תנ"ך מבואר

ספר ירמיהו פרק כז

1 בְּרֵאשִׁית, מַמְלֶכֶת יְהוֹיָקִם בֶּן־יֹאושִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה; הָיָה הַדָּבָר הַזֶּה אֶל־יִרְמְיָה, מֵאֵת יהוה לֵאמֹר׃ 2 כֹּה־אָמַר יהוה אֵלַי, עֲשֵׂה לְךָ, מוֹסֵרוֹת וּמֹטוֹת; וּנְתַתָּם עַל־צַוָּארֶךָ׃ 3 וְשִׁלַּחְתָּם אֶל־מֶלֶךְ אֱדוֹם וְאֶל־מֶלֶךְ מוֹאָב, וְאֶל־מֶלֶךְ בְּנֵי עַמּוֹן, וְאֶל־מֶלֶךְ צֹר וְאֶל־מֶלֶךְ צִידוֹן; בְּיַד מַלְאָכִים הַבָּאִים יְרוּשָׁלָיִם, אֶל־צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה׃ 4 וְצִוִּיתָ אֹתָם, אֶל־אֲדֹנֵיהֶם לֵאמֹר; כֹּה־אָמַר יהוה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, כֹּה תֹאמְרוּ אֶל־אֲדֹנֵיכֶם׃ 5 אָנֹכִי עָשִׂיתִי אֶת־הָאָרֶץ, אֶת־הָאָדָם וְאֶת־הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי הָאָרֶץ, בְּכֹחִי הַגָּדוֹל, וּבִזְרוֹעִי הַנְּטוּיָה; וּנְתַתִּיהָ לַאֲשֶׁר יָשַׁר בְּעֵינָי׃ 6 וְעַתָּה, אָנֹכִי נָתַתִּי אֶת־כָּל־הָאֲרָצוֹת הָאֵלֶּה, בְּיַד נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ־בָּבֶל עַבְדִּי; וְגַם אֶת־חַיַּת הַשָּׂדֶה, נָתַתִּי לוֹ לְעָבְדוֹ׃ 7 וְעָבְדוּ אֹתוֹ כָּל־הַגּוֹיִם, וְאֶת־בְּנוֹ וְאֶת־בֶּן־בְּנוֹ; עַד בֹּא־עֵת אַרְצוֹ גַּם־הוּא, וְעָבְדוּ בוֹ גּוֹיִם רַבִּים, וּמְלָכִים גְּדֹלִים׃ 8 וְהָיָה הַגּוֹי וְהַמַּמְלָכָה, אֲשֶׁר לֹא־יַעַבְדוּ אֹתוֹ אֶת־נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ־בָּבֶל, וְאֵת אֲשֶׁר לֹא־יִתֵּן אֶת־צַוָּארוֹ, בְּעֹל מֶלֶךְ בָּבֶל; בַּחֶרֶב וּבָרָעָב וּבַדֶּבֶר אֶפְקֹד עַל־הַגּוֹי הַהוּא נְאֻם־יהוה, עַד־תֻּמִּי אֹתָם בְּיָדוֹ׃ 9 וְאַתֶּם אַל־תִּשְׁמְעוּ אֶל־נְבִיאֵיכֶם וְאֶל־קֹסְמֵיכֶם, וְאֶל חֲלֹמֹתֵיכֶם, וְאֶל־עֹנְנֵיכֶם וְאֶל־כַּשָּׁפֵיכֶם; אֲשֶׁר־הֵם אֹמְרִים אֲלֵיכֶם לֵאמֹר, לֹא תַעַבְדוּ אֶת־מֶלֶךְ בָּבֶל׃ 10 כִּי שֶׁקֶר, הֵם נִבְּאִים לָכֶם; לְמַעַן הַרְחִיק אֶתְכֶם מֵעַל אַדְמַתְכֶם, וְהִדַּחְתִּי אֶתְכֶם וַאֲבַדְתֶּם׃ 11 וְהַגּוֹי, אֲשֶׁר יָבִיא אֶת־צַוָּארוֹ בְּעֹל מֶלֶךְ־בָּבֶל וַעֲבָדוֹ; וְהִנַּחְתִּיו עַל־אַדְמָתוֹ נְאֻם־יהוה, וַעֲבָדָהּ וְיָשַׁב בָּהּ׃

