תנ"ך מבואר

ספר שמואל א פרק י

1 וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל אֶת־פַּךְ הַשֶּׁמֶן וַיִּצֹק עַל־רֹאשׁוֹ וַיִּשָּׁקֵהוּ; וַיֹּאמֶר הֲלוֹא, כִּי־מְשָׁחֲךָ יהוה עַל־נַחֲלָתוֹ לְנָגִיד׃ 2 בְּלֶכְתְּךָ הַיּוֹם מֵעִמָּדִי, וּמָצָאתָ שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִם־קְבֻרַת רָחֵל בִּגְבוּל בִּנְיָמִן בְּצֶלְצַח; וְאָמְרוּ אֵלֶיךָ, נִמְצְאוּ הָאֲתֹנוֹת אֲשֶׁר הָלַכְתָּ לְבַקֵּשׁ, וְהִנֵּה נָטַשׁ אָבִיךָ אֶת־דִּבְרֵי הָאֲתֹנוֹת, וְדָאַג לָכֶם לֵאמֹר, מָה אֶעֱשֶׂה לִבְנִי׃ 3 וְחָלַפְתָּ מִשָּׁם וָהָלְאָה, וּבָאתָ עַד־אֵלוֹן תָּבוֹר, וּמְצָאוּךָ שָּׁם שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים, עֹלִים אֶל־הָאֱלֹהִים בֵּית־אֵל; אֶחָד נֹשֵׂא שְׁלֹשָׁה גְדָיִים, וְאֶחָד נֹשֵׂא, שְׁלֹשֶׁת כִּכְּרוֹת לֶחֶם, וְאֶחָד נֹשֵׂא נֵבֶל־יָיִן׃ 4 וְשָׁאֲלוּ לְךָ לְשָׁלוֹם; וְנָתְנוּ לְךָ שְׁתֵּי־לֶחֶם, וְלָקַחְתָּ מִיָּדָם׃ 5 אַחַר כֵּן, תָּבוֹא גִּבְעַת הָאֱלֹהִים, אֲשֶׁר־שָׁם נְצִבֵי פְלִשְׁתִּים; וִיהִי כְבֹאֲךָ שָׁם הָעִיר, וּפָגַעְתָּ חֶבֶל נְבִיאִים יֹרְדִים מֵהַבָּמָה, וְלִפְנֵיהֶם נֵבֶל וְתֹף וְחָלִיל וְכִנּוֹר, וְהֵמָּה מִתְנַבְּאִים׃ 6 וְצָלְחָה עָלֶיךָ רוּחַ יהוה, וְהִתְנַבִּיתָ עִמָּם; וְנֶהְפַּכְתָּ לְאִישׁ אַחֵר׃ 7 וְהָיָה, כִּי תְבֹאֶינָה (תָבֹאנָה) הָאֹתוֹת הָאֵלֶּה לָךְ; עֲשֵׂה לְךָ אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדֶךָ, כִּי הָאֱלֹהִים עִמָּךְ׃ 8 וְיָרַדְתָּ לְפָנַי הַגִּלְגָּל, וְהִנֵּה אָנֹכִי יֹרֵד אֵלֶיךָ, לְהַעֲלוֹת עֹלוֹת, לִזְבֹּחַ זִבְחֵי שְׁלָמִים; שִׁבְעַת יָמִים תּוֹחֵל עַד־בּוֹאִי אֵלֶיךָ, וְהוֹדַעְתִּי לְךָ, אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה׃

9 וְהָיָה, כְּהַפְנֹתוֹ שִׁכְמוֹ לָלֶכֶת מֵעִם שְׁמוּאֵל, וַיַּהֲפָךְ־לוֹ אֱלֹהִים לֵב אַחֵר; וַיָּבֹאוּ כָּל־הָאֹתוֹת הָאֵלֶּה בַּיּוֹם הַהוּא׃ {ס}
10 וַיָּבֹאוּ שָׁם הַגִּבְעָתָה, וְהִנֵּה חֶבֶל־נְבִאִים לִקְרָאתוֹ; וַתִּצְלַח עָלָיו רוּחַ אֱלֹהִים, וַיִּתְנַבֵּא בְּתוֹכָם׃ 11 וַיְהִי, כָּל־יוֹדְעוֹ מֵאִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם, וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה עִם־נְבִאִים נִבָּא; וַיֹּאמֶר הָעָם אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ, מַה־זֶּה הָיָה לְבֶן־קִישׁ, הֲגַם שָׁאוּל בַּנְּבִיאִים׃
12 וַיַּעַן אִישׁ מִשָּׁם וַיֹּאמֶר וּמִי אֲבִיהֶם; עַל־כֵּן הָיְתָה לְמָשָׁל, הֲגַם שָׁאוּל בַּנְּבִאִים׃ 13 וַיְכַל מֵהִתְנַבּוֹת, וַיָּבֹא הַבָּמָה׃
14 וַיֹּאמֶר דּוֹד שָׁאוּל אֵלָיו וְאֶל־נַעֲרוֹ אָן הֲלַכְתֶּם;
וַיֹּאמֶר לְבַקֵּשׁ אֶת־הָאֲתֹנוֹת, וַנִּרְאֶה כִי־אַיִן, וַנָּבוֹא אֶל־שְׁמוּאֵל׃
