תנ"ך מבואר

ספר יחזקאל פרק לח

1 וַיְהִי דְבַר־יהוה אֵלַי לֵאמֹר׃ 2 בֶּן־אָדָם, שִׂים פָּנֶיךָ אֶל־גּוֹג אֶרֶץ הַמָּגוֹג, נְשִׂיא רֹאשׁ מֶשֶׁךְ וְתֻבָל; וְהִנָּבֵא עָלָיו׃ 3 וְאָמַרְתָּ, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה; הִנְנִי אֵלֶיךָ גּוֹג, נְשִׂיא רֹאשׁ מֶשֶׁךְ וְתֻבָל׃ 4 וְשׁוֹבַבְתִּיךָ, וְנָתַתִּי חַחִים בִּלְחָיֶיךָ; וְהוֹצֵאתִי אוֹתְךָ וְאֶת־כָּל־חֵילֶךָ סוּסִים וּפָרָשִׁים, לְבֻשֵׁי מִכְלוֹל כֻּלָּם, קָהָל רָב צִנָּה וּמָגֵן, תֹּפְשֵׂי חֲרָבוֹת כֻּלָּם׃ 5 פָּרַס כּוּשׁ וּפוּט אִתָּם; כֻּלָּם מָגֵן וְכוֹבָע׃ 6 גֹּמֶר וְכָל־אֲגַפֶּיהָ, בֵּית תּוֹגַרְמָה, יַרְכְּתֵי צָפוֹן וְאֶת־כָּל־אֲגַפָּיו; עַמִּים רַבִּים אִתָּךְ׃ 7 הִכֹּן וְהָכֵן לְךָ, אַתָּה וְכָל־קְהָלֶךָ הַנִּקְהָלִים עָלֶיךָ; וְהָיִיתָ לָהֶם לְמִשְׁמָר׃

8 מִיָּמִים רַבִּים תִּפָּקֵד, בְּאַחֲרִית הַשָּׁנִים תָּבוֹא אֶל־אֶרֶץ מְשׁוֹבֶבֶת מֵחֶרֶב, מְקֻבֶּצֶת מֵעַמִּים רַבִּים, עַל הָרֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר־הָיוּ לְחָרְבָּה תָּמִיד; וְהִיא מֵעַמִּים הוּצָאָה, וְיָשְׁבוּ לָבֶטַח כֻּלָּם׃ 9 וְעָלִיתָ כַּשֹּׁאָה תָבוֹא, כֶּעָנָן לְכַסּוֹת הָאָרֶץ תִּהְיֶה; אַתָּה וְכָל־אֲגַפֶּיךָ, וְעַמִּים רַבִּים אוֹתָךְ׃ {ס}
10 כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה; וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, יַעֲלוּ דְבָרִים עַל־לְבָבֶךָ, וְחָשַׁבְתָּ מַחֲשֶׁבֶת רָעָה׃ 11 וְאָמַרְתָּ, אֶעֱלֶה עַל־אֶרֶץ פְּרָזוֹת, אָבוֹא הַשֹּׁקְטִים, יֹשְׁבֵי לָבֶטַח; כֻּלָּם, יֹשְׁבִים בְּאֵין חוֹמָה, וּבְרִיחַ וּדְלָתַיִם אֵין לָהֶם׃ 12 לִשְׁלֹל שָׁלָל וְלָבֹז בַּז; לְהָשִׁיב יָדְךָ עַל־חֳרָבוֹת נוֹשָׁבֹת, וְאֶל־עַם מְאֻסָּף מִגּוֹיִם, עֹשֶׂה מִקְנֶה וְקִנְיָן, יֹשְׁבֵי עַל־טַבּוּר הָאָרֶץ׃ 13 שְׁבָא וּדְדָן וְסֹחֲרֵי תַרְשִׁישׁ וְכָל־כְּפִרֶיהָ יֹאמְרוּ לְךָ, הֲלִשְׁלֹל שָׁלָל אַתָּה בָא, הֲלָבֹז בַּז הִקְהַלְתָּ קְהָלֶךָ; לָשֵׂאת כֶּסֶף וְזָהָב, לָקַחַת מִקְנֶה וְקִנְיָן, לִשְׁלֹל שָׁלָל גָּדוֹל׃ {ס}

14 לָכֵן הִנָּבֵא בֶן־אָדָם, וְאָמַרְתָּ לְגוֹג, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה; הֲלוֹא בַּיּוֹם הַהוּא, בְּשֶׁבֶת עַמִּי יִשְׂרָאֵל לָבֶטַח תֵּדָע׃ 15 וּבָאתָ מִמְּקוֹמְךָ מִיַּרְכְּתֵי צָפוֹן, אַתָּה וְעַמִּים רַבִּים אִתָּךְ; רֹכְבֵי סוּסִים כֻּלָּם, קָהָל גָּדוֹל וְחַיִל רָב׃ 16 וְעָלִיתָ עַל־עַמִּי יִשְׂרָאֵל, כֶּעָנָן לְכַסּוֹת הָאָרֶץ; בְּאַחֲרִית הַיָּמִים תִּהְיֶה, וַהֲבִאוֹתִיךָ עַל־אַרְצִי, לְמַעַן דַּעַת הַגּוֹיִם אֹתִי, בְּהִקָּדְשִׁי בְךָ לְעֵינֵיהֶם גּוֹג׃ {ס}
17 כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, הַאַתָּה־הוּא אֲשֶׁר־דִּבַּרְתִּי בְּיָמִים קַדְמוֹנִים, בְּיַד עֲבָדַי נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל, הַנִּבְּאִים בַּיָּמִים הָהֵם שָׁנִים; לְהָבִיא אֹתְךָ עֲלֵיהֶם׃ {ס}
18 וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, בְּיוֹם בּוֹא גוֹג עַל־אַדְמַת יִשְׂרָאֵל, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה; תַּעֲלֶה חֲמָתִי בְּאַפִּי׃ 19 וּבְקִנְאָתִי בְאֵשׁ־עֶבְרָתִי דִּבַּרְתִּי; אִם־לֹא בַּיּוֹם הַהוּא, יִהְיֶה רַעַשׁ גָּדוֹל, עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל׃ 20 וְרָעֲשׁוּ מִפָּנַי דְּגֵי הַיָּם וְעוֹף הַשָּׁמַיִם וְחַיַּת הַשָּׂדֶה, וְכָל־הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל־הָאֲדָמָה, וְכֹל הָאָדָם, אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה; וְנֶהֶרְסוּ הֶהָרִים, וְנָפְלוּ הַמַּדְרֵגוֹת, וְכָל־חוֹמָה לָאָרֶץ תִּפּוֹל׃ 21 וְקָרָאתִי עָלָיו לְכָל־הָרַי חֶרֶב, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה; חֶרֶב אִישׁ בְּאָחִיו תִּהְיֶה׃ 22 וְנִשְׁפַּטְתִּי אִתּוֹ בְּדֶבֶר וּבְדָם; וְגֶשֶׁם שׁוֹטֵף וְאַבְנֵי אֶלְגָּבִישׁ אֵשׁ וְגָפְרִית, אַמְטִיר עָלָיו וְעַל־אֲגַפָּיו, וְעַל־עַמִּים רַבִּים אֲשֶׁר אִתּוֹ׃ 23 וְהִתְגַּדִּלְתִּי וְהִתְקַדִּשְׁתִּי, וְנוֹדַעְתִּי, לְעֵינֵי גּוֹיִם רַבִּים; וְיָדְעוּ כִּי־אֲנִי יהוה׃ {ס}
נבואה על גוג
1 ה' אמר לי: 2 "בן אדם, פנה אל גוֹג מארץ מָגוֹג, המושל הראשי של מֶשֶׁךְ ותוּבַל, ונבא עליו. 3 אמור שכך אמר אדוני ה', 'אני יוצא נגדך גוג, המושל הראשי של מֶשך ותובל. 4 אשים טבעות בלחייך ואוביל אותך, ואוציא אותך ואת כל צבאך, סוסים ופרשים, כולם לבושים בבגדים יפים, המון רב נושא מגינים גדולים וקטנים וכולם חמושים בחרבות. 5 פָּרַס, כּוּשׁ ופוּט יבואו אִתם, כולם מצוידים במגינים וקסדות. 6 גוֹמֶר וכל גדודי הצבא שלה, בית תוֹגַרְמָה, קצה הצפון וכל גדודי הצבא שלו ועמים רבים יבואו אתך. 7 התכונן והֱיה מוכן, אתה וכל ההמונים שנאספו אליך, ושמור עליהם.
