תנ"ך מבואר

ספר יחזקאל פרק מו

1 כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, שַׁעַר הֶחָצֵר הַפְּנִימִית הַפֹּנֶה קָדִים, יִהְיֶה סָגוּר, שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה; וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת יִפָּתֵחַ, וּבְיוֹם הַחֹדֶשׁ יִפָּתֵחַ׃ 2 וּבָא הַנָּשִׂיא דֶּרֶךְ אוּלָם הַשַּׁעַר מִחוּץ, וְעָמַד עַל־מְזוּזַת הַשַּׁעַר, וְעָשׂוּ הַכֹּהֲנִים, אֶת־עוֹלָתוֹ וְאֶת־שְׁלָמָיו, וְהִשְׁתַּחֲוָה עַל־מִפְתַּן הַשַּׁעַר וְיָצָא; וְהַשַּׁעַר לֹא־יִסָּגֵר עַד־הָעָרֶב׃ 3 וְהִשְׁתַּחֲווּ עַם־הָאָרֶץ, פֶּתַח הַשַּׁעַר הַהוּא, בַּשַּׁבָּתוֹת וּבֶחֳדָשִׁים; לִפְנֵי יהוה׃ 4 וְהָעֹלָה, אֲשֶׁר־יַקְרִב הַנָּשִׂיא לַיהוָה; בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, שִׁשָּׁה כְבָשִׂים תְּמִימִם וְאַיִל תָּמִים׃ 5 וּמִנְחָה אֵיפָה לָאַיִל, וְלַכְּבָשִׂים מִנְחָה מַתַּת יָדוֹ; וְשֶׁמֶן הִין לָאֵיפָה׃ 6 וּבְיוֹם הַחֹדֶשׁ, פַּר בֶּן־בָּקָר תְּמִימִם; וְשֵׁשֶׁת כְּבָשִׂם וָאַיִל תְּמִימִם יִהְיוּ׃ 7 וְאֵיפָה לַפָּר וְאֵיפָה לָאַיִל יַעֲשֶׂה מִנְחָה, וְלַכְּבָשִׂים, כַּאֲשֶׁר תַּשִּׂיג יָדוֹ; וְשֶׁמֶן הִין לָאֵיפָה׃ 8 וּבְבוֹא הַנָּשִׂיא; דֶּרֶךְ אוּלָם הַשַּׁעַר יָבוֹא, וּבְדַרְכּוֹ יֵצֵא׃ 9 וּבְבוֹא עַם־הָאָרֶץ לִפְנֵי יהוה בַּמּוֹעֲדִים, הַבָּא דֶּרֶךְ־שַׁעַר צָפוֹן לְהִשְׁתַּחֲוֹת, יֵצֵא דֶּרֶךְ־שַׁעַר נֶגֶב, וְהַבָּא דֶּרֶךְ־שַׁעַר נֶגֶב, יֵצֵא דֶּרֶךְ־שַׁעַר צָפוֹנָה; לֹא יָשׁוּב, דֶּרֶךְ הַשַּׁעַר אֲשֶׁר־בָּא בוֹ, כִּי נִכְחוֹ יצאו (יֵצֵא)׃ 10 וְהַנָּשִׂיא; בְּתוֹכָם בְּבוֹאָם יָבוֹא, וּבְצֵאתָם יֵצֵאוּ׃ 11 וּבַחַגִּים וּבַמּוֹעֲדִים, תִּהְיֶה הַמִּנְחָה אֵיפָה לַפָּר וְאֵיפָה לָאַיִל, וְלַכְּבָשִׂים מַתַּת יָדוֹ; וְשֶׁמֶן הִין לָאֵיפָה׃ {ס}



12 וְכִי־יַעֲשֶׂה הַנָּשִׂיא נְדָבָה עוֹלָה אוֹ־שְׁלָמִים נְדָבָה לַיהוָה, וּפָתַח לוֹ, אֶת־הַשַּׁעַר הַפֹּנֶה קָדִים, וְעָשָׂה אֶת־עֹלָתוֹ וְאֶת־שְׁלָמָיו, כַּאֲשֶׁר יַעֲשֶׂה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת; וְיָצָא וְסָגַר אֶת־הַשַּׁעַר אַחֲרֵי צֵאתוֹ׃ 13 וְכֶבֶשׂ בֶּן־שְׁנָתוֹ תָּמִים, תַּעֲשֶׂה עוֹלָה לַיּוֹם לַיהוָֹה; בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר תַּעֲשֶׂה אֹתוֹ׃ 14 וּמִנְחָה תַעֲשֶׂה עָלָיו בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר שִׁשִּׁית הָאֵיפָה, וְשֶׁמֶן שְׁלִישִׁית הַהִין לָרֹס אֶת־הַסֹּלֶת; מִנְחָה לַיהוָה, חֻקּוֹת עוֹלָם תָּמִיד׃ 15 ועשו (יַעֲשׂוּ) אֶת־הַכֶּבֶשׂ וְאֶת־הַמִּנְחָה וְאֶת־הַשֶּׁמֶן בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר; עוֹלַת תָּמִיד׃ {פ}
