ספר ירמיהו פרק יט
1 כֹּה אָמַר יהוה, הָלוֹךְ וְקָנִיתָ בַקְבֻּק יוֹצֵר חָרֶשׂ; וּמִזִּקְנֵי הָעָם, וּמִזִּקְנֵי הַכֹּהֲנִים׃ 2 וְיָצָאתָ אֶל־גֵּיא בֶן־הִנֹּם, אֲשֶׁר פֶּתַח שַׁעַר הַחֲרָסוּת (הַחַרְסִית); וְקָרָאתָ שָּׁם, אֶת־הַדְּבָרִים אֲשֶׁר־אֲדַבֵּר אֵלֶיךָ׃ 3 וְאָמַרְתָּ שִׁמְעוּ דְבַר־יהוה, מַלְכֵי יְהוּדָה, וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלָיִם; כֹּה־אָמַר יהוה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, הִנְנִי מֵבִיא רָעָה עַל־הַמָּקוֹם הַזֶּה, אֲשֶׁר כָּל־שֹׁמְעָהּ תִּצַּלְנָה אָזְנָיו׃ 4 יַעַן אֲשֶׁר עֲזָבֻנִי, וַיְנַכְּרוּ אֶת־הַמָּקוֹם הַזֶּה וַיְקַטְּרוּ־בוֹ לֵאלֹהִים אֲחֵרִים, אֲשֶׁר לֹא־יְדָעוּם הֵמָּה וַאֲבוֹתֵיהֶם וּמַלְכֵי יְהוּדָה; וּמָלְאוּ אֶת־הַמָּקוֹם הַזֶּה דַּם נְקִיִּם׃ 5 וּבָנוּ אֶת־בָּמוֹת הַבַּעַל, לִשְׂרֹף אֶת־בְּנֵיהֶם בָּאֵשׁ עֹלוֹת לַבָּעַל; אֲשֶׁר לֹא־צִוִּיתִי וְלֹא דִבַּרְתִּי, וְלֹא עָלְתָה עַל־לִבִּי׃ {פ}
6 לָכֵן הִנֵּה־יָמִים בָּאִים נְאֻם־יהוה, וְלֹא־יִקָּרֵא לַמָּקוֹם הַזֶּה עוֹד הַתֹּפֶת וְגֵיא בֶן־הִנֹּם; כִּי אִם־גֵּיא הַהֲרֵגָה׃ 7 וּבַקֹּתִי אֶת־עֲצַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלָיִם בַּמָּקוֹם הַזֶּה, וְהִפַּלְתִּים בַּחֶרֶב לִפְנֵי אֹיְבֵיהֶם, וּבְיַד מְבַקְשֵׁי נַפְשָׁם; וְנָתַתִּי אֶת־נִבְלָתָם לְמַאֲכָל, לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ׃ 8 וְשַׂמְתִּי אֶת־הָעִיר הַזֹּאת, לְשַׁמָּה וְלִשְׁרֵקָה; כֹּל עֹבֵר עָלֶיהָ, יִשֹּׁם וְיִשְׁרֹק עַל־כָּל־מַכֹּתֶהָ׃ 9 וְהַאֲכַלְתִּים אֶת־בְּשַׂר בְּנֵיהֶם, וְאֵת בְּשַׂר בְּנֹתֵיהֶם, וְאִישׁ בְּשַׂר־רֵעֵהוּ יֹאכֵלוּ; בְּמָצוֹר וּבְמָצוֹק, אֲשֶׁר יָצִיקוּ לָהֶם אֹיְבֵיהֶם וּמְבַקְשֵׁי נַפְשָׁם׃
10 וְשָׁבַרְתָּ הַבַּקְבֻּק; לְעֵינֵי הָאֲנָשִׁים, הַהֹלְכִים אוֹתָךְ׃ 11 וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה־אָמַר יהוה צְבָאוֹת, כָּכָה אֶשְׁבֹּר אֶת־הָעָם הַזֶּה וְאֶת־הָעִיר הַזֹּאת, כַּאֲשֶׁר יִשְׁבֹּר אֶת־כְּלִי הַיּוֹצֵר, אֲשֶׁר לֹא־יוּכַל לְהֵרָפֵה עוֹד; וּבְתֹפֶת יִקְבְּרוּ, מֵאֵין מָקוֹם לִקְבּוֹר׃ 12 כֵּן־אֶעֱשֶׂה לַמָּקוֹם הַזֶּה נְאֻם־יהוה וּלְיוֹשְׁבָיו; וְלָתֵת אֶת־הָעִיר הַזֹּאת כְּתֹפֶת׃ 13 וְהָיוּ בָּתֵּי יְרוּשָׁלָיִם, וּבָתֵּי מַלְכֵי יְהוּדָה, כִּמְקוֹם הַתֹּפֶת הַטְּמֵאִים; לְכֹל הַבָּתִּים, אֲשֶׁר קִטְּרוּ עַל־גַּגֹּתֵיהֶם לְכֹל צְבָא הַשָּׁמַיִם, וְהַסֵּךְ נְסָכִים לֵאלֹהִים אֲחֵרִים׃ {פ}
14 וַיָּבֹא יִרְמְיָהוּ מֵהַתֹּפֶת, אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ יהוה שָׁם לְהִנָּבֵא; וַיַּעֲמֹד בַּחֲצַר בֵּית־יהוה, וַיֹּאמֶר אֶל־כָּל־הָעָם׃ {ס} 15 כֹּה־אָמַר יהוה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, הִנְנִי מֵבִי (מֵבִיא) אֶל־הָעִיר הַזֹּאת וְעַל־כָּל־עָרֶיהָ, אֵת כָּל־הָרָעָה, אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי עָלֶיהָ; כִּי הִקְשׁוּ אֶת־עָרְפָּם, לְבִלְתִּי שְׁמוֹעַ אֶת־דְּבָרָי׃