תנ"ך מבואר

ספר ירמיהו פרק מג

1 וַיְהִי כְּכַלּוֹת יִרְמְיָהוּ לְדַבֵּר אֶל־כָּל־הָעָם, אֶת־כָּל־דִּבְרֵי יהוה אֱלֹהֵיהֶם, אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ יהוה אֱלֹהֵיהֶם אֲלֵיהֶם; אֵת כָּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה׃ {ס} 2 וַיֹּאמֶר עֲזַרְיָה בֶן־הוֹשַׁעְיָה וְיוֹחָנָן בֶּן־קָרֵחַ, וְכָל־הָאֲנָשִׁים הַזֵּדִים; אֹמְרִים אֶל־יִרְמְיָהוּ, שֶׁקֶר אַתָּה מְדַבֵּר, לֹא שְׁלָחֲךָ יהוה אֱלֹהֵינוּ לֵאמֹר, לֹא־תָבֹאוּ מִצְרַיִם לָגוּר שָׁם׃ 3 כִּי, בָּרוּךְ בֶּן־נֵרִיָּה, מַסִּית אֹתְךָ בָּנוּ; לְמַעַן תֵּת אֹתָנוּ בְיַד־הַכַּשְׂדִּים לְהָמִית אֹתָנוּ, וּלְהַגְלוֹת אֹתָנוּ בָּבֶל׃ 4 וְלֹא־שָׁמַע יוֹחָנָן בֶּן־קָרֵחַ וְכָל־שָׂרֵי הַחֲיָלִים וְכָל־הָעָם בְּקוֹל יהוה; לָשֶׁבֶת בְּאֶרֶץ יְהוּדָה׃ 5 וַיִּקַּח יוֹחָנָן בֶּן־קָרֵחַ וְכָל־שָׂרֵי הַחֲיָלִים, אֵת כָּל־שְׁאֵרִית יְהוּדָה; אֲשֶׁר־שָׁבוּ, מִכָּל־הַגּוֹיִם אֲשֶׁר נִדְּחוּ־שָׁם, לָגוּר בְּאֶרֶץ יְהוּדָה׃ 6 אֶת־הַגְּבָרִים וְאֶת־הַנָּשִׁים וְאֶת־הַטַּף וְאֶת־בְּנוֹת הַמֶּלֶךְ, וְאֵת כָּל־הַנֶּפֶשׁ, אֲשֶׁר הִנִּיחַ נְבוּזַרְאֲדָן רַב־טַבָּחִים, אֶת־גְּדַלְיָהוּ בֶּן־אֲחִיקָם בֶּן־שָׁפָן; וְאֵת יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא, וְאֶת־בָּרוּךְ בֶּן־נֵרִיָּהוּ׃
7 וַיָּבֹאוּ אֶרֶץ מִצְרַיִם, כִּי לֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹל יהוה; וַיָּבֹאוּ עַד־תַּחְפַּנְחֵס׃ {ס}
8 וַיְהִי דְבַר־יהוה אֶל־יִרְמְיָהוּ, בְּתַחְפַּנְחֵס לֵאמֹר׃ 9 קַח בְּיָדְךָ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת, וּטְמַנְתָּם בַּמֶּלֶט בַּמַּלְבֵּן, אֲשֶׁר בְּפֶתַח בֵּית־פַּרְעֹה בְּתַחְפַּנְחֵס; לְעֵינֵי אֲנָשִׁים יְהוּדִים׃ 10 וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה־אָמַר יהוה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, הִנְנִי שֹׁלֵחַ וְלָקַחְתִּי אֶת־נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ־בָּבֶל עַבְדִּי, וְשַׂמְתִּי כִסְאוֹ, מִמַּעַל לָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר טָמָנְתִּי; וְנָטָה אֶת־שפרורו (שַׁפְרִירוֹ) עֲלֵיהֶם׃ 11 ובאה (וּבָא) וְהִכָּה אֶת־אֶרֶץ מִצְרָיִם; אֲשֶׁר לַמָּוֶת לַמָּוֶת, וַאֲשֶׁר לַשְּׁבִי לַשֶּׁבִי, וַאֲשֶׁר לַחֶרֶב לֶחָרֶב׃ 12 וְהִצַּתִּי אֵשׁ, בְּבָתֵּי אֱלֹהֵי מִצְרַיִם, וּשְׂרָפָם וְשָׁבָם; וְעָטָה אֶת־אֶרֶץ מִצְרַיִם כַּאֲשֶׁר־יַעְטֶה הָרֹעֶה אֶת־בִּגְדוֹ, וְיָצָא מִשָּׁם בְּשָׁלוֹם׃ 13 וְשִׁבַּר, אֶת־מַצְּבוֹת בֵּית שֶׁמֶשׁ, אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם; וְאֶת־בָּתֵּי אֱלֹהֵי־מִצְרַיִם יִשְׂרֹף בָּאֵשׁ׃ {ס}
העם יורד למצריים
1 ירמיהו מסר לבני העם את כל דברי ה' אלוהיהם, את כל הדברים ששלח ה' אלוהיהם למסור להם, את כל הדברים האלה. כאשר סיים 2 אמרו עֲזַרְיָה בן הושַעיה ויוחנן בן קָרח וכל האנשים הרשעים לירמיהו: "אתה משקר! ה' לא שלח אותך לומר, 'אל תלכו למצריים כדי לגור שם'. 3 ברוך בן נֵרִיָה מסית אותך נגדנו במטרה לתת אותנו ביד הבבלים כדי שיהרגו אותנו או יַגלו אותנו לבבל". 4 יוחנן בן קָרח, כל מפקדי הצבא וכל העם לא שמעו בקול ה' שאמר להם להישאר ביהודה. 5 יוחנן בן קָרח וכל מפקדי הצבא אספו את כל תושבי יהודה הנותרים ששבו מכל הארצות שהתפזרו בהן והתיישבו שוב ביהודה, 6 ואת הגברים, הנשים והילדים, את בנות המלך ואת כל האנשים שהשאיר נבוזראדן שר הצבא עם גדליהו בן אחיקם בן שפן, את ירמיהו הנביא ואת ברוך בן נריהו.
7 הם באו למצריים כי לא שמעו בקול ה', והגיעו עד תַחְפַּנְחֵס.
8 ה' אמר לירמיהו בתחפנחס: 9 "קח בידך אבנים גדולות וטמון אותן לעיני אנשי יהודה בטיט שברחבה המלבנית שבפתח בית פרעה בתחפנחס. 10 אמור להם שכך אמר ה' צבאות אלוהי ישראל, 'אשלח להביא את עבדי נבוכדראצר מלך בבל ואשים את כיסאו מעל האבנים האלה שטמנתי. הוא יפרוש את אוהל המלכות שלו מעליהן. 11 הוא יכבוש את ארץ מצריים. מי שנידון למוות ימות, מי שנידון לשבי ילקח בשבי ומי שנידון למות במלחמה ימות במלחמה. 12 אצית אש במקדשֵי אלוהי מצריים. נבוכדראצר ישרוף את המקדשים ויקח בשבי את האלילים, יתכסה בשלל מצריים כמו שרועה מתכסה בבגדו, ויֵצא משם בשלום. 13 הוא ישבור לרסיסים את מצבות מקדש אלוהי השמש שבמצריים ואת כל מקדשי אלוהי מצריים ישרוף' ".