תנ"ך מבואר

ספר ירמיהו פרק כו

1 בְּרֵאשִׁית, מַמְלְכוּת יְהוֹיָקִים בֶּן־יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה; הָיָה הַדָּבָר הַזֶּה, מֵאֵת יהוה לֵאמֹר׃ 2 כֹּה אָמַר יהוה, עֲמֹד בַּחֲצַר בֵּית־יהוה, וְדִבַּרְתָּ עַל־כָּל־עָרֵי יְהוּדָה, הַבָּאִים לְהִשְׁתַּחֲוֹת בֵּית־יהוה, אֵת כָּל־הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְדַבֵּר אֲלֵיהֶם; אַל־תִּגְרַע דָּבָר׃ 3 אוּלַי יִשְׁמְעוּ, וְיָשֻׁבוּ אִישׁ מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה; וְנִחַמְתִּי אֶל־הָרָעָה, אֲשֶׁר אָנֹכִי חֹשֵׁב לַעֲשׂוֹת לָהֶם, מִפְּנֵי רֹעַ מַעַלְלֵיהֶם׃ 4 וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם, כֹּה אָמַר יהוה; אִם־לֹא תִשְׁמְעוּ אֵלַי, לָלֶכֶת בְּתוֹרָתִי, אֲשֶׁר נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם׃ 5 לִשְׁמֹעַ, עַל־דִּבְרֵי עֲבָדַי הַנְּבִאִים, אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁלֵחַ אֲלֵיכֶם; וְהַשְׁכֵּם וְשָׁלֹחַ וְלֹא שְׁמַעְתֶּם׃ 6 וְנָתַתִּי אֶת־הַבַּיִת הַזֶּה כְּשִׁלֹה; וְאֶת־הָעִיר הַזֹּאתָה (הַזֹּאת) אֶתֵּן לִקְלָלָה, לְכֹל גּוֹיֵי הָאָרֶץ׃ {ס}
7 וַיִּשְׁמְעוּ הַכֹּהֲנִים וְהַנְּבִאִים וְכָל־הָעָם; אֶת־יִרְמְיָהוּ, מְדַבֵּר אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּבֵית יהוה׃ 8 וַיְהִי כְּכַלּוֹת יִרְמְיָהוּ, לְדַבֵּר אֵת כָּל־אֲשֶׁר־צִוָּה יהוה, לְדַבֵּר אֶל־כָּל־הָעָם; וַיִּתְפְּשׂוּ אֹתוֹ הַכֹּהֲנִים וְהַנְּבִאִים וְכָל־הָעָם לֵאמֹר מוֹת תָּמוּת׃ 9 מַדּוּעַ נִבֵּיתָ בְשֵׁם־יהוה לֵאמֹר, כְּשִׁלוֹ יִהְיֶה הַבַּיִת הַזֶּה, וְהָעִיר הַזֹּאת תֶּחֱרַב מֵאֵין יוֹשֵׁב; וַיִּקָּהֵל כָּל־הָעָם אֶל־יִרְמְיָהוּ בְּבֵית יהוה׃ 10 וַיִּשְׁמְעוּ שָׂרֵי יְהוּדָה, אֵת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַיַּעֲלוּ מִבֵּית־הַמֶּלֶךְ בֵּית יהוה; וַיֵּשְׁבוּ בְּפֶתַח שַׁעַר־יהוה הֶחָדָשׁ׃ {ס} 11 וַיֹּאמְרוּ הַכֹּהֲנִים וְהַנְּבִאִים אֶל־הַשָּׂרִים, וְאֶל־כָּל־הָעָם לֵאמֹר; מִשְׁפַּט־מָוֶת לָאִישׁ הַזֶּה, כִּי נִבָּא אֶל־הָעִיר הַזֹּאת, כַּאֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם בְּאָזְנֵיכֶם׃ 12 וַיֹּאמֶר יִרְמְיָהוּ אֶל־כָּל־הַשָּׂרִים, וְאֶל־כָּל־הָעָם לֵאמֹר; יהוה שְׁלָחַנִי, לְהִנָּבֵא אֶל־הַבַּיִת הַזֶּה וְאֶל־הָעִיר הַזֹּאת, אֵת כָּל־הַדְּבָרִים אֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם׃ 13 וְעַתָּה, הֵיטִיבוּ דַרְכֵיכֶם וּמַעַלְלֵיכֶם, וְשִׁמְעוּ בְּקוֹל יהוה אֱלֹהֵיכֶם; וְיִנָּחֵם יהוה, אֶל־הָרָעָה, אֲשֶׁר דִּבֶּר עֲלֵיכֶם׃ 14 וַאֲנִי הִנְנִי בְיֶדְכֶם; עֲשׂוּ־לִי כַּטּוֹב וְכַיָּשָׁר בְּעֵינֵיכֶם׃ 15 אַךְ יָדֹעַ תֵּדְעוּ, כִּי אִם־מְמִתִים אַתֶּם אֹתִי, כִּי־דָם נָקִי, אַתֶּם נֹתְנִים עֲלֵיכֶם, וְאֶל־הָעִיר הַזֹּאת וְאֶל־יֹשְׁבֶיהָ; כִּי בֶאֱמֶת, שְׁלָחַנִי יהוה עֲלֵיכֶם, לְדַבֵּר בְּאָזְנֵיכֶם, אֵת כָּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה׃ {ס}
