תנ"ך מבואר

ספר ישעיהו פרק כז

1 בַּיּוֹם הַהוּא יִפְקֹד יהוה בְּחַרְבוֹ הַקָּשָׁה וְהַגְּדוֹלָה וְהַחֲזָקָה, עַל לִוְיָתָן נָחָשׁ בָּרִחַ, וְעַל לִוְיָתָן, נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן; וְהָרַג אֶת־הַתַּנִּין אֲשֶׁר בַּיָּם׃ {ס}
2 בַּיּוֹם הַהוּא; כֶּרֶם חֶמֶד עַנּוּ־לָהּ׃ 3 אֲנִי יהוה נֹצְרָהּ, לִרְגָעִים אַשְׁקֶנָּה; פֶּן יִפְקֹד עָלֶיהָ, לַיְלָה וָיוֹם אֶצֳּרֶנָּה׃ 4 חֵמָה אֵין לִי; מִי־יִתְּנֵנִי שָׁמִיר שַׁיִת בַּמִּלְחָמָה, אֶפְשְׂעָה בָהּ אֲצִיתֶנָּה יָּחַד׃ 5 אוֹ יַחֲזֵק בְּמָעוּזִּי, יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם לִי; שָׁלוֹם יַעֲשֶׂה־לִּי׃ 6 הַבָּאִים יַשְׁרֵשׁ יַעֲקֹב, יָצִיץ וּפָרַח יִשְׂרָאֵל; וּמָלְאוּ פְנֵי־תֵבֵל תְּנוּבָה׃ {ס}
7 הַכְּמַכַּת מַכֵּהוּ הִכָּהוּ; אִם־כְּהֶרֶג הֲרֻגָיו הֹרָג׃ 8 בְּסַאסְּאָה בְּשַׁלְחָהּ תְּרִיבֶנָּה; הָגָה בְּרוּחוֹ הַקָּשָׁה בְּיוֹם קָדִים׃ 9 לָכֵן, בְּזֹאת יְכֻפַּר עֲוֹן־יַעֲקֹב, וְזֶה כָּל־פְּרִי הָסִר חַטָּאתוֹ; בְּשׂוּמוֹ כָּל־אַבְנֵי מִזְבֵּחַ, כְּאַבְנֵי־גִר מְנֻפָּצוֹת, לֹא־יָקֻמוּ אֲשֵׁרִים וְחַמָּנִים׃ 10 כִּי עִיר בְּצוּרָה בָּדָד, נָוֶה מְשֻׁלָּח וְנֶעֱזָב כַּמִּדְבָּר; שָׁם יִרְעֶה עֵגֶל וְשָׁם יִרְבָּץ וְכִלָּה סְעִפֶיהָ׃ 11 בִּיבֹשׁ קְצִירָהּ תִּשָּׁבַרְנָה, נָשִׁים בָּאוֹת מְאִירוֹת אוֹתָהּ; כִּי לֹא עַם־בִּינוֹת הוּא, עַל־כֵּן לֹא־יְרַחֲמֶנּוּ עֹשֵׂהוּ, וְיֹצְרוֹ לֹא יְחֻנֶּנּוּ׃ {ס}


12 וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, יַחְבֹּט יהוה מִשִּׁבֹּלֶת הַנָּהָר עַד־נַחַל מִצְרָיִם; וְאַתֶּם תְּלֻקְּטוּ לְאַחַד אֶחָד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃ {ס}
13 וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל, וּבָאוּ, הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר, וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם; וְהִשְׁתַּחֲווּ לַיהוָה בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלָיִם׃
הצלת ישראל
1 ביום ההוא יעניש ה' בחרבו הקשה, הגדולה והחזקה את לווייתן, הנחש המהיר, ואת לווייתן, הנחש המתפתל. הוא יהרוג את התנין שבַּים.
2 ביום ההוא ישירו לכרם הטוב. 3 "אני, ה', שומר עליו, אני משקה אותו בקביעות, אני שומר עליו בלילה וביום כדי שאיש לא יפגע בו. 4 אין בי כעס. אם יעמידו נגדי במלחמה קוצים ועשבים שוטים, אפרוץ אותם ואשרוף את כולם. 5 אם יבקשו שאתן להם מחסה, אם יעשו אתי שלום, יהיה להם שלום. 6 בעתיד יעמיק יעקב שורשים, ישראל יצמיח ניצנים ויפרח וכל העולם יתמלא פרי".
7 האם היכו אותו כמו שהיכו את זה שהיכה אותו? האם נהרג כפי שנהרגו אלה שהרגו אותו? 8 כאשר נלחם בו וגירש אותו הוא עשה זאת במידה מוגבלת. הוא גירש אותו בסערת רוחו כמו רוח ביום שרב. 9 לכן כך יסָלח חטאו של יעקב, זה יהיה הפרי כשיסיר ה' את חטאו: הוא יגרום לכך שכל אבני המזבח יהיו כמו אבני גיר מנופצות. ולא יהיו עוד סמלים של האלילה אשֵרה ופסלים של אלילי השמש, 10 כי העיר המבוצרת תהיה שוממה כמו מִרעֶה שנעזב והפך למדבר. עגלים ירעו וירבצו שם, ויאכלו את כל ענפי השיחים במקום. 11 כאשר ענפיה יתייבשו, הם ישָברו ונשים יבואו וישרפו אותם. העם הזה אינו נבון, לכן מי שברא אותו לא ירחם עליו, מי שיצר אותו לא יעשה לו חסד.
12 ביום ההוא יכה בכם ה' ויאסוף אתכם, בני ישראל, אחד אחד, מנהר פְּרָת הזורם במהירות עד נחל מצריים.
13 ביום ההוא ישָמע קול שופר גדול. האובדים בארץ אשור והמפוזרים בארץ מצריים יבואו וישתחוו לה' בהר הקדוש בירושלים.