תנ"ך מבואר

ספר ירמיהו פרק לו

1 וַיְהִי בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִת, לִיהוֹיָקִים בֶּן־יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה; הָיָה הַדָּבָר הַזֶּה אֶל־יִרְמְיָהוּ, מֵאֵת יהוה לֵאמֹר׃ 2 קַח־לְךָ מְגִלַּת־סֵפֶר, וְכָתַבְתָּ אֵלֶיהָ, אֵת כָּל־הַדְּבָרִים אֲשֶׁר־דִּבַּרְתִּי אֵלֶיךָ עַל־יִשְׂרָאֵל וְעַל־יְהוּדָה וְעַל־כָּל־הַגּוֹיִם; מִיּוֹם דִּבַּרְתִּי אֵלֶיךָ מִימֵי יֹאשִׁיָּהוּ, וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה׃ 3 אוּלַי יִשְׁמְעוּ בֵּית יְהוּדָה, אֵת כָּל־הָרָעָה, אֲשֶׁר אָנֹכִי חֹשֵׁב לַעֲשׂוֹת לָהֶם; לְמַעַן יָשׁוּבוּ, אִישׁ מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה, וְסָלַחְתִּי לַעֲוֹנָם וּלְחַטָּאתָם׃ {ס}
4 וַיִּקְרָא יִרְמְיָהוּ, אֶת־בָּרוּךְ בֶּן־נֵרִיָּה; וַיִּכְתֹּב בָּרוּךְ מִפִּי יִרְמְיָהוּ, אֵת כָּל־דִּבְרֵי יהוה אֲשֶׁר־דִּבֶּר אֵלָיו עַל־מְגִלַּת־סֵפֶר׃ 5 וַיְצַוֶּה יִרְמְיָהוּ, אֶת־בָּרוּךְ לֵאמֹר; אֲנִי עָצוּר, לֹא אוּכַל, לָבוֹא בֵּית יהוה׃ 6 וּבָאתָ אַתָּה וְקָרָאתָ בַמְּגִלָּה אֲשֶׁר־כָּתַבְתָּ־מִפִּי אֶת־דִּבְרֵי יהוה בְּאָזְנֵי הָעָם בֵּית יהוה בְּיוֹם צוֹם; וְגַם בְּאָזְנֵי כָל־יְהוּדָה הַבָּאִים מֵעָרֵיהֶם תִּקְרָאֵם׃ 7 אוּלַי תִּפֹּל תְּחִנָּתָם לִפְנֵי יהוה, וְיָשֻׁבוּ אִישׁ מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה; כִּי־גָדוֹל הָאַף וְהַחֵמָה, אֲשֶׁר־דִּבֶּר יהוה אֶל־הָעָם הַזֶּה׃
8 וַיַּעַשׂ, בָּרוּךְ בֶּן־נֵרִיָּה, כְּכֹל אֲשֶׁר־צִוָּהוּ יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא; לִקְרֹא בַסֵּפֶר דִּבְרֵי יהוה בֵּית יְהוָֹה׃ {ס} 9 וַיְהִי בַשָּׁנָה הַחֲמִשִׁית לִיהוֹיָקִים בֶּן־יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ־יְהוּדָה בַּחֹדֶשׁ הַתְּשִׁעִי, קָרְאוּ צוֹם לִפְנֵי יהוה כָּל־הָעָם בִּירוּשָׁלָיִם; וְכָל־הָעָם, הַבָּאִים מֵעָרֵי יְהוּדָה בִּירוּשָׁלָיִם׃ 10 וַיִּקְרָא בָרוּךְ בַּסֵּפֶר אֶת־דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ בֵּית יהוה; בְּלִשְׁכַּת גְּמַרְיָהוּ בֶן־שָׁפָן הַסֹּפֵר בֶּחָצֵר הָעֶלְיוֹן, פֶּתַח שַׁעַר בֵּית־יהוה הֶחָדָשׁ, בְּאָזְנֵי כָּל־הָעָם׃ 11 וַיִּשְׁמַע, מִכָיְהוּ בֶן־גְּמַרְיָהוּ בֶן־שָׁפָן אֶת־כָּל־דִּבְרֵי יהוה מֵעַל הַסֵּפֶר׃ 12 וַיֵּרֶד בֵּית־הַמֶּלֶךְ עַל־לִשְׁכַּת הַסֹּפֵר, וְהִנֵּה־שָׁם, כָּל־הַשָּׂרִים יוֹשְׁבִים; אֱלִישָׁמָע הַסֹּפֵר וּדְלָיָהוּ בֶן־שְׁמַעְיָהוּ וְאֶלְנָתָן בֶּן־עַכְבּוֹר וּגְמַרְיָהוּ בֶן־שָׁפָן וְצִדְקִיָּהוּ בֶן־חֲנַנְיָהוּ וְכָל־הַשָּׂרִים׃ 13 וַיַּגֵּד לָהֶם מִכָיְהוּ, אֵת כָּל־הַדְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁמֵעַ; בִּקְרֹא בָרוּךְ בַּסֵּפֶר בְּאָזְנֵי הָעָם׃ 14 וַיִּשְׁלְחוּ כָל־הַשָּׂרִים אֶל־בָּרוּךְ, אֶת־יְהוּדִי בֶּן־נְתַנְיָהוּ בֶּן־שֶׁלֶמְיָהוּ בֶן־כּוּשִׁי לֵאמֹר, הַמְּגִלָּה, אֲשֶׁר קָרָאתָ בָּהּ בְּאָזְנֵי הָעָם, קָחֶנָּה בְיָדְךָ וָלֵךְ;
וַיִּקַּח בָּרוּךְ בֶּן־נֵרִיָּהוּ אֶת־הַמְּגִלָּה בְּיָדוֹ, וַיָּבֹא אֲלֵיהֶם׃ 15 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו, שֵׁב נָא, וּקְרָאֶנָּה בְּאָזְנֵינוּ; וַיִּקְרָא בָרוּךְ בְּאָזְנֵיהֶם׃ 16 וַיְהִי, כְּשָׁמְעָם אֶת־כָּל־הַדְּבָרִים, פָּחֲדוּ אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ; וַיֹּאמְרוּ אֶל־בָּרוּךְ, הַגֵּיד נַגִּיד לַמֶּלֶךְ, אֵת כָּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה׃ 17 וְאֶת־בָּרוּךְ, שָׁאֲלוּ לֵאמֹר; הַגֶּד־נָא לָנוּ, אֵיךְ, כָּתַבְתָּ אֶת־כָּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה מִפִּיו׃ 18 וַיֹּאמֶר לָהֶם בָּרוּךְ, מִפִּיו יִקְרָא אֵלַי, אֵת כָּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה; וַאֲנִי כֹּתֵב עַל־הַסֵּפֶר בַּדְּיוֹ׃ {פ}
19 וַיֹּאמְרוּ הַשָּׂרִים אֶל־בָּרוּךְ, לֵךְ הִסָּתֵר אַתָּה וְיִרְמְיָהוּ; וְאִישׁ אַל־יֵדַע אֵיפֹה אַתֶּם׃ 20 וַיָּבֹאוּ אֶל־הַמֶּלֶךְ חָצֵרָה, וְאֶת־הַמְּגִלָּה הִפְקִדוּ, בְּלִשְׁכַּת אֱלִישָׁמָע הַסֹּפֵר; וַיַּגִּידוּ בְּאָזְנֵי הַמֶּלֶךְ, אֵת כָּל־הַדְּבָרִים׃ 21 וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ אֶת־יְהוּדִי, לָקַחַת אֶת־הַמְּגִלָּה, וַיִּקָּחֶהָ, מִלִּשְׁכַּת אֱלִישָׁמָע הַסֹּפֵר; וַיִּקְרָאֶהָ יְהוּדִי בְּאָזְנֵי הַמֶּלֶךְ, וּבְאָזְנֵי כָּל־הַשָּׂרִים, הָעֹמְדִים מֵעַל הַמֶּלֶךְ׃ 22 וְהַמֶּלֶךְ, יוֹשֵׁב בֵּית הַחֹרֶף, בַּחֹדֶשׁ הַתְּשִׁיעִי; וְאֶת־הָאָח לְפָנָיו מְבֹעָרֶת׃ 23 וַיְהִי כִּקְרוֹא יְהוּדִי, שָׁלֹשׁ דְּלָתוֹת וְאַרְבָּעָה, יִקְרָעֶהָ בְּתַעַר הַסֹּפֵר, וְהַשְׁלֵךְ אֶל־הָאֵשׁ אֲשֶׁר אֶל־הָאָח; עַד־תֹּם כָּל־הַמְּגִלָּה, עַל־הָאֵשׁ אֲשֶׁר עַל־הָאָח׃ 24 וְלֹא פָחֲדוּ, וְלֹא קָרְעוּ אֶת־בִּגְדֵיהֶם; הַמֶּלֶךְ וְכָל־עֲבָדָיו, הַשֹּׁמְעִים, אֵת כָּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה׃ 25 וְגַם אֶלְנָתָן וּדְלָיָהוּ וּגְמַרְיָהוּ הִפְגִּעוּ בַמֶּלֶךְ, לְבִלְתִּי שְׂרֹף אֶת־הַמְּגִלָּה; וְלֹא שָׁמַע אֲלֵיהֶם׃ 26 וַיְצַוֶּה הַמֶּלֶךְ אֶת־יְרַחְמְאֵל בֶּן־הַמֶּלֶךְ וְאֶת־שְׂרָיָהוּ בֶן־עַזְרִיאֵל, וְאֶת־שֶׁלֶמְיָהוּ בֶּן־עַבְדְּאֵל, לָקַחַת אֶת־בָּרוּךְ הַסֹּפֵר, וְאֵת יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא; וַיַּסְתִּרֵם יהוה׃ {ס}