16 כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִֹה, כִּי־יִתֵּן הַנָּשִׂיא מַתָּנָה לְאִישׁ מִבָּנָיו, נַחֲלָתוֹ הִיא לְבָנָיו תִּהְיֶה; אֲחֻזָּתָם הִיא בְּנַחֲלָה׃ 17 וְכִי־יִתֵּן מַתָּנָה מִנַּחֲלָתוֹ, לְאַחַד מֵעֲבָדָיו, וְהָיְתָה לּוֹ עַד־שְׁנַת הַדְּרוֹר, וְשָׁבַת לַנָּשִׂיא; אַךְ נַחֲלָתוֹ, בָּנָיו לָהֶם תִּהְיֶה׃ 18 וְלֹא־יִקַּח הַנָּשִׂיא מִנַּחֲלַת הָעָם, לְהוֹנֹתָם מֵאֲחֻזָּתָם, מֵאֲחֻזָּתוֹ יַנְחִל אֶת־בָּנָיו; לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא־יָפֻצוּ עַמִּי, אִישׁ מֵאֲחֻזָּתוֹ׃

19 וַיְבִיאֵנִי בַמָּבוֹא אֲשֶׁר עַל־כֶּתֶף הַשַּׁעַר, אֶל־הַלִּשְׁכוֹת הַקֹּדֶשׁ אֶל־הַכֹּהֲנִים, הַפֹּנוֹת צָפוֹנָה; וְהִנֵּה־שָׁם מָקוֹם, בירכתם (בַּיַּרְכָתַיִם) יָמָּה׃ {ס} 20 וַיֹּאמֶר אֵלַי, זֶה הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר יְבַשְּׁלוּ־שָׁם הַכֹּהֲנִים, אֶת־הָאָשָׁם וְאֶת־הַחַטָּאת; אֲשֶׁר יֹאפוּ אֶת־הַמִּנְחָה, לְבִלְתִּי הוֹצִיא אֶל־הֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה לְקַדֵּשׁ אֶת־הָעָם׃
21 וַיּוֹצִיאֵנִי, אֶל־הֶחָצֵר הַחִיצֹנָה, וַיַּעֲבִירֵנִי, אֶל־אַרְבַּעַת מִקְצוֹעֵי הֶחָצֵר; וְהִנֵּה חָצֵר בְּמִקְצֹעַ הֶחָצֵר, חָצֵר בְּמִקְצֹעַ הֶחָצֵר׃ 22 בְּאַרְבַּעַת מִקְצֹעוֹת הֶחָצֵר חֲצֵרוֹת קְטֻרוֹת, אַרְבָּעִים אֹרֶךְ, וּשְׁלֹשִׁים רֹחַב; מִדָּה אַחַת, לְאַרְבַּעְתָּם מְהֻקְצָעוֹת׃ 23 וְטוּר סָבִיב בָּהֶם סָבִיב לְאַרְבַּעְתָּם; וּמְבַשְּׁלוֹת עָשׂוּי, מִתַּחַת הַטִּירוֹת סָבִיב׃ 24 וַיֹּאמֶר אֵלָי; אֵלֶּה בֵּית הַמְבַשְּׁלִים, אֲשֶׁר יְבַשְּׁלוּ־שָׁם מְשָׁרְתֵי הַבַּיִת אֶת־זֶבַח הָעָם׃
1 כך אמר אדוני ה': "השער המזרחי של החצר הפנימית יהיה סגור בששת ימי החול, אבל בשבתות ובראשי חודשים הוא יפתח. 2 המושל יכנס מבחוץ דרך אולם השער ויעמוד בפתח השער, הכוהנים יקריבו את קרבנות העולה והשלום שלו והוא ישתחווה בפתח השער ויֵצא. השער לא יסגר עד הערב. 3 בני העם ישתחוו לפני ה' בפתח השער הזה בשבתות ובראשי חודשים. 4 קרבנות העולה שיקריב המושל לפני ה' ביום שבת יהיו שישה כבשים ללא פגם ואיִל ללא פגם. 5 המנחה תהיה עשרים ושניים ליטר [קמח חיטה משובח] לאיל, ולכבשים בהתאם לאפשרויותיו, וארבעה ליטרים שמן לכל עשרים ושניים ליטר [קמח חיטה משובח]. 