תנ"ך מבואר

ספר יחזקאל פרק יח

1 וַיְהִי דְבַר־יהוה אֵלַי לֵאמֹר׃ 2 מַה־לָּכֶם, אַתֶּם מֹשְׁלִים אֶת־הַמָּשָׁל הַזֶּה, עַל־אַדְמַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר; אָבוֹת יֹאכְלוּ בֹסֶר, וְשִׁנֵּי הַבָּנִים תִקְהֶינָה׃ 3 חַי־אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה; אִם־יִהְיֶה לָכֶם עוֹד, מְשֹׁל הַמָּשָׁל הַזֶּה בְּיִשְׂרָאֵל׃ 4 הֵן כָּל־הַנְּפָשׁוֹת לִי הֵנָּה, כְּנֶפֶשׁ הָאָב וּכְנֶפֶשׁ הַבֵּן לִי־הֵנָּה; הַנֶּפֶשׁ הַחֹטֵאת הִיא תָמוּת׃ {ס}
5 וְאִישׁ כִּי־יִהְיֶה צַדִּיק; וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה׃ 6 אֶל־הֶהָרִים לֹא אָכָל, וְעֵינָיו לֹא נָשָׂא, אֶל־גִּלּוּלֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל; וְאֶת־אֵשֶׁת רֵעֵהוּ לֹא טִמֵּא, וְאֶל־אִשָּׁה נִדָּה לֹא יִקְרָב׃ 7 וְאִישׁ לֹא יוֹנֶה, חֲבֹלָתוֹ חוֹב יָשִׁיב, גְּזֵלָה לֹא יִגְזֹל; לַחְמוֹ לְרָעֵב יִתֵּן, וְעֵירֹם יְכַסֶּה־בָּגֶד׃ 8 בַּנֶּשֶׁךְ לֹא־יִתֵּן, וְתַרְבִּית לֹא יִקָּח, מֵעָוֶל יָשִׁיב יָדוֹ; מִשְׁפַּט אֱמֶת יַעֲשֶׂה, בֵּין אִישׁ לְאִישׁ׃ 9 בְּחֻקּוֹתַי יְהַלֵּךְ וּמִשְׁפָּטַי שָׁמַר לַעֲשׂוֹת אֱמֶת; צַדִּיק הוּא חָיֹה יִחְיֶה, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה׃

10 וְהוֹלִיד בֵּן־פָּרִיץ שֹׁפֵךְ דָּם; וְעָשָׂה אָח, מֵאַחַד מֵאֵלֶּה׃ 11 וְהוּא אֶת־כָּל־אֵלֶּה לֹא עָשָׂה; כִּי גַם אֶל־הֶהָרִים אָכַל, וְאֶת־אֵשֶׁת רֵעֵהוּ טִמֵּא׃ 12 עָנִי וְאֶבְיוֹן הוֹנָה, גְּזֵלוֹת גָּזָל, חֲבֹל לֹא יָשִׁיב; וְאֶל־הַגִּלּוּלִים נָשָׂא עֵינָיו, תּוֹעֵבָה עָשָׂה׃ 13 בַּנֶּשֶׁךְ נָתַן וְתַרְבִּית לָקַח וָחָי; לֹא יִחְיֶה, אֵת כָּל־הַתּוֹעֵבוֹת הָאֵלֶּה עָשָׂה, מוֹת יוּמָת, דָּמָיו בּוֹ יִהְיֶה׃

14 וְהִנֵּה הוֹלִיד בֵּן, וַיַּרְא אֶת־כָּל־חַטֹּאת אָבִיו אֲשֶׁר עָשָׂה; וַיִּרְאֶה וְלֹא יַעֲשֶׂה כָּהֵן׃ 15 עַל־הֶהָרִים לֹא אָכָל, וְעֵינָיו לֹא נָשָׂא, אֶל־גִּלּוּלֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל; אֶת־אֵשֶׁת רֵעֵהוּ לֹא טִמֵּא׃ 16 וְאִישׁ לֹא הוֹנָה, חֲבֹל לֹא חָבָל, וּגְזֵלָה לֹא גָזָל; לַחְמוֹ לְרָעֵב נָתָן, וְעֵרוֹם כִּסָּה־בָגֶד׃ 17 מֵעָנִי הֵשִׁיב יָדוֹ, נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית לֹא לָקָח, מִשְׁפָּטַי עָשָׂה, בְּחֻקּוֹתַי הָלָךְ; הוּא, לֹא יָמוּת בַּעֲוֹן אָבִיו חָיֹה יִחְיֶה׃ 18 אָבִיו כִּי־עָשַׁק עֹשֶׁק, גָּזַל גֵּזֶל אָח, וַאֲשֶׁר לֹא־טוֹב עָשָׂה בְּתוֹךְ עַמָּיו; וְהִנֵּה־מֵת בַּעֲוֹנוֹ׃

