ספר שמואל א פרק טו
1 וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל־שָׁאוּל, אֹתִי שָׁלַח יהוה לִמְשָׁחֳךָ לְמֶלֶךְ, עַל־עַמּוֹ עַל־יִשְׂרָאֵל; וְעַתָּה שְׁמַע, לְקוֹל דִּבְרֵי יהוה׃ {ס} 2 כֹּה אָמַר יהוה צְבָאוֹת, פָּקַדְתִּי אֵת אֲשֶׁר־עָשָׂה עֲמָלֵק לְיִשְׂרָאֵל; אֲשֶׁר־שָׂם לוֹ בַּדֶּרֶךְ, בַּעֲלֹתוֹ מִמִּצְרָיִם׃ 3 עַתָּה לֵךְ וְהִכִּיתָה אֶת־עֲמָלֵק, וְהַחֲרַמְתֶּם אֶת־כָּל־אֲשֶׁר־לוֹ, וְלֹא תַחְמֹל עָלָיו; וְהֵמַתָּה מֵאִישׁ עַד־אִשָּׁה, מֵעֹלֵל וְעַד־יוֹנֵק, מִשּׁוֹר וְעַד־שֶׂה, מִגָּמָל וְעַד־חֲמוֹר׃ {ס}
4 וַיְשַׁמַּע שָׁאוּל אֶת־הָעָם, וַיִּפְקְדֵם בַּטְּלָאִים, מָאתַיִם אֶלֶף רַגְלִי; וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אֶת־אִישׁ יְהוּדָה׃ 5 וַיָּבֹא שָׁאוּל עַד־עִיר עֲמָלֵק; וַיָּרֶב בַּנָּחַל׃
6 וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל־הַקֵּינִי לְכוּ סֻּרוּ רְדוּ מִתּוֹךְ עֲמָלֵקִי, פֶּן־אֹסִפְךָ עִמּוֹ, וְאַתָּה עָשִׂיתָה חֶסֶד עִם־כָּל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בַּעֲלוֹתָם מִמִּצְרָיִם;
וַיָּסַר קֵינִי מִתּוֹךְ עֲמָלֵק׃ 7 וַיַּךְ שָׁאוּל אֶת־עֲמָלֵק; מֵחֲוִילָה בּוֹאֲךָ שׁוּר, אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי מִצְרָיִם׃ 8 וַיִּתְפֹּשׂ אֶת־אֲגַג מֶלֶךְ־עֲמָלֵק חָי; וְאֶת־כָּל־הָעָם הֶחֱרִים לְפִי־חָרֶב׃ 9 וַיַּחְמֹל שָׁאוּל וְהָעָם עַל־אֲגָג, וְעַל־מֵיטַב הַצֹּאן וְהַבָּקָר וְהַמִּשְׁנִים וְעַל־הַכָּרִים וְעַל־כָּל־הַטּוֹב, וְלֹא אָבוּ הַחֲרִימָם; וְכָל־הַמְּלָאכָה נְמִבְזָה וְנָמֵס אֹתָהּ הֶחֱרִימוּ׃ {פ}
10 וַיְהִי דְּבַר־יהוה, אֶל־שְׁמוּאֵל לֵאמֹר׃ 11 נִחַמְתִּי, כִּי־הִמְלַכְתִּי אֶת־שָׁאוּל לְמֶלֶךְ, כִּי־שָׁב מֵאַחֲרַי, וְאֶת־דְּבָרַי לֹא הֵקִים;
וַיִּחַר לִשְׁמוּאֵל, וַיִּזְעַק אֶל־יהוה כָּל־הַלָּיְלָה׃ 12 וַיַּשְׁכֵּם שְׁמוּאֵל לִקְרַאת שָׁאוּל בַּבֹּקֶר; וַיֻּגַּד לִשְׁמוּאֵל לֵאמֹר, בָּא־שָׁאוּל הַכַּרְמֶלָה וְהִנֵּה מַצִּיב לוֹ יָד, וַיִּסֹּב וַיַּעֲבֹר, וַיֵּרֶד הַגִּלְגָּל׃ 13 וַיָּבֹא שְׁמוּאֵל אֶל־שָׁאוּל; וַיֹּאמֶר לוֹ שָׁאוּל, בָּרוּךְ אַתָּה לַיהוָה, הֲקִימֹתִי אֶת־דְּבַר יהוה׃
14 וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל, וּמֶה קוֹל־הַצֹּאן הַזֶּה בְּאָזְנָי; וְקוֹל הַבָּקָר, אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁמֵעַ׃
15 וַיֹּאמֶר שָׁאוּל מֵעֲמָלֵקִי הֱבִיאוּם, אֲשֶׁר חָמַל הָעָם עַל־מֵיטַב הַצֹּאן וְהַבָּקָר, לְמַעַן זְבֹחַ לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ; וְאֶת־הַיּוֹתֵר הֶחֱרַמְנוּ׃ {ס}
16 וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל־שָׁאוּל, הֶרֶף וְאַגִּידָה לְּךָ, אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר יהוה אֵלַי הַלָּיְלָה;
וַיֹּאמְרוּ (וַיֹּאמֶר) לוֹ דַּבֵּר׃ {ס}
