תנ"ך מבואר

ספר שמואל א פרק כג

1 וַיַּגִּדוּ לְדָוִד לֵאמֹר; הִנֵּה פְלִשְׁתִּים נִלְחָמִים בִּקְעִילָה, וְהֵמָּה שֹׁסִים אֶת־הַגֳּרָנוֹת׃ 2 וַיִּשְׁאַל דָּוִד בַּיהוה לֵאמֹר, הַאֵלֵךְ וְהִכֵּיתִי, בַּפְּלִשְׁתִּים הָאֵלֶּה; {ס}
וַיֹּאמֶר יהוה אֶל־דָּוִד, לֵךְ וְהִכִּיתָ בַפְּלִשְׁתִּים, וְהוֹשַׁעְתָּ אֶת־קְעִילָה׃
3 וַיֹּאמְרוּ אַנְשֵׁי דָוִד אֵלָיו, הִנֵּה אֲנַחְנוּ פֹה בִּיהוּדָה יְרֵאִים; וְאַף כִּי־נֵלֵךְ קְעִלָה, אֶל־מַעַרְכוֹת פְּלִשְׁתִּים׃ {ס}
4 וַיּוֹסֶף עוֹד דָּוִד לִשְׁאֹל בַּיהוה, {ס} וַיַּעֲנֵהוּ יהוה; וַיֹּאמֶר, קוּם רֵד קְעִילָה, כִּי־אֲנִי נֹתֵן אֶת־פְּלִשְׁתִּים בְּיָדֶךָ׃
5 וַיֵּלֶךְ דָּוִד וַאִנְשׁוֹ (וַאֲנָשָׁיו) קְעִילָה וַיִּלָּחֶם בַּפְּלִשְׁתִּים, וַיִּנְהַג אֶת־מִקְנֵיהֶם, וַיַּךְ בָּהֶם מַכָּה גְדוֹלָה; וַיֹּשַׁע דָּוִד, אֵת יֹשְׁבֵי קְעִילָה׃ {ס}
6 וַיְהִי, בִּבְרֹחַ אֶבְיָתָר בֶּן־אֲחִימֶלֶךְ אֶל־דָּוִד קְעִילָה; אֵפוֹד יָרַד בְּיָדוֹ׃
7 וַיֻּגַּד לְשָׁאוּל, כִּי־בָא דָוִד קְעִילָה; וַיֹּאמֶר שָׁאוּל, נִכַּר אֹתוֹ אֱלֹהִים בְּיָדִי, כִּי נִסְגַּר לָבוֹא, בְּעִיר דְּלָתַיִם וּבְרִיחַ׃ 8 וַיְשַׁמַּע שָׁאוּל אֶת־כָּל־הָעָם לַמִּלְחָמָה; לָרֶדֶת קְעִילָה, לָצוּר אֶל־דָּוִד וְאֶל־אֲנָשָׁיו׃
9 וַיֵּדַע דָּוִד, כִּי עָלָיו, שָׁאוּל מַחֲרִישׁ הָרָעָה; וַיֹּאמֶר אֶל־אֶבְיָתָר הַכֹּהֵן, הַגִּישָׁה הָאֵפוֹד׃ {ס} 10 וַיֹּאמֶר דָּוִד, יהוה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, שָׁמֹעַ שָׁמַע עַבְדְּךָ, כִּי־מְבַקֵּשׁ שָׁאוּל לָבוֹא אֶל־קְעִילָה; לְשַׁחֵת לָעִיר בַּעֲבוּרִי׃ 11 הֲיַסְגִּרֻנִי בַעֲלֵי קְעִילָה בְיָדוֹ הֲיֵרֵד שָׁאוּל, כַּאֲשֶׁר שָׁמַע עַבְדֶּךָ, יהוה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, הַגֶּד־נָא לְעַבְדֶּךָ; {ס}
וַיֹּאמֶר יהוה יֵרֵד׃
12 וַיֹּאמֶר דָּוִד, הֲיַסְגִּרוּ בַּעֲלֵי קְעִילָה אֹתִי וְאֶת־אֲנָשַׁי בְּיַד־שָׁאוּל;
וַיֹּאמֶר יהוה יַסְגִּירוּ׃ {ס}
13 וַיָּקָם דָּוִד וַאֲנָשָׁיו כְּשֵׁשׁ־מֵאוֹת אִישׁ, וַיֵּצְאוּ מִקְּעִלָה, וַיִּתְהַלְּכוּ בַּאֲשֶׁר יִתְהַלָּכוּ; וּלְשָׁאוּל הֻגַּד, כִּי־נִמְלַט דָּוִד מִקְּעִילָה, וַיֶּחְדַּל לָצֵאת׃
