תנ"ך מבואר

1 בֶּן־עֶשְׂרִים וְאַחַת שָׁנָה צִדְקִיָּהוּ בְמָלְכוֹ, וְאַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה, מָלַךְ בִּירוּשָׁלָיִם; וְשֵׁם אִמּוֹ, חמיטל (חֲמוּטַל) בַּת־יִרְמְיָהוּ מִלִּבְנָה׃ 2 וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יהוה; כְּכֹל אֲשֶׁר־עָשָׂה יְהוֹיָקִים׃ 3 כִּי עַל־אַף יהוה, הָיְתָה בִּירוּשָׁלָיִם וִיהוּדָה, עַד־הִשְׁלִיכוֹ אוֹתָם מֵעַל פָּנָיו; וַיִּמְרֹד צִדְקִיָּהוּ בְּמֶלֶךְ בָּבֶל׃
4 וַיְהִי בַשָּׁנָה הַתְּשִׁעִית לְמָלְכוֹ, בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ, בָּא נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ־בָּבֶל הוּא וְכָל־חֵילוֹ עַל־יְרוּשָׁלָיִם, וַיַּחֲנוּ עָלֶיהָ; וַיִּבְנוּ עָלֶיהָ דָּיֵק סָבִיב׃ 5 וַתָּבֹא הָעִיר בַּמָּצוֹר; עַד עַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה, לַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ׃ 6 בַּחֹדֶשׁ הָרְבִיעִי בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ, וַיֶּחֱזַק הָרָעָב בָּעִיר; וְלֹא־הָיָה לֶחֶם לְעַם הָאָרֶץ׃ 7 וַתִּבָּקַע הָעִיר, וְכָל־אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה יִבְרְחוּ וַיֵּצְאוּ מֵהָעִיר לַיְלָה, דֶּרֶךְ שַׁעַר בֵּין־הַחֹמֹתַיִם אֲשֶׁר עַל־גַּן הַמֶּלֶךְ, וְכַשְׂדִּים עַל־הָעִיר סָבִיב; וַיֵּלְכוּ דֶּרֶךְ הָעֲרָבָה׃ 8 וַיִּרְדְּפוּ חֵיל־כַּשְׂדִּים אַחֲרֵי הַמֶּלֶךְ, וַיַּשִּׂיגוּ אֶת־צִדְקִיָּהוּ בְּעַרְבֹת יְרֵחוֹ; וְכָל־חֵילוֹ, נָפֹצוּ מֵעָלָיו׃ 9 וַיִּתְפְּשׂוּ אֶת־הַמֶּלֶךְ, וַיַּעֲלוּ אֹתוֹ אֶל־מֶלֶךְ בָּבֶל רִבְלָתָה בְּאֶרֶץ חֲמָת; וַיְדַבֵּר אִתּוֹ מִשְׁפָּטִים׃ 10 וַיִּשְׁחַט מֶלֶךְ־בָּבֶל אֶת־בְּנֵי צִדְקִיָּהוּ לְעֵינָיו; וְגַם אֶת־כָּל־שָׂרֵי יְהוּדָה שָׁחַט בְּרִבְלָתָה׃ 11 וְאֶת־עֵינֵי צִדְקִיָּהוּ עִוֵּר; וַיַּאַסְרֵהוּ בַנְחֻשְׁתַּיִם, וַיְבִאֵהוּ מֶלֶךְ־בָּבֶל בָּבֶלָה, וַיִּתְּנֵהוּ בבית־ (בֵית־) הַפְּקֻדֹּת עַד־יוֹם מוֹתוֹ׃
12 וּבַחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ, הִיא, שְׁנַת תְּשַׁע־עֶשְׂרֵה שָׁנָה, לַמֶּלֶךְ נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ־בָּבֶל; בָּא, נְבוּזַרְאֲדָן רַב־טַבָּחִים, עָמַד לִפְנֵי מֶלֶךְ־בָּבֶל בִּירוּשָׁלָיִם׃ 13 וַיִּשְׂרֹף אֶת־בֵּית־יהוה וְאֶת־בֵּית הַמֶּלֶךְ; וְאֵת כָּל־בָּתֵּי יְרוּשָׁלָיִם וְאֶת־כָּל־בֵּית הַגָּדוֹל שָׂרַף בָּאֵשׁ׃ 14 וְאֶת־כָּל־חֹמוֹת יְרוּשָׁלָיִם סָבִיב; נָתְצוּ כָּל־חֵיל כַּשְׂדִּים, אֲשֶׁר אֶת־רַב־טַבָּחִים׃ 15 וּמִדַּלּוֹת הָעָם וְאֶת־יֶתֶר הָעָם הַנִּשְׁאָרִים בָּעִיר, וְאֶת־הַנֹּפְלִים אֲשֶׁר נָפְלוּ אֶל־מֶלֶךְ בָּבֶל, וְאֵת יֶתֶר הָאָמוֹן; הֶגְלָה נְבוּזַרְאֲדָן רַב־טַבָּחִים׃ 16 וּמִדַּלּוֹת הָאָרֶץ, הִשְׁאִיר נְבוּזַרְאֲדָן רַב־טַבָּחִים; לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים׃
