תנ"ך מבואר

ספר יחזקאל פרק יא

1 וַתִּשָּׂא אֹתִי רוּחַ, וַתָּבֵא אֹתִי אֶל־שַׁעַר בֵּית־יהוה הַקַּדְמוֹנִי הַפּוֹנֶה קָדִימָה, וְהִנֵּה בְּפֶתַח הַשַּׁעַר, עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה אִישׁ; וָאֶרְאֶה בְתוֹכָם אֶת־יַאֲזַנְיָה בֶן־עַזֻּר וְאֶת־פְּלַטְיָהוּ בֶן־בְּנָיָהוּ שָׂרֵי הָעָם׃ {פ}
2 וַיֹּאמֶר אֵלָי; בֶּן־אָדָם אֵלֶּה הָאֲנָשִׁים הַחֹשְׁבִים אָוֶן וְהַיֹּעֲצִים עֲצַת־רָע בָּעִיר הַזֹּאת׃ 3 הָאֹמְרִים, לֹא בְקָרוֹב בְּנוֹת בָּתִּים; הִיא הַסִּיר, וַאֲנַחְנוּ הַבָּשָׂר׃ 4 לָכֵן הִנָּבֵא עֲלֵיהֶם; הִנָּבֵא בֶּן־אָדָם׃ 5 וַתִּפֹּל עָלַי רוּחַ יהוה, וַיֹּאמֶר אֵלַי, אֱמֹר כֹּה־אָמַר יהוה, כֵּן אֲמַרְתֶּם בֵּית יִשְׂרָאֵל; וּמַעֲלוֹת רוּחֲכֶם אֲנִי יְדַעְתִּיהָ׃ 6 הִרְבֵּיתֶם חַלְלֵיכֶם בָּעִיר הַזֹּאת; וּמִלֵּאתֶם חוּצֹתֶיהָ חָלָל׃ {פ} 7 לָכֵן, כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, חַלְלֵיכֶם אֲשֶׁר שַׂמְתֶּם בְּתוֹכָהּ, הֵמָּה הַבָּשָׂר וְהִיא הַסִּיר; וְאֶתְכֶם הוֹצִיא מִתּוֹכָהּ׃ 8 חֶרֶב יְרֵאתֶם; וְחֶרֶב אָבִיא עֲלֵיכֶם, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה׃ 9 וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתּוֹכָהּ, וְנָתַתִּי אֶתְכֶם בְּיַד־זָרִים; וְעָשִׂיתִי בָכֶם שְׁפָטִים׃ 10 בַּחֶרֶב תִּפֹּלוּ, עַל־גְּבוּל יִשְׂרָאֵל אֶשְׁפּוֹט אֶתְכֶם; וִידַעְתֶּם כִּי־אֲנִי יהוה׃ 11 הִיא, לֹא־תִהְיֶה לָכֶם לְסִיר, וְאַתֶּם תִּהְיוּ בְתוֹכָהּ לְבָשָׂר; אֶל־גְּבוּל יִשְׂרָאֵל אֶשְׁפֹּט אֶתְכֶם׃ 12 וִידַעְתֶּם כִּי־אֲנִי יהוה, אֲשֶׁר בְּחֻקַּי לֹא הֲלַכְתֶּם, וּמִשְׁפָּטַי לֹא עֲשִׂיתֶם; וּכְמִשְׁפְּטֵי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיכֶם עֲשִׂיתֶם׃
13 וַיְהִי כְּהִנָּבְאִי, וּפְלַטְיָהוּ בֶן־בְּנָיָה מֵת; וָאֶפֹּל עַל־פָּנַי וָאֶזְעַק קוֹל־גָּדוֹל, וָאֹמַר אֲהָהּ אֲדֹנָי יְהוִה, כָּלָה אַתָּה עֹשֶׂה, אֵת שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל׃ {פ}
14 וַיְהִי דְבַר־יהוה אֵלַי לֵאמֹר׃ 15 בֶּן־אָדָם, אַחֶיךָ אַחֶיךָ אַנְשֵׁי גְאֻלָּתֶךָ, וְכָל־בֵּית יִשְׂרָאֵל כֻּלֹּה; אֲשֶׁר אָמְרוּ לָהֶם יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלָיִם, רַחֲקוּ מֵעַל יהוה, לָנוּ הִיא נִתְּנָה הָאָרֶץ לְמוֹרָשָׁה׃ {ס} 16 לָכֵן אֱמֹר, כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, כִּי הִרְחַקְתִּים בַּגּוֹיִם, וְכִי הֲפִיצוֹתִים בָּאֲרָצוֹת; וָאֱהִי לָהֶם לְמִקְדָּשׁ מְעַט, בָּאֲרָצוֹת אֲשֶׁר־בָּאוּ שָׁם׃ {ס} 17 לָכֵן אֱמֹר, כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִן־הָעַמִּים, וְאָסַפְתִּי אֶתְכֶם, מִן־הָאֲרָצוֹת, אֲשֶׁר נְפֹצוֹתֶם בָּהֶם; וְנָתַתִּי לָכֶם אֶת־אַדְמַת יִשְׂרָאֵל׃ 18 וּבָאוּ־שָׁמָּה; וְהֵסִירוּ אֶת־כָּל־שִׁקּוּצֶיהָ וְאֶת־כָּל־תּוֹעֲבוֹתֶיהָ מִמֶּנָּה׃ 19 וְנָתַתִּי לָהֶם לֵב אֶחָד, וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם; וַהֲסִרֹתִי לֵב הָאֶבֶן מִבְּשָׂרָם, וְנָתַתִּי לָהֶם לֵב בָּשָׂר׃ 20 לְמַעַן בְּחֻקֹּתַי יֵלֵכוּ, וְאֶת־מִשְׁפָּטַי יִשְׁמְרוּ וְעָשׂוּ אֹתָם; וְהָיוּ־לִי לְעָם, וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהֶם לֵאלֹהִים׃ 21 וְאֶל־לֵב שִׁקּוּצֵיהֶם וְתוֹעֲבוֹתֵיהֶם לִבָּם הֹלֵךְ; דַּרְכָּם בְּרֹאשָׁם נָתַתִּי, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה׃