14 וַיֵּשֶׁב דָּוִד בַּמִּדְבָּר בַּמְּצָדוֹת, וַיֵּשֶׁב בָּהָר בְּמִדְבַּר־זִיף; וַיְבַקְשֵׁהוּ שָׁאוּל כָּל־הַיָּמִים, וְלֹא־נְתָנוֹ אֱלֹהִים בְּיָדוֹ׃ 15 וַיַּרְא דָוִד, כִּי־יָצָא שָׁאוּל לְבַקֵּשׁ אֶת־נַפְשׁוֹ; וְדָוִד בְּמִדְבַּר־זִיף בַּחֹרְשָׁה׃ {ס} 16 וַיָּקָם יְהוֹנָתָן בֶּן־שָׁאוּל, וַיֵּלֶךְ אֶל־דָּוִד חֹרְשָׁה; וַיְחַזֵּק אֶת־יָדוֹ בֵּאלֹהִים׃
17 וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַל־תִּירָא, כִּי לֹא תִמְצָאֲךָ יַד שָׁאוּל אָבִי, וְאַתָּה תִּמְלֹךְ עַל־יִשְׂרָאֵל, וְאָנֹכִי אֶהְיֶה־לְּךָ לְמִשְׁנֶה; וְגַם־שָׁאוּל אָבִי יֹדֵעַ כֵּן׃
18 וַיִּכְרְתוּ שְׁנֵיהֶם בְּרִית לִפְנֵי יהוה; וַיֵּשֶׁב דָּוִד בַּחֹרְשָׁה, וִיהוֹנָתָן הָלַךְ לְבֵיתוֹ׃ {ס}
19 וַיַּעֲלוּ זִפִים אֶל־שָׁאוּל, הַגִּבְעָתָה לֵאמֹר; הֲלוֹא דָוִד מִסְתַּתֵּר עִמָּנוּ בַמְּצָדוֹת בַּחֹרְשָׁה, בְּגִבְעַת הַחֲכִילָה, אֲשֶׁר מִימִין הַיְשִׁימוֹן׃ 20 וְעַתָּה לְכָל־אַוַּת נַפְשְׁךָ הַמֶּלֶךְ לָרֶדֶת רֵד; וְלָנוּ הַסְגִּירוֹ בְּיַד הַמֶּלֶךְ׃
21 וַיֹּאמֶר שָׁאוּל, בְּרוּכִים אַתֶּם לַיהוָה; כִּי חֲמַלְתֶּם עָלָי׃ 22 לְכוּ־נָא הָכִינוּ עוֹד, וּדְעוּ וּרְאוּ אֶת־מְקוֹמוֹ אֲשֶׁר תִּהְיֶה רַגְלוֹ, מִי רָאָהוּ שָׁם; כִּי אָמַר אֵלַי, עָרוֹם יַעְרִם הוּא׃ 23 וּרְאוּ וּדְעוּ, מִכֹּל הַמַּחֲבֹאִים אֲשֶׁר יִתְחַבֵּא שָׁם, וְשַׁבְתֶּם אֵלַי אֶל־נָכוֹן, וְהָלַכְתִּי אִתְּכֶם; וְהָיָה אִם־יֶשְׁנוֹ בָאָרֶץ, וְחִפַּשְׂתִּי אֹתוֹ, בְּכֹל אַלְפֵי יְהוּדָה׃
24 וַיָּקוּמוּ וַיֵּלְכוּ זִיפָה לִפְנֵי שָׁאוּל; וְדָוִד וַאֲנָשָׁיו בְּמִדְבַּר מָעוֹן בָּעֲרָבָה, אֶל יְמִין הַיְשִׁימוֹן׃ 25 וַיֵּלֶךְ שָׁאוּל וַאֲנָשָׁיו לְבַקֵּשׁ, וַיַּגִּדוּ לְדָוִד, וַיֵּרֶד הַסֶּלַע, וַיֵּשֶׁב בְּמִדְבַּר מָעוֹן; וַיִּשְׁמַע שָׁאוּל, וַיִּרְדֹּף אַחֲרֵי־דָוִד מִדְבַּר מָעוֹן׃ 26 וַיֵּלֶךְ שָׁאוּל מִצַּד הָהָר מִזֶּה, וְדָוִד וַאֲנָשָׁיו מִצַּד הָהָר מִזֶּה; וַיְהִי דָוִד נֶחְפָּז לָלֶכֶת מִפְּנֵי שָׁאוּל, וְשָׁאוּל וַאֲנָשָׁיו, עֹטְרִים אֶל־דָּוִד וְאֶל־אֲנָשָׁיו לְתָפְשָׂם׃ 27 וּמַלְאָךְ בָּא, אֶל־שָׁאוּל לֵאמֹר; מַהֲרָה וְלֵכָה, כִּי־פָשְׁטוּ פְלִשְׁתִּים עַל־הָאָרֶץ׃ 28 וַיָּשָׁב שָׁאוּל, מִרְדֹף אַחֲרֵי דָוִד, וַיֵּלֶךְ לִקְרַאת פְּלִשְׁתִּים; עַל־כֵּן, קָרְאוּ לַמָּקוֹם הַהוּא, סֶלַע הַמַּחְלְקוֹת׃
דוד בקעילה ובזיף
1 נאמר לדוד: "הפלשתים נלחמים בקְעִילָה וגונבים את התבואה שנשארה בגורן". 2 דוד שאל את ה': "האם עליי ללכת לתקוף את הפלשתים האלה?".