17 וְאֶת־עַמּוּדֵי הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר לְבֵית־יהוה, וְאֶת־הַמְּכֹנוֹת וְאֶת־יָם הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר בְּבֵית־יהוה שִׁבְּרוּ כַשְׂדִּים; וַיִּשְׂאוּ אֶת־כָּל־נְחֻשְׁתָּם בָּבֶלָה׃ 18 וְאֶת־הַסִּרוֹת וְאֶת־הַיָּעִים וְאֶת־הַמְזַמְּרוֹת וְאֶת־הַמִּזְרָקֹת וְאֶת־הַכַּפּוֹת, וְאֵת כָּל־כְּלֵי הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר־יְשָׁרְתוּ בָהֶם לָקָחוּ׃ 19 וְאֶת־הַסִּפִּים וְאֶת־הַמַּחְתּוֹת וְאֶת־הַמִּזְרָקוֹת וְאֶת־הַסִּירוֹת וְאֶת־הַמְּנֹרוֹת, וְאֶת־הַכַּפּוֹת וְאֶת־הַמְּנַקִיוֹת, אֲשֶׁר זָהָב זָהָב, וַאֲשֶׁר־כֶּסֶף כָּסֶף; לָקַח רַב־טַבָּחִים׃ 20 הָעַמּוּדִים שְׁנַיִם, הַיָּם אֶחָד וְהַבָּקָר שְׁנֵים־עָשָׂר נְחֹשֶׁת אֲשֶׁר־תַּחַת הַמְּכֹנוֹת, אֲשֶׁר עָשָׂה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לְבֵית יהוה; לֹא־הָיָה מִשְׁקָל, לִנְחֻשְׁתָּם כָּל־הַכֵּלִים הָאֵלֶּה׃ 21 וְהָעַמּוּדִים, שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה אַמָּה קומה (קוֹמַת) הָעַמֻּד הָאֶחָד, וְחוּט שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה אַמָּה יְסֻבֶּנּוּ; וְעָבְיוֹ אַרְבַּע אַצְבָּעוֹת נָבוּב׃ 22 וְכֹתֶרֶת עָלָיו נְחֹשֶׁת, וְקוֹמַת הַכֹּתֶרֶת הָאַחַת חָמֵשׁ אַמּוֹת, וּשְׂבָכָה וְרִמּוֹנִים עַל־הַכּוֹתֶרֶת סָבִיב הַכֹּל נְחֹשֶׁת; וְכָאֵלֶּה לַעַמּוּד הַשֵּׁנִי וְרִמּוֹנִים׃ 23 וַיִּהְיוּ הָרִמֹּנִים, תִּשְׁעִים וְשִׁשָּׁה רוּחָה; כָּל־הָרִמּוֹנִים מֵאָה עַל־הַשְּׂבָכָה סָבִיב׃

24 וַיִּקַּח רַב־טַבָּחִים, אֶת־שְׂרָיָה כֹּהֵן הָרֹאשׁ, וְאֶת־צְפַנְיָה כֹּהֵן הַמִּשְׁנֶה; וְאֶת־שְׁלֹשֶׁת שֹׁמְרֵי הַסַּף׃ 25 וּמִן־הָעִיר לָקַח סָרִיס אֶחָד אֲשֶׁר־הָיָה פָקִיד עַל־אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה, וְשִׁבְעָה אֲנָשִׁים מֵרֹאֵי פְנֵי־הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר נִמְצְאוּ בָעִיר, וְאֵת, סֹפֵר שַׂר הַצָּבָא, הַמַּצְבִּא אֶת־עַם הָאָרֶץ; וְשִׁשִּׁים אִישׁ מֵעַם הָאָרֶץ, הַנִּמְצְאִים בְּתוֹךְ הָעִיר׃ 26 וַיִּקַּח אוֹתָם, נְבוּזַרְאֲדָן רַב־טַבָּחִים; וַיֹּלֶךְ אוֹתָם אֶל־מֶלֶךְ בָּבֶל רִבְלָתָה׃ 27 וַיַּכֶּה אוֹתָם מֶלֶךְ בָּבֶל וַיְמִתֵם בְּרִבְלָה בְּאֶרֶץ חֲמָת; וַיִּגֶל יְהוּדָה מֵעַל אַדְמָתוֹ׃
