תנ"ך מבואר

ספר ישעיהו פרק ח

1 וַיֹּאמֶר יהוה אֵלַי, קַח־לְךָ גִּלָּיוֹן גָּדוֹל; וּכְתֹב עָלָיו בְּחֶרֶט אֱנוֹשׁ, לְמַהֵר שָׁלָל חָשׁ בַּז׃ 2 וְאָעִידָה לִּי, עֵדִים נֶאֱמָנִים; אֵת אוּרִיָּה הַכֹּהֵן, וְאֶת־זְכַרְיָהוּ בֶּן יְבֶרֶכְיָהוּ׃ 3 וָאֶקְרַב אֶל־הַנְּבִיאָה, וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן; וַיֹּאמֶר יהוה אֵלַי, קְרָא שְׁמוֹ, מַהֵר שָׁלָל חָשׁ בַּז׃ 4 כִּי, בְּטֶרֶם יֵדַע הַנַּעַר, קְרֹא אָבִי וְאִמִּי; יִשָּׂא אֶת־חֵיל דַּמֶּשֶׂק, וְאֵת שְׁלַל שֹׁמְרוֹן, לִפְנֵי מֶלֶךְ אַשּׁוּר׃ {ס}
5 וַיֹּסֶף יהוה, דַּבֵּר אֵלַי עוֹד לֵאמֹר׃ 6 יַעַן, כִּי מָאַס הָעָם הַזֶּה, אֵת מֵי הַשִּׁלֹחַ, הַהֹלְכִים לְאַט; וּמְשׂוֹשׂ אֶת־רְצִין וּבֶן־רְמַלְיָהוּ׃ 7 וְלָכֵן הִנֵּה אֲדֹנָי מַעֲלֶה עֲלֵיהֶם אֶת־מֵי הַנָּהָר, הָעֲצוּמִים וְהָרַבִּים, אֶת־מֶלֶךְ אַשּׁוּר וְאֶת־כָּל־כְּבוֹדוֹ; וְעָלָה עַל־כָּל־אֲפִיקָיו, וְהָלַךְ עַל־כָּל־גְּדוֹתָיו׃ 8 וְחָלַף בִּיהוּדָה שָׁטַף וְעָבַר, עַד־צַוָּאר יַגִּיעַ; וְהָיָה מֻטּוֹת כְּנָפָיו, מְלֹא רֹחַב־אַרְצְךָ עִמָּנוּ אֵל׃ {ס}
9 רֹעוּ עַמִּים וָחֹתּוּ, וְהַאֲזִינוּ, כֹּל מֶרְחַקֵּי־אָרֶץ; הִתְאַזְּרוּ וָחֹתּוּ, הִתְאַזְּרוּ וָחֹתּוּ׃ 10 עֻצוּ עֵצָה וְתֻפָר; דַּבְּרוּ דָבָר וְלֹא יָקוּם, כִּי עִמָּנוּ אֵל׃ {ס}
11 כִּי כֹה אָמַר יהוה אֵלַי כְּחֶזְקַת הַיָּד; וְיִסְּרֵנִי מִלֶּכֶת בְּדֶרֶךְ הָעָם־הַזֶּה לֵאמֹר׃ 12 לֹא־תֹאמְרוּן קֶשֶׁר, לְכֹל אֲשֶׁר־יֹאמַר הָעָם הַזֶּה קָשֶׁר; וְאֶת־מוֹרָאוֹ לֹא־תִירְאוּ וְלֹא תַעֲרִיצוּ׃ 13 אֶת־יהוה צְבָאוֹת אֹתוֹ תַקְדִּישׁוּ; וְהוּא מוֹרַאֲכֶם וְהוּא מַעֲרִצְכֶם׃ 14 וְהָיָה לְמִקְדָּשׁ; וּלְאֶבֶן נֶגֶף וּלְצוּר מִכְשׁוֹל לִשְׁנֵי בָתֵּי יִשְׂרָאֵל לְפַח וּלְמוֹקֵשׁ, לְיוֹשֵׁב יְרוּשָׁלָיִם׃ 15 וְכָשְׁלוּ בָם רַבִּים; וְנָפְלוּ וְנִשְׁבָּרוּ, וְנוֹקְשׁוּ וְנִלְכָּדוּ׃ {ס}
16 צוֹר תְּעוּדָה; חֲתוֹם תּוֹרָה בְּלִמֻּדָי׃ 17 וְחִכִּיתִי לַיהוָה, הַמַּסְתִּיר פָּנָיו מִבֵּית יַעֲקֹב; וְקִוֵּיתִי־לוֹ׃ 18 הִנֵּה אָנֹכִי, וְהַיְלָדִים אֲשֶׁר נָתַן־לִי יהוה, לְאֹתוֹת וּלְמוֹפְתִים בְּיִשְׂרָאֵל; מֵעִם יהוה צְבָאוֹת, הַשֹּׁכֵן בְּהַר צִיּוֹן׃ {ס} 19 וְכִי־יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם, דִּרְשׁוּ אֶל־הָאֹבוֹת וְאֶל־הַיִּדְּעֹנִים, הַמְצַפְצְפִים וְהַמַּהְגִּים; הֲלוֹא־עַם אֶל־אֱלֹהָיו יִדְרֹשׁ, בְּעַד הַחַיִּים אֶל־הַמֵּתִים׃ 20 לְתוֹרָה וְלִתְעוּדָה; אִם־לֹא יֹאמְרוּ כַּדָּבָר הַזֶּה, אֲשֶׁר אֵין־לוֹ שָׁחַר׃
