ספר שמואל א פרק טז
1 וַיֹּאמֶר יהוה אֶל־שְׁמוּאֵל, עַד־מָתַי אַתָּה מִתְאַבֵּל אֶל־שָׁאוּל, וַאֲנִי מְאַסְתִּיו, מִמְּלֹךְ עַל־יִשְׂרָאֵל; מַלֵּא קַרְנְךָ שֶׁמֶן, וְלֵךְ אֶשְׁלָחֲךָ אֶל־יִשַׁי בֵּית־הַלַּחְמִי, כִּי־רָאִיתִי בְּבָנָיו לִי מֶלֶךְ׃
2 וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֵיךְ אֵלֵךְ, וְשָׁמַע שָׁאוּל וַהֲרָגָנִי; {ס}
וַיֹּאמֶר יהוה, עֶגְלַת בָּקָר תִּקַּח בְּיָדֶךָ, וְאָמַרְתָּ, לִזְבֹּחַ לַיהוָה בָּאתִי׃ 3 וְקָרָאתָ לְיִשַׁי בַּזָּבַח; וְאָנֹכִי, אוֹדִיעֲךָ אֵת אֲשֶׁר־תַּעֲשֶׂה, וּמָשַׁחְתָּ לִי, אֵת אֲשֶׁר־אֹמַר אֵלֶיךָ׃
4 וַיַּעַשׂ שְׁמוּאֵל, אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר יהוה, וַיָּבֹא בֵּית לָחֶם; וַיֶּחֶרְדוּ זִקְנֵי הָעִיר לִקְרָאתוֹ, וַיֹּאמֶר שָׁלֹם בּוֹאֶךָ׃
5 וַיֹּאמֶר שָׁלוֹם, לִזְבֹּחַ לַיהוָה בָּאתִי, הִתְקַדְּשׁוּ, וּבָאתֶם אִתִּי בַּזָּבַח; וַיְקַדֵּשׁ אֶת־יִשַׁי וְאֶת־בָּנָיו, וַיִּקְרָא לָהֶם לַזָּבַח׃ 6 וַיְהִי בְּבוֹאָם, וַיַּרְא אֶת־אֱלִיאָב; וַיֹּאמֶר אַךְ נֶגֶד יהוה מְשִׁיחוֹ׃
7 וַיֹּאמֶר יהוה אֶל־שְׁמוּאֵל, אַל־תַּבֵּט אֶל־מַרְאֵהוּ וְאֶל־גְּבֹהַּ קוֹמָתוֹ כִּי מְאַסְתִּיהוּ; כִּי לֹא, אֲשֶׁר יִרְאֶה הָאָדָם, כִּי הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם, וַיהוה יִרְאֶה לַלֵּבָב׃
8 וַיִּקְרָא יִשַׁי אֶל־אֲבִינָדָב, וַיַּעֲבִרֵהוּ לִפְנֵי שְׁמוּאֵל; וַיֹּאמֶר גַּם־בָּזֶה לֹא־בָחַר יהוה׃ 9 וַיַּעֲבֵר יִשַׁי שַׁמָּה; וַיֹּאמֶר גַּם־בָּזֶה לֹא־בָחַר יהוה׃ 10 וַיַּעֲבֵר יִשַׁי שִׁבְעַת בָּנָיו לִפְנֵי שְׁמוּאֵל; וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל־יִשַׁי, לֹא־בָחַר יהוה בָּאֵלֶּה׃ 11 וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל־יִשַׁי הֲתַמּוּ הַנְּעָרִים,
וַיֹּאמֶר, עוֹד שָׁאַר הַקָּטָן, וְהִנֵּה רֹעֶה בַּצֹּאן; וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל־יִשַׁי שִׁלְחָה וְקָחֶנּוּ, כִּי לֹא־נָסֹב עַד־בֹּאוֹ פֹה׃
12 וַיִּשְׁלַח וַיְבִיאֵהוּ וְהוּא אַדְמוֹנִי, עִם־יְפֵה עֵינַיִם וְטוֹב רֹאִי; {פ}
וַיֹּאמֶר יהוה קוּם מְשָׁחֵהוּ כִּי־זֶה הוּא׃
13 וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל אֶת־קֶרֶן הַשֶּׁמֶן, וַיִּמְשַׁח אֹתוֹ בְּקֶרֶב אֶחָיו, וַתִּצְלַח רוּחַ־יהוה אֶל־דָּוִד, מֵהַיּוֹם הַהוּא וָמָעְלָה; וַיָּקָם שְׁמוּאֵל, וַיֵּלֶךְ הָרָמָתָה׃ {ס}
14 וְרוּחַ יהוה סָרָה מֵעִם שָׁאוּל; וּבִעֲתַתּוּ רוּחַ־רָעָה מֵאֵת יהוה׃ 15 וַיֹּאמְרוּ עַבְדֵי־שָׁאוּל אֵלָיו; הִנֵּה־נָא רוּחַ־אֱלֹהִים רָעָה מְבַעִתֶּךָ׃ 16 יֹאמַר־נָא אֲדֹנֵנוּ עֲבָדֶיךָ לְפָנֶיךָ, יְבַקְשׁוּ אִישׁ יֹדֵעַ מְנַגֵּן בַּכִּנּוֹר; וְהָיָה, בִּהְיוֹת עָלֶיךָ רוּחַ־אֱלֹהִים רָעָה, וְנִגֵּן בְּיָדוֹ וְטוֹב לָךְ׃ {פ}
17 וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל־עֲבָדָיו; רְאוּ־נָא לִי, אִישׁ מֵיטִיב לְנַגֵּן, וַהֲבִיאוֹתֶם אֵלָי׃
18 וַיַּעַן אֶחָד מֵהַנְּעָרִים וַיֹּאמֶר, הִנֵּה רָאִיתִי בֵּן לְיִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי, יֹדֵעַ נַגֵּן וְגִבּוֹר חַיִל וְאִישׁ מִלְחָמָה וּנְבוֹן דָּבָר וְאִישׁ תֹּאַר; וַיהוה עִמּוֹ׃
19 וַיִּשְׁלַח שָׁאוּל מַלְאָכִים אֶל־יִשָׁי; וַיֹּאמֶר שִׁלְחָה אֵלַי אֶת־דָּוִד בִּנְךָ אֲשֶׁר בַּצֹּאן׃
20 וַיִּקַּח יִשַׁי חֲמוֹר לֶחֶם וְנֹאד יַיִן, וּגְדִי עִזִּים אֶחָד; וַיִּשְׁלַח בְּיַד־דָּוִד בְּנוֹ אֶל־שָׁאוּל׃ 21 וַיָּבֹא דָוִד אֶל־שָׁאוּל, וַיַּעֲמֹד לְפָנָיו; וַיֶּאֱהָבֵהוּ מְאֹד, וַיְהִי־לוֹ נֹשֵׂא כֵלִים׃ 22 וַיִּשְׁלַח שָׁאוּל, אֶל־יִשַׁי לֵאמֹר; יַעֲמָד־נָא דָוִד לְפָנַי, כִּי־מָצָא חֵן בְּעֵינָי׃ 23 וְהָיָה, בִּהְיוֹת רוּחַ־אֱלֹהִים אֶל־שָׁאוּל, וְלָקַח דָּוִד אֶת־הַכִּנּוֹר וְנִגֵּן בְּיָדוֹ; וְרָוַח לְשָׁאוּל וְטוֹב לוֹ, וְסָרָה מֵעָלָיו רוּחַ הָרָעָה׃ {פ}