תנ"ך מבואר

ספר יחזקאל פרק לב

1 וַיְהִי בִּשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה, בִּשְׁנֵי־עָשָׂר חֹדֶשׁ בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ; הָיָה דְבַר־יהוה אֵלַי לֵאמֹר׃ 2 בֶּן־אָדָם, שָׂא קִינָה עַל־פַּרְעֹה מֶלֶךְ־מִצְרַיִם, וְאָמַרְתָּ אֵלָיו,
כְּפִיר גּוֹיִם נִדְמֵיתָ; וְאַתָּה כַּתַּנִּים בַּיַּמִּים, וַתָּגַח בְּנַהֲרוֹתֶיךָ, וַתִּדְלַח־מַיִם בְּרַגְלֶיךָ, וַתִּרְפֹּס נַהֲרוֹתָם׃

3 כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, וּפָרַשְׂתִּי עָלֶיךָ אֶת־רִשְׁתִּי, בִּקְהַל עַמִּים רַבִּים; וְהֶעֱלוּךָ בְּחֶרְמִי׃
4 וּנְטַשְׁתִּיךָ בָאָרֶץ, עַל־פְּנֵי הַשָּׂדֶה אֲטִילֶךָ; וְהִשְׁכַּנְתִּי עָלֶיךָ כָּל־עוֹף הַשָּׁמַיִם, וְהִשְׂבַּעְתִּי מִמְּךָ חַיַּת כָּל־הָאָרֶץ׃
5 וְנָתַתִּי אֶת־בְּשָׂרְךָ עַל־הֶהָרִים; וּמִלֵּאתִי הַגֵּאָיוֹת רָמוּתֶךָ׃
6 וְהִשְׁקֵיתִי אֶרֶץ צָפָתְךָ מִדָּמְךָ אֶל־הֶהָרִים; וַאֲפִקִים יִמָּלְאוּן מִמֶּךָּ׃
7 וְכִסֵּיתִי בְכַבּוֹתְךָ שָׁמַיִם, וְהִקְדַּרְתִּי אֶת־כֹּכְבֵיהֶם; שֶׁמֶשׁ בֶּעָנָן אֲכַסֶּנּוּ, וְיָרֵחַ לֹא־יָאִיר אוֹרוֹ׃
8 כָּל־מְאוֹרֵי אוֹר בַּשָּׁמַיִם, אַקְדִּירֵם עָלֶיךָ; וְנָתַתִּי חֹשֶׁךְ עַל־אַרְצְךָ, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה׃ 9 וְהִכְעַסְתִּי, לֵב עַמִּים רַבִּים; בַּהֲבִיאִי שִׁבְרְךָ בַּגּוֹיִם, עַל־אֲרָצוֹת אֲשֶׁר לֹא־יְדַעְתָּם׃ 10 וַהֲשִׁמּוֹתִי עָלֶיךָ עַמִּים רַבִּים, וּמַלְכֵיהֶם יִשְׂעֲרוּ עָלֶיךָ שַׂעַר, בְּעוֹפְפִי חַרְבִּי עַל־פְּנֵיהֶם; וְחָרְדוּ לִרְגָעִים אִישׁ לְנַפְשׁוֹ, בְּיוֹם מַפַּלְתֶּךָ׃ {ס}
11 כִּי כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה; חֶרֶב מֶלֶךְ־בָּבֶל תְּבוֹאֶךָ׃ 12 בְּחַרְבוֹת גִּבּוֹרִים אַפִּיל הֲמוֹנֶךָ, עָרִיצֵי גוֹיִם כֻּלָּם; וְשָׁדְדוּ אֶת־גְּאוֹן מִצְרַיִם, וְנִשְׁמַד כָּל־הֲמוֹנָהּ׃ 13 וְהַאֲבַדְתִּי אֶת־כָּל־בְּהֶמְתָּהּ, מֵעַל מַיִם רַבִּים; וְלֹא תִדְלָחֵם רֶגֶל־אָדָם עוֹד, וּפַרְסוֹת בְּהֵמָה לֹא תִדְלָחֵם׃ 14 אָז אַשְׁקִיעַ מֵימֵיהֶם, וְנַהֲרוֹתָם כַּשֶּׁמֶן אוֹלִיךְ; נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה׃