17 וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל, הֲלוֹא, אִם־קָטֹן אַתָּה בְּעֵינֶיךָ, רֹאשׁ שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אָתָּה; וַיִּמְשָׁחֲךָ יהוה לְמֶלֶךְ עַל־יִשְׂרָאֵל׃ 18 וַיִּשְׁלָחֲךָ יהוה בְּדָרֶךְ; וַיֹּאמֶר, לֵךְ וְהַחֲרַמְתָּה אֶת־הַחַטָּאִים אֶת־עֲמָלֵק, וְנִלְחַמְתָּ בוֹ, עַד כַּלּוֹתָם אֹתָם׃ 19 וְלָמָּה לֹא־שָׁמַעְתָּ בְּקוֹל יהוה; וַתַּעַט אֶל־הַשָּׁלָל, וַתַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יהוה׃ {ס}
20 וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל־שְׁמוּאֵל, אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל יהוה, וָאֵלֵךְ בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר־שְׁלָחַנִי יהוה; וָאָבִיא, אֶת־אֲגַג מֶלֶךְ עֲמָלֵק, וְאֶת־עֲמָלֵק הֶחֱרַמְתִּי׃ 21 וַיִּקַּח הָעָם מֵהַשָּׁלָל צֹאן וּבָקָר רֵאשִׁית הַחֵרֶם; לִזְבֹּחַ לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ בַּגִּלְגָּל׃
22 וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל, הַחֵפֶץ לַיהוָה בְּעֹלוֹת וּזְבָחִים, כִּשְׁמֹעַ בְּקוֹל יהוה; הִנֵּה שְׁמֹעַ מִזֶּבַח טוֹב, לְהַקְשִׁיב מֵחֵלֶב אֵילִים׃ 23 כִּי חַטַּאת־קֶסֶם מֶרִי, וְאָוֶן וּתְרָפִים הַפְצַר; יַעַן, מָאַסְתָּ אֶת־דְּבַר יהוה, וַיִּמְאָסְךָ מִמֶּלֶךְ׃ {ס}
24 וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל־שְׁמוּאֵל חָטָאתִי, כִּי־עָבַרְתִּי אֶת־פִּי־יהוה וְאֶת־דְּבָרֶיךָ; כִּי יָרֵאתִי אֶת־הָעָם, וָאֶשְׁמַע בְּקוֹלָם׃ 25 וְעַתָּה שָׂא נָא אֶת־חַטָּאתִי; וְשׁוּב עִמִּי, וְאֶשְׁתַּחֲוֶה לַיהוָה׃
26 וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל־שָׁאוּל, לֹא אָשׁוּב עִמָּךְ; כִּי מָאַסְתָּה אֶת־דְּבַר יהוה, וַיִּמְאָסְךָ יהוה, מִהְיוֹת מֶלֶךְ עַל־יִשְׂרָאֵל׃ {ס} 27 וַיִּסֹּב שְׁמוּאֵל לָלֶכֶת; וַיַּחֲזֵק בִּכְנַף־מְעִילוֹ וַיִּקָּרַע׃
28 וַיֹּאמֶר אֵלָיו שְׁמוּאֵל, קָרַע יהוה אֶת־מַמְלְכוּת יִשְׂרָאֵל מֵעָלֶיךָ הַיּוֹם; וּנְתָנָהּ לְרֵעֲךָ הַטּוֹב מִמֶּךָּ׃ 29 וְגַם נֵצַח יִשְׂרָאֵל, לֹא יְשַׁקֵּר וְלֹא יִנָּחֵם; כִּי לֹא אָדָם הוּא לְהִנָּחֵם׃
30 וַיֹּאמֶר חָטָאתִי, עַתָּה, כַּבְּדֵנִי נָא נֶגֶד זִקְנֵי־עַמִּי וְנֶגֶד יִשְׂרָאֵל; וְשׁוּב עִמִּי, וְהִשְׁתַּחֲוֵיתִי לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ׃ 31 וַיָּשָׁב שְׁמוּאֵל אַחֲרֵי שָׁאוּל; וַיִּשְׁתַּחוּ שָׁאוּל לַיהוָה׃ {ס}
32 וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל, הַגִּישׁוּ אֵלַי אֶת־אֲגַג מֶלֶךְ עֲמָלֵק, וַיֵּלֶךְ אֵלָיו, אֲגַג מַעֲדַנֹּת; וַיֹּאמֶר אֲגָג, אָכֵן סָר מַר־הַמָּוֶת׃ {ס}
33 וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל, כַּאֲשֶׁר שִׁכְּלָה נָשִׁים חַרְבֶּךָ, כֵּן־תִּשְׁכַּל מִנָּשִׁים אִמֶּךָ; וַיְשַׁסֵּף שְׁמוּאֵל אֶת־אֲגָג לִפְנֵי יהוה בַּגִּלְגָּל׃ {ס}
34 וַיֵּלֶךְ שְׁמוּאֵל הָרָמָתָה; וְשָׁאוּל עָלָה אֶל־בֵּיתוֹ גִּבְעַת שָׁאוּל׃ 35 וְלֹא־יָסַף שְׁמוּאֵל לִרְאוֹת אֶת־שָׁאוּל עַד־יוֹם מוֹתוֹ, כִּי־הִתְאַבֵּל שְׁמוּאֵל אֶל־שָׁאוּל; וַיהוה נִחָם, כִּי־הִמְלִיךְ אֶת־שָׁאוּל עַל־יִשְׂרָאֵל׃ {פ}