תנ"ך מבואר

ספר יחזקאל פרק כה

1 וַיְהִי דְבַר־יהוה אֵלַי לֵאמֹר׃ 2 בֶּן־אָדָם שִׂים פָּנֶיךָ אֶל־בְּנֵי עַמּוֹן; וְהִנָּבֵא עֲלֵיהֶם׃ 3 וְאָמַרְתָּ לִבְנֵי עַמּוֹן, שִׁמְעוּ דְּבַר־אֲדֹנָי יְהוִה; כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה יַעַן אָמְרֵךְ הֶאָח אֶל־מִקְדָּשִׁי כִי־נִחָל, וְאֶל־אַדְמַת יִשְׂרָאֵל כִּי נָשַׁמָּה, וְאֶל־בֵּית יְהוּדָה, כִּי הָלְכוּ בַּגּוֹלָה׃ 4 לָכֵן הִנְנִי נֹתְנָךְ לִבְנֵי־קֶדֶם לְמוֹרָשָׁה, וְיִשְּׁבוּ טִירוֹתֵיהֶם בָּךְ, וְנָתְנוּ בָךְ מִשְׁכְּנֵיהֶם; הֵמָּה יֹאכְלוּ פִרְיֵךְ, וְהֵמָּה יִשְׁתּוּ חֲלָבֵךְ׃ 5 וְנָתַתִּי אֶת־רַבָּה לִנְוֵה גְמַלִּים, וְאֶת־בְּנֵי עַמּוֹן לְמִרְבַּץ־צֹאן; וִידַעְתֶּם כִּי־אֲנִי יהוה׃ {ס}
6 כִּי כֹה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, יַעַן מַחְאֲךָ יָד, וְרַקְעֲךָ בְּרָגֶל; וַתִּשְׂמַח בְּכָל־שָׁאטְךָ בְּנֶפֶשׁ, אֶל־אַדְמַת יִשְׂרָאֵל׃ 7 לָכֵן הִנְנִי נָטִיתִי אֶת־יָדִי עָלֶיךָ, וּנְתַתִּיךָ־לבג (לְבַז) לַגּוֹיִם, וְהִכְרַתִּיךָ מִן־הָעַמִּים, וְהַאֲבַדְתִּיךָ מִן־הָאֲרָצוֹת; אַשְׁמִידְךָ, וְיָדַעְתָּ כִּי־אֲנִי יהוה׃ {ס}

8 כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה; יַעַן, אֲמֹר מוֹאָב וְשֵׂעִיר, הִנֵּה כְּכָל־הַגּוֹיִם בֵּית יְהוּדָה׃ 9 לָכֵן הִנְנִי פֹתֵחַ אֶת־כֶּתֶף מוֹאָב מֵהֶעָרִים, מֵעָרָיו מִקָּצֵהוּ; צְבִי, אֶרֶץ בֵּית הַיְשִׁימֹת, בַּעַל מְעוֹן וקריתמה (וְקִרְיָתָיְמָה)׃ 10 לִבְנֵי־קֶדֶם עַל־בְּנֵי עַמּוֹן, וּנְתַתִּיהָ לְמוֹרָשָׁה; לְמַעַן לֹא־תִזָּכֵר בְּנֵי־עַמּוֹן בַּגּוֹיִם׃ 11 וּבְמוֹאָב אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים; וְיָדְעוּ כִּי־אֲנִי יהוה׃ {ס}


12 כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, יַעַן עֲשׂוֹת אֱדוֹם בִּנְקֹם נָקָם לְבֵית יְהוּדָה; וַיֶּאְשְׁמוּ אָשׁוֹם וְנִקְּמוּ בָהֶם׃ 13 לָכֵן, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, וְנָטִתִי יָדִי עַל־אֱדוֹם, וְהִכְרַתִּי מִמֶּנָּה אָדָם וּבְהֵמָה; וּנְתַתִּיהָ חָרְבָּה מִתֵּימָן, וּדְדָנֶה בַּחֶרֶב יִפֹּלוּ׃ 14 וְנָתַתִּי אֶת־נִקְמָתִי בֶּאֱדוֹם, בְּיַד עַמִּי יִשְׂרָאֵל, וְעָשׂוּ בֶאֱדוֹם, כְּאַפִּי וְכַחֲמָתִי; וְיָדְעוּ אֶת־נִקְמָתִי, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה׃ {פ}


