תנ"ך מבואר

ספר ישעיהו פרק ג

1 כִּי הִנֵּה הָאָדוֹן יהוה צְבָאוֹת, מֵסִיר מִירוּשָׁלָיִם וּמִיהוּדָה, מַשְׁעֵן וּמַשְׁעֵנָה; כֹּל מִשְׁעַן־לֶחֶם, וְכֹל מִשְׁעַן־מָיִם׃ 2 גִּבּוֹר וְאִישׁ מִלְחָמָה; שׁוֹפֵט וְנָבִיא וְקֹסֵם וְזָקֵן׃ 3 שַׂר־חֲמִשִּׁים וּנְשׂוּא פָנִים; וְיוֹעֵץ וַחֲכַם חֲרָשִׁים וּנְבוֹן לָחַשׁ׃
4 וְנָתַתִּי נְעָרִים שָׂרֵיהֶם; וְתַעֲלוּלִים יִמְשְׁלוּ־בָם׃ 5 וְנִגַּשׂ הָעָם, אִישׁ בְּאִישׁ וְאִישׁ בְּרֵעֵהוּ; יִרְהֲבוּ, הַנַּעַר בַּזָּקֵן, וְהַנִּקְלֶה בַּנִּכְבָּד׃ 6 כִּי־יִתְפֹּשׂ אִישׁ בְּאָחִיו בֵּית אָבִיו, שִׂמְלָה לְכָה, קָצִין תִּהְיֶה־לָּנוּ; וְהַמַּכְשֵׁלָה הַזֹּאת תַּחַת יָדֶךָ׃ 7 יִשָּׂא בַיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר לֹא־אֶהְיֶה חֹבֵשׁ, וּבְבֵיתִי אֵין לֶחֶם וְאֵין שִׂמְלָה; לֹא תְשִׂימֻנִי קְצִין עָם׃
8 כִּי כָשְׁלָה יְרוּשָׁלָיִם, וִיהוּדָה נָפָל; כִּי־לְשׁוֹנָם וּמַעַלְלֵיהֶם אֶל־יהוה, לַמְרוֹת עֵנֵי כְבוֹדוֹ׃ 9 הַכָּרַת פְּנֵיהֶם עָנְתָה בָּם, וְחַטָּאתָם כִּסְדֹם הִגִּידוּ לֹא כִחֵדוּ; אוֹי לְנַפְשָׁם, כִּי־גָמְלוּ לָהֶם רָעָה׃
10 אִמְרוּ צַדִּיק כִּי־טוֹב; כִּי־פְרִי מַעַלְלֵיהֶם יֹאכֵלוּ׃ 11 אוֹי לְרָשָׁע רָע; כִּי־גְמוּל יָדָיו יֵעָשֶׂה לּוֹ׃ 12 עַמִּי נֹגְשָׂיו מְעוֹלֵל, וְנָשִׁים מָשְׁלוּ בוֹ; עַמִּי מְאַשְּׁרֶיךָ מַתְעִים, וְדֶרֶךְ אֹרְחֹתֶיךָ בִּלֵּעוּ׃ {ס}
13 נִצָּב לָרִיב יהוה; וְעֹמֵד לָדִין עַמִּים׃ 14 יהוה בְּמִשְׁפָּט יָבוֹא, עִם־זִקְנֵי עַמּוֹ וְשָׂרָיו; וְאַתֶּם בִּעַרְתֶּם הַכֶּרֶם, גְּזֵלַת הֶעָנִי בְּבָתֵּיכֶם׃ 15 מַלָּכֶם (מַּה־לָּכֶם) תְּדַכְּאוּ עַמִּי, וּפְנֵי עֲנִיִּים תִּטְחָנוּ; נְאֻם־אֲדֹנָי יְהוִה צְבָאוֹת׃ {ס}

