תנ"ך מבואר

ספר יחזקאל פרק י

1 וָאֶרְאֶה, וְהִנֵּה אֶל־הָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל־רֹאשׁ הַכְּרֻבִים, כְּאֶבֶן סַפִּיר, כְּמַרְאֵה דְּמוּת כִּסֵּא; נִרְאָה עֲלֵיהֶם׃ 2 וַיֹּאמֶר אֶל־הָאִישׁ לְבֻשׁ הַבַּדִּים, וַיֹּאמֶר בֹּא אֶל־בֵּינוֹת לַגַּלְגַּל אֶל־תַּחַת לַכְּרוּב, וּמַלֵּא חָפְנֶיךָ גַחֲלֵי־אֵשׁ מִבֵּינוֹת לַכְּרֻבִים, וּזְרֹק עַל־הָעִיר; וַיָּבֹא לְעֵינָי׃ 3 וְהַכְּרֻבִים, עֹמְדִים מִימִין לַבַּיִת בְּבֹאוֹ הָאִישׁ; וְהֶעָנָן מָלֵא, אֶת־הֶחָצֵר הַפְּנִימִית׃ 4 וַיָּרָם כְּבוֹד־יהוה מֵעַל הַכְּרוּב, עַל מִפְתַּן הַבָּיִת; וַיִּמָּלֵא הַבַּיִת אֶת־הֶעָנָן, וְהֶחָצֵר מָלְאָה, אֶת־נֹגַהּ כְּבוֹד יהוה׃ 5 וְקוֹל כַּנְפֵי הַכְּרוּבִים, נִשְׁמַע עַד־הֶחָצֵר הַחִיצֹנָה; כְּקוֹל אֵל־שַׁדַּי בְּדַבְּרוֹ׃
6 וַיְהִי, בְּצַוֹּתוֹ אֶת־הָאִישׁ לְבֻשׁ־הַבַּדִּים לֵאמֹר, קַח אֵשׁ מִבֵּינוֹת לַגַּלְגַּל, מִבֵּינוֹת לַכְּרוּבִים; וַיָּבֹא וַיַּעֲמֹד, אֵצֶל הָאוֹפָן׃ 7 וַיִּשְׁלַח הַכְּרוּב אֶת־יָדוֹ מִבֵּינוֹת לַכְּרוּבִים, אֶל־הָאֵשׁ אֲשֶׁר בֵּינוֹת הַכְּרֻבִים, וַיִּשָּׂא וַיִּתֵּן, אֶל־חָפְנֵי לְבֻשׁ הַבַּדִּים; וַיִּקַּח וַיֵּצֵא׃ 8 וַיֵּרָא לַכְּרֻבִים; תַּבְנִית יַד־אָדָם, תַּחַת כַּנְפֵיהֶם׃
9 וָאֶרְאֶה, וְהִנֵּה אַרְבָּעָה אוֹפַנִּים אֵצֶל הַכְּרוּבִים, אוֹפַן אֶחָד, אֵצֶל הַכְּרוּב אֶחָד, וְאוֹפַן אֶחָד, אֵצֶל הַכְּרוּב אֶחָד; וּמַרְאֵה הָאוֹפַנִּים, כְּעֵין אֶבֶן תַּרְשִׁישׁ׃ 10 וּמַרְאֵיהֶם, דְּמוּת אֶחָד לְאַרְבַּעְתָּם; כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה הָאוֹפַן בְּתוֹךְ הָאוֹפָן׃ 11 בְּלֶכְתָּם, אֶל־אַרְבַּעַת רִבְעֵיהֶם יֵלֵכוּ, לֹא יִסַּבּוּ בְּלֶכְתָּם; כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר־יִפְנֶה הָרֹאשׁ אַחֲרָיו יֵלֵכוּ, לֹא יִסַּבּוּ בְּלֶכְתָּם׃ 12 וְכָל־בְּשָׂרָם וְגַבֵּהֶם, וִידֵיהֶם וְכַנְפֵיהֶם; וְהָאוֹפַנִּים, מְלֵאִים עֵינַיִם סָבִיב, לְאַרְבַּעְתָּם אוֹפַנֵּיהֶם׃ 13 לָאוֹפַנִּים; לָהֶם קוֹרָא הַגַּלְגַּל בְּאָזְנָי׃ 14 וְאַרְבָּעָה פָנִים לְאֶחָד; פְּנֵי הָאֶחָד פְּנֵי הַכְּרוּב, וּפְנֵי הַשֵּׁנִי פְּנֵי אָדָם, וְהַשְּׁלִישִׁי פְּנֵי אַרְיֵה, וְהָרְבִיעִי פְּנֵי־נָשֶׁר׃ 15 וַיֵּרֹמּוּ הַכְּרוּבִים; הִיא הַחַיָּה, אֲשֶׁר רָאִיתִי בִּנְהַר־כְּבָר׃ 16 וּבְלֶכֶת הַכְּרוּבִים, יֵלְכוּ הָאוֹפַנִּים אֶצְלָם; וּבִשְׂאֵת הַכְּרוּבִים אֶת־כַּנְפֵיהֶם, לָרוּם מֵעַל הָאָרֶץ, לֹא־יִסַּבּוּ הָאוֹפַנִּים גַּם־הֵם מֵאֶצְלָם׃ 17 בְּעָמְדָם יַעֲמֹדוּ, וּבְרוֹמָם יֵרוֹמּוּ אוֹתָם; כִּי רוּחַ הַחַיָּה בָּהֶם׃

