תנ"ך מבואר

ספר ישעיהו פרק יט

1 מַשָּׂא מִצְרָיִם; הִנֵּה יהוה רֹכֵב עַל־עָב קַל וּבָא מִצְרַיִם, וְנָעוּ אֱלִילֵי מִצְרַיִם מִפָּנָיו, וּלְבַב מִצְרַיִם יִמַּס בְּקִרְבּוֹ׃
2 וְסִכְסַכְתִּי מִצְרַיִם בְּמִצְרַיִם, וְנִלְחֲמוּ אִישׁ־בְּאָחִיו וְאִישׁ בְּרֵעֵהוּ; עִיר בְּעִיר, מַמְלָכָה בְּמַמְלָכָה׃ 3 וְנָבְקָה רוּחַ־מִצְרַיִם בְּקִרְבּוֹ, וַעֲצָתוֹ אֲבַלֵּעַ; וְדָרְשׁוּ אֶל־הָאֱלִילִים וְאֶל־הָאִטִּים, וְאֶל־הָאֹבוֹת וְאֶל־הַיִּדְּעֹנִים׃
4 וְסִכַּרְתִּי אֶת־מִצְרַיִם, בְּיַד אֲדֹנִים קָשֶׁה; וּמֶלֶךְ עַז יִמְשָׁל־בָּם, נְאֻם הָאָדוֹן יהוה צְבָאוֹת׃ 5 וְנִשְּׁתוּ־מַיִם מֵהַיָּם; וְנָהָר יֶחֱרַב וְיָבֵשׁ׃ 6 וְהֶאֶזְנִיחוּ נְהָרוֹת, דָּלֲלוּ וְחָרְבוּ יְאֹרֵי מָצוֹר; קָנֶה וָסוּף קָמֵלוּ׃ 7 עָרוֹת עַל־יְאוֹר עַל־פִּי יְאוֹר; וְכֹל מִזְרַע יְאוֹר, יִיבַשׁ נִדַּף וְאֵינֶנּוּ׃ 8 וְאָנוּ הַדַּיָּגִים, וְאָבְלוּ, כָּל־מַשְׁלִיכֵי בַיְאוֹר חַכָּה; וּפֹרְשֵׂי מִכְמֹרֶת עַל־פְּנֵי־מַיִם אֻמְלָלוּ׃ 9 וּבֹשׁוּ עֹבְדֵי פִשְׁתִּים שְׂרִיקוֹת; וְאֹרְגִים חוֹרָי׃ 10 וְהָיוּ שָׁתֹתֶיהָ מְדֻכָּאִים; כָּל־עֹשֵׂי שֶׂכֶר אַגְמֵי־נָפֶשׁ׃