12 וְאֶל־צִדְקִיָּה מֶלֶךְ־יְהוּדָה דִּבַּרְתִּי, כְּכָל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר; הָבִיאוּ אֶת־צַוְּארֵיכֶם בְּעֹל מֶלֶךְ־בָּבֶל, וְעִבְדוּ אֹתוֹ וְעַמּוֹ וִחְיוּ׃ 13 לָמָּה תָמוּתוּ אַתָּה וְעַמֶּךָ, בַּחֶרֶב בָּרָעָב וּבַדָּבֶר; כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יהוה, אֶל־הַגּוֹי אֲשֶׁר לֹא־יַעֲבֹד אֶת־מֶלֶךְ בָּבֶל׃ 14 וְאַל־תִּשְׁמְעוּ אֶל־דִּבְרֵי הַנְּבִאִים, הָאֹמְרִים אֲלֵיכֶם לֵאמֹר, לֹא תַעַבְדוּ אֶת־מֶלֶךְ בָּבֶל; כִּי שֶׁקֶר, הֵם נִבְּאִים לָכֶם׃ 15 כִּי לֹא שְׁלַחְתִּים נְאֻם־יהוה, וְהֵם נִבְּאִים בִּשְׁמִי לַשָּׁקֶר; לְמַעַן הַדִּיחִי אֶתְכֶם וַאֲבַדְתֶּם, אַתֶּם וְהַנְּבִאִים הַנִּבְּאִים לָכֶם׃
16 וְאֶל־הַכֹּהֲנִים וְאֶל־כָּל־הָעָם הַזֶּה דִּבַּרְתִּי לֵאמֹר, כֹּה אָמַר יהוה, אַל־תִּשְׁמְעוּ אֶל־דִּבְרֵי נְבִיאֵיכֶם, הַנִּבְּאִים לָכֶם לֵאמֹר, הִנֵּה כְלֵי בֵית־יהוה מוּשָׁבִים מִבָּבֶלָה עַתָּה מְהֵרָה; כִּי שֶׁקֶר, הֵמָּה נִבְּאִים לָכֶם׃ 17 אַל־תִּשְׁמְעוּ אֲלֵיהֶם, עִבְדוּ אֶת־מֶלֶךְ־בָּבֶל וִחְיוּ; לָמָּה תִהְיֶה הָעִיר הַזֹּאת חָרְבָּה׃ 18 וְאִם־נְבִאִים הֵם, וְאִם־יֵשׁ דְּבַר־יהוה אִתָּם; יִפְגְּעוּ־נָא בַּיהוה צְבָאוֹת, לְבִלְתִּי־בֹאוּ הַכֵּלִים הַנּוֹתָרִים בְּבֵית־יהוה, וּבֵית מֶלֶךְ יְהוּדָה וּבִירוּשָׁלָיִם בָּבֶלָה׃ {פ}
19 כִּי כֹה אָמַר יהוה צְבָאוֹת, אֶל־הָעַמֻּדִים, וְעַל־הַיָּם וְעַל־הַמְּכֹנוֹת; וְעַל יֶתֶר הַכֵּלִים, הַנּוֹתָרִים בָּעִיר הַזֹּאת׃ 20 אֲשֶׁר לֹא־לְקָחָם, נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל, בַּגְלוֹתוֹ אֶת־יְכָונְיָה (יְכָנְיָה) בֶן־יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ־יְהוּדָה מִירוּשָׁלָיִם בָּבֶלָה; וְאֵת כָּל־חֹרֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלָיִם׃ {ס} 21 כִּי כֹה אָמַר יהוה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל; עַל־הַכֵּלִים, הַנּוֹתָרִים בֵּית יהוה, וּבֵית מֶלֶךְ־יְהוּדָה וִירוּשָׁלָיִם׃ 22 בָּבֶלָה יוּבָאוּ וְשָׁמָּה יִהְיוּ; עַד יוֹם פָּקְדִי אֹתָם נְאֻם־יהוה, וְהַעֲלִיתִים וַהֲשִׁיבֹתִים, אֶל־הַמָּקוֹם הַזֶּה׃ {פ}
היכנעו לבבל