15 בְּתִתִּי אֶת־אֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁמָמָה וּנְשַׁמָּה, אֶרֶץ מִמְּלֹאָהּ, בְּהַכּוֹתִי אֶת־כָּל־יוֹשְׁבֵי בָהּ; וְיָדְעוּ כִּי־אֲנִי יהוה׃ 16 קִינָה הִיא וְקוֹנְנוּהָ, בְּנוֹת הַגּוֹיִם תְּקוֹנֵנָּה אוֹתָהּ; עַל־מִצְרַיִם וְעַל־כָּל־הֲמוֹנָהּ תְּקוֹנֵנָּה אוֹתָהּ, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה׃ {פ}


17 וַיְהִי בִּשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ; הָיָה דְבַר־יהוה אֵלַי לֵאמֹר׃ 18 בֶּן־אָדָם נְהֵה עַל־הֲמוֹן מִצְרַיִם וְהוֹרִדֵהוּ; אוֹתָהּ וּבְנוֹת גּוֹיִם אַדִּרִם אֶל־אֶרֶץ תַּחְתִּיּוֹת אֶת־יוֹרְדֵי בוֹר׃
19 מִמִּי נָעָמְתָּ; רְדָה וְהָשְׁכְּבָה אֶת־עֲרֵלִים׃ 20 בְּתוֹךְ חַלְלֵי־חֶרֶב יִפֹּלוּ; חֶרֶב נִתָּנָה, מָשְׁכוּ אוֹתָהּ וְכָל־הֲמוֹנֶיהָ׃

21 יְדַבְּרוּ־לוֹ אֵלֵי גִבּוֹרִים מִתּוֹךְ שְׁאוֹל אֶת־עֹזְרָיו; יָרְדוּ שָׁכְבוּ הָעֲרֵלִים חַלְלֵי־חָרֶב׃
22 שָׁם אַשּׁוּר וְכָל־קְהָלָהּ, סְבִיבוֹתָיו קִבְרֹתָיו; כֻּלָּם חֲלָלִים, הַנֹּפְלִים בֶּחָרֶב׃
23 אֲשֶׁר נִתְּנוּ קִבְרֹתֶיהָ בְּיַרְכְּתֵי־בוֹר, וַיְהִי קְהָלָהּ, סְבִיבוֹת קְבֻרָתָהּ; כֻּלָּם חֲלָלִים נֹפְלִים בַּחֶרֶב, אֲשֶׁר־נָתְנוּ חִתִּית בְּאֶרֶץ חַיִּים׃
24 שָׁם עֵילָם וְכָל־הֲמוֹנָהּ, סְבִיבוֹת קְבֻרָתָהּ; כֻּלָּם חֲלָלִים הַנֹּפְלִים בַּחֶרֶב אֲשֶׁר־יָרְדוּ עֲרֵלִים אֶל־אֶרֶץ תַּחְתִּיּוֹת, אֲשֶׁר נָתְנוּ חִתִּיתָם בְּאֶרֶץ חַיִּים, וַיִּשְׂאוּ כְלִמָּתָם אֶת־יוֹרְדֵי בוֹר׃

25 בְּתוֹךְ חֲלָלִים נָתְנוּ מִשְׁכָּב לָהּ בְּכָל־הֲמוֹנָהּ, סְבִיבוֹתָיו קִבְרֹתֶהָ; כֻּלָּם עֲרֵלִים חַלְלֵי־חֶרֶב כִּי־נִתַּן חִתִּיתָם בְּאֶרֶץ חַיִּים, וַיִּשְׂאוּ כְלִמָּתָם אֶת־יוֹרְדֵי בוֹר, בְּתוֹךְ חֲלָלִים נִתָּן׃

