תנ"ך מבואר

ספר ירמיהו פרק לה

1 הַדָּבָר אֲשֶׁר־הָיָה אֶל־יִרְמְיָהוּ מֵאֵת יהוה; בִּימֵי יְהוֹיָקִים בֶּן־יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה לֵאמֹר׃ 2 הָלוֹךְ אֶל־בֵּית הָרֵכָבִים, וְדִבַּרְתָּ אוֹתָם, וַהֲבִאוֹתָם בֵּית יהוה, אֶל־אַחַת הַלְּשָׁכוֹת; וְהִשְׁקִיתָ אוֹתָם יָיִן׃ 3 וָאֶקַּח אֶת־יַאֲזַנְיָה בֶן־יִרְמְיָהוּ בֶּן־חֲבַצִּנְיָה, וְאֶת־אֶחָיו וְאֶת־כָּל־בָּנָיו; וְאֵת כָּל־בֵּית הָרֵכָבִים׃ 4 וָאָבִא אֹתָם בֵּית יהוה, אֶל־לִשְׁכַּת, בְּנֵי חָנָן בֶּן־יִגְדַּלְיָהוּ אִישׁ הָאֱלֹהִים; אֲשֶׁר־אֵצֶל לִשְׁכַּת הַשָּׂרִים, אֲשֶׁר מִמַּעַל, לְלִשְׁכַּת מַעֲשֵׂיָהוּ בֶן־שַׁלֻּם שֹׁמֵר הַסַּף׃ 5 וָאֶתֵּן לִפְנֵי בְּנֵי בֵית־הָרֵכָבִים, גְּבִעִים מְלֵאִים יַיִן וְכֹסוֹת; וָאֹמַר אֲלֵיהֶם שְׁתוּ־יָיִן׃
6 וַיֹּאמְרוּ לֹא נִשְׁתֶּה־יָּיִן; כִּי יוֹנָדָב בֶּן־רֵכָב אָבִינוּ, צִוָּה עָלֵינוּ לֵאמֹר, לֹא תִשְׁתּוּ־יַיִן אַתֶּם וּבְנֵיכֶם עַד־עוֹלָם׃ 7 וּבַיִת לֹא־תִבְנוּ, וְזֶרַע לֹא־תִזְרָעוּ וְכֶרֶם לֹא־תִטָּעוּ, וְלֹא יִהְיֶה לָכֶם; כִּי בָּאֳהָלִים תֵּשְׁבוּ כָּל־יְמֵיכֶם, לְמַעַן תִּחְיוּ יָמִים רַבִּים עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר אַתֶּם גָּרִים שָׁם׃ 8 וַנִּשְׁמַע, בְּקוֹל יְהוֹנָדָב בֶּן־רֵכָב אָבִינוּ, לְכֹל אֲשֶׁר צִוָּנוּ; לְבִלְתִּי שְׁתוֹת־יַיִן כָּל־יָמֵינוּ, אֲנַחְנוּ נָשֵׁינוּ, בָּנֵינוּ וּבְנֹתֵינוּ׃ 9 וּלְבִלְתִּי בְּנוֹת בָּתִּים לְשִׁבְתֵּנוּ; וְכֶרֶם וְשָׂדֶה וָזֶרַע לֹא יִהְיֶה־לָּנוּ׃ 10 וַנֵּשֶׁב בָּאֳהָלִים; וַנִּשְׁמַע וַנַּעַשׂ, כְּכֹל אֲשֶׁר־צִוָּנוּ יוֹנָדָב אָבִינוּ׃ 11 וַיְהִי, בַּעֲלוֹת נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ־בָּבֶל אֶל־הָאָרֶץ, וַנֹּאמֶר, בֹּאוּ וְנָבוֹא יְרוּשָׁלָיִם, מִפְּנֵי חֵיל הַכַּשְׂדִּים, וּמִפְּנֵי חֵיל אֲרָם; וַנֵּשֶׁב בִּירוּשָׁלָיִם׃ פ
12 וַיְהִי דְּבַר־יהוה, אֶל־יִרְמְיָהוּ לֵאמֹר׃ 13 כֹּה־אָמַר יהוה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, הָלֹךְ וְאָמַרְתָּ לְאִישׁ יְהוּדָה, וּלְיוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלָיִם; הֲלוֹא תִקְחוּ מוּסָר לִשְׁמֹעַ אֶל־דְּבָרַי נְאֻם־יהוה׃ 14 הוּקַם אֶת־דִּבְרֵי יְהוֹנָדָב בֶּן־רֵכָב אֲשֶׁר־צִוָּה אֶת־בָּנָיו לְבִלְתִּי שְׁתוֹת־יַיִן, וְלֹא שָׁתוּ עַד־הַיּוֹם הַזֶּה, כִּי שָׁמְעוּ, אֵת מִצְוַת אֲבִיהֶם; וְאָנֹכִי דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם הַשְׁכֵּם וְדַבֵּר, וְלֹא שְׁמַעְתֶּם אֵלָי׃ 15 וָאֶשְׁלַח אֲלֵיכֶם אֶת־כָּל־עֲבָדַי הַנְּבִאִים הַשְׁכֵּים וְשָׁלֹחַ לֵאמֹר שֻׁבוּ־נָא אִישׁ מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה וְהֵיטִיבוּ מַעַלְלֵיכֶם, וְאַל־תֵּלְכוּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים לְעָבְדָם, וּשְׁבוּ אֶל־הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר־נָתַתִּי לָכֶם וְלַאֲבֹתֵיכֶם; וְלֹא הִטִּיתֶם אֶת־אָזְנְכֶם, וְלֹא שְׁמַעְתֶּם אֵלָי׃ 16 כִּי הֵקִימוּ, בְּנֵי יְהוֹנָדָב בֶּן־רֵכָב, אֶת־מִצְוַת אֲבִיהֶם אֲשֶׁר צִוָּם; וְהָעָם הַזֶּה, לֹא שָׁמְעוּ אֵלָי׃ {ס}