8 " 'כעבור זמן רב תגויס, אחרי שנים תתקוף ארץ שקטה ממלחמות, שתושביה נאספו מעמים רבים אל הרי ישראל שהיו שוממים זמן רב. הם הוצאו מעמים וחיו כולם בביטחון. 9 אבל אתה תתקוף, תבוא כמו סערה, כמו ענן המכסה את הארץ, אתה וכל גדודי הצבא שלך והעמים הרבים שיבואו אתך' ".
10 כך אמר אדוני ה': "ביום ההוא יעלו דברים בדעתך, תחשוב מחשבה רעה 11 ותאמר, 'אתקוף ארץ לא מבוצרת, אתנפל על תושבים שחיים בשקט ובביטחון. כולם חיים בה בלי חומה, בלי בריחים ובלי דלתות'. 12 תתקוף כדי לקחת שלל ולשדוד רכוש, להחריב שוב חורבות שיוּשבו, עם שנאסף מעמים, שצבר צאן ורכוש וחי במרכז העולם. 13 שְׁבָא ודְדָן וסוחרי תַרְשִׁישׁ וכל שריה הדומים לאריות צעירים יאמרו לך, 'האם כדי לקחת שלל אתה בא? האם כדי לשדוד רכוש אספת את המון צבאך, כדי לקחת כסף וזהב, צאן וסחורות, כדי לקחת שלל גדול?'.
14 "לכן, בן אדם, נבא ואמור לגוג שכך אמר אדוני ה', 'ביום ההוא, כאשר יחיה עמי בביטחון, תדע. 15 תבוא מארצך, מקצה הצפון, אתה ועמים רבים אתך, רוכבי סוסים כולם, המון רב וצבא גדול, 16 ותתקוף את עמי ישראל כמו ענן שבא לכסות את הארץ. זה יקרה בעתיד. אגרום לך לתקוף את ארצי כדי שהעמים יכירו אותי כאשר אזכה לכבוד לעיניהם בגלל מה שאעשה לך, גוֹג' ".
17 כך אמר אדוני ה': "הלוא עליך דיברתי באמצעות עבדיי נביאי ישראל שניבאו בעבר הרחוק ובמשך שנים. אמרתי שאגרום לך לתקוף אותם".
18 "ביום ההוא, כאשר יפלוש גוג לאדמת ישראל", אמר אדוני ה', "אכעס מאוד. 19 בקנאתי ובאש כעסי נשבעתי שביום ההוא תהיה רעידת אדמה חזקה בארץ ישראל 20 ודגי הים, העופות, בעלי החיים וכל החרקים והזוחלים שעל האדמה, וכל אדם שעל פני האדמה ירעדו מפניי. ההרים יהרסו, מדרגות ההרים יפלו וכל החומות יפלו ארצה. 21 אכריז על גוג מלחמה בכל הריי", אמר אדוני ה'. "לוחמיו יהרגו זה את זה. 22 אעניש אותו במגֵפה ובמוות ואביא עליו גשם שוטף וגושי ברד, אש וגפְרית – עליו ועל גדודי הצבא שלו ועל העמים הרבים שיבואו אתו – 23 ואַראה את גדולתי, אזכה לכבוד ואתגלה לעיני עמים רבים. אז יֵדעו שאני ה' ".