תנ"ך מבואר

ספר יחזקאל פרק מז

1 וַיְשִׁבֵנִי אֶל־פֶּתַח הַבַּיִת, וְהִנֵּה־מַיִם יֹצְאִים, מִתַּחַת מִפְתַּן הַבַּיִת קָדִימָה, כִּי־פְנֵי הַבַּיִת קָדִים; וְהַמַּיִם יֹרְדִים, מִתַּחַת מִכֶּתֶף הַבַּיִת הַיְמָנִית, מִנֶּגֶב לַמִּזְבֵּחַ׃ 2 וַיּוֹצִאֵנִי דֶּרֶךְ־שַׁעַר צָפוֹנָה, וַיְסִבֵּנִי דֶּרֶךְ חוּץ, אֶל־שַׁעַר הַחוּץ, דֶּרֶךְ הַפּוֹנֶה קָדִים; וְהִנֵּה־מַיִם מְפַכִּים, מִן־הַכָּתֵף הַיְמָנִית׃ 3 בְּצֵאת־הָאִישׁ קָדִים וְקָו בְּיָדוֹ; וַיָּמָד אֶלֶף בָּאַמָּה, וַיַּעֲבִרֵנִי בַמַּיִם מֵי אָפְסָיִם׃ 4 וַיָּמָד אֶלֶף, וַיַּעֲבִרֵנִי בַמַּיִם מַיִם בִּרְכָּיִם; וַיָּמָד אֶלֶף, וַיַּעֲבִרֵנִי מֵי מָתְנָיִם׃ 5 וַיָּמָד אֶלֶף, נַחַל אֲשֶׁר לֹא־אוּכַל לַעֲבֹר; כִּי־גָאוּ הַמַּיִם מֵי שָׂחוּ, נַחַל אֲשֶׁר לֹא־יֵעָבֵר׃ 6 וַיֹּאמֶר אֵלַי הֲרָאִיתָ בֶן־אָדָם; וַיּוֹלִכֵנִי וַיְשִׁבֵנִי שְׂפַת הַנָּחַל׃ 7 בְּשׁוּבֵנִי וְהִנֵּה אֶל־שְׂפַת הַנַּחַל, עֵץ רַב מְאֹד; מִזֶּה וּמִזֶּה׃ 8 וַיֹּאמֶר אֵלַי, הַמַּיִם הָאֵלֶּה יוֹצְאִים, אֶל־הַגְּלִילָה הַקַּדְמוֹנָה, וְיָרְדוּ עַל־הָעֲרָבָה; וּבָאוּ הַיָּמָּה, אֶל־הַיָּמָּה הַמּוּצָאִים ונרפאו (וְנִרְפּוּ) הַמָּיִם׃ 9 וְהָיָה כָל־נֶפֶשׁ חַיָּה אֲשֶׁר־יִשְׁרֹץ אֶל כָּל־אֲשֶׁר יָבוֹא שָׁם נַחֲלַיִם יִחְיֶה, וְהָיָה הַדָּגָה רַבָּה מְאֹד; כִּי בָאוּ שָׁמָּה הַמַּיִם הָאֵלֶּה, וְיֵרָפְאוּ וָחָי, כֹּל אֲשֶׁר־יָבוֹא שָׁמָּה הַנָּחַל׃ 10 וְהָיָה יעמדו (עָמְדוּ) עָלָיו דַּוָּגִים, מֵעֵין גֶּדִי וְעַד־עֵין עֶגְלַיִם, מִשְׁטוֹחַ לַחֲרָמִים יִהְיוּ; לְמִינָה תִּהְיֶה דְגָתָם, כִּדְגַת הַיָּם הַגָּדוֹל רַבָּה מְאֹד׃ 11 בצאתו (בִּצֹּאתָיו) וּגְבָאָיו וְלֹא יֵרָפְאוּ לְמֶלַח נִתָּנוּ׃ 12 וְעַל־הַנַּחַל יַעֲלֶה עַל־שְׂפָתוֹ מִזֶּה וּמִזֶּה כָּל־עֵץ־מַאֲכָל לֹא־יִבּוֹל עָלֵהוּ וְלֹא־יִתֹּם פִּרְיוֹ, לָחֳדָשָׁיו יְבַכֵּר, כִּי מֵימָיו, מִן־הַמִּקְדָּשׁ הֵמָּה יוֹצְאִים; והיו (וְהָיָה) פִרְיוֹ לְמַאֲכָל, וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה׃ {ס}





13 כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, גֵּה גְבוּל אֲשֶׁר תִּתְנַחֲלוּ אֶת־הָאָרֶץ, לִשְׁנֵי עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל; יוֹסֵף חֲבָלִים׃ 14 וּנְחַלְתֶּם אוֹתָהּ אִישׁ כְּאָחִיו, אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת־יָדִי, לְתִתָּהּ לַאֲבֹתֵיכֶם; וְנָפְלָה הָאָרֶץ הַזֹּאת לָכֶם בְּנַחֲלָה׃