28 זֶה הָעָם, אֲשֶׁר הֶגְלָה נְבוּכַדְרֶאצַּר; בִּשְׁנַת־שֶׁבַע יְהוּדִים שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וְעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה׃ 29 בִּשְׁנַת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה לִנְבוּכַדְרֶאצַּר; מִירוּשָׁלָיִם, נֶפֶשׁ שְׁמֹנֶה מֵאוֹת שְׁלֹשִׁים וּשְׁנָיִם׃ 30 בִּשְׁנַת שָׁלֹשׁ וְעֶשְׂרִים לִנְבוּכַדְרֶאצַּר, הֶגְלָה, נְבוּזַרְאֲדָן רַב־טַבָּחִים, יְהוּדִים נֶפֶשׁ שְׁבַע מֵאוֹת אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה; כָּל־נֶפֶשׁ אַרְבַּעַת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת׃ {פ}

31 וַיְהִי בִשְׁלֹשִׁים וָשֶׁבַע שָׁנָה, לְגָלוּת יְהוֹיָכִן מֶלֶךְ־יְהוּדָה, בִּשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, בְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ; נָשָׂא אֱוִיל מְרֹדַךְ מֶלֶךְ בָּבֶל בִּשְׁנַת מַלְכֻתוֹ, אֶת־רֹאשׁ יְהוֹיָכִין מֶלֶךְ־יְהוּדָה, וַיֹּצֵא אוֹתוֹ מִבֵּית הכליא (הַכְּלוּא)׃ 32 וַיְדַבֵּר אִתּוֹ טֹבוֹת; וַיִּתֵּן אֶת־כִּסְאוֹ, מִמַּעַל, לְכִסֵּא מלכים (הַמְּלָכִים) אֲשֶׁר אִתּוֹ בְּבָבֶל׃ 33 וְשִׁנָּה אֵת בִּגְדֵי כִלְאוֹ; וְאָכַל לֶחֶם לְפָנָיו תָּמִיד כָּל־יְמֵי חַיָּו׃ 34 וַאֲרֻחָתוֹ, אֲרֻחַת תָּמִיד נִתְּנָה־לּוֹ מֵאֵת מֶלֶךְ־בָּבֶל דְּבַר־יוֹם בְּיוֹמוֹ עַד־יוֹם מוֹתוֹ; כֹּל יְמֵי חַיָּיו׃

חורבן ירושלים
1 צדקיהו היה בן עשרים ואחת כשהחל למלוך. הוא מלך אחת עשרה שנה בירושלים ושם אמו היה חֲמוּטַל בת ירמיהו מלִבְנָה. 2 הוא עשה את הרע בעיני ה' כפי שעשה יהויקים. 3 ה' כעס מאוד על ירושלים ועל בני יהודה, עד שהשליך אותם מעל פניו. צדקיהו מרד במלך בבל.
4 בשנה התשיעית למלכותו, בעשרה בטבת, בא נבוכדראצר מלך בבל עם כל צבאו לירושלים. הם שמו עליה מצור ובנו סביבה מגדלי תצפית. 5 העיר הייתה במצור עד לשנה האחת עשרה למלכות צדקיהו. 6 בתשעה בתמוז היה הרעב בעיר חמור מאוד כי לא נותר לעם מזון. 7 חומת העיר נפרצה בלילה וכל הלוחמים יצאו מהעיר וברחו לכיוון בקעת הירדן דרך השער שבין החומות שליד גן המלך. הבבלים שחנו סביב העיר 8 רדפו אחרי צדקיהו המלך והשיגו אותו בערבות יריחו. כל צבאו התפזר. 9 הם תפסו את המלך, העלו אותו לרִבְלָה שבארץ חמת, אל מלך בבל, ושם קבע המלך את עונשו. 10 מלך בבל שחט את בני צדקיהו לעיניו. גם את כל שרי יהודה שחט ברבלה. 11 אחר כך ניקר מלך בבל את עיני צדקיהו, אסר אותו בשרשרות אָרָד, לקח אותו לבבל והשאיר אותו בבית הכלא עד יום מותו.
