ספר ירמיהו פרק יד
1 אֲשֶׁר הָיָה דְבַר־יהוה אֶל־יִרְמְיָהוּ, עַל־דִּבְרֵי הַבַּצָּרוֹת׃
2 אָבְלָה יְהוּדָה, וּשְׁעָרֶיהָ אֻמְלְלוּ קָדְרוּ לָאָרֶץ; וְצִוְחַת יְרוּשָׁלָיִם עָלָתָה׃
3 וְאַדִּרֵיהֶם, שָׁלְחוּ צְעוֹרֵיהֶם (צְעִירֵיהֶם) לַמָּיִם; בָּאוּ עַל־גֵּבִים לֹא־מָצְאוּ מַיִם, שָׁבוּ כְלֵיהֶם רֵיקָם, בֹּשׁוּ וְהָכְלְמוּ וְחָפוּ רֹאשָׁם׃
4 בַּעֲבוּר הָאֲדָמָה חַתָּה, כִּי לֹא־הָיָה גֶשֶׁם בָּאָרֶץ; בֹּשׁוּ אִכָּרִים חָפוּ רֹאשָׁם׃
5 כִּי גַם־אַיֶּלֶת בַּשָּׂדֶה, יָלְדָה וְעָזוֹב; כִּי לֹא־הָיָה דֶּשֶׁא׃
6 וּפְרָאִים עָמְדוּ עַל־שְׁפָיִם, שָׁאֲפוּ רוּחַ כַּתַּנִּים; כָּלוּ עֵינֵיהֶם כִּי־אֵין עֵשֶׂב׃
7 אִם־עֲוֹנֵינוּ עָנוּ בָנוּ, יהוה עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ; כִּי־רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ לְךָ חָטָאנוּ׃
8 מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל, מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָה; לָמָּה תִהְיֶה כְּגֵר בָּאָרֶץ, וּכְאֹרֵחַ נָטָה לָלוּן׃
9 לָמָּה תִהְיֶה כְּאִישׁ נִדְהָם, כְּגִבּוֹר לֹא־יוּכַל לְהוֹשִׁיעַ; וְאַתָּה בְקִרְבֵּנוּ יהוה, וְשִׁמְךָ עָלֵינוּ נִקְרָא אַל־תַּנִּחֵנוּ׃ {ס}
10 כֹּה־אָמַר יהוה לָעָם הַזֶּה, כֵּן אָהֲבוּ לָנוּעַ, רַגְלֵיהֶם לֹא חָשָׂכוּ; וַיהוה לֹא רָצָם, עַתָּה יִזְכֹּר עֲוֹנָם, וְיִפְקֹד חַטֹּאתָם׃ {ס}
11 וַיֹּאמֶר יהוה אֵלָי; אַל־תִּתְפַּלֵּל בְּעַד־הָעָם הַזֶּה לְטוֹבָה׃ 12 כִּי יָצֻמוּ, אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ אֶל־רִנָּתָם, וְכִי יַעֲלוּ עֹלָה וּמִנְחָה אֵינֶנִּי רֹצָם; כִּי, בַּחֶרֶב וּבָרָעָב וּבַדֶּבֶר, אָנֹכִי מְכַלֶּה אוֹתָם׃ {ס}
13 וָאֹמַר אֲהָהּ אֲדֹנָי יְהוִה, הִנֵּה הַנְּבִאִים אֹמְרִים לָהֶם לֹא־תִרְאוּ חֶרֶב, וְרָעָב לֹא־יִהְיֶה לָכֶם; כִּי־שְׁלוֹם אֱמֶת אֶתֵּן לָכֶם, בַּמָּקוֹם הַזֶּה׃ {ס}
14 וַיֹּאמֶר יהוה אֵלַי, שֶׁקֶר הַנְּבִאִים נִבְּאִים בִּשְׁמִי, לֹא שְׁלַחְתִּים וְלֹא צִוִּיתִים, וְלֹא דִבַּרְתִּי אֲלֵיהֶם; חֲזוֹן שֶׁקֶר וְקֶסֶם וֶאֱלוּל (וֶאֱלִיל) וְתַרְמוּת (וְתַרְמִית) לִבָּם, הֵמָּה מִתְנַבְּאִים לָכֶם׃ {ס}
15 לָכֵן כֹּה־אָמַר יהוה, עַל־הַנְּבִאִים הַנִּבְּאִים בִּשְׁמִי וַאֲנִי לֹא־שְׁלַחְתִּים, וְהֵמָּה אֹמְרִים, חֶרֶב וְרָעָב, לֹא יִהְיֶה בָּאָרֶץ הַזֹּאת; בַּחֶרֶב וּבָרָעָב יִתַּמּוּ, הַנְּבִאִים הָהֵמָּה׃ 16 וְהָעָם אֲשֶׁר־הֵמָּה נִבְּאִים לָהֶם יִהְיוּ מֻשְׁלָכִים בְּחֻצוֹת יְרוּשָׁלָיִם מִפְּנֵי הָרָעָב וְהַחֶרֶב, וְאֵין מְקַבֵּר לָהֵמָּה, הֵמָּה נְשֵׁיהֶם, וּבְנֵיהֶם וּבְנֹתֵיהֶם; וְשָׁפַכְתִּי עֲלֵיהֶם אֶת־רָעָתָם׃
17 וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה, תֵּרַדְנָה עֵינַי דִּמְעָה לַיְלָה וְיוֹמָם וְאַל־תִּדְמֶינָה; כִּי שֶׁבֶר גָּדוֹל נִשְׁבְּרָה, בְּתוּלַת בַּת־עַמִּי, מַכָּה נַחְלָה מְאֹד׃
18 אִם־יָצָאתִי הַשָּׂדֶה, וְהִנֵּה חַלְלֵי־חֶרֶב, וְאִם בָּאתִי הָעִיר, וְהִנֵּה תַּחֲלוּאֵי רָעָב; כִּי־גַם־נָבִיא גַם־כֹּהֵן סָחֲרוּ אֶל־אֶרֶץ וְלֹא יָדָעוּ׃ {ס}
19 הֲמָאֹס מָאַסְתָּ אֶת־יְהוּדָה, אִם־בְּצִיּוֹן גָּעֲלָה נַפְשֶׁךָ, מַדּוּעַ הִכִּיתָנוּ, וְאֵין לָנוּ מַרְפֵּא; קַוֵּה לְשָׁלוֹם וְאֵין טוֹב, וּלְעֵת מַרְפֵּא וְהִנֵּה בְעָתָה׃
20 יָדַעְנוּ יהוה רִשְׁעֵנוּ עֲוֹן אֲבוֹתֵינוּ; כִּי חָטָאנוּ לָךְ׃
21 אַל־תִּנְאַץ לְמַעַן שִׁמְךָ, אַל־תְּנַבֵּל כִּסֵּא כְבוֹדֶךָ; זְכֹר אַל־תָּפֵר בְּרִיתְךָ אִתָּנוּ׃ 22 הֲיֵשׁ בְּהַבְלֵי הַגּוֹיִם מַגְשִׁמִים, וְאִם־הַשָּׁמַיִם יִתְּנוּ רְבִבִים; הֲלֹא אַתָּה־הוּא יהוה אֱלֹהֵינוּ וּנְקַוֶּה־לָּךְ, כִּי־אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת־כָּל־אֵלֶּה׃ {פ}