6 בראש חודש יקריב פר צעיר ללא פגם, שישה כבשים ואיל ללא פגם. 7 המושל יקריב מנחה של עשרים ושניים ליטר [קמח חיטה משובח] לכל פר ועשרים ושניים ליטר [קמח חיטה משובח] לאיל, ולכבשים בהתאם לאפשרויותיו, וארבעה ליטרים שמן לכל עשרים ושניים ליטר [קמח חיטה משובח]. 8 כשיכנס המושל, עליו להיכנס דרך אולם השער ולצאת דרכו. 9 כאשר יבוא העם לפני ה' במועדים, מי שיכנס דרך השער הצפוני כדי להשתחוות יֵצא דרך השער הדרומי, ומי שיכנס דרך השער הדרומי יצא דרך השער הצפוני. איש לא ישוב דרך השער שנכנס דרכו אלא יצא בשער שמולו. 10 המושל יהיה עִם בני העם, יכנס אתם ויצא אתם. 11 בחגים ובמועדים תהיה המנחה עשרים ושניים ליטר [קמח חיטה משובח] לפר ועשרים ושניים ליטר [קמח חיטה משובח] לאיל, ולכבשים בהתאם לאפשרויותיו וארבעה ליטר שמן לכל עשרים ושניים ליטר [קמח חיטה משובח].
12 "כאשר יקריב המושל לה' כתרומה קרבנות עולה ושלום, יש לפתוח את השער המזרחי והמושל יקריב את קרבנות העולה והשלום שלו כפי שהוא עושה בשבת. אחר כך יצא ויסגור מאחוריו את השער. 13 מדי יום תקריב לה' כעולה כבש בן שנה ללא פגם. הקרֵב אותו מדי בוקר. 14 הקרב אתו מדי בוקר מנחה שלושה וחצי ליטרים קמח חיטה משובח וליטר שמן מטופטף על הקמח כמנחה לה'. זה חוק קבוע לעולם. 15 הכוהנים יקריבו את הכבש, את המנחה ואת השמן מדי בוקר – זו עולה קבועה".
16 כך אמר אדוני ה': "אם יתן המושל מתנה מנחלתו לאחד מבניו, הנחלה תעבור בירושה גם לבני בניו, זו נחלתם. 17 אם יתן מתנה מנחלתו לאחד מעבדיו, היא תהיה של העבד עד שנת השחרור, ואז תשוב לידי המושל, אבל הנחלה שיתן לבניו תישאר שלהם. 18 אסור למושל לקחת מנחלת בני העם, לנצל אותם ולגרש אותם מנחלתם. עליו לתת נחלה לבניו מהנחלה שלו כדי שלא יורחקו בני עמי מהנחלות שלהם".
19 האיש הכניס אותי דרך המעבר שבצד השער אל חדרי הקודש של הכוהנים, שהפתחים שלהם פונים צפונה, וראיתי שם מקום בקצה המערבי. 20 הוא אמר לי: "זה המקום שיבשלו בו הכוהנים את הקרבנות על אשמה ועל חטא ויאפו את המנחה, כדי שלא יוציאו את הקרבנות אל החצר החיצונית ויקדשו בהם את העם".
21 הוא הוציא אותי אל החצר החיצונית והוביל אותי לארבע פינות החצר. ראיתי שבכל פינה של החצר יש עוד חצר. 22 בארבע פינות החצר היו חצרות ללא גג שאורכן עשרים מטר ורוחבן חמישה עשר מטר, מידה שווה לארבעתן. 23 סביב כל אחת מארבע החצרות הייתה גדר אבנים. מתחתיה היו בנויים תנורי בישול. 24 הוא אמר לי: "אלה פינות הבישול שיבשלו בהן משרתי המקדש את קרבנות הזבח של העם".