16 וַיֹּאמְרוּ הַשָּׂרִים וְכָל־הָעָם, אֶל־הַכֹּהֲנִים וְאֶל־הַנְּבִיאִים; אֵין־לָאִישׁ הַזֶּה מִשְׁפַּט־מָוֶת, כִּי, בְּשֵׁם יהוה אֱלֹהֵינוּ דִּבֶּר אֵלֵינוּ׃ 17 וַיָּקֻמוּ אֲנָשִׁים, מִזִּקְנֵי הָאָרֶץ; וַיֹּאמְרוּ, אֶל־כָּל־קְהַל הָעָם לֵאמֹר׃ 18 מִיכָיָהּ (מִיכָה) הַמּוֹרַשְׁתִּי, הָיָה נִבָּא, בִּימֵי חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ־יְהוּדָה; וַיֹּאמֶר אֶל־כָּל־עַם יְהוּדָה לֵאמֹר כֹּה־אָמַר יהוה צְבָאוֹת, צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ וִירוּשָׁלַיִם עִיִּים תִּהְיֶה, וְהַר הַבַּיִת לְבָמוֹת יָעַר׃ 19 הֶהָמֵת הֱמִתֻהוּ חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ־יְהוּדָה וְכָל־יְהוּדָה, הֲלֹא יָרֵא אֶת־יהוה, וַיְחַל אֶת־פְּנֵי יהוה, וַיִּנָּחֶם יהוה, אֶל־הָרָעָה אֲשֶׁר־דִּבֶּר עֲלֵיהֶם; וַאֲנַחְנוּ, עֹשִׂים רָעָה גְדוֹלָה עַל־נַפְשׁוֹתֵינוּ׃
20 וְגַם־אִישׁ, הָיָה מִתְנַבֵּא בְּשֵׁם יהוה, אוּרִיָּהוּ בֶּן־שְׁמַעְיָהוּ, מִקִּרְיַת הַיְּעָרִים; וַיִּנָּבֵא עַל־הָעִיר הַזֹּאת וְעַל־הָאָרֶץ הַזֹּאת, כְּכֹל דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ׃ 21 וַיִּשְׁמַע הַמֶּלֶךְ־יְהוֹיָקִים וְכָל־גִּבּוֹרָיו וְכָל־הַשָּׂרִים אֶת־דְּבָרָיו, וַיְבַקֵּשׁ הַמֶּלֶךְ הֲמִיתוֹ; וַיִּשְׁמַע אוּרִיָּהוּ וַיִּרָא, וַיִּבְרַח וַיָּבֹא מִצְרָיִם׃ 22 וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ יְהוֹיָקִים אֲנָשִׁים מִצְרָיִם; אֵת אֶלְנָתָן בֶּן־עַכְבּוֹר וַאֲנָשִׁים אִתּוֹ אֶל־מִצְרָיִם׃ 23 וַיּוֹצִיאוּ אֶת־אוּרִיָּהוּ מִמִּצְרַיִם, וַיְבִאֻהוּ אֶל־הַמֶּלֶךְ יְהוֹיָקִים, וַיַּכֵּהוּ בֶּחָרֶב; וַיַּשְׁלֵךְ אֶת־נִבְלָתוֹ, אֶל־קִבְרֵי בְּנֵי הָעָם׃ 24 אַךְ, יַד אֲחִיקָם בֶּן־שָׁפָן, הָיְתָה אֶת־יִרְמְיָהוּ; לְבִלְתִּי תֵּת־אֹתוֹ בְיַד־הָעָם לַהֲמִיתוֹ׃ {פ}
העם מאיים להרוג את ירמיהו
1 בראשית מלכות יהויקים בן יאשיהו מלך יהודה אמר ה' את הדבר הזה. 2 כך אמר ה': "עמוֹד בחצר בית ה' ואמור לכל תושבי ערי יהודה שבאים להשתחוות בבית ה' את כל הדברים שאני מצווה עליך לומר להם, אל תחסיר דבר. 3 אולי הם ישמעו וישובו מדרכם הרעה ואני אתחרט ולא אביא את האסון שחשבתי להביא עליהם בגלל מעשיהם הרעים. 4 אמור להם שכך אמר ה', 'אם לא תשמעו בקולי ולא תנהגו בהתאם לתורה שנתתי לכם, 5 אם לא תישָמעו לדברי עבדיי הנביאים ששלחתי אליכם שוב ושוב ושלא הקשבתם להם, 6 אעשה לבית הזה מה שעשיתי לשילֹה, ואהפוך את העיר הזאת לקללה בעיני כל עמי העולם' ".
