תנ"ך מבואר

ספר ישעיהו פרק נז

1 הַצַּדִּיק אָבָד, וְאֵין אִישׁ שָׂם עַל־לֵב; וְאַנְשֵׁי־חֶסֶד נֶאֱסָפִים בְּאֵין מֵבִין, כִּי־מִפְּנֵי הָרָעָה נֶאֱסַף הַצַּדִּיק׃ 2 יָבוֹא שָׁלוֹם, יָנוּחוּ עַל־מִשְׁכְּבוֹתָם; הֹלֵךְ נְכֹחוֹ׃

3 וְאַתֶּם קִרְבוּ־הֵנָּה בְּנֵי עֹנְנָה; זֶרַע מְנָאֵף וַתִּזְנֶה׃ 4 עַל־מִי תִּתְעַנָּגוּ, עַל־מִי תַּרְחִיבוּ פֶה תַּאֲרִיכוּ לָשׁוֹן; הֲלוֹא־אַתֶּם יִלְדֵי־פֶשַׁע זֶרַע שָׁקֶר׃ 5 הַנֵּחָמִים בָּאֵלִים, תַּחַת כָּל־עֵץ רַעֲנָן; שֹׁחֲטֵי הַיְלָדִים בַּנְּחָלִים, תַּחַת סְעִפֵי הַסְּלָעִים׃

6 בְּחַלְּקֵי־נַחַל חֶלְקֵךְ, הֵם הֵם גּוֹרָלֵךְ; גַּם־לָהֶם שָׁפַכְתְּ נֶסֶךְ הֶעֱלִית מִנְחָה, הַעַל אֵלֶּה אֶנָּחֵם׃
7 עַל הַר־גָּבֹהַּ וְנִשָּׂא, שַׂמְתְּ מִשְׁכָּבֵךְ; גַּם־שָׁם עָלִית לִזְבֹּחַ זָבַח׃ 8 וְאַחַר הַדֶּלֶת וְהַמְּזוּזָה, שַׂמְתְּ זִכְרוֹנֵךְ; כִּי מֵאִתִּי גִּלִּית וַתַּעֲלִי, הִרְחַבְתְּ מִשְׁכָּבֵךְ וַתִּכְרָת־לָךְ מֵהֶם, אָהַבְתְּ מִשְׁכָּבָם יָד חָזִית׃ 9 וַתָּשֻׁרִי לַמֶּלֶךְ בַּשֶּׁמֶן, וַתַּרְבִּי רִקֻּחָיִךְ; וַתְּשַׁלְּחִי צִירַיִךְ עַד־מֵרָחֹק, וַתַּשְׁפִּילִי עַד־שְׁאוֹל׃ 10 בְּרֹב דַּרְכֵּךְ יָגַעַתְּ, לֹא אָמַרְתְּ נוֹאָשׁ; חַיַּת יָדֵךְ מָצָאת, עַל־כֵּן לֹא חָלִית׃

11 וְאֶת־מִי דָּאַגְתְּ וַתִּירְאִי כִּי תְכַזֵּבִי, וְאוֹתִי לֹא זָכַרְתְּ, לֹא־שַׂמְתְּ עַל־לִבֵּךְ; הֲלֹא אֲנִי מַחְשֶׁה וּמֵעֹלָם, וְאוֹתִי לֹא תִירָאִי׃ 12 אֲנִי אַגִּיד צִדְקָתֵךְ; וְאֶת־מַעֲשַׂיִךְ וְלֹא יוֹעִילוּךְ׃ 13 בְּזַעֲקֵךְ יַצִּילֻךְ קִבּוּצַיִךְ, וְאֶת־כֻּלָּם יִשָּׂא־רוּחַ יִקַּח־הָבֶל; וְהַחוֹסֶה בִי יִנְחַל־אֶרֶץ, וְיִירַשׁ הַר־קָדְשִׁי׃