19 וַאֲמַרְתֶּם מַדֻּעַ לֹא־נָשָׂא הַבֵּן בַּעֲוֹן הָאָב; וְהַבֵּן מִשְׁפָּט וּצְדָקָה עָשָׂה, אֵת כָּל־חֻקּוֹתַי שָׁמַר וַיַּעֲשֶׂה אֹתָם חָיֹה יִחְיֶה׃ 20 הַנֶּפֶשׁ הַחֹטֵאת הִיא תָמוּת; בֵּן לֹא־יִשָּׂא בַּעֲוֹן הָאָב, וְאָב לֹא יִשָּׂא בַּעֲוֹן הַבֵּן, צִדְקַת הַצַּדִּיק עָלָיו תִּהְיֶה, וְרִשְׁעַת רשע (הָרָשָׁע) עָלָיו תִּהְיֶה׃ {ס}
21 וְהָרָשָׁע, כִּי יָשׁוּב מִכָּל־חטאתו (חַטֹּאתָיו) אֲשֶׁר עָשָׂה, וְשָׁמַר אֶת־כָּל־חֻקוֹתַי, וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה; חָיֹה יִחְיֶה לֹא יָמוּת׃ 22 כָּל־פְּשָׁעָיו אֲשֶׁר עָשָׂה, לֹא יִזָּכְרוּ לוֹ; בְּצִדְקָתוֹ אֲשֶׁר־עָשָׂה יִחְיֶה׃ 23 הֶחָפֹץ אֶחְפֹּץ מוֹת רָשָׁע, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה; הֲלוֹא בְּשׁוּבוֹ מִדְּרָכָיו וְחָיָה׃ {ס}
24 וּבְשׁוּב צַדִּיק מִצִּדְקָתוֹ וְעָשָׂה עָוֶל, כְּכֹל הַתּוֹעֵבוֹת אֲשֶׁר־עָשָׂה הָרָשָׁע יַעֲשֶׂה וָחָי; כָּל־צדקתו (צִדְקֹתָיו) אֲשֶׁר־עָשָׂה לֹא תִזָּכַרְנָה, בְּמַעֲלוֹ אֲשֶׁר־מָעַל וּבְחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר־חָטָא בָּם יָמוּת׃ 25 וַאֲמַרְתֶּם לֹא יִתָּכֵן דֶּרֶךְ אֲדֹנָי; שִׁמְעוּ־נָא בֵּית יִשְׂרָאֵל, הֲדַרְכִּי לֹא יִתָּכֵן, הֲלֹא דַרְכֵיכֶם לֹא יִתָּכֵנוּ׃ 26 בְּשׁוּב־צַדִּיק מִצִּדְקָתוֹ וְעָשָׂה עָוֶל וּמֵת עֲלֵיהֶם; בְּעַוְלוֹ אֲשֶׁר־עָשָׂה יָמוּת׃ {ס} 27 וּבְשׁוּב רָשָׁע, מֵרִשְׁעָתוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה, וַיַּעַשׂ מִשְׁפָּט וּצְדָקָה; הוּא אֶת־נַפְשׁוֹ יְחַיֶּה׃ 28 וַיִּרְאֶה וישוב (וַיָּשָׁב), מִכָּל־פְּשָׁעָיו אֲשֶׁר עָשָׂה; חָיוֹ יִחְיֶה לֹא יָמוּת׃