21 וְעָבַר בָּהּ נִקְשֶׁה וְרָעֵב; וְהָיָה כִי־יִרְעַב וְהִתְקַצַּף, וְקִלֵּל בְּמַלְכּוֹ וּבֵאלֹהָיו וּפָנָה לְמָעְלָה׃ 22 וְאֶל־אֶרֶץ יַבִּיט; וְהִנֵּה צָרָה וַחֲשֵׁכָה מְעוּף צוּקָה, וַאֲפֵלָה מְנֻדָּח׃ 23 כִּי לֹא מוּעָף לַאֲשֶׁר מוּצָק לָהּ, כָּעֵת הָרִאשׁוֹן, הֵקַל אַרְצָה זְבֻלוּן וְאַרְצָה נַפְתָּלִי, וְהָאַחֲרוֹן הִכְבִּיד; דֶּרֶךְ הַיָּם עֵבֶר הַיַּרְדֵּן, גְּלִיל הַגּוֹיִם׃
נבואה לעם
1 ה' אמר לי: "קח לוח גדול וכתוב עליו בכתב ברור, 'לְמַהֵר שָלָל חָש בַּז [למהר שלל חש בז – האויב יקח שלל בקרוב, ימהר לבזוז]' ". 2 לקחתי לי עדים נאמנים, את אוּרִיָה הכוהן ואת זְכַרְיָהוּ בן יְבֶרֶכְיָהוּ. 3 התקרבתי לנביאה והיא הרתה וילדה בן. "קרא לו 'מהר שלל חש בז' ", אמר לי ה'. 4 "כי לפני שיֵדע הנער לקרוא לאביו ולאמו, יובאו רכוש דמשק ושלל משומרון אל מלך אשור".
5 ה' הוסיף לדבר אליי ואמר: 6 "העם הזה דחה את מֵי השִׁילוֹחַ הזורמים לאט, והעדיף את רצין ואת בן רמליהו. 7 לכן יעלה עליהם ה' את מי הנהר הרבים והסוערים – את מלך אשור בכל כוחו. מלך אשור יהיה כמו זרם מים שימלא את כל האפיקים ויעלה על כל גדותיהם. 8 הוא יעבור ביהודה, ישטוף ויציף אותה עד צוואר. כנפיו יפרשו לכל רוחב ארצך, עמנואל.
9 "התנפצו עמים והישברו! שִמעו כל תושבי הארצות הרחוקות, התכוננו למלחמה והישברו, התכוננו והישברו. 10 תַכננו מזימה והיא תופר, גבשו החלטה והיא לא תתקיים, כי עמנו אל".
11 כך אמר לי ה' בכוחו הרב כשהזהיר אותי שלא להתנהג כמו העם הזה וכשציווה עליי לומר: 12 "אל תצטרפו למרד כפי שעושים רבים מהעם הזה. אל תפחדו ואל תחששו ממה שמפחיד אותם. 13 הכירו בקדושתו של ה' צבאות. פחדו ממנו, רעדו מפניו. 14 הוא יהיה למקדש או לאבן מכשול, לסלע המכשיל את שתי ממלכות ישראל ולמלכודת לתושבי ירושלים. 15 רבים מתושביה יכשלו ויפלו, ישָברו וילָכדו".
16 גלגֵל את מגילת העדות, סגור אותה בחוֹתָם ומסור לתלמידיי. 17 אאמין בה', המתרחק ממשפחת יעקב, ואבטח בו. 18 הנה אני והילדים שנתן לי ה' כדי שישמשו אותות וסמלים מאת ה' צבאות השוכן בהר ציון. 19 אם יאמרו לכם: "פְּנו אל הקוסמים ואל המכשפים המעלים את רוחות המתים ושורקים וממלמלים", השיבו: "הלוא כל עם פונה אל אלוהיו, מדוע שנפנה אל המתים בעד החיים?!". 20 פְּנו אל דבריי שבמגילת העדות. אם לא ידברו בהתאם לדברי המגילה, אין בדבריהם אור.
21 העם יעבור בארץ, סובל ורעב. כאשר ירעב, יכעס ויקלל את מלכו ואת אלוהיו. הוא יסתכל למעלה, 22 הוא יביט אל הארץ ויראה שהצרה והחשֵכה גדולות. חשכת המצוקה תהיה עמוקה, והעם ידָחק באפֵלה, 23 כי האויב שיתאכזר לעם לא יתעייף. בהתחלה הוא ישפיל את בני זבולון ונפתלי, אבל אחר כך יפאר את אזור תושבי דרך הים, את האזור שממזרח לירדן ואת הגליל.