12 בעשרה באב, בשנה התשע עשרה למלכות נבוכדראצר מלך בבל, בא נְבוּזַרְאֲדָן, שר צבא ששירת את מלך בבל, לירושלים. 13 הוא שרף את בית ה' ואת בית המלך, את כל בתי ירושלים ואת כל הבתים המפוארים. 14 את כל החומות שסביב ירושלים הרס צבא בבל בפיקודו של שר הצבא. 15 את חלק מעניי הארץ ואת יתר העם שנשאר בעיר, את אלה שנכנעו למלך בבל ואת יתר ההמון, הִגלה נבוזראדן שר הצבא. 16 מעניי הארץ השאיר נבוזראדן שר הצבא אנשים שיְעַבְּדוּ את הכרמים והשדות.
17 את עמודי האָרָד, את הבסיסים הניידים ואת קערת הרחצה הגדולה מהארד שהיו בבית ה', שברו הבבלים ולקחו לבבל את כל הארד שממנו היו עשויים. 18 הם לקחו גם את הקערות, את היעים לפינוי האפר, את המספריים, את הקערות עבור דם הקרבנות, את הכפות ואת כל כלי הארד ששירתו בהם. 19 גם את הקעריות, את הכפות השטוחות, את הקערות עבור דם הקרבנות, את הקערות, את המנורות, את הכפות ואת כוסות היין, את כל הכלים מזהב ואת כל הכלים מכסף, לקח שר הצבא. 20 שני העמודים, קערת הרחצה ושנים עשר פָּרֵי הארד שהיו מתחתיה, והבסיסים הניידים שעשה שלמה לבית ה' היו עשויים מארד רב כל כך, שלא היה אפשר לבדוק את משקלו. 21 גובהו של כל עמוד היה תשעה מטרים, רוחבו שישה מטרים ועוביו עשרה סנטימטרים (העמוד היה חלול). 22 מעליו הייתה כותרת ארד שגובהה שני מטרים וחצי. סביב הכותרת הייתה רשת מקושטת ברימונים, הכול מארד, כך גם הרשת של העמוד השני. 23 תשעים ושישה רימונים פנו כלפי חוץ. על כל הרשת סביב היו מאה רימונים.
24 שר הצבא לקח בשבי את שְׂרָיָה הכוהן הראשי ואת צְפַנְיָה סגנו ואת שלושת שומרי הפתח. 25 מהעיר לקח מפקד אחד שהיה ממונה על הלוחמים, חמישה מכובדים מהמקורבים למלך שהיו בעיר, את שר הצבא הממונה על גיוס העם, ושישים איש מבני העם שהיו בתוך העיר. 26 נבוזראדן שר הצבא הוביל אותם לרִבלה, אל מלך בבל. 27 מלך בבל הרג אותם ברבלה שבארץ חמת, ובני יהודה הוגלו מארצם.
28 זה מספר האנשים שהִגלה נבוכדראצר: בשנה השביעית למלכותו הִגלה שלושת אלפים עשרים ושלושה איש מיהודה. 29 בשנה השמונה עשרה למלכותו הִגלה נבוכדראצר שמונה מאות שלושים ושניים איש מירושלים. 30 בשנה העשרים ושלוש למלכות נבוכדראצר הִגלה נבוזראדן שר הצבא שבע מאות ארבעים וחמישה איש מיהודה, בסך הכול ארבעת אלפים שש מאות איש.
31 בשנה השלושים ושבע לגלוּת יְהוֹיָכִין מלך יהודה, בעשרים וחמישה באדר, בשנה הראשונה למלכותו, שחרר אֱוִיל מְרוֹדַךְ מלך בבל את יהויכין מלך יהודה והוציא אותו מבית הכלא. 32 הוא היטיב אתו ונתן לו לשבת בראש המלכים האחרים שהיו אצלו בבבל. 33 יהויכין החליף את בגדי האסיר שלו ואכל תמיד מזון שהמלך סיפק לו, כל ימי חייו. 34 יהויכין קיבל תמיד את מזונו ממלך בבל מדי יום, עד יום מותו, כל ימי חייו.