 9 אתה, יהודה בני, דומה לאריה צעיר שחזר מן הטרף, שרובץ ואיש לא מעז להפריע לו. 10 שרביט השלטון לא יסור מיהודה; תמיד יהיה לו בן שימלוך, עד שיבוא שִׁילֹה, ושבטים ישתחוו לו. 11 את העַיִר שלו יקשור לגפן, ואת בן האתונות שלו לגפן משובחת. את בגדיו יכבס ביין, ואת לבושו במיץ ענבים. 12 עיניו יהיו כהות מיין, ושיניו בהירות מחלב.
13 "זבולון יגור ליד חוף ים, ליד נמל שאניות עוברות בו, וגבולו יגיע עד צידון.
14 "יששכר חזק כמו חמור הרובץ בין גדרות הצאן. 15 כשיִראה שהמקום שהוא מתגורר בו טוב והארץ נעימה, ישעבד עצמו ויהפוך לעבד.
16 "דן יפעל כמושל לטובת עמו, כאחד משבטי ישראל. 17 דן יהיה כמו נחש בדרך, כמו שפיפון בַּשביל המכיש את הסוס בעקביו, והרוכב נופל לאחור.
18 אני בטוח שתציל אותי, ה'.
19 "גד, גדוד ירדוף אחריו, אך הוא יתקיף את הגדוד מאחור.
20 "לאשר יהיה מזון בשפע והוא יספק מעדנים למלך.
21 "נפתלי דומה לאיילה חופשייה, נותן ולדות יפים.
22 "ענף פורה יוסף, ענף פורה השתול על מעיין, וענפיו מטפסים על החומה. 23 יורֵי חיצים ישנאו אותו, יתקפו אותו ויִרו בו. 24 אך קשתו יציבה, וזרועותיו חזקות כי ה', אלוהי יעקב, רועה ישראל וסלעו, מחזק אותן. 25 אלוהי אביך יעזור לך ואֵל שַׁדַי יברך אותך בברכות מהשמים שמעל ובברכות מהתהום שמתחת, בברכות שדיים מלאים חלב ובהרבה ילדים. 26 ברכות אביך גדולות מברכות אבותיי ומגיעות מעבר לקצה הגבעות הנצחיות. אלה הברכות שיבואו על יוסף, השונה מאֶחיו.
27 "בנימין יהיה כמו זאב טורף. בבוקר יאכל את טרפו, ובערב יחלק ממנו לאחרים".
28 כל אלה שנים עשר שבטי ישראל. זה מה שאמר להם אביהם כשבירך כל אחד מהם בברכה משלו.
29 יעקב ציווה על בניו: "בקרוב אמות. קִברו אותי עם אבותיי במערה שבשדה עֶפרון החיתי, 30 במערה שבשדה המכפלה, מול מַמרֵא שבכנען, השדה שקנה אברהם מעפרון החיתי כדי שישמש לו לחלקת קבר. 31 שם נקברו אברהם ושרה אשתו, יצחק ורבקה אשתו, ושם קברתי את לאה. 32 זה השדה וזו המערה אשר בו, שנקנו מבני חֵת".
33 יעקב סיים לצוות על בניו היכן לקבור אותו, נשכב על המיטה ומת.