ה' השיב לדוד: "לך לתקוף את הפלשתים והצל את קעילה".
3 אבל אנשי דוד אמרו לו: "אנחנו כל כך פוחדים כאן ביהודה, איך נלך לקעילה להילחם בצבאות הפלשתים?".
4 דוד שאל שוב את ה', וה' ענה לו: "רד לקעילה כי אני אתן בידך את הפלשתים!".
5 דוד הלך עם אנשיו לקעילה, נלחם בפלשתים ולקח שלל את העדרים שלהם. הוא הנחיל לפלשתים תבוסה קשה. כך הציל דוד את תושבי קעילה.
6 כשברח אביתר בן אחימלך אל דוד לקעילה, הוא לקח אתו את אפוד הכוהן הגדול.
7 נאמר לשאול שדוד בא לקעילה, ושאול אמר: "אלוהים מסר אותו בידי – הוא הסתגר בעיר שאפשר לנעול את שעריה". 8 שאול הזעיק את כל הצבא למלחמה כדי לרדת לקעילה, לשים עליה מצור ולתפוס את דוד ואנשיו.
9 דוד ידע ששאול זומם להרע לו. הוא ביקש מאביתר הכוהן להגיש לו את אפוד הכוהן הגדול. 10 דוד אמר: "ה' אלוהי ישראל, עבדך שמע ששאול רוצה לבוא לקעילה ולהרוס בגללי את העיר. 11 האם ימסרו אותי ראשי קעילה לידיו? האם שאול יֵרד באמת לקעילה כפי ששמעתי? ה' אלוהי ישראל, אמור בבקשה לעבדך".
"הוא יֵרד", אמר ה'.
12 "האם ימסרו ראשי קעילה אותי ואת אנשיי לידי שאול?", שאל דוד.
"הם ימסרו", השיב ה'.
13 דוד ושש מאות אנשיו יצאו מקעילה ועברו ממקום למקום. כששמע שאול שדוד ברח מקעילה, הוא לא יצא לשם.
14 דוד התגורר בין הצוקים במדבר ובאחד ההרים שבמדבר זיף. שאול חיפש אותו יום יום אך אלוהים לא נתן לו לתפוס אותו. 15 כשהיה דוד בחורשה שבמדבר זיף, הוא שמע ששאול יצא לחפש אותו כדי להרוג אותו. 16 יהונתן בן שאול ביקר את דוד בחורשה ועודד אותו לבטוח באלוהים.
17 "אל תפחד, שאול אבי לא ימצא אותך", אמר יהונתן לדוד. "אתה תמלוך על ישראל ואני אהיה הסגן שלך. גם שאול אבי יודע זאת".
18 השניים כרתו ברית לפני ה'. דוד נשאר בחורשה ויהונתן הלך לביתו.
19 תושבי זיף באו אל שאול בגבעה ואמרו: "דוד מסתתר בין הצוקים באזורנו, בחורשה שבגבעת חֲכִילָה, בדרום המדבר. 20 אתה, המלך, יכול לבוא לכאן בכל עת שתרצה, ואנחנו נמסור את דוד לידי המלך".
21 שאול אמר: "יברך אתכם ה' על כך שריחמתם עליי. 22 לכו ועשו עוד הכנות. בִּדקו היטב איפה הוא נמצא ומי ראה אותו שם, כי נאמר לי שהוא יַטעה אותי. 23 בִּדקו היטב את כל המחבואים שהוא מתחבא בהם וחִזרו אליי עם מידע אמין, אז אלך אתכם. אם הוא נמצא באזור, אחפש אותו בכל משפחות יהודה".
24 תושבי זיף עזבו את שאול וחזרו לזיף. דוד ואנשיו היו במדבר מָעוֹן, בבקעת ים המלח בדרום המדבר. 25 שאול יצא עם אנשיו לחפש אותו. דוד שמע על כך, ירד אל הסלע ונשאר במדבר מעון. כששמע זאת שאול, הוא רדף אחרי דוד במדבר מעון. 26 שאול הלך מצדו האחד של ההר ודוד ואנשיו הלכו מצדו השני. דוד מיהר כי ברח מפני שאול. שאול ואנשיו התכוונו להקיף את דוד ואנשיו כדי לתפוס אותם. 27 לפתע בא שליח אל שאול ואמר: "עזוב את המקום ובוא, כי הפלשתים התנפלו על הארץ". 28 שאול חזר מהמרדף אחרי דוד ויצא להילחם בפלשתים, לכן נקרא המקום ההוא סלע המַחְלְקוֹת. 29 דוד עלה משם והתגורר בין הצוקים בעין גדי.