תנ"ך מבואר

ספר ישעיהו פרק סה

1 נִדְרַשְׁתִּי לְלוֹא שָׁאָלוּ, נִמְצֵאתִי לְלֹא בִקְשֻׁנִי; אָמַרְתִּי הִנֵּנִי הִנֵּנִי, אֶל־גּוֹי לֹא־קֹרָא בִשְׁמִי׃ 2 פֵּרַשְׂתִּי יָדַי כָּל־הַיּוֹם אֶל־עַם סוֹרֵר; הַהֹלְכִים הַדֶּרֶךְ לֹא־טוֹב, אַחַר מַחְשְׁבֹתֵיהֶם׃ 3 הָעָם, הַמַּכְעִיסִים אוֹתִי עַל־פָּנַי תָּמִיד; זֹבְחִים בַּגַּנּוֹת, וּמְקַטְּרִים עַל־הַלְּבֵנִים׃ 4 הַיֹּשְׁבִים בַּקְּבָרִים, וּבַנְּצוּרִים יָלִינוּ; הָאֹכְלִים בְּשַׂר הַחֲזִיר, וּפְרַק (וּמְרַק) פִּגֻּלִים כְּלֵיהֶם׃ 5 הָאֹמְרִים קְרַב אֵלֶיךָ, אַל־תִּגַּשׁ־בִּי כִּי קְדַשְׁתִּיךָ; אֵלֶּה עָשָׁן בְּאַפִּי, אֵשׁ יֹקֶדֶת כָּל־הַיּוֹם׃
6 הִנֵּה כְתוּבָה לְפָנָי; לֹא אֶחֱשֶׂה כִּי אִם־שִׁלַּמְתִּי, וְשִׁלַּמְתִּי עַל־חֵיקָם׃ 7 עֲוֹנֹתֵיכֶם וַעֲוֹנֹת אֲבוֹתֵיכֶם יַחְדָּו אָמַר יהוה, אֲשֶׁר קִטְּרוּ עַל־הֶהָרִים, וְעַל־הַגְּבָעוֹת חֵרְפוּנִי; וּמַדֹּתִי פְעֻלָּתָם רִאשֹׁנָה עַל־ (אֶל־) חֵיקָם׃ {ס}
8 כֹּה אָמַר יהוה, כַּאֲשֶׁר יִמָּצֵא הַתִּירוֹשׁ בָּאֶשְׁכּוֹל, וְאָמַר אַל־תַּשְׁחִיתֵהוּ, כִּי בְרָכָה בּוֹ; כֵּן אֶעֱשֶׂה לְמַעַן עֲבָדַי, לְבִלְתִּי הַשְׁחִית הַכֹּל׃ 9 וְהוֹצֵאתִי מִיַּעֲקֹב זֶרַע, וּמִיהוּדָה יוֹרֵשׁ הָרָי; וִירֵשׁוּהָ בְחִירַי, וַעֲבָדַי יִשְׁכְּנוּ־שָׁמָּה׃ 10 וְהָיָה הַשָּׁרוֹן לִנְוֵה־צֹאן, וְעֵמֶק עָכוֹר לְרֵבֶץ בָּקָר; לְעַמִּי אֲשֶׁר דְּרָשׁוּנִי׃ 11 וְאַתֶּם עֹזְבֵי יהוה, הַשְּׁכֵחִים אֶת־הַר קָדְשִׁי; הַעֹרְכִים לַגַּד שֻׁלְחָן, וְהַמְמַלְאִים לַמְנִי מִמְסָךְ׃ 12 וּמָנִיתִי אֶתְכֶם לַחֶרֶב, וְכֻלְּכֶם לַטֶּבַח תִּכְרָעוּ, יַעַן קָרָאתִי וְלֹא עֲנִיתֶם, דִּבַּרְתִּי וְלֹא שְׁמַעְתֶּם; וַתַּעֲשׂוּ הָרַע בְּעֵינַי, וּבַאֲשֶׁר לֹא־חָפַצְתִּי בְּחַרְתֶּם׃ {פ}

13 לָכֵן כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, הִנֵּה עֲבָדַי יֹאכֵלוּ וְאַתֶּם תִּרְעָבוּ, הִנֵּה עֲבָדַי יִשְׁתּוּ וְאַתֶּם תִּצְמָאוּ; הִנֵּה עֲבָדַי יִשְׂמָחוּ וְאַתֶּם תֵּבֹשׁוּ׃ 14 הִנֵּה עֲבָדַי יָרֹנּוּ מִטּוּב לֵב; וְאַתֶּם תִּצְעֲקוּ מִכְּאֵב לֵב, וּמִשֵּׁבֶר רוּחַ תְּיֵלִילוּ׃ 15 וְהִנַּחְתֶּם שִׁמְכֶם לִשְׁבוּעָה לִבְחִירַי, וֶהֱמִיתְךָ אֲדֹנָי יְהוִה; וְלַעֲבָדָיו יִקְרָא שֵׁם אַחֵר׃

