תנ"ך מבואר

ספר ישעיהו פרק כד

1 הִנֵּה יהוה בּוֹקֵק הָאָרֶץ וּבוֹלְקָהּ; וְעִוָּה פָנֶיהָ, וְהֵפִיץ יֹשְׁבֶיהָ׃ 2 וְהָיָה כָעָם כַּכֹּהֵן, כַּעֶבֶד כַּאדֹנָיו, כַּשִּׁפְחָה כַּגְּבִרְתָּהּ; כַּקּוֹנֶה כַּמּוֹכֵר, כַּמַּלְוֶה כַּלּוֶֹה, כַּנֹּשֶׁה כַּאֲשֶׁר נֹשֶׁא בוֹ׃ 3 הִבּוֹק תִּבּוֹק הָאָרֶץ וְהִבּוֹז תִּבּוֹז; כִּי יהוה, דִּבֶּר אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה׃ 4 אָבְלָה נָבְלָה הָאָרֶץ, אֻמְלְלָה נָבְלָה תֵּבֵל; אֻמְלָלוּ מְרוֹם עַם־הָאָרֶץ׃ 5 וְהָאָרֶץ חָנְפָה תַּחַת יֹשְׁבֶיהָ; כִּי־עָבְרוּ תוֹרֹת חָלְפוּ חֹק, הֵפֵרוּ בְּרִית עוֹלָם׃

6 עַל־כֵּן, אָלָה אָכְלָה אֶרֶץ, וַיֶּאְשְׁמוּ יֹשְׁבֵי בָהּ; עַל־כֵּן, חָרוּ יֹשְׁבֵי אֶרֶץ, וְנִשְׁאַר אֱנוֹשׁ מִזְעָר׃ 7 אָבַל תִּירוֹשׁ אֻמְלְלָה־גָפֶן; נֶאֶנְחוּ כָּל־שִׂמְחֵי־לֵב׃ 8 שָׁבַת מְשׂוֹשׂ תֻּפִּים, חָדַל שְׁאוֹן עַלִּיזִים; שָׁבַת מְשׂוֹשׂ כִּנּוֹר׃ 9 בַּשִּׁיר לֹא יִשְׁתּוּ־יָיִן; יֵמַר שֵׁכָר לְשֹׁתָיו׃ 10 נִשְׁבְּרָה קִרְיַת־תֹּהוּ; סֻגַּר כָּל־בַּיִת מִבּוֹא׃ 11 צְוָחָה עַל־הַיַּיִן בַּחוּצוֹת; עָרְבָה כָּל־שִׂמְחָה, גָּלָה מְשׂוֹשׂ הָאָרֶץ׃ 12 נִשְׁאַר בָּעִיר שַׁמָּה; וּשְׁאִיָּה יֻכַּת־שָׁעַר׃

