תנ"ך מבואר

ספר ישעיהו פרק יא

1 וְיָצָא חֹטֶר מִגֵּזַע יִשָׁי; וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה׃
2 וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יהוה; רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה, רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה, רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יהוה׃
3 וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת יהוה;
וְלֹא־לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפּוֹט, וְלֹא־לְמִשְׁמַע אָזְנָיו יוֹכִיחַ׃ 4 וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים, וְהוֹכִיחַ בְּמִישׁוֹר לְעַנְוֵי־אָרֶץ; וְהִכָּה־אֶרֶץ בְּשֵׁבֶט פִּיו, וּבְרוּחַ שְׂפָתָיו יָמִית רָשָׁע׃ 5 וְהָיָה צֶדֶק אֵזוֹר מָתְנָיו; וְהָאֱמוּנָה אֵזוֹר חֲלָצָיו׃

6 וְגָר זְאֵב עִם־כֶּבֶשׂ, וְנָמֵר עִם־גְּדִי יִרְבָּץ; וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו, וְנַעַר קָטֹן נֹהֵג בָּם׃ 7 וּפָרָה וָדֹב תִּרְעֶינָה, יַחְדָּו יִרְבְּצוּ יַלְדֵיהֶן; וְאַרְיֵה כַּבָּקָר יֹאכַל־תֶּבֶן׃
8 וְשִׁעֲשַׁע יוֹנֵק עַל־חֻר פָּתֶן; וְעַל מְאוּרַת צִפְעוֹנִי, גָּמוּל יָדוֹ הָדָה׃ 9 לֹא־יָרֵעוּ וְלֹא־יַשְׁחִיתוּ בְּכָל־הַר קָדְשִׁי; כִּי־מָלְאָה הָאָרֶץ, דֵּעָה אֶת־יהוה, כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים׃ {פ}

10 וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, שֹׁרֶשׁ יִשַׁי, אֲשֶׁר עֹמֵד לְנֵס עַמִּים, אֵלָיו גּוֹיִם יִדְרֹשׁוּ; וְהָיְתָה מְנֻחָתוֹ כָּבוֹד׃ {פ}
11 וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, יוֹסִיף אֲדֹנָי שֵׁנִית יָדוֹ, לִקְנוֹת אֶת־שְׁאָר עַמּוֹ; אֲשֶׁר יִשָּׁאֵר מֵאַשּׁוּר וּמִמִּצְרַיִם וּמִפַּתְרוֹס וּמִכּוּשׁ, וּמֵעֵילָם וּמִשִּׁנְעָר וּמֵחֲמָת, וּמֵאִיֵּי הַיָּם׃ 12 וְנָשָׂא נֵס לַגּוֹיִם, וְאָסַף נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל; וּנְפֻצוֹת יְהוּדָה יְקַבֵּץ, מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ׃
13 וְסָרָה קִנְאַת אֶפְרַיִם, וְצֹרְרֵי יְהוּדָה יִכָּרֵתוּ; אֶפְרַיִם לֹא־יְקַנֵּא אֶת־יְהוּדָה, וִיהוּדָה לֹא־יָצֹר אֶת־אֶפְרָיִם׃ 14 וְעָפוּ בְכָתֵף פְּלִשְׁתִּים יָמָּה, יַחְדָּו יָבֹזּוּ אֶת־בְּנֵי־קֶדֶם; אֱדוֹם וּמוֹאָב מִשְׁלוֹח יָדָם, וּבְנֵי עַמּוֹן מִשְׁמַעְתָּם׃ 15 וְהֶחֱרִים יהוה, אֵת לְשׁוֹן יָם־מִצְרַיִם, וְהֵנִיף יָדוֹ עַל־הַנָּהָר בַּעְיָם רוּחוֹ; וְהִכָּהוּ לְשִׁבְעָה נְחָלִים, וְהִדְרִיךְ בַּנְּעָלִים׃ 16 וְהָיְתָה מְסִלָּה, לִשְׁאָר עַמּוֹ, אֲשֶׁר יִשָּׁאֵר מֵאַשּׁוּר; כַּאֲשֶׁר הָיְתָה לְיִשְׂרָאֵל, בְּיוֹם עֲלֹתוֹ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם׃
1 "אבל מגזע יִשַׁי יֵצא ענף ומשורשיו יצמח ענף צעיר.
2 רוח ה' תנוח עליו: רוח של חכמה והבנה, רוח של פיקחות וכוח, רוח של דעת ה' ויראתו.
3 הוא ימשול ביראת ה'.
"הוא לא ישפוט לפי מה שעיניו רואות, לא יפסוק דין לפי מה שאוזניו שומעות. 4 הוא ישפוט עניים בצדק, יפסוק ביושר את דין הנזקקים, יעניש את הארץ במילים שיוצאות מפיו, וברוח היוצאת מבין שפתיו ימית רשע. 5 הצדק יהיה צמוד אליו כמו חגורה למותניים, והנאמנות כמו חגורה לגוף.
6 "זאב יגור עם כבש ונמר ישכב ליד גדי. עגל, אריה צעיר ובהמה מפוטמת יהיו יחד ונער צעיר יוכל לרעות אותם. 7 פרה ודוב ירעו יחד, הגורים שלהם ישכבו זה לצד זה ואריה יאכל תבן כמו בָּקָר.
8 תינוק ישתעשע ליד חור של פֶּתֶן*, אל תוך מאורה של צִפְעוֹנִי [פתן, צפעוני – נחשים ארסיים] יושיט ילד קטן את ידו. 9 הם לא יעשו רע ולא יזיקו לאיש בכל אזור ההר הקדוש שלי, כי כל תושבי הארץ יכירו את ה' כמו שהמים מכסים את הים.
10 "ביום ההוא יפנו עמים אל שורש יִשַׁי, שיעמוד כמו דגל וישמש אות לעמים ומִשכנו יהיה מלא כבוד.
11 "ביום ההוא יושיט ה' את ידו בפעם השנייה כדי לגאול את שארית עמו מאשור וממצריים, מפַּתְרוֹס ומכּוּשׁ, מעֵילָם ומשִׁנְעָר, מחֲמָת ומהארצות הרחוקות שמעבר לים. 12 הוא ירים דגל לעיני העמים ויאסוף את בני ישראל ממקומות רחוקים, את בני יהודה המפוזרים יקבץ מארבעת קצות הארץ.
13 "קנאת אפרים תיפסק ואויבי יהודה יושמדו. אפרים לא יקנא ביהודה ויהודה לא יהיה אויב של אפרים. 14 הם יתנפלו יחד על ארץ פלשתים במערב, יקחו שלל מבני השבטים הנודדים מהמזרח, ישעבדו את אדום ואת מואב ויכניעו את בני עמון. 15 ה' ייבש את לשון הים של מצריים. הוא יכה את הנהר ברוח סערה ויפצל אותו לשבעה נחלים כך שיעברו אותו ברגל. 16 זו תהיה דרך סלולה לבני עמי שישארו באשור, כמו שהייתה לישראל דרך כשעלה ממצריים".