29 וְאָמְרוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל, לֹא יִתָּכֵן דֶּרֶךְ אֲדֹנָי; הַדְּרָכַי לֹא יִתָּכְנּוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל, הֲלֹא דַרְכֵיכֶם לֹא יִתָּכֵן׃ 30 לָכֵן אִישׁ כִּדְרָכָיו אֶשְׁפֹּט אֶתְכֶם בֵּית יִשְׂרָאֵל, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה; שׁוּבוּ וְהָשִׁיבוּ מִכָּל־פִּשְׁעֵיכֶם, וְלֹא־יִהְיֶה לָכֶם לְמִכְשׁוֹל עָוֹן׃ 31 הַשְׁלִיכוּ מֵעֲלֵיכֶם, אֶת־כָּל־פִּשְׁעֵיכֶם אֲשֶׁר פְּשַׁעְתֶּם בָּם, וַעֲשׂוּ לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה; וְלָמָּה תָמֻתוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל׃ 32 כִּי לֹא אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּת, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה; וְהָשִׁיבוּ וִחְיוּ׃ {פ}
כל אדם יענש על חטאו
1 ה' אמר לי: 2 "מה הפתגם הזה שאתם נוהגים לומר על אדמת ישראל, 'האבות אכלו פֵּרות לא בשלים והבנים חשים בחמיצות'? 3 אני נשבע", אמר אדוני ה', "שאיש בישראל לא ישתמש עוד בפתגם הזה. 4 הרי כל בני האדם שייכים לי. גם האבות וגם הבנים שייכים לי. האדם שחוטא ימות.
5 "איש שיהיה צדיק – ינהג בצדק וביושר, 6 לא יאכל במקומות הפולחן ולא יפנה אל האלילים הבזויים של עם ישראל, לא ישכב עם אישה של אדם אחר ולא יתקרב לאישה בזמן הדימום החודשי שלה, 7 לא ירמה איש, יחזיר עירבון שניתן לו על חוב, לא יקח דבר בכוח, יתן לרעבים ממזונו ויכסה את הערומים בבגד, 8 לא יקח ריבית על הלוואות, יתרחק מרֶשע וישפוט ביושר בין איש לאיש, 9 ינהג בהתאם לחוקיי ויקפיד לקיים את מצוותיי בנאמנות – איש כזה הוא צדיק. הוא לא ימות", אמר אדוני ה'.
10 "אם יוליד האיש הזה בן אָלים ורוצח שיעשה לזולת אחד מהדברים האלה: 11 לא יקיים את כל המצוות האלה אלא יאכל במקומות הפולחן וישכב עם אישה של אדם אחר, 12 ירמה עניים ונזקקים, יקח דברים בכוח ולא יחזיר עירבון, יפנה לאלילים הבזויים, יעשה מעשים מתועבים 13 ויקח ריבית על הלוואות – האם יחיה? הוא לא יחיה! הוא עשה את כל המעשים המתועבים האלה. יש להמית אותו. הוא יהיה אשם במותו.
14 "אם יוליד האיש בן, והבן יראה את כל החטאים שעשה אביו ולא יעשה כמוהם, 15 לא יאכל במקומות הפולחן, לא יפנה אל האלילים הבזויים של עם ישראל ולא ישכב עם אישה של אדם אחר, 16 לא ירמה איש, לא יקח עירבון ולא יקח דבר בכוח, יתן ממזונו לרעבים ויכסה את הערומים בבגד, 17 לא יפגע בעניים, לא יקח ריבית על הלוואות, יקיים את מצוותיי וינהג בהתאם לחוקיי, הוא לא ימות בגלל חטאי אביו. הוא יחיה. 18 אבל אביו שניצל אחרים, לקח מהם דברים בכוח ועשה רע בין בני עמו, הוא ימות בגלל חטאו.
19 "אם תשאלו, 'מדוע לא נענש הבן על חטא האב?', הבן נהג בצדק וביושר. הוא שמר על כל חוקיי וקיים אותם. הוא לא ימות. 20 האדם שיחטא ימות. בן לא יענש על חטא האב ואב לא יענש על חטא הבן. צדקת הצדיק תיזכר לו ורשעות הרשע תיזכר לו.
21 "אבל אם יעזוב הרשע את כל החטאים שעשה, ישמור את כל חוקיי וינהג בצדק וביושר, הוא יחיה. הוא לא ימות. 22 כל הפשעים שעשה לא יזָכרו לו. כיוון שנהג בצדק הוא לא ימות. 23 האם אני רוצה במותו של הרשע? הלוא אני רוצה שישוב מדרכיו וישאר בחיים!", אמר אדוני ה'.
24 "אבל אם יעזוב צדיק את צדקתו ויעשה מעשים מרושעים כמו כל המעשים המתועבים שעשה הרשע, האם לא ימות? כל מעשי הצדק שעשה לא יזכרו לו בגלל הבגידה שבגד ובגלל החטאים שחטא. בגללם הוא ימות. 25 אתם אומרים, 'דרכו של ה' אינה נכונה', שִמעו בני ישראל: האם דרכי אינה נכונה? הלוא דרכיכם אינן נכונות! 26 אם יעזוב צדיק את צדקתו ויעשה מעשים מרושעים, הוא ימות בגלל מעשיו. הוא ימות בגלל המעשים המרושעים שעשה. 27 ואם יעזוב רשע את המעשים המרושעים שעשה, ינהג בצדק וביושר, הוא יציל את חייו. 28 אם יבין שטעה ויעזוב את כל הפשעים שעשה, הוא ישאר בחיים. הוא לא ימות.
29 "בני ישראל יאמרו, 'דרכו של ה' אינה נכונה'. האם דרכיי אינן נכונות, בני ישראל? הלוא דרכיכם אינן נכונות! 30 לכן אשפוט אתכם, בני ישראל, כל אחד בהתאם לדרכיו", אמר אדוני ה'. "שובו אליי ועִזבו את כל הפשעים שלכם ואז לא יכשיל אתכם החטא שלכם. 31 שימו סוף לפשעים שעשיתם ועשו לעצמכם לב חדש ורוח חדשה. מדוע שתמותו, בני ישראל? 32 איני רוצה שמי שראוי למוות ימות", אמר אדוני ה'. "שובו אליי ולא תמותו".