תנ"ך מבואר

ספר ישעיהו פרק נג

1 מִי הֶאֱמִין לִשְׁמֻעָתֵנוּ; וּזְרוֹעַ יהוה עַל־מִי נִגְלָתָה׃ 2 וַיַּעַל כַּיּוֹנֵק לְפָנָיו, וְכַשֹּׁרֶשׁ מֵאֶרֶץ צִיָּה, לֹא־תֹאַר לוֹ וְלֹא הָדָר; וְנִרְאֵהוּ וְלֹא־מַרְאֶה וְנֶחְמְדֵהוּ׃ 3 נִבְזֶה וַחֲדַל אִישִׁים, אִישׁ מַכְאֹבוֹת וִידוּעַ חֹלִי; וּכְמַסְתֵּר פָּנִים מִמֶּנּוּ, נִבְזֶה וְלֹא חֲשַׁבְנֻהוּ׃
4 אָכֵן חֳלָיֵנוּ הוּא נָשָׂא, וּמַכְאֹבֵינוּ סְבָלָם; וַאֲנַחְנוּ חֲשַׁבְנֻהוּ, נָגוּעַ מֻכֵּה אֱלֹהִים וּמְעֻנֶּה׃ 5 וְהוּא מְחֹלָל מִפְּשָׁעֵנוּ, מְדֻכָּא מֵעֲוֹנֹתֵינוּ; מוּסַר שְׁלוֹמֵנוּ עָלָיו, וּבַחֲבֻרָתוֹ נִרְפָּא־לָנוּ׃ 6 כֻּלָּנוּ כַּצֹּאן תָּעִינוּ, אִישׁ לְדַרְכּוֹ פָּנִינוּ; וַיהוה הִפְגִּיעַ בּוֹ, אֵת עֲוֹן כֻּלָּנוּ׃
7 נִגַּשׂ וְהוּא נַעֲנֶה וְלֹא יִפְתַּח־פִּיו, כַּשֶּׂה לַטֶּבַח יוּבָל, וּכְרָחֵל לִפְנֵי גֹזְזֶיהָ נֶאֱלָמָה; וְלֹא יִפְתַּח פִּיו׃ 8 מֵעֹצֶר וּמִמִּשְׁפָּט לֻקָּח, וְאֶת־דּוֹרוֹ מִי יְשׂוֹחֵחַ; כִּי נִגְזַר מֵאֶרֶץ חַיִּים, מִפֶּשַׁע עַמִּי נֶגַע לָמוֹ׃ 9 וַיִּתֵּן אֶת־רְשָׁעִים קִבְרוֹ, וְאֶת־עָשִׁיר בְּמֹתָיו; עַל לֹא־חָמָס עָשָׂה, וְלֹא מִרְמָה בְּפִיו׃
10 וַיהוה חָפֵץ דַּכְּאוֹ הֶחֱלִי, אִם־תָּשִׂים אָשָׁם נַפְשׁוֹ, יִרְאֶה זֶרַע יַאֲרִיךְ יָמִים; וְחֵפֶץ יהוה בְּיָדוֹ יִצְלָח׃ 11 מֵעֲמַל נַפְשׁוֹ יִרְאֶה יִשְׂבָּע, בְּדַעְתּוֹ, יַצְדִּיק צַדִּיק עַבְדִּי לָרַבִּים; וַעֲוֹנֹתָם הוּא יִסְבֹּל׃ 12 לָכֵן אֲחַלֶּק־לוֹ בָרַבִּים, וְאֶת־עֲצוּמִים יְחַלֵּק שָׁלָל, תַּחַת, אֲשֶׁר הֶעֱרָה לַמָּוֶת נַפְשׁוֹ, וְאֶת־פֹּשְׁעִים נִמְנָה; וְהוּא חֵטְא־רַבִּים נָשָׂא, וְלַפֹּשְׁעִים יַפְגִּיעַ׃ {ס}
1 מי האמין למה שהשמענו, למי נתגלה כוחו של ה'? 2 הוא צמח לפניו כמו ענף צעיר וכמו שורש בארץ שוממה. לא היו לו יופי או הדר שגרמו לנו לשים לב אליו, ולא מראה שגרם לנו לרצות בו. 3 הוא היה בזוי ודחוי על ידי בני אדם, איש שידע כאבים ומחלות. הוא היה כמו אדם שמסתירים ממנו את הפנים, בזוי וחסר ערך בעינינו.
4 אכן, הוא נשא את המחלות שלנו, סבל את הכאבים שלנו, ואנחנו התייחסנו אליו כמו אל חולה במחלה קשה שאלוהים גרם לו להיות מושפל ומעונה. 5 אבל הוא נפצע בגלל הפשעים שלנו, בגלל החטאים שלנו הוא הושפל, נענש כדי שלנו יהיה שלום, ובזכות הפצע שלו נרפאנו. 6 כולנו אבדנו כמו צאן. כל אחד מאתנו פנה לדרכו, אבל ה' הטיל עליו את האחריות על החטאים של כולנו.
7 מעונֶה אבל נכנע, את פיו לא פתח. כמו שה הובל לשחיטה, כמו כבשה ששותקת כשגוזזים את הצמר שלה, הוא לא פתח את פיו. 8 הוא נלקח ממעצר וממשפט, מי יספר על מה שקרה בזמנו? הוא נכרת מארץ החיים, הוכה בגלל פשעי עמי. 9 הוא נקבר עם רשעים ומת עם עשירים על מעשה רע שלא עשה ועל מרמה שלא דיבר.
10 אבל ה' רצה להשפיל אותו ולהביא עליו מחלות. אם תראה במותו קרבן על אשמה, הוא יראה צאצאים, חייו יהיו ארוכים ורצון ה' יתגשם בו. 11 מהסבל שעבר יראה תוצאות וישמח. בחכמתו יצדיק עבדי הַצדיק רבים ואת החטאים שלהם הוא ישא. 12 לכן אחלק לו שלל עם החזקים, ועם הגיבורים הוא יחלק את השלל כי שפך את חייו למוות ונמנה עם פושעים, אבל הוא נשא את חטאם של רבים והתחנן בעד פושעים.