תנ"ך מבואר

ספר ישעיהו פרק לד

1 קִרְבוּ גוֹיִם לִשְׁמֹעַ, וּלְאֻמִּים הַקְשִׁיבוּ; תִּשְׁמַע הָאָרֶץ וּמְלֹאָהּ, תֵּבֵל וְכָל־צֶאֱצָאֶיהָ׃ 2 כִּי קֶצֶף לַיהוָה עַל־כָּל־הַגּוֹיִם, וְחֵמָה עַל־כָּל־צְבָאָם; הֶחֱרִימָם נְתָנָם לַטָּבַח׃ 3 וְחַלְלֵיהֶם יֻשְׁלָכוּ, וּפִגְרֵיהֶם יַעֲלֶה בָאְשָׁם; וְנָמַסּוּ הָרִים מִדָּמָם׃ 4 וְנָמַקּוּ כָּל־צְבָא הַשָּׁמַיִם, וְנָגֹלּוּ כַסֵּפֶר הַשָּׁמָיִם; וְכָל־צְבָאָם יִבּוֹל, כִּנְבֹל עָלֶה מִגֶּפֶן, וּכְנֹבֶלֶת מִתְּאֵנָה׃
5 כִּי־רִוְּתָה בַשָּׁמַיִם חַרְבִּי; הִנֵּה עַל־אֱדוֹם תֵּרֵד, וְעַל־עַם חֶרְמִי לְמִשְׁפָּט׃ 6 חֶרֶב לַיהוָה מָלְאָה דָם הֻדַּשְׁנָה מֵחֵלֶב, מִדַּם כָּרִים וְעַתּוּדִים, מֵחֵלֶב כִּלְיוֹת אֵילִים; כִּי זֶבַח לַיהוָה בְּבָצְרָה, וְטֶבַח גָּדוֹל בְּאֶרֶץ אֱדוֹם׃ 7 וְיָרְדוּ רְאֵמִים עִמָּם, וּפָרִים עִם־אַבִּירִים; וְרִוְּתָה אַרְצָם מִדָּם, וַעֲפָרָם מֵחֵלֶב יְדֻשָּׁן׃ 8 כִּי יוֹם נָקָם לַיהוָה; שְׁנַת שִׁלּוּמִים לְרִיב צִיּוֹן׃
9 וְנֶהֶפְכוּ נְחָלֶיהָ לְזֶפֶת, וַעֲפָרָהּ לְגָפְרִית; וְהָיְתָה אַרְצָהּ, לְזֶפֶת בֹּעֵרָה׃
10 לַיְלָה וְיוֹמָם לֹא תִכְבֶּה, לְעוֹלָם יַעֲלֶה עֲשָׁנָהּ; מִדּוֹר לָדוֹר תֶּחֱרָב, לְנֵצַח נְצָחִים, אֵין עֹבֵר בָּהּ׃ 11 וִירֵשׁוּהָ קָאַת וְקִפּוֹד, וְיַנְשׁוֹף וְעֹרֵב יִשְׁכְּנוּ־בָהּ; וְנָטָה עָלֶיהָ קַו־תֹהוּ וְאַבְנֵי־בֹהוּ׃
12 חֹרֶיהָ וְאֵין־שָׁם מְלוּכָה יִקְרָאוּ; וְכָל־שָׂרֶיהָ יִהְיוּ אָפֶס׃ 13 וְעָלְתָה אַרְמְנֹתֶיהָ סִירִים, קִמּוֹשׂ וָחוֹחַ בְּמִבְצָרֶיהָ; וְהָיְתָה נְוֵה תַנִּים, חָצִיר לִבְנוֹת יַעֲנָה׃ 14 וּפָגְשׁוּ צִיִּים אֶת־אִיִּים, וְשָׂעִיר עַל־רֵעֵהוּ יִקְרָא; אַךְ־שָׁם הִרְגִּיעָה לִּילִית, וּמָצְאָה לָהּ מָנוֹחַ׃ 15 שָׁמָּה קִנְּנָה קִפּוֹז וַתְּמַלֵּט, וּבָקְעָה וְדָגְרָה בְצִלָּהּ; אַךְ־שָׁם נִקְבְּצוּ דַיּוֹת אִשָּׁה רְעוּתָהּ׃