15 וְזֶה גְּבוּל הָאָרֶץ; לִפְאַת צָפוֹנָה מִן־הַיָּם הַגָּדוֹל הַדֶּרֶךְ חֶתְלֹן לְבוֹא צְדָדָה׃ 16 חֲמָת בֵּרוֹתָה סִבְרַיִם, אֲשֶׁר בֵּין־גְּבוּל דַּמֶּשֶׂק, וּבֵין גְּבוּל חֲמָת; חָצֵר הַתִּיכוֹן, אֲשֶׁר אֶל־גְּבוּל חַוְרָן׃ 17 וְהָיָה גְבוּל מִן־הַיָּם, חֲצַר עֵינוֹן גְּבוּל דַּמֶּשֶׂק, וְצָפוֹן צָפוֹנָה וּגְבוּל חֲמָת; וְאֵת פְּאַת צָפוֹן׃ 18 וּפְאַת קָדִים מִבֵּין חַוְרָן וּמִבֵּין־דַּמֶּשֶׂק וּמִבֵּין הַגִּלְעָד וּמִבֵּין אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַיַּרְדֵּן, מִגְּבוּל עַל־הַיָּם הַקַּדְמוֹנִי תָּמֹדּוּ; וְאֵת פְּאַת קָדִימָה׃ 19 וּפְאַת נֶגֶב תֵּימָנָה, מִתָּמָר, עַד־מֵי מְרִיבוֹת קָדֵשׁ, נַחֲלָה אֶל־הַיָּם הַגָּדוֹל; וְאֵת פְּאַת־תֵּימָנָה נֶגְבָּה׃ 20 וּפְאַת־יָם הַיָּם הַגָּדוֹל, מִגְּבוּל עַד־נֹכַח לְבוֹא חֲמָת; זֹאת פְּאַת־יָם׃
21 וְחִלַּקְתֶּם אֶת־הָאָרֶץ הַזֹּאת לָכֶם לְשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל׃ 22 וְהָיָה, תַּפִּלוּ אוֹתָהּ בְּנַחֲלָה, לָכֶם, וּלְהַגֵּרִים הַגָּרִים בְּתוֹכְכֶם, אֲשֶׁר־הוֹלִדוּ בָנִים בְּתוֹכְכֶם; וְהָיוּ לָכֶם, כְּאֶזְרָח בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, אִתְּכֶם יִפְּלוּ בְנַחֲלָה, בְּתוֹךְ שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל׃ 23 וְהָיָה בַשֵּׁבֶט, אֲשֶׁר־גָּר הַגֵּר אִתּוֹ; שָׁם תִּתְּנוּ נַחֲלָתוֹ, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה׃ {ס}
מים יוצאים מהמקדש
1 האיש החזיר אותי אל פתח המקדש וראיתי מים יוצאים מתחת לפתח המקדש לכיוון מזרח כי חזית המקדש הייתה במזרח. המים זרמו מתחת לצד הדרומי של המקדש, מדרום למזבח. 2 הוא הוציא אותי דרך השער הצפוני והוביל אותי מסביב החוצה אל השער המזרחי של החצר החיצונית. ראיתי שם מים זורמים מהצד הדרומי. 3 כאשר יצא האיש לכיוון מזרח וחבל המדידה בידו, הוא מדד חמש מאות מטר והעביר אותי במים שהגיעו עד הקרסוליים. 4 הוא מדד עוד חמש מאות מטר והעביר אותי במים שהגיעו עד הברכיים. הוא מדד עוד חמש מאות מטר והעביר אותי במים שהגיעו עד המותניים. 