16 אֲשֶׁר הַמִּתְבָּרֵךְ בָּאָרֶץ, יִתְבָּרֵךְ בֵּאלֹהֵי אָמֵן, וְהַנִּשְׁבָּע בָּאָרֶץ, יִשָּׁבַע בֵּאלֹהֵי אָמֵן; כִּי נִשְׁכְּחוּ, הַצָּרוֹת הָרִאשֹׁנוֹת, וְכִי נִסְתְּרוּ מֵעֵינָי׃ 17 כִּי־הִנְנִי בוֹרֵא שָׁמַיִם חֲדָשִׁים וָאָרֶץ חֲדָשָׁה; וְלֹא תִזָּכַרְנָה הָרִאשֹׁנוֹת, וְלֹא תַעֲלֶינָה עַל־לֵב׃ 18 כִּי־אִם־שִׂישׂוּ וְגִילוּ עֲדֵי־עַד, אֲשֶׁר אֲנִי בוֹרֵא; כִּי הִנְנִי בוֹרֵא אֶת־יְרוּשָׁלָיִם גִּילָה וְעַמָּהּ מָשׂוֹשׂ׃
19 וְגַלְתִּי בִיְרוּשָׁלָיִם וְשַׂשְׂתִּי בְעַמִּי; וְלֹא־יִשָּׁמַע בָּהּ עוֹד, קוֹל בְּכִי וְקוֹל זְעָקָה׃ 20 לֹא־יִהְיֶה מִשָּׁם עוֹד, עוּל יָמִים וְזָקֵן, אֲשֶׁר לֹא־יְמַלֵּא אֶת־יָמָיו; כִּי הַנַּעַר, בֶּן־מֵאָה שָׁנָה יָמוּת, וְהַחוֹטֶא, בֶּן־מֵאָה שָׁנָה יְקֻלָּל׃ 21 וּבָנוּ בָתִּים וְיָשָׁבוּ; וְנָטְעוּ כְרָמִים, וְאָכְלוּ פִּרְיָם׃ 22 לֹא יִבְנוּ וְאַחֵר יֵשֵׁב, לֹא יִטְּעוּ וְאַחֵר יֹאכֵל; כִּי־כִימֵי הָעֵץ יְמֵי עַמִּי, וּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם יְבַלּוּ בְחִירָי׃ 23 לֹא יִיגְעוּ לָרִיק, וְלֹא יֵלְדוּ לַבֶּהָלָה; כִּי זֶרַע בְּרוּכֵי יהוה הֵמָּה, וְצֶאֱצָאֵיהֶם אִתָּם׃ 24 וְהָיָה טֶרֶם־יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה; עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע׃ 25 זְאֵב וְטָלֶה יִרְעוּ כְאֶחָד, וְאַרְיֵה כַּבָּקָר יֹאכַל־תֶּבֶן, וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ; לֹא־יָרֵעוּ וְלֹא־יַשְׁחִיתוּ בְּכָל־הַר קָדְשִׁי אָמַר יהוה׃ {ס}
עונשם של מורדים
1 "נעניתי לאלה שלא פנו אליי, נמצאתי על ידי אלה שלא חיפשו אותי. אמרתי לעם שלא קרא בשמי, 'הנה אני! הנה אני!'. 2 פניתי כל היום לבני עם מורד, ההולכים בדרך לא טובה, אחרי מחשבותיהם, 3 המכעיסים אותי תמיד, מקריבים זבחים בגנים, שורפים קרבנות על לבֵנים, 4 היושבים בקברים וישנים במקומות נסתרים, האוכלים בשר חזיר ובכלים שלהם יש מאכלים טמאים, 5 האומרים, 'התרחק, אל תתקרב אליי כי אני קדוש ממך!'. אלה מעוררים את כעסי הבוער כמו אש כל היום.