16 דִּרְשׁוּ מֵעַל־סֵפֶר יהוה וּקְרָאוּ, אַחַת מֵהֵנָּה לֹא נֶעְדָּרָה, אִשָּׁה רְעוּתָהּ לֹא פָקָדוּ; כִּי־פִי הוּא צִוָּה, וְרוּחוֹ הוּא קִבְּצָן׃ 17 וְהוּא־הִפִּיל לָהֶן גּוֹרָל, וְיָדוֹ חִלְּקַתָּה לָהֶם בַּקָּו; עַד־עוֹלָם יִירָשׁוּהָ, לְדוֹר וָדוֹר יִשְׁכְּנוּ־בָהּ׃ {ס}
זעם ה' על העמים
1 "קִרבו עמים כדי לשמוע! לאומים, הקשיבו! תשמע הארץ וכל החיים בה, העולם וכל תושביו, 2 כי ה' כועס על כל העמים, זועם על כל המוניהם. הוא ישמיד אותם, ימסור אותם לשחיטה. 3 המתים שלהם יושלכו והגופות שלהם יעלו סירחון ודמם יזרום על ההרים. 4 כל כוכבי השמים יֵרקבו, השמים יגולגלו כמו מגילה וכל כוכביהם יפלו כמו שעלֶה נופל מגפן, כמו שתאנה נופלת מעץ.
5 "חרבי שתתה לרוויה בַּשמים, בקרוב תרד על אֱדום ועל העם שהחלטתי להשמיד. 6 חרב ה' תהיה מכוסה בדם, מרוחה בשומן, בדם כבשים ופרים, בשומן כליות של אֵילים כי ה' ישְחט בבָצְרָה, ישְחט רבים בארץ אדום. 7 ראמים ישָחטו אִתם, פרים ושוורים חזקים. ארצם תהיה רוויה מדם, אדמתם תהיה ספוגה בשומן. 8 כי יבוא יום שה' ינקום, שנה שיגמול על מה שנעשה לציון.
9 "הנחלים של אדום יהפכו לזפת, אדמתה תהפוך לגפרית וארצה תהיה כמו זפת בוערת.
10 "בלילה וביום לא תכבה האש, לעולם יעלה מאדום עשן, מדור לדור היא תישאר הרוסה, לנצח נצחים לא יעבור בה איש. 11 קאת* וקיפוד* ישתלטו עליה, ינשוף* ועורב ישכנו בה. ה' יביא עליה חורבן ושממה.
12 "יהיו בה נכבדים אך לא יהיה מי שיקראו לו מלך. השרים שלה יֹאבדו. 13 בארמונות שלה יצמחו קוצים, במבצרים שלה יצמחו עשבי בר, היא תהיה משכן לתנים, חצר לבנות יענה*. 14 צִיִים [ציים – חיות מדבר] יפגשו שם אִיִים*, שְׂעירים* יקראו זה לזה. רק שם תירגע לִילִית* ותמצא לעצמה מנוחה. 15 שם תבנה קִיפּוֹז* קֵן, תטיל את ביציה ותדגור עליהן עד שהן יתבקעו, רק שם יתאספו הדַיוֹת* זו עם זו. [לד 15-11 קאת, קיפוד, ינשוף, בנות יענה, איים, שעירים, לילית, קיפוז, דיות – עופות טורפים]
16 "בִּדקו במגילת ה' וקִראו: אחת מהן לא תיעדר, אף אחת לא תרגיש בחסרונה של האחרת, כי פיו ציווה, רוחו יאסוף אותן. 17 הוא יפיל גורל, בחבל יחלק להם את הארץ, הם יִרשו אותה לעולם, ישכנו בה מדור לדור".