7 הכוהנים, הנביאים וכל העם שמעו את ירמיהו מדבר את הדברים האלה בבית ה'. 8 כאשר סיים ירמיהו לומר את כל מה שציווה עליו ה' לומר לכל העם, תפסו אותו הכוהנים, הנביאים וכל העם ואמרו לו: "אתה תמות! 9 מדוע ניבאת בשם ה' ואמרת שֶמה שקרה לשילה יקרה גם לבית הזה, שהעיר הזאת תיהרס ולא ישאר בה תושב?!". כל העם התקהל סביב ירמיהו בבית ה'. 10 שרי יהודה שמעו את הדברים האלה, עלו מבית המלך אל בית ה' וישבו בפתח שער בית ה' החדש. 11 הכוהנים והנביאים אמרו לשרים ולכל העם: "האיש הזה ראוי לעונש מוות כי הוא ניבא לעיר הזאת את מה ששמעתם בעצמכם". 12 ירמיהו השיב לכל השרים ולכל העם: "ה' שלח אותי לנבא על הבית הזה ועל העיר הזאת את כל הדברים ששמעתם. 13 כעת, תַקנו את דרככם ואת מעשיכם ושִמעו בקול ה' אלוהיכם, וה' יתחרט ולא יביא את האסון שהחליט להביא עליכם. 14 אני בידיכם, עשו לי מה שטוב ונכון בעיניכם. 15 אך דעו שאם תהרגו אותי תהיו – אתם, העיר הזאת ותושביה – אשמים בהריגת אדם חף מפשע כי באמת שלח אותי ה' אליכם כדי לומר לכם את כל הדברים האלה".
16 השרים וכל העם אמרו לכוהנים ולנביאים: "האיש הזה אינו ראוי לעונש מוות כי בשם ה' אלוהינו הוא דיבר אלינו". 17 אנשים מזקני הארץ קמו ואמרו לכל העם שהתקהל: 18 "מִיכָה ממוֹרֶשֶׁת ניבא בימי חזקיהו מלך יהודה ואמר לכל אנשי יהודה שכך אמר ה' צבאות, 'ציון תיחרש כמו שדה, ירושלים תהפוך לגלי אבנים והר בית ה' יהפוך לגבעה מכוסה שיחים'. 19 האם הרגו חזקיהו מלך יהודה וכל אנשי יהודה את מיכה? האם לא פחד חזקיהו מה' והתחנן אליו, וה' התחרט ולא הביא את האסון שהחליט להביא עליהם? אנחנו מביאים על עצמנו אסון גדול".
20 היה עוד איש שניבא בשם ה', אוּרִיָהוּ בן שְׁמַעְיָהוּ מקריית יערים. הוא ניבא על העיר הזאת ועל הארץ הזאת כפי שניבא ירמיהו. 21 יהויקים המלך, כל לוחמיו המנוסים וכל השרים שמעו את דברי אוריהו. לכן רצה המלך להרוג אותו. אוריהו שמע על כך, נבהל וברח למצריים. 22 יהויקים המלך שלח למצריים את אֶלְנָתָן בן עַכְבּוֹר עם עוד אנשים. 23 הם לקחו את אוריהו ממצריים והביאו אותו אל יהויקים המלך, והמלך הרג אותו והשליך את גופתו אל הקברים של פשוטי העם. 24 אבל אֲחִיקָם בן שָׁפָן הגן על ירמיהו ולא מסר אותו לעם שרצה להרוג אותו.