18 וַיֵּצֵא כְּבוֹד יהוה, מֵעַל מִפְתַּן הַבָּיִת; וַיַּעֲמֹד עַל־הַכְּרוּבִים׃ 19 וַיִּשְׂאוּ הַכְּרוּבִים אֶת־כַּנְפֵיהֶם וַיֵּרוֹמּוּ מִן־הָאָרֶץ לְעֵינַי בְּצֵאתָם, וְהָאוֹפַנִּים לְעֻמָּתָם; וַיַּעֲמֹד, פֶּתַח שַׁעַר בֵּית־יהוה הַקַּדְמוֹנִי, וּכְבוֹד אֱלֹהֵי־יִשְׂרָאֵל עֲלֵיהֶם מִלְמָעְלָה׃ 20 הִיא הַחַיָּה, אֲשֶׁר רָאִיתִי תַּחַת אֱלֹהֵי־יִשְׂרָאֵל בִּנְהַר־כְּבָר; וָאֵדַע כִּי כְרוּבִים הֵמָּה׃ 21 אַרְבָּעָה אַרְבָּעָה פָנִים לְאֶחָד, וְאַרְבַּע כְּנָפַיִם לְאֶחָד; וּדְמוּת יְדֵי אָדָם, תַּחַת כַּנְפֵיהֶם׃ 22 וּדְמוּת פְּנֵיהֶם, הֵמָּה הַפָּנִים, אֲשֶׁר רָאִיתִי עַל־נְהַר־כְּבָר, מַרְאֵיהֶם וְאוֹתָם; אִישׁ אֶל־עֵבֶר פָּנָיו יֵלֵכוּ׃
כבוד ה' עוזב את המקדש
1 ראיתי על המשטח שמעל ראשי המלאכים משהו דומה לאבן ספיר, משהו שנראה דומה לכיסא נגלה מעליהם. 2 הוא אמר לאיש הלבוש בגדי פשתן: "היכנס בין האופנִים, אל מתחת למלאכים, מלא את כפות ידיך גחלים בוערות מבין המלאכים וזרוק אותן על העיר". ראיתי אותו נכנס. 3 המלאכים עמדו מדרום למקדש כשהאיש נכנס. הענן מילא את החצר הפנימית 4 וכבוד ה' התרומם מעל המלאכים אל מעל סף המקדש. המקדש התמלא בענן. החצר התמלאה באור הזוהר של כבוד ה' 5 וקול כנפי המלאכים נשמע עד לחצר החיצונית כמו קול אֵל שַׁדַי כשהוא מדבר.
6 כאשר ציווה ה' על האיש הלבוש בגדי פשתן: "קח גחלים מבין האופנים שבין המלאכים", בא האיש ונעמד ליד אחד האופנים. 7 אחד המלאכים שלח את ידו בין המלאכים אל האש שביניהם, הרים גחלים ושם אותן בכפות ידיו של האיש הלבוש בגדי פשתן. האיש לקח אותן ויצא. 8 נראה שיש למלאכים משהו שדומה ליד אדם מתחת לכנפיהם.
9 ראיתי ארבעה אופנים לצד המלאכים, אופן אחד לצד כל מלאך, והאופנים נראו כמו אבן תרשיש. 10 ארבעתם היו זהים, כל אחד היה כמו אופן בתוך אופן. 11 כאשר התקדמו המלאכים לאחד מארבעת הכיוונים, הם התקדמו בלי לפנות. לאן שפנה ראש המלאך, התקדמו האופנים. הם לא פנו כדי להתקדם. 12 כל גופם, גבם וידיהם, הכנפיים והאופנים היו מלאים עיניים מסביב לכל ארבעתם ולאופנים שלהם. 13 שמעתי שהאופנים נקראים גלגלים. 14 לכל אחד היו ארבע פנים, מהצד האחד פני מלאך, מהצד השני פני אדם, מהצד השלישי פני אריה ומהצד הרביעי פני נשר. 15 המלאכים התרוממו. אלה היצורים שראיתי על יד נהר כבר. 16 כאשר הלכו המלאכים, התקדמו האופנים שלצדם. כשהרימו המלאכים את כנפיהם כדי להתרומם מעל הארץ, האופנים שהיו לצדם לא פנו. 17 כשעמדו המלאכים, עמדו האופנים וכשהתרוממו המלאכים התרוממו האופנים כי הרוח שהייתה ביצורים הייתה גם בהם.
18 כבוד ה' יצא מעל סף המקדש ונעצר מעל המלאכים. 19 המלאכים הרימו את כנפיהם והתרוממו מהארץ לעיניי כאשר יצאו, והאופנים אִתם. הם עמדו בפתח השער המזרחי של בית ה' וכבוד אלוהי ישראל היה עליהם מלמעלה. 20 אלה היצורים שראיתי מתחת לאלוהי ישראל ליד נהר כבר והבנתי שהיצורים האלה הם מלאכים. 21 ארבע פנים לכל אחד, ארבע כנפיים לכל אחד, ומשהו הדומה לידי אדם מתחת לכנפיהם. 22 פניהם היו זהות לַפנים שראיתי על יד נהר כבר, היו להם אותן פנים. כל אחד הלך כשפניו קדימה.