17 לָכֵן כֹּה־אָמַר יהוה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, הִנְנִי מֵבִיא אֶל־יְהוּדָה, וְאֶל כָּל־יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלָיִם, אֵת כָּל־הָרָעָה, אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי עֲלֵיהֶם; יַעַן דִּבַּרְתִּי אֲלֵיהֶם וְלֹא שָׁמֵעוּ, וָאֶקְרָא לָהֶם וְלֹא עָנוּ׃
18 וּלְבֵית הָרֵכָבִים אָמַר יִרְמְיָהוּ, כֹּה־אָמַר יהוה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, יַעַן אֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם, עַל־מִצְוַת יְהוֹנָדָב אֲבִיכֶם; וַתִּשְׁמְרוּ אֶת־כָּל־מִצְוֹתָיו, וַתַּעֲשׂוּ, כְּכֹל אֲשֶׁר־צִוָּה אֶתְכֶם׃ {ס} 19 לָכֵן, כֹּה אָמַר יהוה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל; לֹא־יִכָּרֵת אִישׁ לְיוֹנָדָב בֶּן־רֵכָב עֹמֵד לְפָנַי כָּל־הַיָּמִים׃ {פ}
משפחת רכב
1 זה הדבר שנמסר לירמיהו מה' בימי יהויקים בן יאשיהו מלך יהודה: 2 "לך אל בני משפחת רֵכָב ובקש מהם לבוא לבית ה', אל אחד החדרים שמחוץ לבית, והשקה אותם יין". 3 לקחתי את יַאֲזַנְיָה בן ירמיהו בן חֲבַצִנְיָה ואת אֶחיו ואת כל בניו ואת כל בני משפחת רכב 4 והבאתי אותם לבית ה', אל החדר של בני חָנָן בן יִגְדַלְיָהוּ איש האלוהים, שליד חדר השרים, מעל לחדר של מַעֲשֵׂיָהוּ בן שַׁלוּם, שומר הסף. 5 הגשתי לבני משפחת רכב כלים מלאים יין וכוסות ואמרתי להם: "שתו יין".
6 הם השיבו: "לא נשתה יין כי יוֹנָדָב בן רכב אבינו ציווה עלינו, 'אל תשתו יין לעולם, אתם וצאצאיכם, 7 גם אל תבנו בתים, אל תזרעו זרעים ואל תִטעו כרמים ולא יהיו לכם כרמים. התגוררו באוהלים כל חייכם כדי שתחיו חיים ארוכים על האדמה שעליה אתם גרים'. 8 שמענו בקול יהונדב בן רכב אבינו בנוגע לכל מה שציווה עלינו, על הנשים, הבנים והבנות שלנו, לא לשתות יין כל חיינו, 9 לא לבנות בתים למגורים ושלא יהיו לנו כרמים, שדות וזרעים. 10 גרנו באוהלים ושמענו ועשינו כל מה שציווה עלינו יונדב אבינו. 11 אבל כאשר תקף נבוכדראצר מלך בבל את הארץ אמרנו, 'בואו נברח לירושלים מפני צבאות בבל וארם', והתיישבנו בירושלים".
12 ה' אמר לירמיהו: 13 "כך אמר ה' צבאות אלוהי ישראל, 'לך ואמור לאנשי יהודה ולתושבי ירושלים: "האם לא תלמדו לקח ותשמעו לדבריי? 14 דברי יהונדב בן רכב קוימו. הוא ציווה על בניו לא לשתות יין והם לא שתו עד היום כי נשמעו למצוות אביהם, אבל אני דיברתי אליכם שוב ושוב ואתם לא שמעתם בקולי. 15 שלחתי אליכם את כל עבדיי הנביאים שוב ושוב כדי לומר לכם, 'שובו מדרככם הרעה, תַקנו את מעשיכם ואל תלכו אחרי אלוהים אחרים ותעבדו אותם. אז תישארו על האדמה שנתתי לכם ולאבותיכם'. אבל לא הקשבתם ולא שמעתם בקולי. 16 בני יהונדב בן רכב קיימו את המצווה שציווה עליהם אביהם אבל העם הזה לא שמע בקולי" ' ".
17 לכן כך אמר ה' אלוהי צבאות, אלוהי ישראל: "אני עומד להביא על יהודה ועל כל תושבי ירושלים את האסון שאמרתי שאביא עליהם כי דיברתי אליהם והם לא הקשיבו, קראתי להם והם לא ענו".
18 למשפחת רכב אמר ירמיהו שכך אמר ה' צבאות אלוהי ישראל: "נשמעתם למצוות יהונדב אביכם, קיימתם את כל מצוותיו ועשיתם כל מה שציווה עליכם. 19 לכן כך אמר ה' צבאות אלוהי ישראל, 'תמיד יהיו ליונדב בן רכב צאצאים שיעבדו אותי".