27 וַיְהִי דְבַר־יהוה אֶל־יִרְמְיָהוּ; אַחֲרֵי שְׂרֹף הַמֶּלֶךְ, אֶת־הַמְּגִלָּה וְאֶת־הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר כָּתַב בָּרוּךְ מִפִּי יִרְמְיָהוּ לֵאמֹר׃ 28 שׁוּב קַח־לְךָ מְגִלָּה אַחֶרֶת; וּכְתֹב עָלֶיהָ, אֵת כָּל־הַדְּבָרִים הָרִאשֹׁנִים, אֲשֶׁר הָיוּ, עַל־הַמְּגִלָּה הָרִאשֹׁנָה, אֲשֶׁר שָׂרַף יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ־יְהוּדָה׃ 29 וְעַל־יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ־יְהוּדָה תֹאמַר, כֹּה אָמַר יהוה; אַתָּה שָׂרַפְתָּ אֶת־הַמְּגִלָּה הַזֹּאת לֵאמֹר, מַדּוּעַ כָּתַבְתָּ עָלֶיהָ לֵאמֹר, בֹּא־יָבוֹא מֶלֶךְ־בָּבֶל וְהִשְׁחִית אֶת־הָאָרֶץ הַזֹּאת, וְהִשְׁבִּית מִמֶּנָּה אָדָם וּבְהֵמָה׃ {ס} 30 לָכֵן כֹּה־אָמַר יהוה, עַל־יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה, לֹא־יִהְיֶה־לּוֹ יוֹשֵׁב עַל־כִּסֵּא דָוִד; וְנִבְלָתוֹ תִּהְיֶה מֻשְׁלֶכֶת, לַחֹרֶב בַּיּוֹם וְלַקֶּרַח בַּלָּיְלָה׃ 31 וּפָקַדְתִּי עָלָיו וְעַל־זַרְעוֹ וְעַל־עֲבָדָיו אֶת־עֲוֹנָם; וְהֵבֵאתִי עֲלֵיהֶם וְעַל־יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלָיִם וְאֶל־אִישׁ יְהוּדָה, אֵת כָּל־הָרָעָה אֲשֶׁר־דִּבַּרְתִּי אֲלֵיהֶם וְלֹא שָׁמֵעוּ׃ {ס}
32 וְיִרְמְיָהוּ לָקַח מְגִלָּה אַחֶרֶת, וַיִּתְּנָהּ אֶל־בָּרוּךְ בֶּן־נֵרִיָּהוּ הַסֹּפֵר, וַיִּכְתֹּב עָלֶיהָ מִפִּי יִרְמְיָהוּ, אֵת כָּל־דִּבְרֵי הַסֵּפֶר, אֲשֶׁר שָׂרַף יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ־יְהוּדָה בָּאֵשׁ; וְעוֹד נוֹסַף עֲלֵיהֶם דְּבָרִים רַבִּים כָּהֵמָּה׃ {ס}
יהויקים שורף את מגילת ירמיהו
1 בשנה הרביעית למלכות יהויקים בן יאשיהו מלך יהודה אמר ה' לירמיהו: 2 "קח מגילה וכתוב עליה את כל הדברים שאמרתי לך על ישראל ועל יהודה ועל כל העמים מאז שדיברתי אליך בימי יאשיהו ועד היום. 3 אולי ישמעו אנשי יהודה על האסון שאני חושב להביא עליהם וישובו מדרכם הרעה, ואז אסלח להם על חטאיהם ועל פשעיהם".
4 ירמיהו קרא לברוך בן נֵרִיָה, וברוך כתב על מגילה את מה שהכתיב לו ירמיהו, את כל הדברים שאמר לו ה'. 5 ירמיהו אמר לברוך: "אני עצוּר. איני יכול ללכת לבית ה'. 6 לך אתה וקרא מהמגילה את דברי ה' שהכתבתי לך. קרא אותם לעם בבית ה' ביום צום, וגם לכל אנשי יהודה הבאים מעריהם. 7 אולי יתחננו לפני ה' וישובו מדרכם הרעה, כי ה' ביטא כעס גדול וזעם רב כלפי העם הזה".