14 וְאָמַר סֹלּוּ־סֹלּוּ פַּנּוּ־דָרֶךְ; הָרִימוּ מִכְשׁוֹל מִדֶּרֶךְ עַמִּי׃ {ס} 15 כִּי כֹה אָמַר רָם וְנִשָּׂא, שֹׁכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ, מָרוֹם וְקָדוֹשׁ אֶשְׁכּוֹן; וְאֶת־דַּכָּא וּשְׁפַל־רוּחַ, לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים, וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים׃ 16 כִּי לֹא לְעוֹלָם אָרִיב, וְלֹא לָנֶצַח אֶקְּצוֹף; כִּי־רוּחַ מִלְּפָנַי יַעֲטוֹף, וּנְשָׁמוֹת אֲנִי עָשִׂיתִי׃ 17 בַּעֲוֹן בִּצְעוֹ קָצַפְתִּי וְאַכֵּהוּ הַסְתֵּר וְאֶקְצֹף; וַיֵּלֶךְ שׁוֹבָב בְּדֶרֶךְ לִבּוֹ׃ 18 דְּרָכָיו רָאִיתִי וְאֶרְפָּאֵהוּ; וְאַנְחֵהוּ וַאֲשַׁלֵּם נִחֻמִים לוֹ וְלַאֲבֵלָיו׃ 19 בּוֹרֵא נוּב (נִיב) שְׂפָתָיִם; שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב אָמַר יהוה וּרְפָאתִיו׃ 20 וְהָרְשָׁעִים כַּיָּם נִגְרָשׁ; כִּי הַשְׁקֵט לֹא יוּכָל, וַיִּגְרְשׁוּ מֵימָיו רֶפֶשׁ וָטִיט׃ 21 אֵין שָׁלוֹם, אָמַר אֱלֹהַי לָרְשָׁעִים׃ {ס}
1 הצדיקים מתים ואיש אינו שם לב, אנשי חסד נהרגים ואיש אינו מבין שבגלל הרֶשע נהרגים הצדיקים. 2 הישרים יזכו לשלום, הם ינוחו בקברם.
בנים פושעים
3 "ואתם, גשו לכאן, בני המכשפה, צאצאי נואפים וזונות. 4 למי אתם לועגים? למי אתם בזים ומוציאים לשון?! על מי אתם פותחים פה?! הלוא אתם בני פשע, צאצאי שקר! 5 אתם בוערים מתאווה בין עצי האלון מתחת לכל עץ רענן, שוחטים ילדים בנחלים ובמערות שבין הסלעים.
6 "חלקךְ באבני הנחל החלקות, הן גורלך. גם להן הקרבתְ קרבן יין, העלית קרבן מנחה! האם לא אגיב על מעשים כאלה?
7 "על הר גבוה מאוד הכנת לך מקום משכב, גם לשם עלית להקריב זבח. 8 מאחורי הדלת ומסגרת הדלת שמת את האליל שלך, עזבת אותי, עלית על מקום המשכב שלך והרחבת אותו. כָּרַתְ ברית עם אלו שאהבת לשכב אתם, התבוננת בגופם הערום. 9 מָשחת עצמך בשמן לכבוד המלך, התבשמת בבשמים רבים. שלחת את הנציגים שלך למקומות רחוקים וירדת עד שאוֹל. 10 בדרכייך הרבות עייפת ולא התייאשת. התחזקת ולא נחלשת.
11 "ממי חששת ופחדת עד כדי כך שלא היית נאמנה, ואותי לא זכרת, לא חשבת עליי? האם מפני ששתקתי זמן רב אינך פוחדת ממני? 12 אספר על הצדקה המדומה שלך ועל מעשייך שאינם מועילים לך. 13 נראה אם האלילים שאספת יצילו אותך כאשר תזעקי – את כולם תישא הרוח, תפזר נשיפה, אבל מי שבוטח בי יְיַשב את הארץ, יִרש את ההר הקדוש שלי". עידוד ונחמה
14 ה' אמר: "ישרו, ישרו, פנו את הדרך! הסירו מכשולים מדרך עמי! 15 כי כך אמר הרם והנישא, הקיים לנצח ששמו קדוש, 'אני שוכן במקום רם וקדוש ועם החלשים והצנועים כדי לחזק את רוחם של הצנועים, לחזק את לבם של החלשים. 16 לא לעולם אטען נגד עמי ולא לנצח אכעס, כי לרוחות ולנשמות שבראתי אין כוח לעמוד בפניי. 17 בגלל תאוותו לכסף כעסתי והענשתי אותו, התרחקתי ממנו וכעסתי עליו, והוא מרד בי ועשה כרצונו. 18 ראיתי את התנהגותו אך ארפא ואדריך אותו, אנחם אותו ואת המתאבלים אתו. 19 אברא מילים חדשות: שלום, שלום לרחוק ולקרוב' ".
ה' אמר: "ארפא אותו. 20 אבל הרשעים הם כמו ים סוער שאינו יכול לשקוט ומימיו מעלים סחף ובוץ. 21 אין שלום לרשעים!", אמר אלוהיי.