15 וַיֹּאמֶר דּוֹד שָׁאוּל; הַגִּידָה־נָּא לִי, מָה־אָמַר לָכֶם שְׁמוּאֵל׃
16 וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל־דּוֹדוֹ, הַגֵּד הִגִּיד לָנוּ, כִּי נִמְצְאוּ הָאֲתֹנוֹת; וְאֶת־דְּבַר הַמְּלוּכָה לֹא־הִגִּיד לוֹ, אֲשֶׁר אָמַר שְׁמוּאֵל׃ {פ}

17 וַיַּצְעֵק שְׁמוּאֵל אֶת־הָעָם, אֶל־יהוה הַמִּצְפָּה׃ 18 וַיֹּאמֶר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, {פ} כֹּה־אָמַר יהוה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אָנֹכִי הֶעֱלֵיתִי אֶת־יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם; וָאַצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם, וּמִיַּד כָּל־הַמַּמְלָכוֹת, הַלֹּחֲצִים אֶתְכֶם׃ 19 וְאַתֶּם הַיּוֹם מְאַסְתֶּם אֶת־אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר־הוּא מוֹשִׁיעַ לָכֶם מִכָּל־רָעוֹתֵיכֶם וְצָרֹתֵיכֶם, וַתֹּאמְרוּ לוֹ, כִּי־מֶלֶךְ תָּשִׂים עָלֵינוּ; וְעַתָּה, הִתְיַצְּבוּ לִפְנֵי יהוה, לְשִׁבְטֵיכֶם וּלְאַלְפֵיכֶם׃
20 וַיַּקְרֵב שְׁמוּאֵל, אֵת כָּל־שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל; וַיִּלָּכֵד שֵׁבֶט בִּנְיָמִן׃ 21 וַיַּקְרֵב אֶת־שֵׁבֶט בִּנְיָמִן לְמִשְׁפְּחֹתוֹ (לְמִשְׁפְּחֹתָיו), וַתִּלָּכֵד מִשְׁפַּחַת הַמַּטְרִי; וַיִּלָּכֵד שָׁאוּל בֶּן־קִישׁ, וַיְבַקְשֻׁהוּ וְלֹא נִמְצָא׃ 22 וַיִּשְׁאֲלוּ־עוֹד בַּיהוה, הֲבָא עוֹד הֲלֹם אִישׁ; {ס}
וַיֹּאמֶר יהוה, הִנֵּה־הוּא נֶחְבָּא אֶל־הַכֵּלִים׃ 23 וַיָּרֻצוּ וַיִּקָּחֻהוּ מִשָּׁם, וַיִּתְיַצֵּב בְּתוֹךְ הָעָם; וַיִּגְבַּהּ מִכָּל־הָעָם, מִשִּׁכְמוֹ וָמָעְלָה׃ 24 וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל־כָּל־הָעָם, הַרְּאִיתֶם אֲשֶׁר בָּחַר־בּוֹ יהוה, כִּי אֵין כָּמֹהוּ בְּכָל־הָעָם; וַיָּרִעוּ כָל־הָעָם וַיֹּאמְרוּ יְחִי הַמֶּלֶךְ׃ {פ}
25 וַיְדַבֵּר שְׁמוּאֵל אֶל־הָעָם, אֵת מִשְׁפַּט הַמְּלֻכָה, וַיִּכְתֹּב בַּסֵּפֶר, וַיַּנַּח לִפְנֵי יהוה; וַיְשַׁלַּח שְׁמוּאֵל אֶת־כָּל־הָעָם אִישׁ לְבֵיתוֹ׃ 26 וְגַם־שָׁאוּל, הָלַךְ לְבֵיתוֹ גִּבְעָתָה; וַיֵּלְכוּ עִמּוֹ, הַחַיִל אֲשֶׁר־נָגַע אֱלֹהִים בְּלִבָּם׃ 27 וּבְנֵי בְלִיַּעַל אָמְרוּ, מַה־יֹּשִׁעֵנוּ זֶה, וַיִּבְזֻהוּ וְלֹא־הֵבִיאוּ לוֹ מִנְחָה; וַיְהִי כְּמַחֲרִישׁ׃ {פ}
שאול נמשח למלך