22 וַיִּשְׂאוּ הַכְּרוּבִים אֶת־כַּנְפֵיהֶם, וְהָאוֹפַנִּים לְעֻמָּתָם; וּכְבוֹד אֱלֹהֵי־יִשְׂרָאֵל עֲלֵיהֶם מִלְמָעְלָה׃ 23 וַיַּעַל כְּבוֹד יהוה, מֵעַל תּוֹךְ הָעִיר; וַיַּעֲמֹד עַל־הָהָר, אֲשֶׁר מִקֶּדֶם לָעִיר׃ 24 וְרוּחַ נְשָׂאַתְנִי, וַתְּבִיאֵנִי כַשְׂדִּימָה אֶל־הַגּוֹלָה, בַּמַּרְאֶה בְּרוּחַ אֱלֹהִים; וַיַּעַל מֵעָלַי, הַמַּרְאֶה אֲשֶׁר רָאִיתִי׃ 25 וָאֲדַבֵּר אֶל־הַגּוֹלָה; אֵת כָּל־דִּבְרֵי יהוה אֲשֶׁר הֶרְאָנִי׃ {פ}
לב בשר במקום לב האבן
1 רוח נשאה אותי והביאה אותי אל השער המזרחי של בית ה' שפונה למזרח, ובפתח השער ראיתי עשרים וחמישה איש, ביניהם יַאֲזַנְיָה בן עַזוּר ופְלַטְיָהוּ בן בְּנָיָהוּ שרי העם.
2 ה' אמר לי: "בן אדם, אלה האנשים שחושבים מחשבות רעות ומתכננים תכניות רעות בעיר הזאת, 3 שאומרים, 'לא בקרוב נבנה בתים. העיר היא הסיר ואנחנו הבשר'. 4 לכן נבא עליהם, נבא בן אדם!". 5 אז ירדה עליי רוח ה' והוא אמר לי: "אמור שכך אמר ה', 'כך אמרתם, עם ישראל, אבל אני מכיר את המחשבות העולות בדעתכם. 6 הרגתם רבים בעיר הזאת ומילאתם את רחובותיה מתים'. 7 לכן כך אמר אדוני ה', 'המתים שהרגתם בעיר, הם הבשר והיא הסיר, אבל אתכם אוציא מתוכה. 8 ממלחמה פחדתם ומלחמה אביא עליכם', אמר ה'. 9 'אוציא אתכם מהעיר, אתן אתכם בידי זרים ואעניש אתכם. 10 תיהרגו במלחמה. אעניש אתכם ליד גבול ישראל, ואז תדעו שאני ה'. 11 העיר לא תהיה הסיר שלכם ואתם לא תהיו הבשר שבתוכה. ליד גבול ישראל אעניש אתכם 12 ואז תדעו שאני ה', כי לא נהגתם על פי חוקיי ולא קיימתם את מצוותיי אלא נהגתם על פי חוקי העמים שסביבכם' ".
13 כאשר ניבאתי מת לפתע פלטיהו בן בניָה, ואני נפלתי על פניי וזעקתי בקול גדול: "אוי אדוני ה'! האם תשמיד לגמרי את שארית ישראל?".
14 ה' אמר לי: 15 "בן אדם, תושבי ירושלים אמרו על אחֶיך, על אחיך ועל קרובי משפחתך ועל כל עם ישראל כולו, 'הם רחקו מה', לנו ניתנה הארץ בירושה'. 16 לכן אמור שכך אמר אדוני ה', 'אמנם הרחקתי אותם בין העמים ופיזרתי אותם בארצות, אבל הגנתי עליהם זמן מה בארצות שבאו אליהן'. 17 לכן אמור שכך אמר אדוני ה', 'אקבץ אותם מהעמים, אאסוף אותם מהארצות שהתפזרו בהן ואתן להם את אדמת ישראל. 18 הם יבואו לשם ויסלקו ממנה את כל האלילים העלובים והמתועבים שלה, 19 ואני אתן להם לב אחד ורוח חדשה אשים בהם. אסלק מגופם את לב האבן ואתן להם לב בשר 20 כדי שינהגו על פי חוקיי ויקיימו את מצוותיי. הם יהיו עמי ואני אהיה אלוהיהם. 21 אבל את אלה שלבם נמשך לאלילים עלובים ומתועבים אעניש בהתאם למעשיהם' ", אמר אדוני ה'.
22 המלאכים הרימו את כנפיהם והאופנים לצדם, וכבוד אלוהי ישראל היה עליהם מלמעלה. 23 כבוד ה' עלה מעל מרכז העיר ועמד על ההר שממזרח לעיר. 24 רוח נשאה אותי והביאה אותי בחזון, ברוח אלוהים, לבבל, אל הגולים. שם עזב אותי החזון שראיתי. 25 סיפרתי לגולים את כל הדברים שהראה לי ה'.