26 שָׁם מֶשֶׁךְ תֻּבַל וְכָל־הֲמוֹנָהּ, סְבִיבוֹתָיו קִבְרוֹתֶיהָ; כֻּלָּם עֲרֵלִים מְחֻלְלֵי חֶרֶב, כִּי־נָתְנוּ חִתִּיתָם בְּאֶרֶץ חַיִּים׃
27 וְלֹא יִשְׁכְּבוּ אֶת־גִּבּוֹרִים, נֹפְלִים מֵעֲרֵלִים; אֲשֶׁר יָרְדוּ־שְׁאוֹל בִּכְלֵי־מִלְחַמְתָּם וַיִּתְּנוּ אֶת־חַרְבוֹתָם תַּחַת רָאשֵׁיהֶם, וַתְּהִי עֲוֹנֹתָם עַל־עַצְמוֹתָם, כִּי־חִתִּית גִּבּוֹרִים בְּאֶרֶץ חַיִּים׃
28 וְאַתָּה, בְּתוֹךְ עֲרֵלִים תִּשָּׁבַר וְתִשְׁכַּב אֶת־חַלְלֵי־חָרֶב׃
29 שָׁמָּה אֱדוֹם, מְלָכֶיהָ וְכָל־נְשִׂיאֶיהָ, אֲשֶׁר־נִתְּנוּ בִגְבוּרָתָם אֶת־חַלְלֵי־חָרֶב; הֵמָּה אֶת־עֲרֵלִים יִשְׁכָּבוּ וְאֶת־יֹרְדֵי בוֹר׃
30 שָׁמָּה נְסִיכֵי צָפוֹן כֻּלָּם וְכָל־צִדֹנִי; אֲשֶׁר־יָרְדוּ אֶת־חֲלָלִים, בְּחִתִּיתָם; מִגְּבוּרָתָם בּוֹשִׁים, וַיִּשְׁכְּבוּ עֲרֵלִים אֶת־חַלְלֵי־חֶרֶב, וַיִּשְׂאוּ כְלִמָּתָם אֶת־יוֹרְדֵי בוֹר׃