1 שמואל לקח כד שמן, יצק את השמן על ראש שאול, נשק לו ואמר: "האם לא משח אותך ה' למלך על העם ששייך לו? 2היום, לאחר שתלך ממני, תמצא שני אנשים ליד קבר רחל שבגבול בנימין בצֶלְצַח. הם יאמרו לך, 'האתונות שהלכת לחפש נמצאו. אביך הפסיק לדאוג לאתונות והתחיל לדאוג לכם ולשאול: "מה אעשה כדי למצוא את בני?" '. 3 המשך מיד הלאה עד שתגיע לאֵלוֹן תָבוֹר, שם יפגשו בך שלושה אנשים שעולים אל מזבח האלוהים שבבית אל. האחד יוביל שלושה גדיים, השני ישא שלושה כיכרות לחם והשלישי ישא יין. 4 הם ישאלו לשלומך ויתנו לך שני כיכרות לחם. קח אותם. 5 אחר כך לך אל גבעת האלוהים, ששם נמצאים שרי צבא פלשתים. כאשר תיכנס אל העיר תפגוש קבוצת נביאים היורדים ממקום הפולחן ומתנבאים, ולפניהם הולכים נגני נבל, תוף חליל וכינור [כינור – כלי מיתר בעל תיבת תהודה ושתי זרועות]. 6 אז תרד עליך רוח ה', ואתה תתנבא אִתם ותהפוך לאיש אחר. 7 כאשר יתקיימו כל האותות האלה תוכל לעשות כל מה שתרצה, כי אלוהים אתך. 8 רד לפניי לגִלגל. אני ארד אחריך כדי להקריב עולות וזבחי שלום. חכה שבעה ימים, עד שאבוא אליך ואומר לך כל מה שעליך לעשות".
9 כאשר פנה שאול ללכת משמואל, שינה אלוהים את לב שאול והוא הפך לאיש אחר. כל האותות האלה התקיימו ביום ההוא.
10 שאול ומשרתו הגיעו לגבעה ושאול ראה קבוצת נביאים באה לקראתו. רוח אלוהים ירדה על שאול והוא התנבא אתם. 11 כל אלה שהכירו אותו בעבר ראו שניבא עם הנביאים ואמרו זה לזה: "מה קרה לבן קיש? האם גם שאול בנביאים?".
12 אחד האנשים משם ענה: "ומי המנהיג שלהם?" (כך נוצר הפתגם "הגם שאול בנביאים?"). 13 שאול הפסיק להתנבא והלך אל מקום הפולחן.
14 דוֹדוֹ שאל אותו ואת משרתו: "לאן הלכתם?".
"לחפש את האתונות", השיב שאול. "כשלא מצאנו אותן, פנינו אל שמואל".
15 דודו של שאול אמר: "אמור לי בקשה, מה אמר לכם שמואל?".
16 שאול השיב לדודו: "הוא אמר לנו שהאתונות נמצאו". על המלוכה, שאודותיה דיבר אתו שמואל, לא אמר דבר.
שאול נבחר למלך
17 שמואל אסף את העם לפני ה' במצפָּה. 18 הוא אמר לבני ישראל: "כך אמר ה' אלוהי ישראל, 'אני העליתי את ישראל ממצריים ואני הצלתי אתכם ממצריים ומכל העמים שהציקו לכם', 19 אבל אתם דחיתם את אלוהיכם המושיע אתכם מכל הרעות והצרות שבאות עליכם, ואמרתם לו, 'המְלך עלינו מלך!'. עִמדו עכשיו לפני ה' לפי שבטיכם ולפי משפחותיכם".
20 שמואל הפיל גורל בין כל שבטי ישראל, ושבט בנימין עלה בגורל. 21 הוא הפיל גורל בין משפחות שבט בנימין, ומשפחת המַטְרִי עלתה בגורל. אחר כך עלה בגורל שאול בן קיש, אך כשחיפשו אותו הוא לא נמצא. 22 הם המשיכו לשאול את ה': "האם יש כאן עוד מישהו?".
ה' השיב: "הנה הוא מסתתר בין החפצים". 23 הם רצו והביאו אותו משם, וכשנעמד בתוך העם הוא היה גבוה מכולם. 24 שמואל אמר לכל העם: "האם אתם רואים את מי שה' בחר בו? אין כמוהו בכל העם!", וכל העם הריע בשמחה: "יחיה המלך לאורך ימים!".
25 שמואל הסביר לעם את חוקי המלוכה, וגם כתב אותם בספר והניח אותו באוהל מועד. אחר כך שילח את כל העם, איש איש לביתו. 26 גם שאול הלך לביתו שבגבעה. הצטרפו אליו אנשים אמיצים שאלוהים גרם להם לרצות ללכת אחריו. 27 אבל אנשים רעים אמרו: "איך יכול האיש הזה להציל אותנו?". הם זלזלו בו ולא הביאו לו מתנה. שאול לא הגיב.