16 וַיֹּאמֶר יהוה, יַעַן כִּי גָבְהוּ בְּנוֹת צִיּוֹן, וַתֵּלַכְנָה נְטוּוֹת (נְטוּיוֹת) גָּרוֹן, וּמְשַׂקְּרוֹת עֵינָיִם; הָלוֹךְ וְטָפֹף תֵּלַכְנָה, וּבְרַגְלֵיהֶם תְּעַכַּסְנָה׃ 17 וְשִׂפַּח אֲדֹנָי, קָדְקֹד בְּנוֹת צִיּוֹן; וַיהוה פָּתְהֵן יְעָרֶה׃ {ס} 18 בַּיּוֹם הַהוּא יָסִיר אֲדֹנָי, אֵת תִּפְאֶרֶת הָעֲכָסִים וְהַשְּׁבִיסִים וְהַשַּׂהֲרֹנִים׃ 19 הַנְּטִיפוֹת וְהַשֵּׁירוֹת וְהָרְעָלוֹת׃ 20 הַפְּאֵרִים וְהַצְּעָדוֹת וְהַקִּשֻּׁרִים, וּבָתֵּי הַנֶּפֶשׁ וְהַלְּחָשִׁים׃ 21 הַטַּבָּעוֹת וְנִזְמֵי הָאָף׃ 22 הַמַּחֲלָצוֹת וְהַמַּעֲטָפוֹת, וְהַמִּטְפָּחוֹת וְהָחֲרִיטִים׃ 23 וְהַגִּלְיֹנִים וְהַסְּדִינִים, וְהַצְּנִיפוֹת וְהָרְדִידִים׃ 24 וְהָיָה תַחַת בֹּשֶׂם מַק יִהְיֶה, וְתַחַת חֲגוֹרָה נִקְפָּה וְתַחַת מַעֲשֶׂה מִקְשֶׁה קָרְחָה, וְתַחַת פְּתִיגִיל מַחֲגֹרֶת שָׂק; כִּי־תַחַת יֹפִי׃ 25 מְתַיִךְ בַּחֶרֶב יִפֹּלוּ; וּגְבוּרָתֵךְ בַּמִּלְחָמָה׃ 26 וְאָנוּ וְאָבְלוּ פְּתָחֶיהָ; וְנִקָּתָה לָאָרֶץ תֵּשֵׁב׃
ה' שופט את יהודה וירושלים
1 האדון ה' צבאות עומד לסלק מירושלים ומיהודה כל תמיכה ומשענת, כל משענת מזון וכל משענת מים, 2 כל גיבור ולוחם מנוסה, שופט ונביא, מכשף ומנהיג, 3 מפקד על חמישים איש ובעל עמדה, יועץ, יוצר מנוסה ומומחה למילות קסם.
4 "אֲמנֶה עליהם שרים צעירים, בחורים קלי דעת ימשלו בהם. 5 בני העם יציקו זה לזה ואיש לחברו, הצעיר ילעג לזקן, והעלוב ילעג לנכבד. 6 אדם יתפוס את בן משפחתו ויאמר לו, 'יש לך בגד מפואר, אתה תמשול בנו. הֱיה אתה אחראי לכישלון הזה'. 7 האיש יזעק ביום ההוא, 'איני יכול להועיל לכם כשבביתי אין מזון ואין בגד. אל תמַנו אותי למושל העם' ".
8 אכן, ירושלים כשלה ויהודה נפלה. דברי התושבים ומעשיהם מכוונים נגד ה' ובכוונתם למרוד בו ובכבודו. 9 הבעת הפנים שלהם מעידה נגדם, וחטאיהם גלויים כמו שהיו חטאי סדום, הם אינם מסתירים אותם. אוי להם! הם מביאים על עצמם אסון!
10 אִמרו לצדיקים שיהיה להם טוב, כי הם יהנו מפרי מעשיהם. 11 אוי לרשעים כי יהיה להם רע, הם יקבלו גמול על מעשיהם. 12 ילדים שולטים בכוח בעמי, נשים מושלות בו. המדריכים שלך, עמי, מתעים אותך ומבלבלים את דרכך.
13 ה' מוכן למשפט, הוא עומד לשפוט עמים. 14 ה' ישפוט את מנהיגי עמו ואת שריו. "אתם הרסתם את הכרם, והרכוש שלקחתם בכוח מהעניים נמצא בבתיכם. 15 איך אתם מעזים להשפיל את עמי ולרמוס את העניים?!", אמר אדוני ה' צבאות.
ה' שופט את בנות ציון
16 ה' אמר: "בנות ציון מתגאות, מתנשאות, שולחות מבטים, הולכות בצעדים קטנים ומשמיעות ברגליהן צלצול צמידים". 17 אדוני יכה את ראשיהן במחלת עור קשה, ה' יחשוף את מערומיהן. 18 ביום ההוא יסיר אדוני את צמידי הרגל, את סרטי השֵער ואת התכשיטים בצורת חצי ירח 19 ובצורת טיפה, את הצמידים וכיסויי הפנים, 20 את הכובעים ותכשיטי הרגליים, החגורות, בקבוקי הבושם והקמעות, 21 הטבעות והנזמים, 22 הבגדים המפוארים, השכמיות, המטפחות והתיקים, 23 המראות, הכיסויים הרקומים, כיסויי הראש והצעיפים הדקים. 24 במקום בושם יהיה ריקבון, במקום חגורה יהיה חבל קשה, במקום שֵׂער מטופח תהיה קרחת, במקום בגד מפואר בגדים עלובים, כווייה במקום יופי. 25 אנשייך ימותו בחרב, לוחמייך המנוסים יפלו במלחמה. 26 בכי ואבל יהיו בשערי העיר, היא תתרוקן ותשב על הארץ להתאבל.