13 כִּי כֹה יִהְיֶה בְּקֶרֶב הָאָרֶץ בְּתוֹךְ הָעַמִּים; כְּנֹקֶף זַיִת, כְּעוֹלֵלֹת אִם־כָּלָה בָצִיר׃ 14 הֵמָּה יִשְׂאוּ קוֹלָם יָרֹנּוּ; בִּגְאוֹן יהוה, צָהֲלוּ מִיָּם׃ 15 עַל־כֵּן בָּאֻרִים כַּבְּדוּ יהוה; בְּאִיֵּי הַיָּם, שֵׁם יהוה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל׃ {ס} 16 מִכְּנַף הָאָרֶץ זְמִרֹת שָׁמַעְנוּ צְבִי לַצַּדִּיק,
וָאֹמַר רָזִי־לִי רָזִי־לִי אוֹי לִי; בֹּגְדִים בָּגָדוּ, וּבֶגֶד בּוֹגְדִים בָּגָדוּ׃ 17 פַּחַד וָפַחַת וָפָח; עָלֶיךָ יוֹשֵׁב הָאָרֶץ׃ 18 וְהָיָה הַנָּס מִקּוֹל הַפַּחַד יִפֹּל אֶל־הַפַּחַת, וְהָעוֹלֶה מִתּוֹךְ הַפַּחַת, יִלָּכֵד בַּפָּח; כִּי־אֲרֻבּוֹת מִמָּרוֹם נִפְתָּחוּ, וַיִּרְעֲשׁוּ מוֹסְדֵי אָרֶץ׃ 19 רֹעָה הִתְרֹעֲעָה הָאָרֶץ; פּוֹר הִתְפּוֹרְרָה אֶרֶץ, מוֹט הִתְמוֹטְטָה אָרֶץ׃ 20 נוֹעַ תָּנוּעַ אֶרֶץ כַּשִּׁכּוֹר, וְהִתְנוֹדְדָה כַּמְּלוּנָה; וְכָבַד עָלֶיהָ פִּשְׁעָהּ, וְנָפְלָה וְלֹא־תֹסִיף קוּם׃ {ס}
21 וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, יִפְקֹד יהוה עַל־צְבָא הַמָּרוֹם בַּמָּרוֹם; וְעַל־מַלְכֵי הָאֲדָמָה עַל־הָאֲדָמָה׃ 22 וְאֻסְּפוּ אֲסֵפָה אַסִּיר עַל־בּוֹר, וְסֻגְּרוּ עַל־מַסְגֵּר; וּמֵרֹב יָמִים יִפָּקֵדוּ׃ 23 וְחָפְרָה הַלְּבָנָה, וּבוֹשָׁה הַחַמָּה; כִּי־מָלַךְ יהוה צְבָאוֹת, בְּהַר צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלָיִם, וְנֶגֶד זְקֵנָיו כָּבוֹד׃ {פ}
משפט ה' על כל הארץ
1 ה' ירוקן את הארץ ויחריב אותה. הוא יעקם את פניה ויפזר את תושביה. 2 גורל זהה יהיה לעם ולכוהנים, לעבד ולאדונו, לשִפחה ולגבירתה, לקונה ולמוכר, למַלווה וללווה, לזה שחייב ולזה שחייבים לו. 3 הארץ תהיה ריקה ושוממה, הארץ תהיה שדודה כי ה' אמר שכך יהיה. 4 הארץ תהיה אבֵלה ותיבּוֹל, העולם יהיה אומלל ויבּוֹל, גם נכבדי העם יהיו אומללים. 5 הארץ נטמאה בגלל תושביה כי הם עברו על המצוות ופעלו בניגוד לחוקים, הפרו ברית עולם.
6 לכן תבוא קללה ותשחית את הארץ וכל תושביה יענשו, לכן ישָׂרפו תושבי הארץ ורק מעטים יִנצלו. 7 היין יתקלקל, הגפן תהיה אומללה וכל השמחים יאנחו. 8 הניגון בתופים יפָּסק, יפסקו קולות השמחה, הניגון בכינורות יפסק. 9 כבר לא ישתו יין בלווי שירה, המשקה המשכר יהיה מר לשותים אותו. 10 העיר שאין בה מוסר תיהרס, כל הבתים יסָגרו ולא יהיה אפשר להיכנס אליהם. 11 ברחובות ישָמעו זעקות על אבדן היין, כל שמחה תהפוך לאבל והעליזוּת תיעלם מהארץ. 12 רק שממה תישאר בעיר והשער יהרס.
13 כך יהיה בארץ, בין העמים. התושבים שישארו יהיו כמו זיתים מעטים אחרי המסיק, כמו ענבים מעטים אחרי הבציר. 14 הם ירימו קולם מהמערב, ישמיעו קול שמחה לכבוד ה' וישמחו: 15 "כבדו את ה' במזרח, כבדו את שם ה' אלוהי ישראל במערב. 16 מקצות הארץ שמענו שירי כבוד לצדיק!".
אבל אני אומַר: "צר לי, צר לי! אוי לי!". בוגדים בגדו, בגידה בגדו הבוגדים.17 פחד, בור ומלכודת לפניך, תושב הארץ. 18 הבורח מקול פחד יפול לבור, והיוצא מהבור ילכד במלכודת, כי השמים נפתחו, יסודות הארץ רועדים. 19 הארץ מתנפצת, הארץ מתפוררת, הארץ מתמוטטת. 20 הארץ מתנועעת כמו שיכור, מתנדנדת כמו סוכה. הפשעים שלה מכבידים עליה, היא תיפול ולא תקום.
21 ביום ההוא יעניש ה' את כוחות השמים בשמים ואת מלכי הארץ בארץ. 22 כמו אסירים יֵאספו כולם בכלא, יסָגרו מאחורי סורגים ויֵענשו אחרי זמן רב. 23 הירח יתבייש והשמש תחוויר כי ה' צבאות ימלוך בהר ציון בירושלים, וכבודו יתגלה לזקני עמו.