6 "כל זה כתוב לפניי, לא אשקוט אלא אשלם, אשלם את השכר שמגיע לכם 7 על חטאיכם וגם על חטאי אבותיכם", אמר ה'. "הם שרפו קרבנות על ההרים ובזו לי על הגבעות. אגמול להם בהתאם למעשיהם בעבר".
8 כך אמר ה': "כפי שאומרים על אשכול שנותרו בו פֵּרות טובים, 'אל תשמיד אותו כי יש בו תועלת', כך אעשה למען עבדיי ולא אשמיד את כולם. 9 אוציא מיעקב צאצאים ומיהודה אוציא יורשים להרים שלי, והנבחרים שלי יִרשו אותה ועבדיי ישכנו בה. 10 למען עמי שפנה אליי יהיה השרון למִרעֶה צאן ועמק עָכוֹר* [עכור – הכוונה לאסון] למקום מנוחה לבָּקָר. 11 אבל אתכם, העוזבים את ה', השוכחים את ההר הקדוש שלי – העורכים שולחן לכבוד האליל גד ומוזגים יין לכבוד האליל מְני – 12 הועדתי למות במלחמה. כולכם תישָחטו כי קראתי ולא עניתם, דיברתי ולא שמעתם ועשיתם את הרע בעיניי, בחרתם במה שאיני אוהב".
13 לכן כך אמר אדוני ה': "עבדיי יאכלו ואתם תהיו רעבים, עבדיי ישתו ואתם תהיו צמאים, עבדיי ישמחו ואתם תהיו מאוכזבים, 14 עבדיי ישמיעו קול מרוב שמחה בלב ואתם תצעקו מרוב כאב בלב, ברוח שבורה תייללו. 15 הנבחרים שלי יזכירו את שמכם כקללה. אדוני ה' ימית אתכם, ולעבדיו ינתן שם אחר". שמים חדשים וארץ חדשה
16 "מי שירצה לברך מישהו בארץ, יברך בשם אלוהים הנאמן, ומי שירצה להישבע למישהו בארץ, ישָבע בשם אלוהים הנאמן, כי צרות העבר ישָכחו, יעלמו מעיניי. 17 כי אני עומד לברוא שמים חדשים וארץ חדשה, והעבר לא יזָכר ולא יוזכר. 18 במקום זאת תשמחו ותהיו מאושרים לנצח במה שאני בורא, כי אני עומד למלא את ירושלים שמחה ואת עַמה אושר.
19 "אהיה מאושר בירושלים ואשמח בעמי. לא ישָמע בה עוד קול בכי וקול זעקה. 20 לא יהיה שם תינוק שחי רק כמה ימים וזקן שלא חי חיים ארוכים, אלא מי שימות בן מאה יחשב לצעיר, והחוטא יקולל וימות בן מאה. 21 הם יבנו בתים ויגורו בהם, יטעו כרמים ויאכלו את פֵּרותיהם. 22 הם לא יבנו בתים שאחרים יגורו בהם, לא יטעו כרמים שאחרים יאכלו את פרותיהם. חיי עמי יהיו ארוכים כמו חיי עץ, מעשי ידיהם של הנבחרים שלי יִתבלו לפניהם. 23 הם לא יטרחו לשווא ולא יֵלדו ילדים שימותו פתאום, כי הם הבנים המבורכים של ה', וגם צאצאיהם. 24 לפני שיקְראו, אענה. לפני שידברו, אשמע. 25 זאב וטלה ירעו יחד, אריה יאכל קש כמו בָּקר, ונחש יאכל עפר. הם לא יעשו רע ולא יזיקו לאיש ברחבי ההר הקדוש שלי", אמר ה'.