1 בראשית מלכות יהויקים בן יאשיהו מלך יהודה אמר ה' את הדבר הזה לירמיה. 2 כך אמר ה' אליי: "עשה לך רצועות ומוטות ושים אותם על צווארך. 3 שלח אותם אל מלך אדום, אל מלך מואב, אל מלך בני עמון, אל מלך צור ואל מלך צידון. שלח אותם באמצעות השליחים שבאו לירושלים אל צדקיהו מלך יהודה. 4 צווה על השליחים לומר לאדוניהם שכך אמר ה' צבאות אלוהי ישראל, 'כך תאמרו לאדוניכם: 5 "אני עשיתי בכוחי הגדול והרב את הארץ, את האדם ואת הבהמות אשר על פני הארץ ונתתי אותה למי שמצאתי לנכון. 6 כעת אני נותן את כל הארצות האלה ביד עבדי, נבוכדנֶאצר מלך בבל. אפילו את בעלי החיים אני מכניע לפניו, כדי שיעבדו אותו. 7 כל העמים יעבדו אותו, את בנו ואת נכדו, עד שיגיע הזמן שנקבע לעמים רבים ולמלכים גדולים לשעבד אותו ואת ארצו. 8 את העם ואת הממלכה שלא יעבדו אותו, את נבוכדנאצר מלך בבל, את העם שלא יקבל את שלטון מלך בבל, אעניש במלחמה, ברעב ובמגֵפה, עד שאשמיד אותו לחלוטין באמצעות נבוכדנאצר. 9 ואתם, אל תשמעו לנביאים ולקוסמים ולחולמי החלומות שלכם, למגידי העתידות ולמכשפים שלכם שאומרים לכם לא לעבוד את מלך בבל. 10 הם מנבאים לכם נבואות שקר שיביאו לכך שתורחקו מאדמתכם, שארחיק אתכם ממנה ושתושמדו. 11 אבל את העם שיקבל את שלטון מלך בבל ויעבוד אותו אשאיר על אדמתו והוא יעבוד אותה ויתיישב עליה" ' ", אמר ה'.
12 לצדקיה מלך יהודה אמרתי את כל הדברים האלה: "קבלו את שלטון מלך בבל ועִבדו אותו ואת עַמו, ותחיו. 13 מדוע שתמותו אתה ועמך במלחמה, ברעב ובמגֵפה כפי שאמר ה' שיקרה לעם שלא יעבוד את מלך בבל? 14 אל תקשיבו לדברי הנביאים האומרים לכם, 'אל תעבדו את מלך בבל', כי הם מנבאים לכם נבואות שקר. 15 אני לא שלחתי אותם", אמר ה'. "הם מנבאים בשמי נבואות שקר שיביאו לכך שארחיק אתכם ותושמדו, אתם והנביאים המנבאים לכם".
16 לכוהנים ולכל העם הזה אמרתי שכך אמר ה': "אל תקשיבו לנביאים שלכם האומרים לכם, 'כלי בית ה' יוחזרו בקרוב מאוד מבבל', כי הם מנבאים לכם נבואות שקר. 17 אל תקשיבו להם! עִבדו את מלך בבל, ותחיו. מדוע שהעיר הזאת תיחרב? 18 אם הם נביאים, אם הם מדברים את דבר ה', שיתפללו לה' צבאות כדי שהכלים שנותרו בבית ה', בבית מלך יהודה ובירושלים לא ילקחו לבבל".
19 כך אמר ה' צבאות על העמודים ועל קערת הרחצה הגדולה, על הבסיסים הניידים ועל יתר הכלים שנותרו בעיר הזאת, 20 על הכלים שנבוכדנאצר מלך בבל לא לקח לבבל כאשר הִגלה את יְכָניָה בן יהויקים מלך יהודה ואת כל שרי יהודה וירושלים, 21 כך אמר ה' צבאות אלוהי ישראל על הכלים שנותרו בבית ה', בבית מלך יהודה ובירושלים: 22 "הם יובאו לבבל ושם יהיו עד היום שאזכור אותם ואעלה אותם ואשיב אותם אל המקום הזה", אמר ה'.