15 כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, יַעַן עֲשׂוֹת פְּלִשְׁתִּים בִּנְקָמָה; וַיִּנָּקְמוּ נָקָם בִּשְׁאָט בְּנֶפֶשׁ, לְמַשְׁחִית אֵיבַת עוֹלָם׃ 16 לָכֵן, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, הִנְנִי נוֹטֶה יָדִי עַל־פְּלִשְׁתִּים, וְהִכְרַתִּי אֶת־כְּרֵתִים; וְהַאֲבַדְתִּי, אֶת־שְׁאֵרִית חוֹף הַיָּם׃ 17 וְעָשִׂיתִי בָם נְקָמוֹת גְּדֹלוֹת, בְּתוֹכְחוֹת חֵמָה; וְיָדְעוּ כִּי־אֲנִי יהוה, בְּתִתִּי אֶת־נִקְמָתִי בָּם׃ {ס}
נבואות על העמים השכנים
עמון
1 ה' אמר לי: 2 "בן אדם, פנה אל בני עמון ונבא עליהם. 3 אמור לבני עמון, 'שִמעו את דבר אדוני ה'. כך אמר אדוני ה': "שמחתְ שחיללו את מקדשי, שאדמת ישראל הפכה לשממה ושאנשי יהודה יצאו לגולה. 4 לכן אתן אותך ירושה לשבטים נודדים מהמזרח, והם יקימו בך את מחנות האוהלים שלהם ויתיישבו בך. הם יאכלו את הפֵּרות שלך והם ישתו את החלב שלך. 5 אהפוך את רבת עמון למרעה לגמלים ואת ארץ בני עמון למקום מנוחה לצאן. אז תדעו שאני ה' " ' ".
6 כך אמר אדוני ה': "מחאתְ כף ורקעתְ ברגל, בגלל הבוז שבלבך שמחת על מה שקרה לאדמת ישראל. 7 לכן אעניש אותך ואגרום לעמים לשדוד אותך, אשמיד אותך מבין העמים, אשמיד אותך מהארצות. אשמיד אותך ותדעי שאני ה' ". מואב
8 כך אמר אדוני ה': "מואב ושֵׂעִיר אמרו, 'אנשי יהודה הם כמו כל העמים'. 9 לכן אפתח את גבול מואב מכיוון ערי הגבול שלה, מכיוון האזור היפה של ארצה: בית היְשִׁימוֹת, בַּעַל מְעוֹן וקִרְיָתַיִים. 10 אתן את מואב ואת ארץ בני עמון ירושה לשבטים הנודדים מהמזרח כדי שעמון לא תיזכר עוד בין העמים, 11 ואת מואב אעניש. אז יֵדעו שאני ה' ". אדום
12 כך אמר אדוני ה': "אֱדום נָקמה באנשי יהודה, והייתה אשמה בכך שנקמה. 13 לכן כך אמר אדוני ה', 'אעניש את אדום ואשמיד בה כל אדם ובהמה, אעשה בה חורבן מתֵימָן ועד דְדָן וכל תושביה ימותו במלחמה. 14 אנקום באדום באמצעות עמי ישראל. הם ינהגו באדום בהתאם לכעסי ולזעמי וכך יחוו האֱדומים את נקמתי' ", אמר אדוני ה'.
פלשתים
15 כך אמר אדוני ה': "הפלשתים נקמו. הם נקמו את נקמתם בלב מלא בוז, הם החריבו את יהודה בגלל שנאתם הנצחית. 16 לכן כך אמר אדוני ה', 'אעניש את הפלשתים ואשמיד את הכְּרֵתִים ואשמיד את הנותרים לאורך חוף הים, 17 ואנקום בהם נקמות גדולות כשאעניש אותם בזעם. הם יֵדעו שאני ה' כאשר אנקום בהם' ".