ספר יחזקאל פרק ד
1 וְאַתָּה בֶן־אָדָם קַח־לְךָ לְבֵנָה, וְנָתַתָּה אוֹתָהּ לְפָנֶיךָ; וְחַקּוֹתָ עָלֶיהָ עִיר אֶת־יְרוּשָׁלָיִם׃ 2 וְנָתַתָּה עָלֶיהָ מָצוֹר, וּבָנִיתָ עָלֶיהָ דָּיֵק, וְשָׁפַכְתָּ עָלֶיהָ סֹלְלָה; וְנָתַתָּה עָלֶיהָ מַחֲנוֹת וְשִׂים־עָלֶיהָ כָּרִים סָבִיב׃ 3 וְאַתָּה קַח־לְךָ מַחֲבַת בַּרְזֶל, וְנָתַתָּה אוֹתָהּ קִיר בַּרְזֶל, בֵּינְךָ וּבֵין הָעִיר; וַהֲכִינֹתָה אֶת־פָּנֶיךָ אֵלֶיהָ וְהָיְתָה בַמָּצוֹר וְצַרְתָּ עָלֶיהָ, אוֹת הִיא לְבֵית יִשְׂרָאֵל׃ {ס}
4 וְאַתָּה שְׁכַב עַל־צִדְּךָ הַשְּׂמָאלִי, וְשַׂמְתָּ אֶת־עֲוֹן בֵּית־יִשְׂרָאֵל עָלָיו; מִסְפַּר הַיָּמִים אֲשֶׁר תִּשְׁכַּב עָלָיו, תִּשָּׂא אֶת־עֲוֹנָם׃ 5 וַאֲנִי, נָתַתִּי לְךָ אֶת־שְׁנֵי עֲוֹנָם, לְמִסְפַּר יָמִים, שְׁלֹשׁ־מֵאוֹת וְתִשְׁעִים יוֹם; וְנָשָׂאתָ עֲוֹן בֵּית־יִשְׂרָאֵל׃ 6 וְכִלִּיתָ אֶת־אֵלֶּה, וְשָׁכַבְתָּ עַל־צִדְּךָ הימוני (הַיְמָנִי) שֵׁנִית, וְנָשָׂאתָ אֶת־עֲוֹן בֵּית־יְהוּדָה; אַרְבָּעִים יוֹם, יוֹם לַשָּׁנָה יוֹם לַשָּׁנָה נְתַתִּיו לָךְ׃ 7 וְאֶל־מְצוֹר יְרוּשָׁלָיִם תָּכִין פָּנֶיךָ, וּזְרֹעֲךָ חֲשׂוּפָה; וְנִבֵּאתָ עָלֶיהָ׃ 8 וְהִנֵּה נָתַתִּי עָלֶיךָ עֲבוֹתִים; וְלֹא־תֵהָפֵךְ מִצִּדְּךָ אֶל־צִדֶּךָ, עַד־כַּלּוֹתְךָ יְמֵי מְצוּרֶךָ׃
9 וְאַתָּה קַח־לְךָ חִטִּין וּשְׂעֹרִים וּפוֹל וַעֲדָשִׁים וְדֹחַן וְכֻסְּמִים, וְנָתַתָּה אוֹתָם בִּכְלִי אֶחָד, וְעָשִׂיתָ אוֹתָם לְךָ לְלָחֶם; מִסְפַּר הַיָּמִים אֲשֶׁר־אַתָּה שׁוֹכֵב עַל־צִדְּךָ, שְׁלֹשׁ־מֵאוֹת וְתִשְׁעִים יוֹם תֹּאכֲלֶנּוּ׃ 10 וּמַאֲכָלְךָ אֲשֶׁר תֹּאכֲלֶנּוּ, בְּמִשְׁקוֹל עֶשְׂרִים שֶׁקֶל לַיּוֹם; מֵעֵת עַד־עֵת תֹּאכֲלֶנּוּ׃ 11 וּמַיִם בִּמְשׂוּרָה תִשְׁתֶּה שִׁשִּׁית הַהִין; מֵעֵת עַד־עֵת תִּשְׁתֶּה׃ 12 וְעֻגַת שְׂעֹרִים תֹּאכֲלֶנָּה; וְהִיא, בְּגֶלְלֵי צֵאַת הָאָדָם, תְּעֻגֶנָה לְעֵינֵיהֶם׃ {ס} 13 וַיֹּאמֶר יהוה, כָּכָה יֹאכְלוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל אֶת־לַחְמָם טָמֵא; בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר אַדִּיחֵם שָׁם׃
14 וָאֹמַר, אֲהָהּ אֲדֹנָי יְהוִה, הִנֵּה נַפְשִׁי לֹא מְטֻמָּאָה; וּנְבֵלָה וּטְרֵפָה לֹא־אָכַלְתִּי מִנְּעוּרַי וְעַד־עַתָּה, וְלֹא־בָא בְּפִי בְּשַׂר פִּגּוּל׃ {ס}
15 וַיֹּאמֶר אֵלַי, רְאֵה, נָתַתִּי לְךָ אֶת־צפועי (צְפִיעֵי) הַבָּקָר, תַּחַת גֶּלְלֵי הָאָדָם; וְעָשִׂיתָ אֶת־לַחְמְךָ עֲלֵיהֶם׃ {ס} 16 וַיֹּאמֶר אֵלַי, בֶּן־אָדָם הִנְנִי שֹׁבֵר מַטֵּה־לֶחֶם בִּירוּשָׁלָיִם, וְאָכְלוּ־לֶחֶם בְּמִשְׁקָל וּבִדְאָגָה; וּמַיִם בִּמְשׂוּרָה וּבְשִׁמָּמוֹן יִשְׁתּוּ׃ 17 לְמַעַן יַחְסְרוּ לֶחֶם וָמָיִם; וְנָשַׁמּוּ אִישׁ וְאָחִיו, וְנָמַקּוּ בַּעֲוֹנָם׃ {פ}