31 אוֹתָם יִרְאֶה פַרְעֹה, וְנִחַם עַל־כָּל־המונה (הֲמוֹנוֹ); חַלְלֵי־חֶרֶב פַּרְעֹה וְכָל־חֵילוֹ, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה׃
32 כִּי־נָתַתִּי אֶת־חתיתו (חִתִּיתִי) בְּאֶרֶץ חַיִּים; וְהֻשְׁכַּב בְּתוֹךְ עֲרֵלִים אֶת־חַלְלֵי־חֶרֶב, פַּרְעֹה וְכָל־הֲמוֹנֹה, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה׃ {פ}
נבואה שישית
1 בשנה השתים עשרה, באחד באדר, אמר לי ה': 2 "השמע שיר אֵבל על פרעה מלך מצריים ואמור לו:
'חשבת שאתה אריה צעיר בין העמים, אבל אתה כמו תנין שחי במים. אתה עולה מהתעלות שלך, מזהם את המים ברגליך, מלכלך את התעלות בבוץ.
3 כך אמר אדוני ה': "אפרוש עליך באמצעות עמים רבים את הרשת שלי והם יצודו אותך.
4 אשליך אותך על היבשה, אזרוק אותך למקום שומם, אשלח את כל העופות להתנפל עליך ואת כל החיות לשְׂבּוֹע מבשרך.
5 אפזר את בשרך על ההרים ואמלא את העמקים בחלקי גופתך,
6 אשקה בדמך את מצריים עד להרים, ערוצי הנחלים יתמלאו בדמך.
7 כשאמית אותך, אכסה את השמים, אחשיך את כוכביהם. אכסה את השמש בעננים והירח לא יאיר את אורו.
8 אחשיך את כל המאורות בשמים, אביא חושך על ארצך", אמר אדוני ה'. 9 "ארעיד את לבם של עמים רבים כשאביא עליך, בארצות ובין עמים שאינך מכיר, את האסון שמגיע לך .10 אגרום לכך שעמים רבים יזדעזעו בגלל מה שקרה לך, מלכיהם ירעדו בגלל מה שקרה לך כשאנופף לפניהם בחרבי, הם ירעדו מפחד כל הזמן מחשש לחייהם, ביום המפלה שלך" ' ".
11 כך אמר אדוני ה': "חרב מלך בבל תבוא עליך. 12 בחרבות לוחמים מנוסים, האכזרים שבעמים, אהרוג את עמך הרב. הם ישדדו את מה שמצריים מתגאה בו, כל עמה הרב יושמד. 13 אשמיד את כל הבהמות שלך מהמקומות העשירים במים, ורגלי אדם ופרסות בהמה לא ילכלכו עוד את המים. 14 אז אשקיט את מי המצרים, מי התעלות שלהם יזרמו כמו שמן", אמר אדוני ה'.
15 "כשאהפוך את מצריים לשממה והארץ כולה תהיה שוממה, כשאהרוג את כל תושביה, יֵדעו שאני ה'. 16 זהו שיר אֵבל שישירו בנות העמים. הן ישירו אותו על מצריים ועל כל עמה הרב, הן ישירו את שיר האֵבל", אמר אדוני ה'. נבואה שביעית
17 בשנה השתים עשרה, בחמישה עשר לחודש, אמר לי ה': 18 "בן אדם, התאבל על העם הרב של מצריים והורד אותו, את מצריים ואת כל בנות העמים האדירים, אל ארץ המתים, אל היורדים לקבר.
19 ממי היית טוב יותר? רד ושכב לצד הערלים 20 שמתו בין הרוגי מלחמה! חרב נמסרה לאויבים, 'הורידו את מצריים ואת כל עמה הרב'.
21 מתוך השאול יאמרו החזקים שבלוחמים לפרעה ולעוזריו, 'הם ירדו, הם שכבו לצד הערלים הרוגי המלחמה'.
22 שם נמצאת אשור וכל עמה קבור סביבה, כולם הרוגי מלחמה.
23 הקברים שניתנו לה הם בקצה עולם המתים, עַמה קבור סביבה, כולם הרוגי מלחמה שהטילו פחד בארץ החיים.
24 שם נמצאת עֵילָם וכל עמה הרב קבור סביבה. כולם הרוגים שמתו במלחמה, שירדו ערלים אל ארץ המתים, שהטילו פחד בארץ החיים. הם היו מטרה לבוז עם כל היורדים לקבר.
25 בין ההרוגים נתנו לה לשכב לצד כל עמה הרב הקבור סביבה. כולם ערלים הרוגי מלחמה שהטילו את פחדם בארץ החיים. הם היו מטרה לבוז עִם כל היורדים לקבר, היו בין ההרוגים.
26 שם נמצאת מֶשֶׁךְ תוּבַל, וכל עמה הרב קבור סביבה. כולם ערלים הרוגי מלחמה שהטילו פחד בארץ החיים.
27 הם לא ישכבו לצד הלוחמים ההרוגים מבין הערלים שירדו אל השאול עם כלי הנשק שלהם והניחו את חרבותיהם מתחת לראשיהם. העונש על חטאיהם דבק בהם, בלוחמים המנוסים שהטילו פחד בארץ החיים.
28 גם אתה, פרעה, תיקבר בין ערלים ותשכב לצד הרוגי מלחמה.
29 שם נמצאים אֱדום, המלכים והמנהיגים שלה, שלמרות כוחם נקברו עם הרוגי מלחמה. הם שוכבים לצד ערלים ולצד היורדים לקבר.
30 שם נמצאים מושלי צפון וכל הצידונים שירדו עם ההרוגים בגלל הפחד שהטילו. כוחם אִכזב אותם. הם שכבו לצד ערלים הרוגי מלחמה, היו מטרה לבוז עם כל היורדים לקבר.
31 פרעה יראה אותם ויתנחם על כל עמו הרב שנהרג במלחמה, על עצמו ועל כל צבאו", אמר אדוני ה'.
32 "אטיל פחד מפניי בארץ החיים ופרעה וכל עמו הרב ישכבו לצד ערלים, לצד הרוגי מלחמה", אמר אדוני ה'.