5 הוא מדד עוד חמש מאות מטר ושם לא יכולתי לעבור את הנחל. מי הנחל היו כל כך עמוקים שרק בשחייה אפשר היה לעבור אותם. 6 הוא אמר לי: "האם ראית, בן אדם?", ואז הוביל והחזיר אותי לאורך שפת הנחל. 7 כשחזרתי, ראיתי על שפת הנחל עצים רבים מאוד משני צדדיו. 8 הוא אמר לי: "המים האלה זורמים אל האזור המזרחי, יורדים לעמק הירדן ונשפכים אל הים. המים הזורמים אל הים ממתיקים שם את מי הים. 9 כל היצורים שיגיעו בהמוניהם למקום שמי הנחל זורמים בו ישארו בחיים ויהיו שם דגים רבים מאוד. המים מגיעים לשם וממתיקים את מי המקום, ובכל מקום שאליו מגיע הנחל יהיו יצורים חיים. 10 דייגים יעמדו מעֵין גֶדִי עד עֵין עֶגְלַיִים והאזור כולו ישמש משטח ליבוש רשתות דיג. הדגים שלהם יהיו רבים מאוד וממינים שונים, כמו הדגים בים התיכון. 11 מי הביצות והבורות לא יומתקו, הם ישארו מלוחים. 12 על שפת הנחל משני צדדיו יגדלו עצי פרי שהעלים שלהם לא יבלו והם לא יפסיקו לתת פרי. כל חודש יניבו פרות חדשים. כיוון שמי הנחל יוצאים מהמקדש, יהיו פרות העצים טובים למאכל והעלים טובים לרפואה". גבולות הארץ
13 כך אמר אדוני ה': "אלה גבולות הארץ שתחלקו לשנים עשר שבטי ישראל. יוסף יקבל שתי נחלות. 14 חַלקו שווה בשווה את הארץ שנשבעתי לתת לאבותיכם. הארץ הזאת תחולק ביניכם לנחלות.
15 "זה גבול הארץ: מצד צפון הוא יעבור מהים התיכון עד צְדָד דרך חֶתְלוֹן, 16 חֲמָת, בֵּרוֹתָה וסִבְרַיִים שבין גבול דמשק לגבול חֲמָת, עד חצר התיכון על גבול חַוְורָן. 17 הגבול יעבור מהכינרת עד חצר עֵינוֹן על גבול דמשק וימשך עוד יותר צפונה עד גבול חֲמָת, זה הגבול מצד צפון. 18 מצד מזרח, בין חַוְורָן, דמשק וגִלעד לבין ארץ ישראל הגבול יהיה הירדן. מִדדו את הגבול מהקצה הצפוני שלו ועד ים המלח, זה הגבול מצד מזרח. 19 מצד דרום יעבור הגבול מתמר עד מֵי מְרִיבוֹת קָדֵשׁ עד הנחל ועד הים התיכון, זה הגבול מצד דרום. 20 מצד מערב הגבול הוא הים התיכון עד מול לְבוֹא חֲמָת, זה הגבול מצד מערב.
21 "חלקו לכם את הארץ הזאת לשבטי ישראל. 22 כאשר תחלקו לכם אותה לנחלות, חלקו אותה גם לתושבים הזרים שגרים ביניכם, אלה שהולידו בנים ביניכם. עליכם להתייחס אליהם כמו אל תושבי הארץ מבני ישראל. הם יתחלקו אתכם בנחלות, בין שבטי ישראל. 23 כל תושב זר יקבל נחלה בשבט שבו הוא גר. שם עליכם לתת לו את נחלתו", אמר אדוני ה'.