8 ברוך בן נריה עשה את כל מה שציווה עליו ירמיהו הנביא. הוא קרא מהמגילה את דברי ה' בבית ה'. 9 בשנה החמישית למלכות יהויקים בן יאשיהו מלך יהודה, בחודש כסלו, הכריזו על צום לכל תושבי ירושלים ולכל האנשים שבאו מערי יהודה לירושלים. 10 ברוך קרא לפני כל העם מהמגילה את דברי ירמיהו בחצר העליונה של בית ה', בחדרו של גְמַרְיָהוּ בן שָׁפָן המזכיר הראשי, ליד פתח שער בית ה' החדש. 11 מִיכָיְהוּ בן גמריהו בן שפן שמע את כל דברי ה' שהוקראו מהמגילה 12 וירד אל בית המלך, אל חדר המזכיר הראשי. הוא ראה שכל השרים ישבו שם: אֱלִישָׁמָע המזכיר הראשי, דְלָיָהוּ בן שְׁמַעְיָהוּ, אֶלְנָתָן בן עַכְבּוֹר, גמריהו בן שפן, צדקיהו בן חנניהו וכל השרים. 13 מיכיהו סיפר להם את כל הדברים ששמע את ברוך קורא לעם מהמגילה, 14 וכל השרים שלחו אל ברוך את יְהוּדִי בן נְתַנְיָהוּ בן שֶׁלֶמְיָהוּ בן כּוּשִׁי לומר: "את המגילה שקראת לעם, קח ובוא".
ברוך בן נריהו לקח את המגילה ובא אליהם 15 והם אמרו לו: "שב בבקשה וקרא לנו אותה". ברוך קרא. 16 כאשר שמעו את כל הדברים, הם הסתכלו זה על זה בפחד ואמרו לברוך: "נספר למלך את כל הדברים האלה". 17 הם גם ביקשו מברוך: "ספר לנו איך כתבת את כל הדברים האלה שאמר ירמיהו, האם ירמיהו הכתיב לך?". 18 ברוך השיב להם: "הוא הכתיב לי את כל הדברים האלה ואני כתבתי אותם על המגילה בדיו".
19 השרים אמרו לברוך: "לך אתה והסתתר עם ירמיהו בלי שאיש ידע איפה אתם", 20 ואז הלכו אל חצר המלך (את המגילה שמו בחדרו של אלישמע המזכיר הראשי) וסיפרו למלך את כל הדברים. 21 המלך שלח את יהודי להביא את המגילה. יהודי לקח אותה מחדרו של אלישמע המזכיר הראשי וקרא אותה למלך ולכל השרים שעמדו לידו. 22 המלך ישב בבית החורף והאח בערה לפניו. זה היה בחודש כסלו. 23 בכל פעם שיהודי קרא שלושה או ארבעה קטעים, חתך אותם המלך מהמגילה בסכין של מזכירים והשליך אותם אל האש שבאח, עד שהמגילה נשרפה כולה. 24 המלך וכל אנשיו ששמעו את כל הדברים האלה לא פחדו ולא קרעו את בגדיהם. 25 אלנתן, דליהו וגמריהו הפצירו במלך לא לשרוף את המגילה אבל הוא לא שמע בקולם. 26 הוא ציווה על יְרַחְמְאֵל בן המלך, על שְׂרָיָהוּ בן עַזְרִיאֵל ועל שֶׁלֶמְיָהוּ בן עַבְדְאֵל להביא את ברוך המזכיר ואת ירמיהו הנביא, אבל ה' הסתיר אותם.
27 ה' אמר לירמיהו אחרי ששרף המלך את המגילה ובה הדברים שהכתיב ירמיהו לברוך: 28 "קח מגילה אחרת וכתוב עליה את כל הדברים הקודמים שנכתבו במגילה הראשונה ששרף יהויקים מלך יהודה. 29 ליהויקים מלך יהודה אמור שכך אמר ה', 'אתה שרפת את המגילה הזאת ושאלת: "מדוע כתבת עליה שמלך בבל יבוא להרוס את הארץ הזאת ולסלק ממנה אדם ובהמה?!". 30 לכן כך אמר ה' על יהויקים מלך יהודה: "לא יהיה לו בן שימלוך על כיסא דוד, הגוִויה שלו תושלך ותהיה חשופה לחום ביום ולכְּפור בלילה. 31 אעניש אותו, את צאצאיו ואת עבדיו, על חטאיהם. אביא עליהם ועל תושבי ירושלים ואנשי יהודה את האסון שאמרתי להם שאביא, והם לא הקשיבו" ' ".
32 ירמיהו לקח מגילה אחרת ונתן אותה לברוך בן נריהו המזכיר. ברוך כתב עליה את מה שהכתיב לו ירמיהו, את כל הדברים שהיו במגילה ששרף יהויקים מלך יהודה ועוד הוסיף עליהם דברים רבים דומים.