11 אַךְ־אֱוִלִים שָׂרֵי צֹעַן, חַכְמֵי יֹעֲצֵי פַרְעֹה, עֵצָה נִבְעָרָה; אֵיךְ תֹּאמְרוּ אֶל־פַּרְעֹה, בֶּן־חֲכָמִים אֲנִי בֶּן־מַלְכֵי־קֶדֶם׃ 12 אַיָּם אֵפוֹא חֲכָמֶיךָ, וְיַגִּידוּ נָא לָךְ; וְיֵדְעוּ, מַה־יָּעַץ יהוה צְבָאוֹת עַל־מִצְרָיִם׃
13 נוֹאֲלוּ שָׂרֵי צֹעַן, נִשְּׁאוּ שָׂרֵי נֹף; הִתְעוּ אֶת־מִצְרַיִם פִּנַּת שְׁבָטֶיהָ׃ 14 יהוה מָסַךְ בְּקִרְבָּהּ רוּחַ עִוְעִים; וְהִתְעוּ אֶת־מִצְרַיִם בְּכָל־מַעֲשֵׂהוּ, כְּהִתָּעוֹת שִׁכּוֹר בְּקִיאוֹ׃ 15 וְלֹא־יִהְיֶה לְמִצְרַיִם מַעֲשֶׂה; אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה רֹאשׁ וְזָנָב כִּפָּה וְאַגְמוֹן׃ {ס}
16 בַּיּוֹם הַהוּא, יִהְיֶה מִצְרַיִם כַּנָּשִׁים; וְחָרַד וּפָחַד, מִפְּנֵי תְּנוּפַת יַד־יהוה צְבָאוֹת, אֲשֶׁר־הוּא מֵנִיף עָלָיו׃ 17 וְהָיְתָה אַדְמַת יְהוּדָה לְמִצְרַיִם לְחָגָּא, כֹּל אֲשֶׁר יַזְכִּיר אֹתָהּ אֵלָיו יִפְחָד; מִפְּנֵי, עֲצַת יהוה צְבָאוֹת, אֲשֶׁר־הוּא יוֹעֵץ עָלָיו׃ {ס}
18 בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיוּ חָמֵשׁ עָרִים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, מְדַבְּרוֹת שְׂפַת כְּנַעַן, וְנִשְׁבָּעוֹת לַיהוָה צְבָאוֹת; עִיר הַהֶרֶס, יֵאָמֵר לְאֶחָת׃ {ס}
19 בַּיּוֹם הַהוּא, יִהְיֶה מִזְבֵּחַ לַיהוָה, בְּתוֹךְ אֶרֶץ מִצְרָיִם; וּמַצֵּבָה אֵצֶל־גְּבוּלָהּ לַיהוָה׃ 20 וְהָיָה לְאוֹת וּלְעֵד לַיהוָה צְבָאוֹת בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם; כִּי־יִצְעֲקוּ אֶל־יהוה מִפְּנֵי לֹחֲצִים, וְיִשְׁלַח לָהֶם מוֹשִׁיעַ וָרָב וְהִצִּילָם׃ 21 וְנוֹדַע יהוה לְמִצְרַיִם, וְיָדְעוּ מִצְרַיִם אֶת־יהוה בַּיּוֹם הַהוּא; וְעָבְדוּ זֶבַח וּמִנְחָה, וְנָדְרוּ־נֵדֶר לַיהוָה וְשִׁלֵּמוּ׃ 22 וְנָגַף יהוה אֶת־מִצְרַיִם נָגֹף וְרָפוֹא; וְשָׁבוּ עַד־יהוה, וְנֶעְתַּר לָהֶם וּרְפָאָם׃
23 בַּיּוֹם הַהוּא, תִּהְיֶה מְסִלָּה מִמִּצְרַיִם אַשּׁוּרָה, וּבָא־אַשּׁוּר בְּמִצְרַיִם וּמִצְרַיִם בְּאַשּׁוּר; וְעָבְדוּ מִצְרַיִם אֶת־אַשּׁוּר׃ {ס}
24 בַּיּוֹם הַהוּא, יִהְיֶה יִשְׂרָאֵל שְׁלִישִׁיָּה, לְמִצְרַיִם וּלְאַשּׁוּר; בְּרָכָה בְּקֶרֶב הָאָרֶץ׃ 25 אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ יהוה צְבָאוֹת לֵאמֹר; בָּרוּךְ עַמִּי מִצְרַיִם, וּמַעֲשֵׂה יָדַי אַשּׁוּר, וְנַחֲלָתִי יִשְׂרָאֵל׃ {ס}
מצריים
1 נבואה על מצריים: הנה ה' רוכב על ענן מהיר ובא למצריים. אלילי מצריים ירעדו מפניו ולב מצריים ימס מרוב פחד.
2 "אגרום לַמצרים לריב זה עם זה. אח ילחם באחיו, איש בחברו, עיר בעיר, ממלכה בממלכה. 3 המצרים יהיו מבולבלים ואת תכניתם אָפֵר. הם יבקשו הדרכה מהאלילים ומהמכשפים והקוסמים המעלים את רוחות המתים.
4 "אמסור את המצרים ביד שליט אכזר. מלך חזק ישלוט בהם", אמר האדון ה' צבאות. 5 "מי הים יתייבשו והנהר יתייבש, 6 הנהרות יעלו סירחון ותעלות מצריים יתמעטו ויתייבשו. הקנה והסוּף יצהיבו. 7 הגידולים שעל שפת הנהר וכל מה שיזָרע לידו יתייבשו, יעופו ויעלמו. 8 הדייגים יבכו ויתאבלו. כל אלה שמשליכים חכה לנהר ופורשים רשת על פני המים יהיו אומללים. 9 העובדים בסירוק חוטי פשתה ואורגי הכותנה יהיו מיואשים. 10 חשובי העם יהיו מדוכאים, כל העובדים בשכר יהיו עצובים.
11 "שרי צוֹעַן טיפשים, החכמים שביועצי פרעה מייעצים לו עצה מטופשת. איך תאמרו לפרעה, 'אנחנו בנים של חכמים, בנים של מלכים קדמוניים'? 12 איפה, אם כך, החכמים שלך? שיגידו לך, שיודיעו מה תִכנן ה' צבאות נגד מצריים.
13 "שרי צוען טיפשים, שרי נוֹף הוטעו, ראשי השבטים של מצריים הִתעו אותה, 14 ה' הביא עליהם רוח של בלבול והם הִתעו את מצריים בכל מעשיה, והיא התנהגה כמו שיכור שמתבלבל ונופל בקיא שלו. 15 המצרים לא יֵדעו מה לעשות, מהמנהיגים ועד לפשוטי העם, מהחשובים ועד הנחותים.
16 "ביום ההוא יהיו המצרים כמו נשים, הם ירעדו ויפחדו מפני היד שמניף עליהם ה' צבאות. 17 אדמת יהודה תעורר פחד במצריים. כל מי שיזכיר למצרים את יהודה יִבהל בגלל התכנית של ה' צבאות, התכנית שהוא מתכנן נגד מצריים.
18 "ביום ההוא יהיו חמש ערים בארץ מצריים שידברו בשפת כנען וישָבעו לה' צבאות. אחת מהן תיקרא עיר ההרס.
19 "ביום ההוא יהיו לה' מזבח בארץ מצריים ומצבת זיכרון לכבוד ה' ליד גבול מצריים. 20 המזבח יהיה אות למצריים ויזכיר לה את ה' צבאות. כאשר יזעקו המצרים לה' בגלל אויבים, הוא ישלח להם מושיע שילחם למענם ויציל אותם. 21 כך יכירו המצרים את ה' ויכירו בו ביום ההוא. הם יקריבו לו זבח ומנחה, ידרו לה' נדרים ויקיימו את נדריהם. 22 ה' יכה את המצרים, יכה וירפא. כאשר יפנו לה', הוא יֵענה להם וירפא אותם.
23 "ביום ההוא תהיה דרך סלולה ממצריים לאשור, מאשור יבואו למצריים וממצריים יבואו לאשור. המצרים יעבדו עם האשורים את ה'.
24 "ביום ההוא יהיה ישראל, לצד מצריים ואשור, ברכה לכל הארץ. 25 ה' צבאות יברך אותם ויאמר: 'ברוכים עמי מצריים, אשור שבראתי, וישראל העם ששייך לי' ".