תנ"ך מבואר

ספר ישעיהו פרק כא

1 מַשָּׂא מִדְבַּר־יָם; כְּסוּפוֹת בַּנֶּגֶב לַחֲלֹף, מִמִּדְבָּר בָּא, מֵאֶרֶץ נוֹרָאָה׃ 2 חָזוּת קָשָׁה הֻגַּד־לִי; הַבּוֹגֵד בּוֹגֵד וְהַשּׁוֹדֵד שׁוֹדֵד, עֲלִי עֵילָם צוּרִי מָדַי, כָּל־אַנְחָתָה הִשְׁבַּתִּי׃ 3 עַל־כֵּן, מָלְאוּ מָתְנַי חַלְחָלָה, צִירִים אֲחָזוּנִי, כְּצִירֵי יוֹלֵדָה; נַעֲוֵיתִי מִשְּׁמֹעַ, נִבְהַלְתִּי מֵרְאוֹת׃ 4 תָּעָה לְבָבִי, פַּלָּצוּת בִּעֲתָתְנִי; אֵת נֶשֶׁף חִשְׁקִי, שָׂם לִי לַחֲרָדָה׃

5 עָרֹךְ הַשֻּׁלְחָן צָפֹה הַצָּפִית אָכוֹל שָׁתֹה; קוּמוּ הַשָּׂרִים מִשְׁחוּ מָגֵן׃ {פ} 6 כִּי כֹה אָמַר אֵלַי אֲדֹנָי; לֵךְ הַעֲמֵד הַמְצַפֶּה, אֲשֶׁר יִרְאֶה יַגִּיד׃ 7 וְרָאָה רֶכֶב, צֶמֶד פָּרָשִׁים, רֶכֶב חֲמוֹר רֶכֶב גָּמָל; וְהִקְשִׁיב קֶשֶׁב רַב־קָשֶׁב׃ 8 וַיִּקְרָא אַרְיֵה; עַל־מִצְפֶּה אֲדֹנָי, אָנֹכִי עֹמֵד תָּמִיד יוֹמָם, וְעַל־מִשְׁמַרְתִּי, אָנֹכִי נִצָּב כָּל־הַלֵּילוֹת׃ 9 וְהִנֵּה־זֶה בָא רֶכֶב אִישׁ, צֶמֶד פָּרָשִׁים; וַיַּעַן וַיֹּאמֶר, נָפְלָה נָפְלָה בָּבֶל, וְכָל־פְּסִילֵי אֱלֹהֶיהָ שִׁבַּר לָאָרֶץ׃ 10 מְדֻשָׁתִי וּבֶן־גָּרְנִי; אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי, מֵאֵת יהוה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הִגַּדְתִּי לָכֶם׃ {ס}


11 מַשָּׂא דּוּמָה; אֵלַי קֹרֵא מִשֵּׂעִיר, שֹׁמֵר מַה־מִלַּיְלָה, שֹׁמֵר מַה־מִלֵּיל׃ 12 אָמַר שֹׁמֵר, אָתָה בֹקֶר וְגַם־לָיְלָה; אִם־תִּבְעָיוּן בְּעָיוּ שֻׁבוּ אֵתָיוּ׃ {ס}


13 מַשָּׂא בַּעְרָב; בַּיַּעַר בַּעְרַב תָּלִינוּ, אֹרְחוֹת דְּדָנִים׃ 14 לִקְרַאת צָמֵא הֵתָיוּ מָיִם; יֹשְׁבֵי אֶרֶץ תֵּימָא, בְּלַחְמוֹ קִדְּמוּ נֹדֵד׃ 15 כִּי־מִפְּנֵי חֲרָבוֹת נָדָדוּ; מִפְּנֵי חֶרֶב נְטוּשָׁה, וּמִפְּנֵי קֶשֶׁת דְּרוּכָה, וּמִפְּנֵי כֹּבֶד מִלְחָמָה׃ {ס} 16 כִּי־כֹה אָמַר אֲדֹנָי אֵלָי; בְּעוֹד שָׁנָה כִּשְׁנֵי שָׂכִיר, וְכָלָה כָּל־כְּבוֹד קֵדָר׃ 17 וּשְׁאָר מִסְפַּר־קֶשֶׁת גִּבּוֹרֵי בְנֵי־קֵדָר יִמְעָטוּ; כִּי יהוה אֱלֹהֵי־יִשְׂרָאֵל דִּבֵּר׃ {ס}
חורבן בבל
1 נבואה על המדבר שליד הים: הוא בא מהמדבר, מארץ נוראה כמו סופות חולפות בדרום. 2 חזון קשה נמסר לי: "הבוגד בוגד, והשודד שודד. התקיפי, עֵילָם! שימי מצור, מָדַיי! אשים סוף לכל האנחות שלה". 3 לכן הזדעזע כל גופי, אחזו בי כאבים כמו צירים של יולדת. התפתלתי כל כך שלא יכולתי לשמוע, נבהלתי כל כך שלא יכולתי לראות, 4 לבי התבלבל, פחד גדול הטיל עליי אימה. שעת הערב האהובה עליי הפכה לשעת חרדה.
5 הם עורכים שולחנות, פורשים שטיחים, אוכלים ושותים. קומו, שָׂרים, התכוננו למלחמה! 6 כך אמר לי אדוני: "לך העמד את הצופה שיספר מה הוא רואה, 7 כאשר יראה פרשים, זוגות פרשים על סוסים או פרשים על חמורים או פרשים על גמלים, עליו להקשיב, להקשיב היטב. 8 הוא ישאג כמו אריה, 'אדוני, אני עומד תמיד במצפה כל היום, עומד על המשמר כל הלילה', 9 והנה הגיעו זוגות פרשים והפרש הכריז: 'נפלה, נפלה בבל, ואת כל פסלי האלילים שלה הוא ניפץ על הארץ' ". 10 בני עמי הנרמסים והנמחצים בגורן, את מה ששמעתי מה' צבאות אלוהי ישראל אמרתי לכם.
אֱדום
11 נבואה על דוּמָה: קוראים לי משֵׂעִיר: "שומר, מה נותר מהלילה? שומר, מה נותר מהלֵיל?". 12 השומר ישיב: "בא הבוקר וגם הלילה, שאלו אם אתם רוצים לשאול, שובו אליי שנית".
עֲרב
13 נבואה על עֲרַב: שיירות בני דְדָן, אתם לנים בין השיחים בעֲרב. 14 הביאו מים לצמאים, תושבי אזור תֵימָא, קבלו עִם מזון את פני הנודדים, 15 כי הם ברחו מפני חרבות, מפני חרב שלופה, מפני קשת דרוכה, מפני מלחמה כבדה. 16 כך אמר לי אדוני: "בעוד שנה בדיוק יֹאבד כל כבוד קֵדָר. 17 מספר הקשתות של שארית לוחמי בני קדר יקטן", כך אמר ה' אלוהי ישראל.